הרמב"ם רבי משה בן מימון כינוי: "הנשר הגדול" מגיש: לביא הרפנס כיתה: ג'2 ביה"ס: ת"ת עץ חיים

1. הרמב"ם רבי משה בן מימון כינוי: "הנשר הגדול" מגיש: לביא הרפנס כיתה: ג'2 ביה"ס: ת"ת עץ חיים

2. הרמב"ם נולד בשנת 4896 לבריאת העולם (1135 למנינם). מקום הולדתו של הרמב"ם היה בעיר קורדובה שבספרד. כינוי: ה נ ש ר ה ג ד ו ל. מקור הכינוי - במדרש שבו נזכר הנשר הגדול "שהיו כנפיו פרושים על כל העולם כולו, ולא היה עוף בהמה וחיה יכולין לעמוד בפניו". כמו הנשר, עלה גם הרמב"ם לגבהים ולשיאים - "בהבנה ובלמדנות, ברוחב אופקיו וביכולתו להקשיב לצורכי המציאות של בני דורו ולפסוק הלכהומשפט." לרמב"ם כמו לנשר הייתה ראייה חדה הייחודית לנשר, מלך העופות. פסל הרמב"ם בקורדובה בספרד

3. תולדותיו וקורת חייו של הרמב"ם גדול חכמי ישראל בדורו, ואחד המאורות הגדולים שקמו לעם ישראל. נולד בעיר קורדובה שבספרד. בשנת 4896 לבריאת העולם,1135למניינם. בנעוריו משפחתו נדדה למקומות שונים כשמשפחתו התיישבה במצרים אביו מת וזמן קצר לאחר מכן גם אחיו טבע בדרכו להודו. אחיו טבע כשבידו ממון רב השיך גם לרמב"ם. הרמב"ם נאלץ לעבוד כדי לפרנס את משפחתו, והתחיל לעסוק בריפוי חולים, הוא התפרסם במקצוע, ונקרא לשרת את השולטן בקהיר כרופאו האישי. עם כל עיסוקיו הרבים לא פסק הרמב"ם מלשקוד על תלמודו. וחיבר יצירות גדולות לעם ישראל. נפטר בשנת 4895 לבריאת העולם, 1204 למניינם.לפני מותו צווה לא לקברו במצרים, וארונו העלה לעיר הקדש טבריה. על הרמב"ם נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה".

4. הרמב"ם וטבעת המלך שנפלה למצולות בנוסף לכל מעלותיו וידיעותיו (הלכה, אסטרונומיה,רפואה, אתיקה), היה הרמב"ם גם מהנדס. יום אחד ביקש ממנו המלך שיתכנן ויהנדס עבורו ארמון פאר מושלם שלא יחסר בו דבר. הרמב"ם השקיע בתכנון הארמון במשך תקופה לא קצרה, ושביעות רצונו של המלך לא ידעה גבולות. הוא הביט בארמון המרהיב כשכולו נפעם ואמר לרמב"ם "כל מה שתבקש ממני - תקבל ברגע זה". הרמב"ם לא ביקש תענוגות ועניינים גשמיים, אלא אמר למלך "הייתי רוצה שהווזיר (שר גוי) שנמצא בכלא ישוחרר ויחזור לחיק משפחתו". כמובן שהמלך נענה במהירות לבקשה, והורה לעשות כן.

5. לאחר ימים ספורים קרא המלך לאומן בכיר בממלכה על מנת שיצייר על קירות הארמון. גם אותו אומן עשה את עבודתו על הצד הטוב יותר, וגם כאן אמר לו המלך שישמח למלא את כל בקשתו. האומן הפתיע: "אני שונא מאוד את הרמב"ם", גילה, "לכן אני רוצה שתזרוק אותו למצולות הים". המלך ההמום ביקש מהאומן להעלות בקשה אחרת, אבל הלה סירב ואמר למלך "הבטחת שתקיים כל בקשה שלי - זו הבקשה, ואני לא מעוניין במשהו אחר". המלך נכנע, ושלח את משרתיו לקרוא אליו את הרמב"ם.

