ברכה רוזנפלד

המשוררת ברכה רוזנפלד הצירת לנה פיינבורג יֵאוּשׁוֹ שֶׁל הַדַּף הַלָּבָן דּוֹמֶה לְנִמּוּקֵי הַבֵּיצָה שֶׁלֹּא נוֹלְדָה מִזַּרְעֵי הַכַּוָּנוֹת הַטּוֹבוֹת מַרְאוֹת – עיצוב ועריכת מצגות שרית שץ מעבר שקופית בלחיצה

במעברה בַּקַּיִץ קָפְחָה בִּי הַשֶּׁמֶשׁ אִמִּי קָלְעָה לִי צַמָּה שְׁחֹרָה וְנִכְוְתָה - הָיִיתִי נַעֲרָהּ שֶׁל אֵשׁ בַּחֹרֶף נִתַּךְ בִּי הַגֶּשֶׁם וּבָרָד הִקְפִּיא אֶת קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי הָיִיתִי נַעֲרָהּ שֶׁל מַיִם וְרוּחַ בֵּינֵיהֶן מַבְדִּיל כְּפַרְגּוֹד וְנָסַקְתִּי אַוְרִירִית כִּי קַלּוֹתִי מְאוֹד צִמַּחְתִּי כְּנָפַיִם וְלֹא הָיְתָה לִי אֲדָמָה אַף לֹא גַּרְגִּיר עָפָר. מתוך: הייתי נערה של אש הייתי נערה של מים פורסם ב"עיתון 77"

צמה קרועה הַבֹּקֶר הִצְטַעֵף בְּשָׂפָה זָרָה גַּם הַשֶּׁמֶשׁ הֶעְתִּירָה חֻמָּה בְּדֶרֶךְ לֹא מֻכֶּרֶת וְרוּחַ חַם כְּהֶבֶל פֶּה הִרְעִיד אַדְווֹת חַמּוֹת בְּתוֹךְ הַדָּם וְדֹפֵק הַיַּמִּים שָׁזַר צַמּוֹת צְחִיחוֹת בְּדַחְלִילֵי הַזְּמַן. - "הַשֶּׁמֶשׁ כּוֹאֶבֶת כָּל כָּךְ" - אָמְרָה הַנַּעֲרָה שֶׁצַּמָּתָהּ קְרוּעָה בֵּין שְׁנֵי קַצְוֵי תֵּבֵל, "מַיִם, מַיִם!" - הִיא קָרְאָה מַיִם מְפַכִּים בְּתוֹךְ רֹאשָׁהּ מַיִם קוֹרְאִים לָהּ חֲזָרָה "מַיִם, מַיִם!" הַהֵד עֲדַיִן מְגַלְגֵּל קוֹלָהּ. מתוך: הייתי נערה של אש הייתי נערה של מים פורסם ב"עיתון 77"

בגינה הציבורית בַּגִּנָּה הַצִּבּוּרִית מוּל חַלּוֹנִי הַיָּרֹק חִוֵּר כִּמְמָאֵן לִצְמֹחַ וּמֵי שָׁמַיִם אֲפֹרִים מְעַכְּבִים פְּרִיחָה אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי מְמַצְמֶצֶת בְּעֵינַי מְרַכֶּזֶת מַבָּט מְמַקֶּדֶת עֲדָשָׁה כָּל הַיָּרֹק נִדְלַק בְּאֹדֶם מְלֻבָּן וּמֵי שָׁמַיִם אַדִּירִים יוֹרְדִים עָלַי בַּהֲמֻלָּה. מתוך: הייתי נערה של אש הייתי נערה של מים פורסם ב"עיתון 77"

