פרופ' עפרה נבו, לימור בר נדב, מילי אבירם וורד יעקב.

1. התפתחות הקריירה של מסיימי תואר שני בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה בין השנים תשל"ד -תשנ"ט (1973-1998) . פרופ' עפרה נבו, לימור בר נדב, מילי אבירם וורד יעקב.

2. מבנה ההרצאה • האוכלוסיה, המדגמים וייצוגיותם. • מה חושבים המסיימים על לימודיהם? • משך זמן סיום התזה ואחוז המסיימים. • הסוציאליזציה המקצועית לאחר הלימודים. • תעסוקה: במה והיכן עובדים המסיימים? מי העוזבים ובמה הם עוסקים? • מחוייבות למקצוע. • שביעות רצון מן המקצוע. • שכר המסיימים • המסיים הטיפוסי. • שאלות לדיון.

3. אוכלוסית המחקר • סה"כ : 634 מסיימי הלימודים לתואר שני במחלקה לפסיכולוגיה (1998-1973). • 464 נשים (73.3%), 169 גברים (26.7%). • 264 מגמה קלינית • 132 מגמה חינוכית קלינית • 114 מגמה ארגונית תעסוקתית • 124 מגמות מחקריות • קווים כלליים של השינויים במהלך השנים: ירידה באחוז הבנים מ34% ל25%, בכל המגמות פרט למגמות המחקריות. • עליה כללית במספר התלמידים וירידת חלקה היחסי של המגמה הקלינית בקרב כלל המסיימים.

4. שני מדגמים במחקר: • מדגם שענה על שאלונים שנשלחו בדואר, (281 N=). כל שאלון הכיל 42 שאלות שעסקו בנושאים שונים של התפתחות קריירה. • מדגם שהתבסס על משאל טלפוני, ומידע מפירסומים וחברים.(566 N=). • מרבית הניתוחים נעשו על המשיבים לשאלון, נתונים על תעסוקה והשארות במקצוע הפקנו מתוך המדגם הגדול. • נתוח החומר על סיום התזות נעשה על כל האוכלוסיה. • הנתונים נאספו בשנת 2001-2002.

5. איתור כתובות • רשימת כתובות במזכירות • חיפוש במדריכי בזק • פניה לראשי מגמות • תלמידים במגמות שונות "חבר מוביל לחבר" • חוברות שיצאו על ידי המגמות • פנקס הפסיכולוגים, אינטרנט • הורים

6. התפלגות המסיימים שאותרה כתובתם, ואחוז המשיבים במגמות השונות ** חלוקת המשיבים במגמות המחקריות- 30 קוגניטיבית, 8 פיזיולוגית, 9 מסלול אישי ו- 3 כללית.

8. השוואת המדגם לאוכלוסיה • מגדר: אוכלוסיה- נשים 74.4%,גברים 25.6% מדגם- נשים 73.3%,גברים 26.7% • וותק: חלוקת מחזורי הוותק דומה במדגם ובאוכלוסיה פרט למחזור הוותק הוותיק ביותר. גם במדגם וגם באוכלוסיה חלקה של המגמה הקלינית הולך וקטן. מספר הגברים יורד. • סיום תזה: אוכלוסיה- 84% מדגם- 91% • השארות במקצוע: מדגם גדול 5% ומדגם השאלון 5%

9. נתונים דמוגרפיים(מתוך השאלונים): • גיל: טווח בין 27 ל 73 . הממוצע 39.6 ,השכיח 32. 90% מן המשיבים הם בטווח הגילים 30- 59. • ארץ לידה: מרבית המשיבים נולדו בישראל. הקבוצה השניה בגודלה נולדה במזרח אירופה. • מצב משפחתי: מרבית המשיבים נשואים או גרים עם בני/בנות זוג(85%) 8.5% רווקים 6% גרושים או פרודים. • מס הילדים: בין נע בין 0 -5 , כאשר הממוצע הוא 2 ילדים.