6. הוא סיפר לרמב"ם על בקשתו של האומן ואמר לו "הבטחתי לו, ואני חייב לעשות כך". הרמב"ם ניסה להניא אותו מכוונתו, אך לשווא. לאחר שלושה ימים הגיע גזר הדין: הרמב"ם הועלה על אונייה, ומשם החל השיט לקראת השלכתו למצולות. אלא מה - האדם שהופקד על המשימה היה דווקא הווזיר שאת שחרורו ביקש הרמב"ם תקופה קצרה לפני כן. אותו וזיר, כצפוי, לא שכח בזכות מי הוא נמצא מחוץ לסורגים, ואחרי שהתרחקו מהחוף הוא הוריד את הרמב"ם באי קטן, והבטיח לו שמדי כמה ימים יגיע אליו על מנת לספק לו אוכל ושתייה. בנוסף נתן לו רשת דייגים על מנת שיוכל להפיג את השעמום ולדוג מדי פעם. הרמב"ם, כמובן, הודה לו מעומק לבו.

7. .יום אחד, כשהמלך נשען על אדן החלון בארמונו שהיה בנוי על שפת הים - נפלה הטבעת שעל ידו ישירות לתוך הים. זו לא הייתה סתם טבעת אלא הטבעת עם חותם המלך המקורי שעבר מדור לדור. המלך לא ידע את נפשו מרוב צער, ובגלל שהאדם הראשון בו נתקל לאחר מכן היה הווזיר, הורה לו למצוא את הטבעת תוך ארבעים יום, ולא - יוצא להורג. כמובן שתחנוני הווזיר לא ממש עזרו

8. בינתיים למד הרמב"ם תורה באי, ובין לבין גם דג דגים. כשפתח את בטנו של אחד הדגים על מנת לנקות אותו לפני צלייה, הופתע לגלות בתוכו את טבעת המלך. כעבור ימים ספורים בא הווזיר על מנת להביא לו את האספקה הקבועה כשפניו נפולות. הרמב"ם שאל אותו לפשר הדבר, והווזיר סיפר לו על איום המוות המרחף מעל ראשו. הרמב"ם חייך והציג לווזיר את הטבעת. הלה שמח מאוד וביקש לקחת את הטבעת למלך, אבל הרמב"ם ביקש ממנו להתאזר בסבלנות, ולהביא לו לאי עורות של דגים. "יש לי תוכנית מעניינת", אמר בחיוך.

9. עשה הווזיר את מבוקשו של הרמב"ם, וכעבור ימים ספורים התייצב הרמב"ם בארמון כשכולו לבוש עורות דגים מכף רגל ועד ראש, וביקש מהשומרים להכניסו בדחיפות לפגישה אצל המלך. בתחילה לא זיהה המלך את הרמב"ם, מכיוון שהיה נראה כמו דג-אדם שיצא מהמים. תדהמה אחזה בו אחרי ש"ידידו" הוותיק הציג את עצמו. "איך אתה חי? הרי נזרקת למצולות הים", השתומם המלך. אמר לו הרמב"ם "בוא ואספר לך מה עברתי בתקופה האחרונה".

10. "אחרי שזרקתם אותי לים, בא דג גדול ולקח אותי ללווייתן. הלווייתן שאל אותי 'מה מעשיך וכישרונותיך?' וסיפרתי לו שבין השאר אני מהנדס, ושהנדסתי למלך ארמון מרהיב ביבשה. 'אם כך', אמר לי, 'אני רוצה שתתכנן לי גם ארמון בתוך הים'. כך עשיתי, והלווייתן שמח מאוד, אבל ביקש להוסיף גם ציורים על הקירות. אמרתי לו שאני לא מומחה בזה, אבל יש אומן שצייר למלך ציורים מרהיבים על הקירות. אמר לי הלווייתן 'לך תבקש מהמלך שישלח אותו אליי רק למשך כמה ימים'. עניתי לו שהמלך לא יאמין לסיפור שלי, אבל אז הלווייתן הוציא מכיסו את טבעת המלך ואמר לי 'תן את זה למלך, הוא מחפש את הטבעת הזו זמן רב. וזו ההוכחה'".