מבעד לשלבי התריסים פְּרוּסוֹת חוֹפְפוֹת שֶׁל נוֹף פִּסּוֹת שָׁמַיִם פִּלְחֵי עֵצִים מְחִית יְרֻקָּה שֶׁל דֶּשֶׁא - מַאֲכָל לָעַיִן הַכְּלוּאָה חוֹמֶדֶת כֹּל בְּמָנוֹת כְּפוּלוֹת לֹא דַּי לָהּ בְּרִפְרוּף אֲרָעִי בַּהֲצָצָה הִיא רְעֵבָה בּוֹהָה נוֹגֶסֶת תְּהִיּוֹת דַּקּוֹת כַּבּוּעָה הַמִּתְיַשֶּׁבֶת בְּתוֹכָהּ לְאַכְלֵס עוֹלָם. מתוך: שולמית ואיש האש פורסם ב"על המשמר"

עכשו את יכולה להיות קוסמת לְהַרְקִיד אֶת רָהִיטֵי הַבַּיִת לָעֲפִיפוֹנִים, פְּנִימָה לְהַכְנִיס אֶת הַשָּׁמַיִם וְלִשְׁכַּב בְּרַגְלַיִם מְשֻׂכָּלוֹת עַל עַנְנֵי נוֹצָה. לְהַקְפִּיץ אֶת הַפְּסַנְתֵּר לְמִזְרָקָה פּוֹרֶצֶת הַקִּירוֹת וְהַתִּקְרָה בְּזִקּוּקִים מְצַלְצְלִים. לִתְפֹּר אֶת בָּתֵּי הָעִיר לַיְּרִיעָה, לְנַפְּחָהּ לְכַדּוּר פּוֹרֵחַ. אֶת הַכְּבִישִׁים לִקְשֹׁר לְסֶרֶט. לִשְׁלֹחַ אֶת הַמִּלִּים כְּצַיָּדִים אַחַר הַמַּיִם וְהָאֵשׁ, אַחַר הַחֹשֶׁךְ וְהָאוֹר וְהַשָּׁעוֹת הַמְּדַלְּגוֹת מִבְּלִי מֵשִׂים מֵעָלַי. מתוך: שולמית ואיש האש

קורמורנים שחורים אֲנִי לֹא שִׁעַרְתִּי אֶת עָמְקוֹ שֶׁל הָאֲגַםוְאַתָּה לֹא שָׁעִיתָ לִצְלִילַת הָאֶבֶןאוּלַי הַקּוֹרְמוֹרָנִים הַשְׁחוֹרִיםזִקִּיוֹת מִלִּים נִזְרְקוּכְּמוֹ זִיקִים רוֹשְׁפִיםהַחוֹטְאִים לֶאֱמֶת גַּם לַשֶּׁקֶר וְלֹא שִׁעַרְתִּי אֶת עָמְקוֹ שֶׁל הָאֲגַםשֶׁנִפְעַר בֵּינֵינוּאֲנַחְנוּ מַבִּיטִים בּוֹ כְּמוֹ בִּרְאִי –וְצִלֵּי הַקּוֹרְמוֹרָנִים הַשְׁחֹרִיםמְעַוְּתִים פָּנֵינו מתוך: הייתי נערה של אש הייתי נערה של מים פורסם ב"עיתון 77"

היא הולכת וזרה הִיא הוֹלֶכֶת וְזָרָה בִּרְחוֹבוֹת שֶׁל עִלָּפוֹן נָכְרִי יָדֶיהָ פְּרוּשׂוֹת כִּמְנִיפוֹת שֶׁנְהָב לָגַעַת שִׂמְלָתָהּ הַמִּתְכַּחֶשֶׁת לְעוֹרָהּ אֵינָהּ נִכְנַעַת לְחֻקֵּי הַגֶּשֶׁם אֵיךְ שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת וְזָרָה אֲפִלּוּ הָרָקִיעַ הָרַחוּם שָׁכַח אֶת שְׁמָהּ וְהִיא מַבִּיטָה בַּחַלּוֹן הָרַאֲוָה - לַשָּׁוְא מְחַפֶּשֶׂת אֶת בָּבוּאָתָהּ רַק הַמַּבָּט שֶׁלָּהּ הַמְּקֻעְקָע בְּתוֹךְ שִׁמְשָׁה בְּזִכְרוֹנִי חָקוּק בּוֹעֵר. מתוך: הייתי נערה של אש הייתי נערה של מים פורסם ב"הארץ"

