1 / 8

ידוע שלכל דבר עד כמה שהוא ידוע ומפורסם, כך הוא עלול לשכחה יותר. ולכן צריך לחיזוק ולימוד לבל

ידוע שלכל דבר עד כמה שהוא ידוע ומפורסם, כך הוא עלול לשכחה יותר. ולכן צריך לחיזוק ולימוד לבל ישכח הדבר מלב בני האדם. לא באנו לחדש את שאינו ידוע אלא לזכור ולרענן את הידוע כבר. "ציון היא דורש אין לה" (ירמיה ל, יז). אברהם בן 52 שנה בכבשן האש. "אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים

Download Presentation

ידוע שלכל דבר עד כמה שהוא ידוע ומפורסם, כך הוא עלול לשכחה יותר. ולכן צריך לחיזוק ולימוד לבל

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. ידוע שלכל דבר עד כמה שהוא ידוע ומפורסם, כך הוא עלול לשכחה יותר. ולכן צריך לחיזוק ולימוד לבל ישכח הדבר מלב בני האדם. לא באנו לחדש את שאינו ידוע אלא לזכור ולרענן את הידוע כבר. "ציון היא דורש אין לה" (ירמיה ל, יז)

  2. אברהם בן 52 שנה בכבשן האש. "אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה". (בראשית טו, ז) המבי"ט (שער היסודות פרק לב) אברהם אבינו זכה לארץ ישראל מעת שמסר עצמו למיתה על קידוש שמו יתברך באור כשדים, ואז נדר ה' יתברך לתת לזרעו את הארץ, כמו שאמר הכתוב: כי הגם שדיבור זה נאמר לו במעמד בין הבתרים, שהיה בן שבעים שנה, ובאור כשדים היה בן נ"ב שנים, הרי הודה והודיע לו, כי מאז שהוציאו מאור כשדים הייתה הכוונה לתת לו את הארץ, והרי הוא כאילו מאז נדר לו בזכות מה שמסר עצמו על קידוש שמו יתברך".

  3. "תנא דבי אליהו:ששת אלפים שנה הוי העולם : שני אלפים תוהו ,שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח..."(ע"ז ט.) 1000 2000 3000 4000 5000 6000 1656 – מבול 2000- ניסיון אור כשדים אברהם בגיל 52 • חורבן בית ראשון 1948- לידת אברהם ההבדל בין האלף ה -5 לאלף ה- 6 2382 -ירידה למצרים 3828-חורבן בית שני • -מתן תורה • - בנין בית ראשון

  4. 4000 4075 4100 4183 4208 4260 4828 חוק:נוצרי שייתגייר צפוי למוות. איסור לנוצרים להשתתף בחגיגות היהודים איסור ליהודים ליפות את בית הכנסת חתימת התלמוד הירושלמי חתימת התלמוד הבבלי סוף אלף שנה מחורבן בית שני מסע הצלב הראשון (רציחות המוניות לאורך מסלול הצלבנים) 4856 אלף שנות גאולה האלף החמישי: אלף שנות גלות 5002 - שריפת התלמוד בפריס גירוש יהודי אנגליה 5107- הדבר השחור , יהודים מואשמים בזיהום האוויר והמים ,שמד , שוד גירוש. 5155- גירוש יהודי צרפת 5180- גירוש אוסטריה 5252 – גירוש ספרד • 5256- גירוש פורטוגל – השוואת • היהודים לשטן • 5400- חיוב היהודים לשבת • בגטאות • ברחבי אירופה. • 5408- רציחות המוניות ע"י • בוגדן חמילצקי • 5409- גזר דין מוות כנגד • 800 רבנים • שנשרפו בעיר מקסיקו • 5700 - השואה

  5. רבי יהודה הלוי (כוזרי מאמר שני אות כג-כד) הכוזרי: אם כן הלא עובר אתה על מצוה המחויבת לפי תורתך. אם אינך עולה אל המקום ההוא ואינך עושהו בית חייך ומותך?!... החבר: אכן מצאת מקום חרפתי, מלך כוזר! הערה חשובה: הכוזרי נכתב בשנת 4900 לבריאת העולם, 72 שנה אחרי סוף אלף השנים מחורבן הבית. אמר רבי יוסי ועם כל זה, יום אחד נמצא כנסת ישראל בעפר (בגלות) ולא יותר.. אמר רבי יהודה: כך אמרו... ומשום זה היא שוכבת בעפר (הגלות) כל אותו היום של ה ה' ומי הוא- הוא האלף החמישי . ואע"פ שהקדימה לצאת לגלות מטרם שבא אלף החמישי שהוא סוד ה' " יום חמישי, כנגדו אלף החמישי שבו היינו שרויין בגלות בין האומות... אבל אחריתנו גאולה, ואימתי, ביום שישי שיבוא משיח. (רבינו בחיי בראשית ב', ג') האלף החמישי- אלף של גלות, והאלף השישי אלף של גאולה. אמר רבי יצחק, אלף שנים הם ממשלת כל האומות ביחד על ישראל. ואין לך אומה שלא תשעבד אותם... דא"ר חייא, אין ממשלת האומות על ישראל אלא יום אחד בלבד, והוא יומו של הקב"ה שהוא אלף שנים, זהו שנאמר: נתנני שוממה כל היום דווה. יום אחד ולא יותר. אמר רבי יוסי: אם ישתעבדו יותר מאלף שנים, הוא אינו ע"פ גזירת המלך, אלא על שאינם רוצים לחזור כנגדו. (שמות יז ע"א) " ומילת ל"נגדו" נראה שרומז שישובו לארץ ישראל כדברי מהר"י ביבאס נר"ו, שלא אמר "לחזור בתשובה" כדרכם ז"ל בזוהר, אלא ל"קבליה"- לנגדו- היינו, שישובו לארץ ישראל ששם הקב"ה תמיד אפילו בחורבנה וילכו לנגדו". (אם הבנים שמחה: קפ"ו)