11. המלך התרשם מאוד מהסיפור, שמח מאוד על קבלת הטבעת, והורה למשרתיו שישליכו מיד את האומן למצולות הים. לא לפני שהרמב"ם ביקש מהאומן למסור ד"ש חם ללווייתן... למדתי מהסיפור שהמלך אהב מאוד את הרמב"ם ושהרמב"ם היה צדיק- הוא בקש לשחרר את הווזיר מהכלא במקום לקבל שכר מהמלך. למדתי גם שהרמב"ם היה חכם מאוד- הוא ידע להערים על האדם שרצה להרוג אותו.

12. חיבוריו של הרמב"ם: בנוסף לעיסוקיו כרופא כתב הרמב"ם ספרים רבים בניהם ספרי הלכה ומחשבה בניהם: כבחור צעיר הוא כתב את הספרים הבאים: פירוש הלכות קשות שבכל התלמוד- על רוב מסכתות התלמוד הבבלי. "הלכות הירושלמי"- ספר המלקט הלכות מתוך התלמוד הירושלמי בגיל 23, התחיל לכתוב את פרוש המשנה לרמב"ם, פירוש על כל המשניות. בגיל 41, החל לכתוב את "המשנה לתורה" שנקרא גם "יד החזקה",על שם 14 חלקיו (י"ד) וכן כתב את "המורה נבוכים".

13. חיבוריו של הרמב"ם: בנוסף לכך כתב הרמב"ם אגרות רבות הנקראות "איגרות הרמב"ם" שם כולל לשורה ארוכה של איגרות ומכתבים ששלח הרמב"ם לאישים וקהילות שונות מימי בחרותו ועד לשנותיו האחרונות. באיגרות מאמרים העוסקים בנושאי אמונה ובנושאים אישיים או ציבוריים. הרמב"ם, שנודע כרופא מומחה ומפורסם, כתב ספרי רפואה רבים, בניהם 11 ספרים בערבית. המלצות רפואיות רבות של הרמב"ם נהוגות עד היום, למשל: הצורך בהתעמלות, אכילה מסודרת ומתונה, הקפדה על שינה מספקת ועל היגיינה אישית.

14. תחומים בהם התבלט הרמב"ם: • פסיקה והלכה. • תחום הפילוסופיה • והמחשבה היהודית. • רפואה.

15. מורי הרמב"ם: את חינוכו והשכלתו רכש הרמב"ם מאביו רבי מימון הדיין, שהשפיע רבות עליו. ממורו המובהק‏‏ היה רבי יוסף אבן מיגאש. הרמב"ם ראה עצמו גם כתלמידו של רבי יצחק אלפסי, הרי"ף. תלמידי הרמב"ם המפורסמים ביותר: בנו ר' אברהם בן הרמב"ם, ר' יהונתן הכהן מלוניל, ר' יוסף בן יהודה. לרמב"ם היו עוד תלמידים רבים נוספים.

16. הרמב"ם נפטר בשנת 4895 לבריאת העולם (1204 למניינם) לפני מותו צווה לא לקברו במצרים, וארונו העלה לטבריה. מתחם קבר הרמב"ם בטבריה היום מתחם קבר הרמב"ם בטבריה, לפני כ-50 שנה

17. מקורות לעבודה: • פרקי הלכה, עמוס מימון • אתר- סיפור לשבת • אתר- ויקיפדיה • אתר- הספריה הוירטואלית של מט"ח • אתר- לקסיקון לתרבות יהודית בהוצאת מט"ח יהי רצון שזכותו של הרמב"ם תגן עלינו ועל כל חולי ישראל. מקווה שהחכמתם בקריאת העבודה כשם שהחכמתי בהכנת העבודה לביא הרפנס