10. עם מי מתחתנים הפסיכולוגים? • שתי קבוצות בולטות אצל בני הזוג של פסיכולוגים: • למעלה מרבע מבני הזוג עוסקים במקצועות ההנדסה והאדריכלות. • למעלה מרבע עוסקים במתן עזרה לפרט וארגון או בחינוך. בקרב הפסיכולוגים הקליניים למעלה מ- 40%. • 7% נשואים עם פסיכולוגים, בקרב הפסיכולוגים הקליניים האחוז גבוה יותר 11%. • למעשה תמיכה בשתי התאוריות של בחירת בני זוג: בחירה לפי דמיון ובחירה לפי קומפלמנטריות (השלמה). כל אלה ספקולציות ויתכן שההסבר יותר סוציולוגי וגיאוגרפי.

11. מה חושבים המסיימים על לימודיהם? • שביעות רצון כללית מן הלימודים ושביעות רצון בהבטים שונים. • קורסים שתרמו להתפתחותם וקורסים שלא תרמו. • מי היו דמויות ההזדהות וכיצד מתארים אותם?. • מהי ההשפעה של אוריינטציות תאורטיות שונות?. • איזה נושא אותו לא למדו היו כוללים בלימודים. • כל זאת באופן כללי ובהשוואה בין מגמות.

12. שביעות רצון מהלימודים המסיימים נתבקשו לדרג (1-5 )את שביעות רצונם מן הלימודים באופן כללי ובהתייחס לארבעה גורמים: יחס המרצים, הקנית כלים פרקטיים, הקניית ידע תאורטי, רלבנטיות החומר להתפתחותם המקצועית. ממוצע שביעות רצון מהיבטים שונים בלימודים

13. הבדלי שביעות רצון בין מגמות • באופן כללי,המשיבים מדווחים על שביעות רצון גבוהה מן הלימודים. (ממוצע: 3.7, ס.ת. 0.73). 23% מרוצים באופן מקסימלי ו 6% אינם מרוצים כלל, כאשר כל האחרים מרוצים למדי. • לא נמצאו הבדלים בין המגמות בהערכת הידע התאורטי שנרכש בלימודים ובהערכה כללית של הלימודים. • נמצאו הבדלים מובהקים בין המגמות בשביעות רצון מהבטים שונים: במגמות הקליניות מדווחים על שביעות רצון גבוהה יותר מרלבנטיות חומר הלימודים להתפתחות מקצועית ומהקניית כלים פרקטיים מאשר במגמות המחקריות. • נמצא הבדל בהערכת יחס המרצים כאשר במגמה הקלינית- חינוכית דווח על שביעות רצון נמוכה יותר מיחס המרצים.

14. קורסים תורמים וקורסים לא תורמים • המסיימים התבקשו לציין קורסים שתרמו להתפתחותם וקורסים שלא תרמו. • 219 משיבים ציינו קורסים שתרמו. • 161 משיבים ציינו קורסים שלא תרמו או כפי שחלק ציינו תרמו פחות.

15. קורסים תורמים וקורסים לא תורמים • מסיימי המגמות הקליניות והמגמה הארגונית מציינים בעיקר קורסים יישומיים והתנסויות מעשיות כקורסים תורמים, כגון: פסיכודיאגנוסטיקה, פסיכותרפיה דינמית, פסיכופתולוגיה. • במגמה הארגונית צויינו לטובה בנוסף לפסיכודיאגנוסטיקה גם הקורסים בייעוץ תעסוקתי ובהנחיית קבוצות. • בשלשת מגמות אלו הקורס שבלט בכך שלא תרם היה הקורס במתודולוגיה וכמוכן היתה כמות לא מבוטלת של איזכורים של סמינרי התזהכבלתי תורמים. • במגמה המחקרית קורסים שתרמו היו בעיקר מתודולוגיה,דיאגנוסטיקה וזכרון. • מסקנה : במודל ה"מדען- איש השדה" (מודל בולדר) מרבית המסיימים נוטים באופן ברור לצד השדה.

