Download
1 / 39
490 likes | 1.1k Views
"נחשול בריא" תפיסת ההפעלה הלאומית והיערכות ארגונים להתמודדות עם השפעת הפנדמית. תכולת המצגת:. ההיבט המשפטי. תמצית תפיסת הפעלה הלאומית. צוות ניהול משבר לאומי. תובנות ודגשים מכינוס "צוות ניהול משבר לאומי". ההיבט המשפטי. הבסיס המשפטי.
E N D
"נחשול בריא" תפיסת ההפעלה הלאומיתוהיערכות ארגונים להתמודדות עם השפעת הפנדמית
תכולת המצגת: • ההיבט המשפטי. • תמצית תפיסת הפעלה הלאומית. • צוות ניהול משבר לאומי. • תובנות ודגשים מכינוס "צוות ניהול משבר לאומי".
הבסיס המשפטי • החלטת הממשלה מס' 4336 מיום 30.10.2005 - "הממשלה קובעת כי אין לזלזל בסיכון הגבוה של המגיפה (שפעת פנדמית) אם תפרוץ מגיפה מסוג זה היא תגרום נזק בל ישוער. • החלטת הממשלה מס' 4356 של הממשלה מיום 6.11.2005 לקראת התפרצות של שפעת פנדמית - "בעת הכרזת 'ארגון הבריאות העולמי' על שפעת פנדמית": באחריות משרד הביטחון לתת מענה ברמה הלאומית לנושא משק חיוני על ידי "צוות ניהול משבר לאומי" באמצעות מטה מל"ח ארצי ופיקוד העורף פקודת בריאות העם - פקודת בריאות העם נחקקה בשנת 1940, על ידי שלטון המנדט הבריטי ומסדירה את פעילות מערכת הבריאות
חומרת הפנדמיה – תרחיש הייחוס דרגה 5 (דמוי 1918) דרגה 4 דרגה 3 דרגה 2 (דמוי 1957) מס' אשפוזים 240,000 150,000 90,000 26,000 מס' נפטרים 45,000 30,000 15,000 6,000 שעור תמותת חולים >2% <2% <1% <0.5%
תרחיש הייחוס הלאומי • תחלואה- יש להיערך לתרחיש של תחלואה (סימפטומאטית) של כ- 25% מהאוכלוסייה. דהיינו, כ- 1,800,000 חולים. • תמותה- יש להיערך לכ- 30,000 מקרי תמותה (המייצג שיעור של 1.5%מהחולים). מספר זה מייצג תמותה של כ-750 איש ביום בממוצע (לעומת יום רגיל בו מתים בישראל בין 200-100 אנשים), כאשר בשיא הפנדמיה ניתן לצפות שיעור תמותה של כ-2000 איש ביום .
תרחיש הייחוס הלאומי • היעדרות מהעבודה- נקודת העבודה לגבי שיעור העובדים הנעדרים מעבודתם, בשיא השפעת הפנדמית, עומדת על כ-35% מכוח העבודה במשק. • משק חיוני- קשיים בתפקוד המשק החיוני. • צמצום במתן שירותים בסיסיים ושירותים ציבוריים לאזרחים. • חינוך ותרבות-צמצום, עד לכדי ביטול אירועים ציבוריים ומדיניות של הפסקת הלימודים במוסדות החינוך.
שלבי ההיערכות משרד הביטחון משרד הבריאות משרד החקלאות מגפה עולמית הדבקות משמעותית מאדם לאדם, מחלה ממוקדת הדבקות מוגבלת מאדם לאדם, מחלה ממוקדת שפעת העופות ה מ צ ב התפרצות מצב 6 התרעה להתפרצות מצב 5 מצב 4 טרום ההתפרצות מצב 3 מצב 2 מצב 1
שלבי היערכות לשפעת הפנדמית התפשטותגיאוגרפית לאחר השיא 5 - 6 זיהומים במידה ניכרת, בקרב עופות ובעלי חיים. זיהומים מוגבלים בקרב בני אדם בתום הפנדמיה העברה ממושכת H-2-H מאדם לאדם 4 1 - 3 זמן
המטרה האסטרטגית של מדינת ישראל שמירת ביטחון המדינה, צמצום מימדי התחלואה והתמותה הצפויה, הבטחת כושר העמידה והחוסן הלאומי, מזעור הנזק הכלכלי, צמצום הפגיעה בשגרת החיים ובמרקם החיים למינימום, כל זאת, על מנת להחזיר את שגרת החיים, במהירות האפשרית, למסלולה התקין.