האופנוע מוקדש לזכרו של טל אלדר, בן אחותי, שנהרג בתאונת אופנוע בהיותו בן 26 ולכל אוהבי האופנועים אַל תִּטְעֶה בִּי אֵינֵנִי פֶּגָסוֹס שׁוֹקֵק גְּבָהִים לֹא מוּסְטַנְג אִינְדְיָאנִי גּוֹמֵעַ מֶרְחָבִים אֲנִי רַק סוּס מֶכָנִי מוּכָן לְזִנּוּק תָּמִיד מְשַׁנֵּן מְהִירֻיּוֹת לִרְכֹּב עַל הָרוּחוֹת מָעוֹף חֲלוֹמִי וְאֵין לִי כַּנְפֵי שַׁעֲוָה גּוּפִי מַתֶּכֶת קָרָה מִשְׁתּוֹקֵק לְהֵחָבֵק בֵּין יְרֵכֵי הַנּוֹעֲזִים בֶּאֱמֶת וְכַחֲלָלִית לְהַבְקִיעַ חֹרִים שְׁחֹרִים עִרְבּוּל אֲוִיר בֵּין הַחִשּׁוּרִים אֶנְקַת אַסְפַלְט תַּחַת הַצְּמִיגִים הֵם מוּסִיקַת הַפִּתּוּי שֶׁלִּי אֲנִי גִּזְעִי אֲנִי שׁוֹתֵק אֲנִי אָדִישׁ לִכְאֵב גַּם אִם אֶתְרַסֵּק אֶשָּׁאֵר שָׁלֵם אַל תִּשְׁכַּח שֶׁאֲנִי יְצוּר סִדְרָתִי אֲנִי מִשְׁתַּכְפֵּל כַּסּוּס טְרוֹיָאנִי תָּמִים לְמַרְאֶה בּוֹ הַמַּוֶּת מֻבְנֶה רוּלֶטָּה רוּסִית אַתָּה מֵת עָלַי אֲבָל אֲנִי דָּלוּק עָלֶיךָ יוֹתֵר פָּרָשׁ אֵשׁ עוֹגֵב עַל סַכָּנָה מוּכָן לִקְפֹץ לִתְהֹם רַבָּה אִתְּךָ פורסם ב"מאזנים"

זה הלילה זֶה הַלַּיְלָה מְדַבֵּר אֵלֵינוּ בִּשְׂפַת הַחֹשֶׁךְ הַנִּפְרָד מִן הָאֶצְבָּעוֹת מוּחָשִׁי וְרָטֹב מִתְמַלֵּא בְּאַבְחָנוֹת דַּקּוֹת וַאֲנַחְנוּ בְּתוֹכוֹ מְגַשְּׁשִׁים אַחַר-כָּךְ מַשֶּׁהוּ נִתַּק כְּמוֹ דַּף נִתְלַשׁ מִשֶּׁקֶט אָז אֲנַחְנוּ מִתְקַלְּפִים מִתְקַלְּפִים עַד הַגַּרְעִין בְּנִסָּיוֹן נוֹאָשׁ לְהָבִין אֶת שְׂפַת הַחֹשֶׁךְ אֶת מַרְאַת הַלַּיְלָה וְהֶלֶם הַהִשְׁתַּקְּפוּת בָּהּ אֶת עִלְּגוּת הַגּוּף אֶת הַבְּדִידוּת מתוך: הייתי נערה של אש הייתי נערה של מים

