טבת תשס"ז – ינואר 2007

בס"ד משרד החינוך מינהל חברה ונוער תחום קידום נוער נוער בסיכון ונוער מנותק התופעה ודרכי ההתמודדות . טבת תשס"ז – ינואר 2007

למרות המאמץ לצמצום הנשירה ומניעתה: 29,102בני נוער בגילאי 15 - 17 מנותקים נתוני הל.מ.ס ( טבלה 12.31 ) על כל נער בנשירה גלויה נמצא נער בנשירה סמויה דוח הועדה לבדיקת הנשירה הגלויה והנשירה הסמויה – נתוני מכון ברוקדייל התופעה חוצת גבולות: גיאוגרפיים , כלכליים , חברתיים , עדתיים , תרבותיים נשירה גלויה נשירה סמויה

במעבר בין השנים 2004 ל- 2005 נשרו ממערכת החינוך*: קיימות תת-קבוצות עם אחוזי נשירה גבוהים יותר כמו : בדווים, עולים משנת 1996 ואילך, קווקזים * נערים ונערות מכיתות ט – י"ב, על פי נתוני משרד החינוך בחינוך הממלכתי (4.5%) בחינוך הממ"ד (4.8%) במגזר החרדי (7.7%) במגזר העולים (8.7%) במגזר הערבי (9.1%) סה"כ: 24,546 תלמידים מתוכם 6,387 תלמידים עולים

בית ספר רחוב על הרצף שבין נשירה לניתוק בין ניתוק לחיפוש אלטרנטיבות ( "פסק זמן " ) בחיפוש אחרי אלטרנטיבות לימודיות / תעסוקתיות הפסיקו לחפש אלטרנטיבה ( " גרעין קשה" ) 10% 30% 60% שוטטות – תת תרבות של רחוב בית ספר – עבודה – חברה – פנאי - צבא

מדיניות הטיפול בנוער בסיכון וניתוק

התפיסה / האידיאולוגיה החברתית , הערכית , הפוליטית המסגרת הארגונית מדיניות המידע / הידע הפרקטיקה / הטכנולוגיה הטיפול בנוער בסיכון וניתוק

אחריות משרד החינוך על "חצי הכוס הריקה" ועדת כץ ( 1973) ועדת דרי ( 1979 ) ועדת אדלר ( 1980 ) ועדת קוברסקי (1989) הטילו את האחריות לטיפול בנוער המנותק על מערכת החינוך אחריות שקיבלה ביטוי אופרטיבי בהחלטת ממשלה מ – 25.5.89 להקצאת סל משאבי חינוך לנוער מנותק (במסגרת חוק חינוך חינם) זכות החינוך - הוגדרה על ידי השופט נחמיאס ( תשמ"ט ): "זכות בעלת תוקף של קניין שאינה ניתנת להפקעה או לשלילה"

עבודת קידום נוער הגישה הטיפולית חינוכית "יובאה" מאנגליה ומבוססת על דיסציפלינת החינוך (קרייזלר ולייב, 1969 ) הגישה הטיפולית סוציאלית "יובאה" מארצות הברית ומבוססת על דיסציפלינת העו"ס (לייסנר , 1968 )

התערבות רב- תחומית ( מומחים שונים ) ורב ממדית ( במישורים שונים ) The Multi – System Intervention עבודת השיחור - Detached Youth Work לעומת עבודת היישוג – Out Reach Youth Work

מניעת הנשירה והניתוק - ביקור סדיר פעולה בשני צירים מקבילים, משלימים ועל פני רצף אסטרטגי: מערכות תומכות למידה טיפול בנושרים ובמנותקים - קידום נוער לומדים במסגרת בית הספר נושרים סמויים מנותקים הצירים חופפים את רמות המניעה המקובלות: מניעה ראשונית - מניעת נשירה וביקור סדיר מניעה שניונית ושלישונית - טיפול וקידום נוער מנותק

עקרונות ודרכי פעולה מטרות ויעדים עקרונות חינוכיים-טיפוליים עקרונות ניהוליים-ארגוניים אסטרטגיות פעולה מדדי הצלחה

תחום קידום נוער עוסק בפיתוח שירותים חינוכיים – חברתיים – טיפוליים לנוער נוער בסיכון ונוער מנותק בגילאי 14 – 18 מדובר בנוער :שנשר ממערכת החינוך ( "נוער מנותק" ) ו/או מתקשה להסתגל ולתפקד בה ונמצא בסיכון גבוה לנשירה ממנה ( " נוער בסיכון " ) .

