העופות מתים לחיות

1. העופות מתים לחיות מה- 28 בינואר בבתי הקולנוע מאת:עמית רפפורט וילון פאוקר

2. אובדן בית הגידול, או זיהומו, מאיימים על הישרדותם של עופות רבים. בית הגידול כולל: שטח מחיה, מזון, מים, מחסה ועוד. על כל אלה מאיימת התפשטות האדם: אנו כורתים יערות, מייבשים נהרות, בונים כבישים ובתים חומרי הדברה, ובדרך הורסים או מזהמים בתי גידול טבעיים רבים. האדם גורם להכחדות עופות גם בדרכים ישירות יותר, בעיקר בציד למטרות שונות: מזון, פרווה, ספורט או מסחר באיברי החיות. הפרעה ע"י בני אדם. מה גורם להכחדת העופות?

3. הפרעה ע"י בני אדם. המשך הצגה. הרעלה ציד

4. מבנים גבוהים, במיוחד כאלה שחזיתם עשויה זכוכית ומשקפת את הנוף מסביב, גורמים לעופות הנודדים להיתקל בהם, וכתוצאה מכך הם נפגעים וגם מתים. מאות פרטים של עלווית אפורה מתו כך, מהתנגשות בחזית מגדל התאומים ברמת גן, בסתיו1998. המרכז הישראלי לצפרות של החברה להגנת הטבע מצא פתרון מקורי: בלונים, שהופרחו בחזית המבנה, הקטינו מאוד את מספר הנפגעים

5. כבישים רחבים, במיוחד רבי הנתיבים שביניהם, מהווים שטח הריגה בלתי עביר, בעיקר לטורפים גדולים. רבים מהם נדרסים כשהם באים להיזון מפגרי בעלי חיים, שנדרסו קודם לכן. כבישים קוטעים מקומות חיות והופכים אוכלוסייה רציפה למקוטעת. כך גדלים הסיכויים להשמדת תת-אוכלוסיות ולדלדול המאגר הגנטי בתוכן. בישראל היום יש כבר למעלה מ-20,000 קמ"ר של כבישים.

6. צה"ל מתאמן בשטחים טבעיים, לעתים בתוך שמורות טבע. עופות דורסים רבים, צבאים וחיות בר אחרות נפגעו מירי, כששימשו "מטרה" לא-חוקית לחיילים. טיסה נמוכה

7. טיסה נמוכה של מטוסי קרב ומסוקי קרב לאורך מצוק, שבו מקננים עופות דורסים, גרמה לא אחת להפרעה בקינון ולנטישת ביצים וגוזלים (למשל בנשרים).

8. התיירות בארץ הולכת ומתפתחת. טיול ונופש בשטחים טבעיים עלול לגרום נזקים לבעלי חיים, אם הוא נעשה בניגוד לכללי ההתנהגות, שנקבעו על ידי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים גלישה מצוקים טיול רגלי רכב שטח

9. גלישת מצוקים ("סנפלינג") מותרת רק במצוקים מסוימים. גלישה במצוקים, שבהם מקננים עופות דורסים, יכולה לגרום לנטישת הקן ולמות הביצים או הגוזלים.

10. טיול רגלי בשמורת טבע, שלא במסלול מסומן, עלול גם הוא להפריע לקינון דורסים. כך נפגע, כנראה, קינון הזוג האחרון של הפרס במדבר יהודה.

11. רכב שטח (ג'יפים, טרקטורונים) עלול לגרום נזק רב. נסיעה בשטחים טבעיים חייבת להיעשות בדרכי עפר מוכרות ומסומנות. פריצת נתיבים חדשים חורצת את השטח (יוצרת "קוליס") ומשנה את פני השטח לעשרות שנים, ואולי למאות. משתנים אפיקי הזרימה ופיזור הצומח הטבעי ונרמסים בעלי חיים שוכני מחילות (חרקים, זוחלים, ויונקים). גורם פגיעה זה חמור במיוחד במישור החוף ובשטחי חולות, שם מצויים ריכוזי האוכלוסייה הגדולים של ישראל.

12. השלכת אשפה מכערת את הסביבה ופוגעת גם בבעלי חיים. ריכוזי מזבלות פתוחות גורמים לגידול בלתי מבוקר של אוכלוסיית התנים, גידול זה גובה מחיר מהטבע היות והוא גורם להגדלת לחצי הטריפה על מכרסמים ודוגרי קרקע. מזון שמושלך (אפילו חרצנים הם מזון עתיר אנרגיה) נאכל על ידי בעלי חיים, גורם להפרת המאזן הטבעי, כשעודף המזון מאפשר רבייה מוגברת לחלק מהמינים. כך משתנים הרגלי התזונה, התנועה בשטח והרכב המינים. מכלי מזון הם, לעתים, מלכודות מוות לחיות: אלה עלולות להיפגע משולי קופסאות שימורים פתוחות ואף להילכד בתוך קופסאות, כלים ובקבוקים, המוטלים בשטח. פלסטיק, העוטף שרידי מזון, עלול להיאכל על ידי בעלי חיים, לחסום את מערכת העיכול של יונקים גדולים ושל עופות - ולגרום למותם. האשפה מגיעה אף לים, וחסימת מעיים על ידי שקיות פלסטיק היא, כנראה, אחת הסיבות למותה של הדולפינה המיניקה מהמין גרמוס ,שנמצאה גוססת בחוף געש בחודש יוני 1999.

