עמק החולה – מיבוש להצפה

1. עמק החולה – מיבוש להצפה הרעיון לייבוש החולה נולד עוד בימי המנדט הבריטי, ב 1937, אך לא מומש. עם הקמת המדינה, התגייסה המדינה לבצע את התוכנית הגרנדיוזית, כדי להדביר את המלריה, ולהוסיף כמעט 60,000 דונם של אדמה חקלאית דשנה (בעיקר כָבוּל) לטובת ישובי הגליל.ב 1957 הוכרז רשמית כי העבודות לייבוש אגם החולה הסתיימו, והאגם יַבַש!!! היה זה אחד משני מפעלים לאומיים ענקיים (השני היה "המוביל הארצי") שהמדינה שזה אך קמה, החליטה לבצע. אחרי ארבעה עשורים לערך, הוצף מחדש חלק מהאגם, ועל כך בהמשך...

2. ראשית, נבדוק את התנאים הטבעיים של עמק החולה.

6. תרשים: עמיר אידלמן – ורד שתיל

16. שימו לב לגיל השונה של הבזלות ברמת הגולן ובעמק החולה (כ-2 מליון שנה)לעומת רמת כורזים (כ-4 מליון שנה) מסקנה: הבזלות לא היו הגורם שחסם את עמק החולה. בלוק כורזים היה המחסום

20. באדום, בזלת הכיסוי

21. עמק החולה במפת PEF

22. עמק החולה טרום היבוש

23. עמק החולה לפני היבוש –מבט מאזור נבי יושע

31. הקמת המדינה הביאה למשבר ברעיון הציוני כפי שקורה בכל אידיאל שמתגשם משבר חמור עוד יותר העיב על הקרן הקיימת לישראל, שמטרתה הרשמית והמוגדרת - רכישת אדמה לעם היהודי בארצו - הפכה למיותרת, משנמצאו לפתע יותר מתשע עשיריות מקרקעות המדינה בידי ממשלת ישראל. הקק"ל היתה זקוקה על כן לצידוק לעצם קיומה. ייבוש החולה הוכרז כתכנית החגיגית ליובלה של הקרן הקימת לישראל. העם היהודי בארץ ובתפוצות התפעם אמנם מתוצאות מלחמת העצמאות, אך גם הזדעדע מכך, שמאות אלפי ערבים נטשו את בתיהם והפכו לפליטים. היה עליו למצוא לכך הצדקה כלפי חוץ, ויותר מכך - כלפי פנים. הרעיון - שהערבים חיו בארץ מאות שנים והשליטו רק עזובה וביצות, ואילו הציונות היא שהפריחה את שממות הארץ וייבשה את הביצות - נתפס כהגשמת החזון. המטרות המוגדרות והמוצהרות של התכניות היו: מניעת מלריה, תוספת קרקע לחקלאות, סילוק מכשול לתחבורה, הגדלת פוטנציאל המים של המדינה על-ידי הפחתת ההתאדות מהאגם ומהביצות, ניצול הכבול לשם דישון, והפקתו כחומר גלם לתעשיה ולאנרגיה.

32. יבוש החולה יבוש ביצות היה חלק בלתי נפרד מהעשייה הציונית לפני הקמת המדינה. בעקר עסקה בכך הקק"ל.פעולת הייבוש צמצמה את סכנת הקדחת, ויצרה קרקע פוריה להתיישבות.לאחר הקמת המדינה ניגשה מדינת ישראל הצעירה למצוא פתרון לביצות החולה.החולה היתה שילוב של אגם וביצה, ובתוכה שכן עולם מופלא ועשיר של בעלי חיים וצמחים על קרקע כבול.לאחר מחקר, הטילו מומחים ספקות וטענו שאדמת הכבול תשקע בהשפעת פעולת הייבוש.אחד מהמתכננים שהיה נלהב למפעל, הכריז: "כבול ציוני לא ישקע"!