  6. זמן השבועות עד אלף שנה. ומלמד על כך בעל "אם הבנים שמחה": "וכהיום שגזלו מאיתנו כל זכות חיים ונטלו מאיתנו כל מעמד ומצב פרנסתנו... נראה בעליל שהקב"ה נטל מאיתנו הבטחת הגלות הנ"ל, וכאילו אמר לנו בפירוש: בני, מעתה אין אני רוצה שתתעכבו עוד בארצות הגלות, על כן משכתי את ידי מכם מלהבטיח עוד את ישיבתכם בגלות, אלא תקומו ותלכו אל חיק אימכם, ותשובו אל ארץ אבותיכם". (פג אות ד) כל המכות שלקינו הוא רק לעורר אותנו לשוב לארצנו הקדושה. (אם הבנים פ"א עמ' פח). מה אתם מתרעמים, הן לא קצרה ידי מלהושיע, אבל מה אעשה דעוונתיכם גרמו, דציון דורש אין לה, והיא צועקת לפני שאין אתם זוכרים אותה, אם כן איפה איך אזכור אתכם לגאלכם?!" (הכפות תמרים על ר"ה "שציון היא דורש אין לה"). "... כי הנה הייתה השבועה הגדולה לאלקים, שלא יעוררו את הגאולה, עד שאותה האהבה תהיה בחפץ וברצון טוב, כמו שנאמר: "עד שתחפוץ"... וכבר אמרו רז"ל כי זמן השבועה הוא עד אלף שנים כמו שאמר ז"ל בבריתא דרבי ישמעאל, בפרקי היכלות..." (הקדמת המוהרח"ו לשער ההקדמות). "...אוי להם לבני אדם שהרי הקב"ה אסור עמהם (עם ישראל) בגלות, והשכינה אסורה עמהם"... (תיקוני זוהר תיקון שישי). "ושורפין בתחילת שש שהוא האלף השישי..." (תיקון 13) ופירש הכסא מלך: בתחילת אלף שישי שורפין, שכמה גירושין נעשו לישראל וכמה נשרפו על קידוש ה'..." "...כי ישיבתנו בגלות היא ההבטחה שאמר לנו: "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם, לא מאסתים ולא געלתים לכלותם... (רמב"ן דברים כח, מב)

  7. השבועה הגדולה של האלף השישי "אמר רבי יודאי אמר רבי ייסא: נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים דלעילא עד שיכנסו ישראל בירושלים דלתתא, ובגין כך רתחא אשתכחת בעלמא." (זוהר ויקרא טו) " 'בצבאות או באיילות השדה' אמר רבי אלעזר אמר הקב"ה לישראל: אם מקיימין את השבועה-מוטב, ואם לאו אני מתיר את בשרכם כצבאות או כאיילות השדה". (כתובות קיא) (תרגום: "אוי להם לבני אדם, שהקב"ה אסור אתם בגלות והשכינה אסורה אתם, ונאמר עליה: איו חבוש מתיר עצמו מבית האסורין".) (תקוני זוהר לז) "ווי לון לבני נשא דקוב"ה אסיר עמהון בגלותא ושכינתא אסירת עמהון, ואתמר בה אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין." "אמר רבי יוחנן: אמר הקב"ה לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא בירושלים של מטה" (תענית ה)

  8. אגרת תלמידי הגר"א: "...הארץ מבשרת, הארץ מתעוררת, ארץ מה לשון אומרת: זכרתי ימים הייתי ממלכת גברת, ביד ה' עטרת תפארת, גם עתה בי לא שום דבר נחסרת, בי התורה מתבררת, בי היראה מתגברת. בי הנשמה משוחררת... ומדוע אני שחרחורת, בזויה מכבודי, ושממה מיושבי, ואני שכולה וגלמודה? הלא אני ארץ חמדה חמדת העליונים והתחתונים, טובה בשני עולמים המזומנים, מדוע אני משופלת לכל דבר שבקדושה להיות אחרון באחרונים ולא ראשון בראשונים? (מתוך אגרת תלמידי הגר"א שנת תק"ע)

More Related