הַמַּאֲפֵרָה כְּמוֹ לֹעַ הַר גַּעַשׁ כָּבוּי, אֶצְבָּעוֹת שְׁחוּמוֹת נִיקוֹטִין מְקוֹנְנוֹת עַל מַה שֶּׁנּוֹעֲדוּ וְלֹא הָיוּ. הַכֹּל הָיָה צָפוּי וְלֹא הַכֹּל מוּבָן: הַנְּעוּרִים שֶׁבָּנוּ הִתְחַפְּרוּ, הַיֶּלֶד שָׁר, עַכְשָׁו גַּם הוּא כָּבָה כִּכְבוֹת הַכַּנָּרִית בַּכְּלוּב. בַּקְבּוּקֵי הַבִּירָה הִתְרוֹקְנוּ מְנוֹרַת הַתִּקְרָה הַצְּהֻבָּה רוֹקֶדֶת סְטֶפְּס - וּבְלִבֵּנוּ שִׁירֵי נְשָׁמָה. אֶצְבְּעוֹת הַנִּיקוֹטִין קְשׁוּחוֹת וְכוֹאֲבוֹת אוֹגְרוֹת בְּהֶסַּח הַדַּעַת אֶת בִּדְלֵי הַזִּכְרוֹנוֹת עִם אֵפֶר מָעֳרָם בַּמַּאֲפֵרָה. מתוך: הייתי נערה של אש הייתי נערה של מים

* עִנְבָּל נֶחְבַּט בְּדָפְנוֹת הַפַּעֲמוֹן מְטַלְטְלוֹ וְאֵין קוֹל וְהַזְּמַן הַזָּהִיר מְכַסֶּה בִּנְתָחִים חֲלוּלִים שֶׁל רִיק שָׁם אֲנִי לְנַפְשִׁי * זֶה אֵינֶנּוּ מֶזֶג הָאֲוִיר וְלֹא הָרוּחַ הַצְּפוֹנִית מִמֶּנָּה כַּיָּדוּעַ תִּפָּתַח הָרָעָה זֶה הַוִּתּוּר הַמְּסַדֵּר עֲנָנִים נְמוּכִים לְקַבָּלַת דִּין הַגֶּשֶׁם מתוך: שולמית ואיש האש

זמן יחף זְמָן יָחֵףמְהַלֵּךְ עַל קְצוֹתהָאוֹתִיּוֹתדּוֹרֵךְ עַל יַבָּלוֹתהַגַּעְגּוּעַמַפְצִיר בִּפְסוּקֵי צִפִּיָהבְּחָכְמַת הַגּוּף נִמְדָד בִּמְחוֹגֵי עֵרוּתמְשֻׁבָּשִׁים מוּבָסמִכְפָפוֹתָיו הַבְלוּיוֹתשֶׁל זִכָּרוֹןוּטְלַאיֵי שִכְחָה פורסם בכתב העת "דימוי"

נערתו של מודיליאני מוקדש לאלישבע זהר נַעֲרָתוֹ שֶׁל מוֹדִילְיָאנִי יוֹשֶׁבֶת לְפָנָיובִּתְנוּחָה שֶׁל כְּנִיעָה מְדֻמָּהבִּתְדָרִים חֲשָׁאִיִּים מְשַׁדֶּרֶת הִרְהוּרִים חֲרִישִׁיִּים וּמֻצְפָּנִים הֵיטֵב (הוּא קוֹלֵט) עַל הַתְּשׁוּקָה וְעַל הַהִשְׁתַּנּוּת הָאֲצוּרָהבְּצֶבַע וְצוּרָההוּא מְעַרְבֵּב בַּפָּלֶטָה הַיְּשָׁנָהאֶת לֹבֶן הַטִּיטָאנְיוּם בְּזֹהַר הַשָׁעָההַ מְּ דַ בֵּ קמִמִּצְחָה יוֹרֵד עַל לְחַיֶיהָ וְאַפָּהּעַל סַנְטֵרָהּ לְאֹרֶךְ צַוָּארָהּ הַדַּק, הַמָּאֳרָךְאֶל שִׁדְרָתָהּחֻלְיָה אַחַר חֻלְיָהבַּחֲרָדָה סְמוּיָּה שְׂפָתֶיהָ מְהַדֵּקעֵת צִפֳרֵי לֵיאוֹנַרְדוֹ חָגוֹת בַּחֲלַל בִּטְנָהּהֵרָיוֹן שֶׁל כִּסּוּפִים מְרֻבֵּה עֻבָּרִיםהִיא מַרְכִּינָה אֶת גּוּפָהּ הַגָּמִישׁ עַל בִּרְכֶּיהָ מְשַׁלֶּבֶת אֶת כַּפּוֹת יָדֶיהָ modigliani חוֹשֶׁבֶת טַלְטָלָהחוֹשֶׁבֶת הַסְוָאָהאֲבָלאֶת פֶּרַח רֹאשָׁה עִם כּוֹתֶרֶת פָּנֶיהָעַל גִּבְעוֹל צַוָּארָהּמוֹשִׁיטָהלְתַלְיַנְאַהֲבָה מתוך: שולמית ואיש האש. פורסם ב"מעריב"