הישגים נדרשים • שמירת ביטחון המדינה ואזרחיה. • הורדת שיעורי התחלואה והתמותה כתוצאה מן השפעת הפנדמית. • הפעלת המשק החיוני ומזעור הפגיעה הכלכלית. • צמצום מקסימאלי של הפגיעה במרקם ובשגרת חיים של האוכלוסייה. • הכלת האירוע מוקדם ככל האפשר. • הקטנת העומס הצפוי על מערכת הבריאות. • שמירה על החוק והסדר הציבורי. • חיזוק אמון הציבור במשרדי הממשלה ברשויות המקומיות והיענותו להנחיות.
המערכת הרפואית מהות המאמץ: הגנה אפקטיבית רחבה ככל האפשר על בריאות תושבי המדינה. • מטרות המאמץ (טרם התרחשותה של השפעת הפנדמית): • הגדרת תרחיש ייחוס לאומי לשפעת הפנדמית ועדכונו. • בחינה מתמדת של איום השפעת הפנדמית, בהתאם למצב בארץ ובעולם. • היערכות, מוכנות וכשירות המערכת הרפואית על כל מרכיביה. • רכש תרופות וחיסונים (אופציות רכישה) בהתאם לתרחיש הייחוס ולתקציב. • הובלת שיתוף הפעולה האזורי עם משרדי הבריאות ברשות הפלשתינאית, בירדן ובמצרים. • תאום השת"פ, הפיתוח והמחקר מול ארגון הבריאות העולמי והקהילה הבינ"ל.
הסברה, מידע, דוברות והנחיות לאוכלוסייה מהות המאמץ:תוכנית הסברה והדרכת האוכלוסייה. • מטרות המאמץ (טרם התרחשותה של השפעת הפנדמית): • להוות מנגנון לאומי מרכזי להפצת מידע, הנחיות, הסברה, הדרכה והתנהגות אוכלוסייה. • גיבוש אסטרטגיית התמיכה במאמצים השלטוניים והמאמץ הלאומי. • עיצוב מסרי ההסברה בהתאם לצרכי האוכלוסיות השונות (שפות, מנטאליות וכו'). • הכנת תוכנית הסברה והדרכת אוכלוסייה בהתאם לשלבי ההיערכות. • תאום מערכת ההסברה במישור הבינלאומי. • הכנה והדרכת מרכזי המידע במשרדי ממשלה וברשויות מקומיות. • היערכות להסברה לאוכלוסיות מיוחדות.
המשק חיוניומוסדותהמדינה מהות המאמץ:תפקוד משק המדינה ומוסדותיה. • מטרות המאמץ (טרם התרחשותה של השפעת הפנדמית): • הכנת מערך המפעלים החיוניים ומלאי חירום, כדי להבטיח את אספקת המוצרים החיוניים, במגמה לצמצם את הנזקים הכלכליים למשק המדינה. • הכנת משרדי הממשלה, הרשויות הייעודיות והרשויות המקומיות להתמודדות עם השפעת הפנדמית. • פיקוח ובקרה על היערכות מערך מל"ח. • תאום ההיערכות מול מובילי המאמצים השלטוניים הנוספים. • הגדרת מלאי אסטרטגי נדרש, בהתאם לתרחיש הייחוס ודרכים להשלמת מלאי זה.
הרשות המקומית מהות המאמץ: הבטחת המשך מתן שירותים חיוניים לתושבי הרשות המקומית. מטרות המאמץ (טרם התרחשותה של השפעת הפנדמית): • היערכות הרשות המקומית, לטפל בהיבטים מוניציפאליים, ובהשלכות של שפעת פנדמית על תושבי הרשות. • להוות גורם מתאם יעיל בהפעלת המאמצים השלטוניים מול האוכלוסייה בתחומי הרשות המקומית. • הכנת תוכנית הסברה לאוכלוסייה המקומית, בהתאמה ובהנחיית ועדת ההסברה הלאומית. • אחריות המאמץ- הרשות המקומית, בהנחיה מקצועית ובסיוע של משרד הבריאות, מטה מל"ח ארצי, משרד הפנים, ומשרדי הממשלה.