הגדרה: בהגדרת "נוער מנותק" בקדום נוער נכללים בני נוער בגילאי 14- 18 שנשרו והתנתקו מכל מסגרות החינוך הפורמאליות המוצעות לבני גילם בקהילה המבחן הפורמאלי לזיהוי: בני נוער שאינם משובצים בקובץ התלמידים של משרד החינוך ומשרד העבודה והרווחה כלים לאיתור ומעקב: מערכת זיהוי ממוחשבת הממוקמת במטה, במחוז וברשות המקומית

הגדרה : • בהגדרת "נוער בסיכון" בקידום נוער נכללים בני נוער • בגילאי 14- 17 • הנמצאים ב"נשירה סמויה" ובסיכון ל"נשירה גלויה" • סימנים מזהים בתהליך - שילוב של : • היעדרויות תכופות ולאורך זמן • קשיי למידה והישגים נמוכים • קשיי הסתגלות ובעיות משמעת • הישארות כיתה וריבוי מעברים • הסתבכויות באלימות / סמים / עבריינות • בני נוער אלו פונים או מופנים ליחידה על ידי גורמי טיפול וחינוך בקהילה • והטיפול בהם נעשה בתיאום עם מערכת החינוך והטיפול .

מטרות ויעדים • שילוב מחדש במסלולי למידה, בהכשרה מקצועית ותעסוקה, בחברה ובשירות בצה"ל • הנגשת השכלה וגישור על פערים פיצוי וקידום בתחומי השכלה ומיומנויות ומקצועיות • מיצוי והגשמה מימוש פוטנציאל אישי בתחומי עניין ומצוינות • מחויבות אזרחית ומניעת ניכור חברתי על ידי הקניית תחושה של מסוגלות , תועלתיות , שייכות ויכולת להשפיע

עקרונות חינוכיים טיפוליים • "מניתוק לשילוב" • עקרון היישוג ( reaching-out ) • עקרון "הנער כשלם", "הנער במרכז" • עקרון המכוונות לפתרון ולהעצמה • עקרון "תחנת המעבר" • עקרון ה-"חליפה האישית"

עקרונות ניהוליים ארגוניים • תכנון ובצוע עפ"י יעדים אישיים/קבוצתיים • שקיפות בקרה והעברת מידע ממוחשבת • תוצאתיות, תועלתיות וניצול מיטבי של משאבים • תאום ושותפות בין ארגונית / תחומית

אסטרטגית הפעולה • התמודדות רב – ממדית • פרטנית • קבוצתית • משפחתית • קהילתית • התמודדות רב – תחומית • למידה • תעסוקה • פנאי • חברה

"חליפה אישית" • סל התשומות החינוכיות-טיפוליות* של יחידה לקידום נוער כולל: • טיפול וליווי אישי של מדריך/מחנך • השלמת השכלה ופיתוח מיומנויות • חינוך חברתי - ערכי * על פי : חוזר מנכ"ל מיום כ"ח בשבט תשנ"ב 2/2/1992

מדדי הצלחה • שיפור השכלה פורמלית עד לבגרות • שילוב מחדש בלימודים , בתעסוקה ובחברה • שירות משמעותי בצה"ל • שרות והתנדבות בקהילה • הפחתה ומניעה של התנהגויות סיכון

עבודת קידום נוער- היל"ה ברשויות המקומיות מערכת חינוך רשותית "גשרים" רצף חינוכי לנוער בסיכון. התערבות בקהילה ובמשפחה בתי ספר רגילים קשר רציף בי"ס - ק"נ "חממה" טיפול, חינוך, השכלה עד שילוב מחדש בתי ספר חלופיים סביבת התערבות בית ספרית קשר,תאום הפנייה בי"ס ק"נ ממניעת נשירה לטיפול בנושרים "רשת בטחון" טיפול, חינוך, השכלה עד הגיוס או גיל 18 מוסדות חוץ (פנימיות) נשירה בלתי מבוקרת נתונים מנותקים לא ידועים במערכת העירונית מוסדות שיקום וכליאה (חסות כלא, מעצר) תוכניות המשך מתואמות בחזרה לקהילה תוכנית היל"ה

מודל : "רשת בטחון" שירותים חינוכיים – טיפוליים לנוער מנותק שנשר ממערכת החינוך הפורמאלית שירותים ניתנים בקהילה וכוללים : מדריך חינוכי–טיפולי, השלמת השכלה, חינוך חברתי - ערכי ופיתוח מיומנויות חברתיות ומקצועיות יישוג יצירת קשר עובד חינוכי - טיפולי (קידום נוער) הכשרה מקצועית השכלה היל"ה מימוש הצלחות "חלומות" פעילות חינוכית חברתית

משפחה קהילה עובד מניעה חינוכי טיפולי (קידום נוער) בית ספר מודל: "גשרים" תוכנית המיועדת לתלמידים בנשירה סמויה / בסיכון גבוה לנשירה גלויה, שירותים הניתנים בבית הספר ובממשק למשפחה ולקהילה וכוללים : התערבות חינוכית-טיפולית של עובד מניעה במישור האישי -רגשי והחברתי-התנהגותי של התלמיד, ברצף הקשרים החברתיים, המשפחתיים והקהילתיים של התלמיד.