מישהו נעל לרגלי כנפיים לגבוה לדליה רביקוביץ' אַחַר-כָּךְ הָיוּ הָרְחוֹבוֹת מִתְרַחֲבִים וְהָיִיתִי הוֹלֶכֶת וּמְנַצַּחַת עַל מַקְהֵלָה שֶׁל בָּתִּים שָׁרָה בַּחַלּוֹנוֹת-פִּיּוֹת-פְּעוּרִים הַוִּילוֹנוֹת מִתְנַפְנְפִים כִּנְגִינָה מִתֵּבָה לְתֵבָה וְהַדְּלָתוֹת נִטְרָקוֹת כַּתֻּפִּים בְּקֶצֶב עָלָה בְּיָדַי לִקְבֹּעַ כִּמְחִיאוֹת, הַבָּתִּים לָהֲטוּ לִשְׁמֹעַ. הַמִּדְרָכוֹת הָיוּ מִתְרַכְּכוֹת לְמַגַּע סַנְדָּלַי צִפָּרְנֵי יָדַי הַכְּסוּסוֹת כְּבָר הִתְחִילוּ לִצְמֹחַ אַסְפַלְט הַכְּבִישׁ הָיָה לִנְחָלִים בַּגִּלְבֹּעַ שֶׁמֶשׁ פַּזְרָנִית נִדְּבָה אֶת קַרְנֵי הַדְּבַשׁ כְּמַמְתָּק לְכָל עוֹבֵר-אֹרַח וּצְעָדַי הָיוּ הוֹלְכִים וְקַלִּים - מִישֶׁהוּ נָעַל לְרַגְלַי כְּנָפַיִם לִגְבֹּהַּ. מתוך: שולמית ואיש האש פורסם ב"מאזנים"

שעת הציפורים נוכח פסליו של הנרי מור אֶפְשָׁר לִגְרֹעַ מִן הָאֶבֶן אֶת הַגּוּף וּלְהוֹתִִיר אֶת הַתֹּכֶן לְבַדוֹ כִּשּׁוּף שֶׁיִּשְׁפֹּךְ סִלּוֹן וָרֹד שֶׁל אוֹר עַל שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם הַפְּרָאִית וִיצַמְצֵם אֶת אִישׁוֹנַי לִנְקֻדָּה תּוֹעָה בֵּין חֲלָלִים לוֹכְדִים בְּסֵתֶר אֶת צוּרוֹת הַחֲשָׁאִין אוֹ בְּאַקְרַאי מַעְלִּימִים אֶת רִקְמַת הָאֶבֶן הַפְּנִימִית וּמַשְׁאִירִים רַק אֶת הַתֹּכֶן הַטָּהֹר רֵיק מֵהֶקְשֵׁרָיו כְּהִתְלַכְּדוּת חַד פַּעֲמִית שֶׁל הָאֲוִיר עִם אֲדָמָה וָאֵשׁ וּמַיִם שׁוֹמְעִים אֶת לַחְשׁוּשֵׁי הַחֲלָלִים הַנִּפְעָרים לַיֹּפִי הַטָּבוּל בִּסְבָךְ הָעַיִן בִּשְׁעַת הַצִּפֳרִים הַחֲמַקְמַקָּה הַמֻּכֶּרֶת וְהַנְּסוֹגָה מֵאֶפְשָׁרוּת שֶׁל הַגְדָּרָה. מתוך: הייתי נערה של אש הייתי נערה של מים פורסם ב"דבר" ו"עכשיו"