אכיפת החוק והסדר הציבורי מהות המאמץ:שמירה על החוק והסדר הציבורי. • מטרות המאמץ (טרם התרחשותה של שפעת פנדמית): • גיבוש תפיסת הפעלה למתאר השפעת הפנדמית בנושא סדר ציבורי. • תכנון הפעלת מ"י לאכיפת הסדר הציבורי בדגש על בתי החולים, קופות החולים, בתי המרקחת ואתרי חלוקת התרופות. • השתלבות בגיבוש המסרים הלאומיים במסגרת ועדת הסברה לאומית. • אחריות המאמץ- המשרד לביטחון פנים באמצעות משטרת ישראל ורשויות החוק, משרד המשפטים, בסיוע מערך הפיקוח ברשות המקומית.
הסמכות המשפטית מהות המאמץ: יזום חוקים והפעלת תקנות על מנת לאפשר התמודדות אפקטיבית עם המגיפה, יחד עם הפעלת המערכות החיוניות במדינה. • מטרות המאמץ: • ייזום חקיקה מוקדמת הנוגעת להתמודדות עם המגיפה. • הסדרה משפטית של הסמכויות הניתנות בחוק למשרדי הממשלה והארגונים, טרם התרחשותה של השפעת הפנדמית ובמהלכה. • היערכות לייצוג משפטי של משרדי הממשלה בבתי המשפט. • אחריות המאמץ-יועמ"ש משרד הביטחון בשיתוף משרד המשפטים (באמצעות היועמ"ש לממשלה, פרקליטות המדינה, פצ"ר, יועמ"ש משרד הבריאות, יועמ"ש המשרד לבט"פ).
ביטחון המדינה • מטרות המאמץ: • הגנה על ביטחון המדינה, במהלך תקופת השפעת הפנדמית. • הכנת תוכנית למניעת כניסת שוהים בלתי חוקים ומניעת הסתננויות מהגבולות. • הכנת תוכנית למניעת פריצה מכוונת (ע"י אזרחים מהרש"פ) של מעברי הגבול מעזה ומאיו"ש. • אחריות המאמץ-משרד הביטחון, יחד עם גורמי הביטחון השונים. מהות המאמץ:צמצום הנזק והפגיעה האפשרית בביטחון המדינה ובאזרחיה.
הקהילה הבינלאומית מהות המאמץ: תאום ההיערכות הלאומית והמענה הלאומי מול המערכת הבינ"ל, בתחום הרפואי, בהסדרת מערכת דיווחים הדדית, הסדרת ההגבלות במעברי הגבול, מסחר, תעשייה, סיוע הדדי במשאבים, מחקר, תרגילים והשתלמויות. • מטרות המאמץ: • תכנון, תאום והפעלת המענה הלאומי בהתאמה למענה הקהילה הבינלאומית, בדגש על מדינות שכנות (מעגל ראשון). • אחריות המאמץ-משרד החוץ, בתאום עם המל"ל, משרד הבריאות ומשרדי הממשלה, בערוצים הפועלים בשגרה.
המעברים הבינלאומיים והמעברים לרש"פ מהות המאמץ: תפעול המעברים הבינ"ל והמעברים לרש"פ. • מטרות המאמץ: מניעת וצמצום התפשטות השפעת הפנדמית לתוך מדינת ישראל בתרחיש של מוקד מאותר מחוץ לישראל, תוך המשך פיקוח ביטחוני יעיל, והמשך שגרת מעברים ככל הניתן. • אחריות המאמץ-משרד הביטחון (באמצעות מנהלת המעברים-מעברים לרש"פ), משרד התחבורה (רש"ת, החברה לספנות ולנמלים-המעברים הבין לאומיים), משרד לבט"פ (מ"י-המעברים בעוטף ירושלים) בהנחיה מקצועית של משרד הבריאות.