עובד חינוכי-טיפולי בית ספר קידום נוער השלמת השכלה פעילות חינוכית חברתית מימוש פוטנציאל אישי מודל: "חממה" תוכניתהמאפשרת העברה מבוקרת של תלמידים בסיכון גבוה למרחב פעולה מיוחד ("חממה") של היחידה לקידום נוער, לצורך בניית תהליך של התאוששות וחיזוק אישי בפרק זמן קצוב של ( 3 - 6 חודשים). התוכנית כוללת: התערבויות בתחומי הטיפול, החינוך וההשכלה עד לשילוב מחדש בבית הספר.

בס"ד "מי שיש לו יכולת ללמד תורה לתלמידים לא ימתין עד שהם יבואו ויבקשו ממנו ללמדם. אלא, הוא יעשה המצאות לרדוף אחריהם שיבואו אצלו וילמדם " מתוך הספר : " חסדי אבות "

קידום נוער - הילה נתונים נבחרים לשנת תשס"ו

מטופלים בקידום נוער 2006על פי סטאטוס תפקודN = 18,585 בסיכון -נוער המתקשה להסתגל למערכת החינוך ונמצא בסיכון גבוה לנשירה. נוער המופנה לקידום נוער ע"י אנשי חינוך, טיפול או החוק . בניתוק-נוער שנשר מערכת החינוך, נוער עובד או נוער שאינו עובד ואינו לומד.

משך הניתוק עד לאיתור N = 8,900 בני נוער

הסיבות לנשירה 45%עזבו בגלל קשיים בלימודים 38% עזבו בגלל בעיות משמעת 15% עזבו בגלל בעיות חברתיות 10% עזבו בגלל הצורך לצאת לעבודה רמת ההשכלה (כיתת לימוד אחרונה) יהודיערבי 7% 18% 59% 61% 25% 16% 9% 5% כיתה עד ז' ח – ט' י יא ע"פ מחקר ברוקדייל 99 / 02

התנהגויות סיכון וסטייה • 38% מה"מנותקים" בעלי תיקים פליליים • למעלה מ45% מעורבים בפעילות עבריינית • 25% מה"מנותקים" משתמשים בסמים בתדירות של • לפחות פעם בחודש • למעלה מ 36% התנסו בשימוש בסמים לפחות פעם אחת בשנה האחרונה

מטופלים בקידום נוערעל פי מין

מטופלים בקידום נוער בחלוקה לקבוצות תרבות N = 18,585

תוצאות ההתערבות בקידום נוער 5,703 בני נוער משלימים השכלה פורמאלית בתוכנית היל"ה. 750 מהם משלימים השכלה במעונות חסות, כלא אופק ובתי מעצר 1,300 בני נוער משולבים מחדש בבתי ספר 2,500 בני נוער משולבים בתוכניות גיוס לצה"ל 1,200 בני נוער משולבים בתוכניות מנהיגות והתנדבות קהילתיות 3,000 בני נוער משתתפים בתוכניות להפחתת התנהגויות סיכון (סמים, אלכוהול, עבריינות, ניצול מיני אובדנות וכו')

תלמידים בתוכנית הילה ( קידום נוער ) תשס"ו

תשתיות בקידום נוער נתונים נבחרים השירות פועל ב- 151 רשויות מקומיות וב- 45 מסגרות מיוחדות לנוער (תחת צו ) (כלא אופק, מוסדות חסות, כפרי גמילה ובתי מעצר) 86 משרות מנהלי יחידות לקידום נוער 62.5 משרות רכזי השכלה לנוער מנותק 250 משרות עובדי קידום נוער במגזר העירוני והכפרי 33 משרות עובדי נוער עולה בסיכון מחבר המדינות 32 משרות עובדי נוער עולה בסיכון יוצאי אתיופיה 1,450 מורים בשעות אפקטיביות מדובר בתקציבי השתתפות משרד החינוך בכוח-אדם. בפועל, מועסקים ברשויות המקומיות 610 עובדי קידום נוער - חלקם בחלקיות משרה ובשעות.

טבת תשס"ז – ינואר 2007