33. מה זה כבול הכבול הוא חומר שנוצר משיירי צמחים ששקעו במי ביצות והתפחמו. מכיוון שבמי ביצה כמות הבקטריות מעטה, ואין כמעט מגע עם אוויר, נדחס החומר בשכבות. זהו השלב הראשון ביצירת הפחם. שכבות הכבול נדחסו עם השנים, וכתוצאה מלחץ בהעדר חמצן הפך הכבול לפחם החום (ליגניט). כאשר שכבות הליגניט נמצאות תקופות ארוכות יותר בלחץ בהעדר חמצן, הפחם הופך לשחור יותר (מכיל יותר פחמן), ואיכותו עולה. כבול ניתן למצוא בישראל בעמק החולה.

34. סך כל העתודות הגיאולוגיות של הליגניט באגן החולה, עם ערך ממוצע של כ- 711 Kcal/kg הן -507 מליון טונות, שהן בערך כ- 80%. היחס הנפחי של ליגניט לכיסוי הטפל + החומר הטפל הבין שכבתי לכל המרבץ הוא 1:3.5.

35. הקדחת • הקדחת, קדחת בצלחת. הקדחת הודברה כבר באמצע שנות השלושים. נזכיר את ד"ר מר מדביר הקדחת. • במושבה ראש פינה (רחוב הבלווואר), גר ועבד משנת 1929 ד"ר גדעון מר, שנשלח על ידי הממשלה הבריטית כדי למצוא את התרופה למחלת המלריה אשר הפילה חללים רבים. מציאת התרופה לא הייתה קלה, ומאחר והיה מחסור בחולים, הדביק במודע ד"ר מר את עצמו ואת אישתו כדי להבין טוב יותר את המחלה. לבסוף, נמצאה התרופה המיוחלת, ד"ר מר קיבל דרגת קולונל ויצא להדביר את המחלה ברחבי האימפריה הבריטית. עם הקמת המדינה, שימש מר כקצין רפואה ראשי ובהמשך גם כמנכ"ל משרד הבריאות הראשון.

36. אך הייבוש יצא לפועל

37. 1953 - תשי"ג/תשי"ד ייבוש החולה באביב 1951, בעוד ישראל מלאה מחנות עולים ומעברות, יצאה קרן קיימת לישראל למבצע ענק, הגדול במפעלי הפיתוח שנעשו אי פעם במדינה. בשנת 1958 תם המפעל, ביצת החולה יובשה ומדינת ישראל זכתה לתוספת של שטח בן 30,000 דונם, שהיה מוצף מדי חורף. מפעל הייבוש תרם גם לחיסכון של 100,000 מ"ק מים, שהיו מתאדים מדי שנה. במקום מצויה היום שמורת טבע סבוכה, בה מוצאים את מחייתם בעלי כנף נדירים. המקור: קק"ל

38. יבוש החולה

40. הסכר זהו הסכר שפוצץ עם סיום חפירת התעלות (לא סכר בזלת אלא סכר מעשה ידי האדם) במקום הסכר נמצא היום גשר ש"ן הידוע גם בשם גשר הפקק

44. עם פתיחת גשר הפקק, החלו המים לזרום אל תעלות הניקוז.

45. תעלת המים הצפונית 1955

46. כרזת קק"ל עם תום היבוש

47. יבוש האגם גרר התעוררות של חובבי הטבע שחשבו גם על הצד האקולוגי והנוסטלגי, והצליחו לשכנע את הרשויות להשאיר זיכרון לאגם ולביצה, ולמערכת בעלי החיים והצמחייה שחיו בה מאז ומעולם.. פעילות זו נשאה פרי, וכך הוקמה השמורה הראשונה בארץ. בזכות השמורה ניצלו צמחים, דגים, ובע"ח נוספים, למרות שחלק אכן נעלם וניכחד!!!

48. השמורה

50. ב 1960 הוציא פטר מירום, חבר קבוץ חולתא, ספר צילומיםיפהפה בשם "שירת האגם הגווע", בו תיעד, בצילומים מרגשיםאת מותו של אגם החולה.