16. המסיימים נשאלו האם הייתה דמות של מרצה או מדריך אשר השפיעה על דרכם המקצועית? • 66.5% השיבו בחיוב לשאלה זו. • כאשר נתבקשו לתאר כיצד השפיעה הדמות -נתוח תוכן של התשובות הצביע על התיחסות להבטים רגשיים וקוגניטיביים של דמות ההזדהות.

17. דוגמא להבטים רגשיים: "היא הדריכה ולימדה אותי והייתה עבורי מודל לחיקוי ביכולותיה להכיל, להבין, להיות אמפתית ולהוביל למקומות טובים." • המילים שחזרו בתשובות אשר הדגישו ביטויים רגשיים: אמפתיה, קבלה, הקשבה, הבנה, חום, אמון, תמיכה, אותנטיות,חוסר התנשאות, קשר בלתי אמצעי וחיזוק בטחון. • דוגמא להנמקה קוגניטיבית: "דמותה השפיעה עלי בגלל שילוב בין הבנה תאורטית מעמיקה לבין שמירה על יצירתיות וראיה פשוטה בטיפול". • המילים שחזרו בתאורים שהדגישו אספקטים קוגניטיביים היו:ידע מעמיק, חשיבה מורכבת, סקרנות, הבחנה וראיה כוללת, יצירתיות, ראיה פשוטה, ניסיון וראיה מקצועית.

18. הבדלים בין המגמות • במגמות הקליניות: ההתיחסויות הרגשיות רבות יותר. ההתיחסויות אישיות ויש מעט התיחסויות למחקר. • במגמות הארגונית והמחקרית יש התיחסות פחותה לרגש והתיחסות מרובה יותר לידע ולתאוריות. • רק במגמות המחקריות מודגשת המצויינות המחקרית של דמות ההזדהות: • "...חוקר בכיר בעל מוניטין בין לאומי, מאוד דינמי, משקיען ומקצוען בתחום המחקר שהפך למנטור לא פורמלי וקידם אותי כחוקר...". • בכל המגמות הדמויות הנבחרות הטביעו את חותמן על המסיימים או בהיותן דמויות מקבלות ומגדלות או באמצעות הידע וההבנה בנושא, ולעיתים זכו התלמידים בדמויות המשלבות את שתיהן.

19. סיום התזות(נתונים מכל האוכלוסיה) • כמה שנים לוקח לסיים את התזה ? • אחוז מסיימי התזה במגמות השונות. • התפלגות משך הזמן במגמות השונות. • האם חלו שינויים במהלך השנים?

20. אחוז מסיימי התזה, משך הזמן לסיום התזה בחלוקה לפי מגמות וותקמבוסס על נתונים שנמסרו ממזכירות פסיכולוגיה, אוגוסט 2003 .(כל האוכלוסיה)

21. משך הזמן לסיום התיזה • ממוצע השנים לסיום התזה מתחילת הלימודים הוא כ-שש שנים. • השכיח והחציון הם חמש שנים. • טווח השנים הרחב 2-19 מעורר מחשבה. • במחקרים המשווים זמן סיום תזה בחוגים שונים בפקולטה נמצא שממוצע השנים לסיום תזה בחוג לפסיכולוגיה הוא הארוך ביותר. • מחצית ממסיימי התזות בפקולטה הם מהחוג לפסיכולוגיה.

22. שכיחות שנות סיום התיזה (מתחילת הלימודים) בחלוקה למגמות • אחוז מסיימי התזה בזמן התיקני (שנתיים) נמוך מאוד 3.6% • 85% מסיימים את התזה בין 3-8 שנים. • 15% נוספים מושכו את התזה עד 19 שנה. בולטת שכיחות המושכים במגמה הק.חינוכית.

23. האם חלו שינויים במהלך השנים במשך זמן סיום התיזה • אלמוג, 1995 מצאה ש50% לא מסיימים את התזה. (טווח הסיום המירבי שם היה 7 שנים ומחזורי הלימוד שבדקה היו 1980-1988). • האם חלו שינויים במהלך השנים?