13. פיתוח סביבת החיים של האדם סנונית המערות קיננה עד שנות החמישים במערות ובכוכי מצוקים. משנות השישים והשבעים עברה בהדרגה לקנן במבנים מעשי ידי אדם: בבניינים, במרפסות, בחדרי מדרגות, במרתפים ובגשרים. כ-30% מהקנים ביישובים נהרסים בידי האדם. קרבת האדם ויישוביו מביאה לגידול במינים מסויימים כמו עורבים אפורים ועורבנים, הדוחקים מינים אחרים. קווי חשמל מבנים גבוהים כבישים רחבים

14. הרעלה- שימוש מורחב בחומרי הדברה- קוטלי מכרסמים, חרקים וצמחים- וזיהום הסביבות הטבעיות בפסולת מוצקה ונוזלית גורמים להרעלת בע"ח ומותם. הרחם, עוף דורס המגיע לארץ באביב ומקנן על דרגש במצוק סלע. עד אמצע המאה העשרים קיננו 500 - 1000 זוגות בכרמל, בגליל ובהרי יהודה. בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים הורעלו פרטים רבים והרחם כמעט נכחד מארצנו.

15. . ציד ציד בלתי מבוקר- ציד אינטנסיבי חיסל מינים בישראל או הקטין אוכלוסיות עד סף הכחדה. לעיתים ניצודים בע"ח בשל קונפילקט עם חקלאים. השקנאי המצוי הקורמורן הגמד

16. השקנאי המצוי (Pelecanus onocrotalus) מוגדר כמין בסיכון. כל האוכלוסייה האירופית עוברת דרך ישראל בעת נדידתה בסתיו ובאביב, חקלאים יורים בשקנאים, הניזונים בבריכות הדגים בעת הנדידה, ובמשך השנים נגרם נזק בינלאומי לאוכלוסייה רגישה זו

17. הקורמורן הגמד (Phalacrocorax pygmaeus) היה עוף חורף שכיח בישראל בשנות השלושים. מאות ואלפי קורמורנים גמדים חרפו במקווי מים, ועשרות זוגות דגרו - בעיקר בחולה. עם ייבוש החולה, עברו הקורמורנים לחפש מזון בבריכות הדגים. ציד נמרץ על ידי דייגים בשנות הארבעים והחמישים חיסל את האוכלוסייה הדוגרת, והפרט החורף האחרון נראה ב-1960. רק ב-1974 חזר הקורמורן הגמד לחרוף בארץ, ובשנת 1992 חזר לדגור בעמק בית שאן. בשנים האחרונות מתאוששת אוכלוסייתו של מין זה גם בעולם, ולאחרונה הוצא מרשימת המינים בסכנת הכחדה עולמית. עם התאוששותה של האוכלוסייה, נוצר קונפליקט עם החקלאים. אלה החלו יורים בקורמורנים גמדים, ובחורף 1999 השמידו דייגים את מרבית מושבות הקינון של הקורמורן הגמד. מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע חושש, שמצב זה יביא להכחדה חוזרת של האוכלוסייה.

18. קווי חשמל, ובעיקר קווי מתח גבוה, גורמים להתחשמלות עופות גדולים, המסוגלים לגעת בו-זמנית בשני קווים. כך התחשמלו 51 נשרים בגולן בשנים 1984-1980. גם דורסים נודדים מתחשמלים לעתים קרובות. תופעה תמורה נוספת שהפכה נפוצה בשני העשורים האחרונים בארץ ובעולם היא התחשמלות עופות על עמודי חשמל. התברר מעל כל ספק, כי מדובר בתופעה בעלת היקף נרחב, המצריכה התייחסות רצינית. במהלך שנות ה- 80 וה- 90 תועדו לפחות 65 מקרים של התחשמלות למוות על עמודי מתח גבוה (33 קילו ואט) ומתח עליון (160קילו ואט) של נשרים, בעיקר בגולן ובגליל –שהם אזורי פעילות חשובים של נשרים ויש בהם צפיפות רבה של קווי חשמל - אולם גם בנגב ובמדבר יהודה.

19. אילו עוד נשרים בסכנת הכחדה? נברני השדות פגעו בשדות אספסת, בעיקר בעמק החולה, פגיעה שגרמה לחקלאים להשתמש בשורה ארוכה וקטלנית של רעלים - שלא גרמו לנברנים להיעלם. העיט הנצי (Hieraaetus fasciatus) - עד אמצע המאה ה-20 היו בישראל 55 זוגות. 33 מהם קיננו בחבל הים-תיכוני (גליל, כרמל והרי יהודה). עיט השמש (Aqila heliaca), שנמצא גם הוא ברשימה העולמית של מינים בסכנת הכחדה, רגיש מאוד לרעלים. כ-100 פרטים של עיט שמש חורפים בישראל, ובמשך השנים נפגעו עשרות מהם כתוצאה מאכילת מכרסמים ויונים שהורעלו.עיט הצפרדעים (Aqila clanga), הוא אחד ממיני העיטים הנדירים ביותר החולפים כיום באזורנו. הוא נמצא ברשימה העולמית של מינים בסכנת הכחדה: רק כ-1,000 זוגות דוגרים כיום בעולם כולו.

21. סיכום במשך העבודה, הגענו למסקנה שהאדם אחראי לרוב הכחדת העופות. במשך השנים האדם התפתח (התפתחות טכנולוגית), והתפתחות זו פגעה בעופות וגרמה להכחדות של מיני עופות שונים. גילינו שאפילו תיירים , שלא בכוונתם לפגוע בעופות, הם פוגעים. במשך הכנת המצגת , גלשנו זמן רב באינטרנט וחיפשנו מידע אך לא מצאנו כל מידע על ההכחדה הטבעית של העופות.

22. סוף במאים: עמית רפפורט ילון פאוקר מפיקים: ילון פאוקר עמית רפפורט יוצר תמונות: ילון פאוקר יוצר הנפשות: עמית רפפורט תודות: דבורית קלדרון הפקה באולמי: ע. י. הפקות בע"מ כל הזכויות שיפי שור לעמית וילון בע"מ@