תלפיות

1. תלפיות "כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת" (שיר השירים, ד, ד). תכנית קאופמן לתלפיות, 1921, הארכיון הציוני, אתר הארוורד צילום ועריכה: איציק שוויקי ואיילת קורץ שכונות ירושלים-תלפיות

2. תלפיות שוכנת על שטח של כ-75 דונם במורדותיו המערביים המתונים של רכס מוארך הנמשך מצפון לדרום וממוקם בדרום-מזרח ירושלים. גבולה הדרום-מזרחי של השכונה מציין את גבולה המוניציפלי של ירושלים, והוא עובר על קו הרכס הטופוגרפי (לאורך רחוב כפר עציון). מקו גובה זה ומזרחה שוכנים מורדותיו התלולים של הרכס, הגולשים אל מדבר יהודה. נחל תלפיות, העובר למרגלות הרכס, חובר לנחל קדרון, וממנו נשפך לים המלח. השכונה גובלת בשכונת תלפיות מזרח ממזרח; ברמת רחל ובית צפאפא מדרום; במקור חיים ממערב, ובבקעה מצפון. תלפיות וסביבותיה, אתר ויקיפידיה שכונות ירושלים-תלפיות

3. תלפיות תוכננה כ"עיר קטנה". הרעיון היה ליצור מעין "עיר יהודית מודרנית" לצד העיר העתיקה, שתתחרה על יוקרתה של האחרונה, ותהווה אלטרנטיבה מושכת למבקשים להתגורר בירושלים, מבלי להצטופף בין חומותיה. התוכנית הייתה ליצור "עיר גנים": עיר ירוקה ומרווחת, ששדרותיה מתמזגות עם הטופוגרפיה הטבעית ומתעגלות בהתאם. אזור המגורים מופרד מאזור הבילוי והתעשייה, וברוב החלקות גדול השטח הירוק מהשטח הבנוי. מפה של התוכנית המקורית של קאופמן- אדריכל השכונה 1921 בורוד- החלק שנבנה בפועל, מאתר ויקיפידיה שכונות ירושלים-תלפיות

4. למרות קרבתה הגאוגרפית של תלפיות לעיר העתיקה, היא נתפסה כמרוחקת ומנותקת מהמרכז העירוני החדש של ירושלים ברחוב יפו. גם התוכנית לבנותה כעיר קטנה הקנתה לה מעמד של פרוור מנותק מהעיר. הבריטים, שדרשו כי כל הבתים בירושלים ייבנו בחיפוי אבן, לא החילו את הדרישה על תלפיות, ולכן רוב בתיה נבנו בחיפוי מלט או טיח לבן. גם ארגונה הפנימי היה עצמאי, והוועד של תלפיות ניהל את ענייני הקהילה והכספים במנותק מירושלים. לאחר קום המדינה, הוועד לא פוזר, ולמרות שמדינת ישראל סיפחה את תלפיות באופן רשמי לירושלים, הוועד נותר על כנו עד 1967. האוטובוס הראשון בשכונת תלפיות ב- 1925, תלפיות ירושלים, 1925, הארכיון הציוני, אתר הארוורד שכונות ירושלים-תלפיות

5. הקרקע לשכונת תלפיות אותרה ונרכשה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, אך תכניות הבנייה הוקפאו למשך כמה שנים. במלחמת העולם הראשונה ניצל הצבא הטורקי את המקום להקמת מחנה צבאי, וצבא האימפריה הגרמנית, שסייע לטורקים, אף הקים בו מנחת למטוסים. לאחר המלחמה המשיכו הבריטים להשתמש במקום למטרות צבאיות: בצדו המערבי הוקם "מחנה אלנבי" - מחנה צבאי בריטי, שנקרא על שם הגנרל שכבש את ירושלים ב-1917 - ומנחת המטוסים המשיך לשמש במתכונתו, ואף הורחב לשדה תעופה קטן. הצבא הבריטי על רקע שכונת תלפיות, אחרי 1929, אוסף דוד קיידן, בארכיון הציוני המרכזי. שכונות ירושלים-תלפיות

6. בשנת 1921, לאחר שהתקבלו האישורים מידי עיריית ירושלים המנדטורית, החלה בנייתה של תלפיות. את מלאכת סיתות האבנים, סלילת הכבישים ובניית הבתים ביצעו אנשי גדוד העבודה. בשל עומס העבודה הרב, חברו לאנשי הגדוד גם בעלי מקצוע יהודים מהשכונות הוותיקות בעיר. בתחילה התנהלה העבודה במהירות, ועד שנת 1924 ניצבו בתלפיות ארבעים בתיה הראשונים. גוש בתים זה נבנה במרכז העיר המתוכננת, בין "ציר הירק" ורחוב עין גדי. בניית בתים בשכונת תלפיות, תלפיות ירושלים, 1925, הארכיון הציוני, אתר הארוורד שכונות ירושלים-תלפיות