24. נתונים לגבי מסיימי תזה בחלוקה ומגמות וותק חלק א

25. נתונים לגבי מסיימי תזה בחלוקה ומגמות וותק חלק ב

26. מה ניתן ללמוד מן הנתונים על זמן סיום התזה ואחוז המסיימים • חל שיפור משמעותי בשנים האחרונות במשך סיום התזה, • זמן סיום התזה קוצר בממוצע בשנתיים. • ממוצע זמן סיום התזה תלוי כמובן באחוז המסיימים. יש לבדוק אם הקיצור בזמן איננו • ארטיפקט הנובע מכך שבמחזורים הצעירים פחות תלמידים סיימו תזה. • ממצאים: • במגמה הקלינית: ניכר שיפור בזמן סיום התזה וזאת ללא שינוי באחוז המסיימים. • השונות קטנה דבר המרמז על תהליך קבוצתי שננקט בנושא זה. • במגמה הק. חינוכית ובארגונית : אומנם קטן משך הזמן לסיום התזה אך קטנו גם אחוזי המסיימים, מה שמעלה את החשש שקיצור משך הזמן כאן הוא מלאכותי. • במגמות המחקריות: לא קטן אחוז המסיימים ובכל זאת קוצר באופן משמעותי זמן התזה.

27. המסע המפרך של בנית הזהות המקצועית • רישום בפנקס הפסיכולוגים • התמחות • לימודים נוספים • פרסום בכתבי עת • השתתפות בכנסים • קריאת ספרות מקצועית בחלוקה למגמות.

28. כמה נרשמו בפנקס הפסיכולוגים ניתן לראות שהרישום בפנקס הפסיכולוגים הוא נחלת המגמות הקליניות.

29. סטטוס התמחות בחתך לפי מגמות, באחוזים *האחוזים בתוך הטבלה הם מתוך המגמה, ובעמודת הסה"כ- מתוך כלל המדגם

30. אחוז ההתמחויות בתחומים השונים בחתך לפימגמותN=218 * מס' ההתמחויות הוא 218, אך מס' המשיבים הינו 185 (חלקם התמחו יותר מפעם אחת)

31. כמות התארים הנוספים בחתך של מגמות, באחוזים האחוזים בשורת הסה"כ הם מתוך כלל המשיבים במגמה, ובעמודת הסה"כ – מתוך כלל המשיבים במדגם.

32. מאמרים בכתבי עת מקצועיים בחתך לפי מגמות, באחוזים

33. תעסוקה: במה עובדים המסיימים?

34. תעסוקה במגמה הקלינית (באחוזים). *טיפול כולל עבודה כפסיכולוג / התמחות קלינית** ההתייחסות כאן היא לעיסוק עיקרי כך שיתכנו גם מטפלים בהוראה ומחקר באופן חלקי.

35. תעסוקה במגמה הקלינית חינוכית(באחוזים).

36. תעסוקה במגמה הארגונית (באחוזים).

37. תעסוקה במגמות המחקריות(באחוזים).

38. האם המסיימים עוסקים בתחום מגמת לימודיהם? • השכיח בכל מגמה הוא עיסוק בתחום המגמה: • במגמה הקלינית 78% עוסקים בטיפול (הבדלים ניכרים בין • גברים ונשים). • בק. חינוכית 82% עוסקים בתחומים הקליניים או החינוכיים, אחוז העוסקים בתחום הקליני גבוה יותר. • במגמה הארגונית 69% עוסקים בתחומי המגמה • במגמות המחקריות 36% בהוראה ומחקר.חלק משמעותי ממסיימי מגמה זו עובד בתחום החינוכי או הארגוני. • התחום החינוכי בולט בכך שהוא קולט מסיימים ממגמות אחרות. 44% מן העובדים בתחום זה לא למדו במגמה חינוכית.