וישאר מה לְחַבֵּר הַקְשָׁבָה לְהַקְשָׁבָה לְדִבּוּר גָּזוּר מִמֵּחוּשִׁים הִרְהוּרִים תּוֹעִים מַחְשָׁבוֹת מִתְעַרְטְלוֹת וַהֲגִיגִים מַתְעַבְּרִים מִן הַהֵדִים מְנֻפְּחֵי הָאֲוִיר לֶקֶט קוֹלוֹת, קִלְקוּלִים בְּשִׁקּוּי עַגְמוּמִי כְּשֶׁהָרוּחַ מְאַוֶּשֶׁת הִלּוּלִים הֲמָיוֹת מְשַׁחֲרוֹת שְׁבָרִים הַצֵּל מִתְכַּנֵּס בְּתוֹךְ עַצְמוֹ תַּחַת סַנְסִנֵי תְּשׁוּקוֹת וּמַקּוֹשׁ מַכֶּה בַּנֶּפֶשׁ - נַסְּחִי, נַסְּחִי וְיִשָּׁאֵר מָה וּמַה תְּאַבְּדִי לַמִּלִּים מתוך: שולמית ואיש האש

ברכה רוזנפלד - משוררת, מבקרת, מתרגמת ועורכת. ילידת גרמניה, בת בכורה להורים ניצולי מלחמה. אמה היא הציירת והפסלת לנה פיינבורג. בשנת 1958 עלתה ארצה מפולין והשתקעה בבת-ים. נשואה, אם לשני בנים וסבתא לשתי נכדות. ערכה והנחתה אירועי ספרות. משנת 1998 חברה ב"אגודת הסופרים העברים" וב- 2002 נבחרה ליו"ר האגודה, תפקיד ממנו פרשה מרצון, כעבור חצי שנה. מפרסמת באורח קבוע בכתבי עת ובמוספי ספרות שונים. פרסמה עד כה שני ספרי שירה: "הייתי נ ערה של אש הייתי נערה של מים" – הוצאת ספרית פועלים. "שולמית ואיש האש" – הוצאת ספרי עיתון 77. לאה פיינבורג – ליליינהיים - ציירת ופסלת. נולדה בשנת 1927בווארשה, פולין. כבר בילדותה הפגינה כשרונות רבים בתחום האמנות החזותית וזכתה בפרסים על יצירותיה. בשנת 1939 כאשר פרצה מלחמת העולם השניה, נמלטה יחד עם אחותה ואחיה, לברית המועצות. כל שאר בני המשפחה נספו בשואה. עלתה ארצה בשנת 1958. לאחר שבגרו ילדיה, התפנתה לעשייה האמנותית. מאז שנת 1980 הציגה ב- 19 תערוכות יחיד. השתתפה באינספור תערוכות קבוצתיות. בשנת 2005 הוציאה רומן בשפה הרוסית שפרקים רבים ממנו פורסמו בעיתונות הרוסית בארץ.

תודה על הצפייה המעוניינים ברכישת ספרי השירה או ציורים, מוזמנים לכתוב אלי: ברכה רוזנפלד המוסיקה המלווה: Hendel - Air

ברכה רוזנפלד

ברכה רוזנפלד

Presentation Transcript