הרשות המקומית המערכת הרפואית ביטחון המדינה סדר ציבורי ואכיפת החוק תפיסת ההפעלה הלאומית המאמצים השלטוניים והמאמץ הלאומי תאום עם הקהילה הבין לאומית המשק החיוני הסמכות המשפטית מעגל התכנון והתאום מידע הנחיות ו הסברה לאוכלוסייה מעגל הניטור, השליטה הלאומית מעברים בינלאומים והרש"פ הרש"פ "צוות ניהול משבר לאומי" מעגל המניעה , התגובה והכלה התכלית מנגנון הפיקוח הבקרה ובחינת אפקטיביות המאמצים התחומים והמאמץ הלאומי שמירת ביטחון המדינה ואזרחיה; הורדת שיעורי התחלואה והתמותה כתוצאה מהשפעת הפנדמית; הפעלת המשק החיוני ומזעור הפגיעה הכלכלית; צמצום מקסימאלי של הפגיעה במרקם ובשגרת חיים של האוכלוסייה, המשכיות תפקודית של המדינה ומוסדותיה. המאמץ הלאומי
יעוד "צוות ניהול משבר לאומי" • מנגנון ניהול ושליטה של שר הביטחון לתאום וסנכרון המאמצים של המוסדות השלטוניים. • להוות מטה לאומי מתאם, המתכלל את פעילות כלל הארגונים אל מול היעדים והמטרות הלאומיות, כפי שהוגדרו ע"י שר הביטחון וממשלת ישראל.
המשך: • הצוות בראשות ע' שהב"ט להתגוננות ובהשתתפות נציגי משרדי הממשלה מתכנס בעת הצורך. • הצוות יתאם מאמצים ברמה הלאומית ויגבש המלצות לשר הביטחון ולממשלה. • נושאים לטיפול ברמה הלאומית ובקשות סיוע ניתן להעלות באופן שוטף למשרד הביטחון. • הצוות ממשיך להוביל את מאמץ ההטמעה של תוכניות ההערכות.
המשך: • גיבוש תמונת המצב וביצוע הערכת מצב לאומית. • גיבוש מדיניות ומסרי ההסברה הלאומיים. • קביעת סדר העדיפות הלאומי בהקצאת המשאבים הלאומיים. • מימוש ומעקב אחר יישום החלטות הממשלה.
המשך: • גיבוש מדיניות הנוגעת למשק החיוני, המשכיות תפקודית של מוסדות המדינה ברמה הממשלתית והמקומית. • גיבוש המדיניות וההנחיות הנוגעות למרקם ולשגרת החיים. • קביעת המדיניות לתאום השת"פ הבינלאומי, בדגש על שת"פ עם מדינות מעגל ראשון. • תאום וסנכרון המאמצים המרכזיים לכדי מאמץ לאומי מוגדר. • גיבוש תוכניות פעולה אינטגרטיביות הנדרשות למימוש הנחיותיו של שר הביטחון ו/או הנחיות הממשלה, ולפקח על ביצוען. • העברת תמונת מצב עורף לאומית למרכז לניהול משברים במשרד ראש הממשלה (מנ"ל).
"קיטועים מהחלטות צוות ניהול משבר לאומי" • הפעלת סגר/בידוד במקרה הצורך- רח"ל. • הגדלת רמות מלאי הלאומיות לשלושה חודשים. • תיקוני חקיקה/נהלים- עבודת צוות משפטנים. • פקודת "בריאות העם"- ללמוד ולהכין תקנות מגירה. • נדרש לבחון את מוכנות משרדי הממשלה והארגונים לאתגרים שמציבה השפעת הפנדמית.
"קיטועים מהחלטות צוות ניהול משבר לאומי" • הצגת ההיערכות למנהלי הארגונים ולפורום הבכיר בארגון. • הוצאת חוזר מנכ"ל/ר. הארגון לתפוצה פנים ארגונית. • הכנת תוכנית "זמן יקר" לשיפור ההיערכות לקראת החורף הקרוב. • ביצוע תרגול/משחק מנהלים פנים ארגוני. • מידע והסברה פנים ארגוני.