7. לאחר שנת 1924 חלה האטה משמעותית בקצב הבנייה. בתחילה היה זה בשל חילוקי דעות אידיאולוגיים שהתגלעו בין חברי גדוד העבודה, ובהמשך בשל הסכסוך שהלך והתגבר בין היהודים והערבים בארץ ישראל. מיקומה של תלפיות על סְפר המדבר, בסמוך לכפרים ערביים רבים, עמדה בעוכריה עם פרוץ מאורעות תרפ"ט בשנת 1929. תלפיות הותקפה, ורבים מבתיה נבזזו והועלו באש. למרות שהשכונה שוקמה לאחר מכן כמעט שלא הגיעו אליה מתיישבים חדשים. • במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט שהתחילו באפריל 1936, הותקפה השכונה מספר פעמים, אך בזכות מערך ההגנה בה לא הצליחו הפורעים לחדור לשכונה. עד סוף תקופת המנדט לא ידעה השכונה שקט, דבר שהביא לדעיכתה ולגניזת חלום "העיר הקטנה", מה שהותיר את תלפיות כלא-יותר משכונה קטנה בדרומה של ירושלים. בית האדריכל פריץ קורנברג הרוס בעקבות מאורעות תרפ"ט, תלפיות ירושלים, 1929, הארכיון הציוני, אתר הארוורד שכונות ירושלים-תלפיות

8. לאחר 1948 נותרה תלפיות מנוונת ומרוחקת, עקב קרבתה לגבול הקו העירוני שחצה את ירושלים בשנים שבין מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים. גבולה המזרחי של השכונה היה, למעשה, גבולה של ירושלים; וחלקו הצפוני של רחוב בית"ר גבל עם "השטח המפורז" - אזור נייטרלי, אליו יכלו להיכנס אזרחים בלבד - בו שהו אז כוחות האו"ם. אפילו התפתחותם של שיכוני העולים ואזור התעשייה ממערב לשכונה, לא הועילו לשכונה הוותיקה, ובפועל נבנו אז בכל תחומה רק 75 בתים, שהם פחות מעשרה אחוזים מהתוכנית המקורית. גבול ליד שכונת תלפיות, תלפיות ירושלים, 15/10/1954, אתר לשכת העיתונות הממשלתית שכונות ירושלים-תלפיות

9. המהפך המשמעותי במצבה של תלפיות התחולל לאחר מלחמת ששת הימים, עם העתקת קו הגבול הרחק לקצה מדבר יהודה. הסכנה הביטחונית כמעט וחלפה, וחלה התעניינות נדל"נית גדולה בשכונה המרוחקת. בשנות ה-70 עברה תלפיות מהפכה של ממש, כאשר רוב בתיה הכפריים צמודי הקרקע נהרסו לטובת בנייני מגורים בעלי שלוש או ארבע קומות. הגינות הגדולות "ננגסו" על ידי חניונים משותפים לדיירים, ואופיה של השכונה השתנתה כמעט לגמרי. למרות שינויים אלה, נותרה תלפיות שכונה ירוקה, בעלת אופי פסטורלי ושקט. בתים שיתופיים קבלניים, תלפיות ירושלים, 1976, צלם: מילון ראובן, אוסף מילון ראובן, אתר הארוורד שכונות ירושלים-תלפיות

10. שמות הרחובות השתנו במהלך השנים, רחוב יחזקאל נהיה רחוב קלוזנר, רחוב הרצל נהפך לקורא הדורות, וכדו'. רחוב הרצל, היום קורא הדורות שכונות ירושלים-תלפיות

11. בתים ואתרים בעלי עניין מאתר ויקיפידיה שכונות ירושלים-תלפיות

12. 1. בית יצחק לוי ביתו של יצחק לוי (רחוב עין גדי 4), יוזם השכונה ומקימה, היה הראשון שהוקם בתלפיות. היה זה הבית הפרטי הגדול ביותר שנבנה בשכונה, וכלל שלוש קומות וגינה מרווחת. לוי התגורר בתלפיות במשך שנים ארוכות, והיה חבר בוועד השכונה. בשנת 1938 עקר לוי עם משפחתו ליישוב רמת הדר (כיום שכונה בהוד השרון)ועסק בחקלאות בלבד. שכונות ירושלים-תלפיות