39. מעברים בעיסוק בין מגמות • רבע מן המסיימים שינו או הוסיפו בעבודתם תחום נוסף שלא למדו אותו. • האחוז של העוברים בין העיסוקים של מגמות שונות עולה כאשר מתבוננים בהיסטוריה של התעסוקות של המסיימים. הקליניים מרבים לעבוד בתחום חינוכי, במיון ובארגונים. החינוכיים הוסיפו לעצמם את התחום ההתפתחותי, הארגוניים עוסקים בתחומים חינוכיים והמחקריים עסקו בתחומים תעסוקתיים. • נושא מענין הוא השפעת המגדר על התזוזות בין המגמות.

40. היכן וכיצד עובדים המסיימים • מסיימי המגמות הקליניות עובדים בשרות ציבורי ובאופן עצמאי. כמחציתם עובדים בחלקי משרה במקומות שונים. • תלמידי המגמה הארגונית נמצאת בעבודות במשטרה ובצבא ובמכונים פרטיים. רובם במשרה אחת. • במגמות המחקריות התעסוקה הבולטת היא במוסדות אקדמיים. רובם במשרה אחת.

41. מי הם העוזבים את המקצוע? • נמצאו 31 עוזבים את המקצוע שהם 5.5% . אחוז זה נמצא גם במדגם העונים על השאלון. • יותר גברים מאשר נשים עוזבים את המקצוע : 12% מבין הגברים לעומת 3.1% מן הנשים. • יותר תלמידים מן המגמות המחקריות עוזבים את המקצוע: • קלינית 2.1%, קלינית חינוכית 0.8%, ארגונית 2.8%, מחקריות 22%! לא רק בגלל אחוז הגברים גם אחוז הנשים גבוה.

42. לאיזה מקצועות עזבו? • ניתן למצוא את מרביתם במקצועות שיש בהם מעורבות עם אנשים:כגון: ניהול מכללה, ניהול עמותה ציבורית, קלינאות תקשורת, חינוך. חלק קטן במקצועות אומנות או תרגום. • בקרב מסיימי המגמות המחקריות יותר שפנו למחשבים, מחקר ופיתוח ובקרת מוצר. • סה'כ רובם נשארים במסגרות שדות הנטיות המאפיינים פסיכולוגיה. (חברתי מדעי ואמנותי). • בודדים יוצאי דופן כמו נהג מונית ובעל מסעדה.

43. מחוייבות למקצוע • האם חשבו על על מקצועות אחרים ואיזה? • האם היו עוזבים את המקצוע עבור שיפור ב: שכר,סטטוס,אחריות, יוזמה, חברה,פנאי ומשפחה. • כיצד הם מציגים את עצמם?

44. מחשבות על שינוי מקצוע למעלה משליש מן המסיימים חשבו על שינוי מקצוע, כאשר מחשבה זו הופיעה בשכיחות רבה יותר במגמות המחקריות ובמגמה הארגונית. ובאופן בולט פחות במגמה החינוכית.

45. מחשבות על שינוי מקצוע • 37% ענו בחיוב לשאלה האם חשבת בשלב כלשהו מתום הלימודים • לבחור מקצוע אחר. • אחוז השוקלים מקצוע אחר בקרב המגמות המחקריות והארגונית גבוה משמעותית מאחוז השוקלים מקצוע אחר במגמות הקליניות.

46. במידה והיו מציעים לך עבודה שלא בתחום הפסיכולוגיה באיזו מידה היית עוזבת את המקצוע בהתאם לתנאים הבאים: (באם את עובדת ביותר ממקום עבודה אחד, התייחסי לעיקרי)

47. מחויבות למקצועאחוז המשתתפים המוכנים לעזוב את המקצוע תמורת שיפור באחד משבעה תחומים.

48. כיצד המסיימים מציגים את עצמם (אחוזים)

49. שביעות רצון מן המקצוע

50. אקסטרינזי אינטרינזי יחסים בין-אישיים שביעות רצון מן המקצוע: באופן כללי ובעשרה הבטים