המשך: • מדיניות רכש תרופות ע"י גורמים ציבוריים ופרטיים: • המדיניות היא להימנע מלעודד חברות פרטיות וארגונים ציבוריים לרכוש תרופות למניעה עבור עובדיהם • פניה של חברות וארגונים למשרד הבריאות ו/או למשרד הביטחון לקבלת המלצה האם לרכוש תרופות למניעה, המדיניות היא לא להתנגד לרכישת התרופות ולסייע בהנחיות מקצועיות • פנייה של משרדי הממשלה - ההמלצה תהיה, לא לרכוש תרופות למניעה מסיבות אתיות וערכיות
"קיטועים מהחלטות צוות ניהול משבר לאומי" • מדיניות ניפוק תרופות למניעה לעובדים חיוניים: • כלל תרופות (טמיפלו) יינתנו לטיפול ולא למניעה. • ניפוק תרופות למניעה אך ורק לצוותים הרפואיים הבאים במגע ישיר עם חולים. • בשלב 6 יחולקו תרופות למניעה לעובדים חיוניים במוקדים ספציפיים הבאים במגע ישיר עם חולים וזאת על פי הערכת מצב.
דגשים להיערכות למנות מרכז/ת וצוות להתמודדות עם שפעת פנדמית. הצוות יעקוב באופן שוטף, אחר מידע עדכני ממקורות משרד הבריאות ויפיצו בארגון להגדיר ולקבוע סדר עדיפות לשירותים החיוניים שהארגון / משרד מחויב לספק לאזרחים בכל מצב לתכנן מענה לתלות בקבלני משנה וספקים. לוודא יכולתם למלא אחר התחייבותם גם בעת הפנדמיה 35
לתכנן את פעילות הארגון בהנחה של היעדרות בהיקף ניכר של עובדים, במקום מסוים, למשך שבוע עד שבועיים (בשיא) לתכנן יכולת גיבוי לעובדים חיוניים, רצוי ע"י אנשים מבוגרים (50+), גמלאים, מתנדבים ועל בסיס הכשרת ממלאי מקום מתוך הארגון לזהות עובדים ולקוחות בעלי צרכים מיוחדים ולשלב צרכים אלו בתוכנית ההיערכות לנתח את ההשפעות הצפויות על הארגון, עקב צמצום באספקת השירותים הנדרשים ו/או משמשים את הארגון (תחבורה ציבורית, שירותי הסעדה, שירותי ניקיון, הובלות, שירותים טכניים, אספקת חומרי גלם, דואר וכדומה) המשך: 36
כדי למנוע צפיפות במקום העבודה, יש לבחון אפשרות של עבודה בלוח זמנים גמיש, וגמישות תפעולית לאופן עבודתם של העובדים לשקול "עבודה מרחוק" תוך שימוש בטכנולוגיות מחשב ותקשורת, במצבים בהם הפתרון רלוונטי וישים הנחיית עובדים חולים להימנע מלהגיע לעבודתם,ולהישאר בביתם עד להחלמתם הגמשת נהלי הדיווח / אישורים המעידים על סיבת ההיעדרות עקב המחלה הנחיית עובדים לעזוב מיידית את מקום העבודה במקרה של הופעת חום עידוד עובדים הנדרשים לכך להתחסן במבצעי החיסון השנתיים המשך: 37
גיבוש נהלים למניעת התפשטות השפעת הפנדמית במקום העבודה: יש לתלות במקומות בולטים שלטים המיועדים לעובדים וללקוחות, המעודדים ומנחים היגיינת ידיים והיגיינה נשימתית, התעטשות לתוך ממחטות נייר, שיעול למרפק וכדומה יש להדגיש הצורך ברחיצת ידיים עם מים וסבון למשך כעשרים שניות, בעיקר לאחר התעטשות או שיעול לתוך היד, וניגוב ידיים במגבות נייר ולא במגבת בד משותפת יש לקבוע נהלים להעלאת רמת הניקיון: הגדלת תדירות ביצוע הניקיונות בחדרי השירותים, במטבח, בחדר האוכל, במשרדים ובשאר מקומות העבודה והאזורים הומי אדם המשך: 38
היערכות לאפשרות של דחיית כנסים / אירועים ו/או ישיבות עבודה רבי משתתפים קיום הליך בקרה ופיקוח על התפשטות השפעת הפנדמית בארגון המשך: 39