13. 2. בית אברהם ברחוב עין גדי 10 עומד ביתם של בני משפחת יוסף ורוזה מרָאש, שעקרו עם שמונת ילדיהם משכונת ימין משה לביתם החדש בתלפיות בראשית תקופת המנדט. בניגוד לרוב הבתים ברחוב, בית מראש לא נהרס, וצורתו נשמרה בשלמותה, כולל הגינה הענקית שמאחור. בשלהי שנות 50 של המאה ה-20מכרה המשפחה את הבית למסדר נזירות בשם "האחיות מרים", שהוקם בזמן השואה בגרמניה, כדי לסייע לניצולים יהודים. שכונות ירושלים-תלפיות

14. 3. בית בן יהודה אליעזר בן יהודה לא גר בבית שבנה בתלפיות, אולם חמדה אשתו התעקשה לקרוא לבית על שמו. הבית המסוגנן ניצב ברחוב עין גדי 28. הוא בן שתי קומות, עם מרפסת קדמית רחבה בקומה השנייה הפתוחה אל הרחוב. זמן קצר לאחר התחלת בנית הבית בשנת 1922,הלך בן יהודה לעולמו. משפחתו גרה בבית עד 1948, ולאחר מכן הפכה אותו למוזיאון קטן לזכרו. כעבור מספר שנים תרמה המשפחה את הבית לעיריית ירושלים, בתנאי מפורש שהמוזיאון ימשיך להתקיים בו. תוכנית זו לא יצאה לפועל. היום הבית בידי ארגון המתנדבים הגרמני "אות הכפרה והשלום". הבית משמש את מטה הארגון בישראל. אליעזר בן יהודה בטקס הנחת אבן הפינה לביתו בתלפיות, סביבו: יצחק לוי וגורדון ודוד ילין, תלפיות, הארכיון הציוני ירושלים, 1922, אתר הארוורד שכונות ירושלים-תלפיות

15. 4. החורשה ובית הכנסת הספרדי בין הרחובות אפרתה; בית הערבה; קורא הדורות; וסמטת ברזילי, שוכן גן שעשועים קטן מוקף בירק ועצי ברוש ואורן. זהו הגן היחיד מתוך כל הגנים המתוכננים שהוקם בפועל, והעצים הצומחים בו היום נשתלו כבר בראשית ימי השכונה בשנות ה-20. הגן שימש מראשיתו כציר מרכזי בחיי השכונה: במקום זה עמד בית הכנסת הראשון של השכונה, שנבנה מעץ, וכן ניצב בו צריף המגורים של אנשי גדוד העבודה שהקימו את השכונה. מבנה העץ של בית הכנסת, השוכן עד ימינו בתחומי "החורשה" הוחלף ברבות השנים במבנה קבע עשוי אבן, והוא משמש כיום את יוצאי עדות המזרח. בראשית ימי השכונה שימש בית הכנסת את כל יושביה, ספרדים ואשכנזים. שכונות ירושלים-תלפיות

16. 5. בית מרדכי כספי מרדכי כספי (זילברמן) היה עסקן ציוני, ששימש כמזכירו האישי של חיים ויצמן, והיה ממקימיה של תלפיות. הוא שימש כראש ועד השכונה, ואף התגורר בה במשך שנים ארוכות, ברחוב קורא הדורות 18. במהלך חייו שימש כספי כקונסול לטביה, ועדות לכך נותרה עד היום בחזית הבית, בדמות מוט להנפת דגל. על שמו של כספי קיים היום פרויקט המגורים היוקרתי, "מתחם כספי", בצפון תלפיות, בסמוך לרחוב הנושא את שמו. שכונות ירושלים-תלפיות

17. 6. בית הקברות הבריטי בצומת הרחובות קורא הדורות נמצא בית קברות בריטי. בראשיתה שבית קברות שמשה את הצבא הטורקי, אשר בשנת 1918 הפקיע את הקרקע מידי בנק אפ"ק, וקבר במקום כ-300 חיילים בקבר אחים. זמן קצר לאחר מכן כבשו הבריטים את ירושלים, וקברו במקום חיילים לא-נוצרים שלחמו בשורותיהם. בתחילת תקופת המנדט בא ועד השכונה בדין ודברים עם הבריטים בדבר שימוש הקרקע, שהיה שייך בפועל לשכונת תלפיות. בסופו של דבר הוסכם על הצדדים כי בית הקברות יישאר בייעודו זה, בתנאי שכל הכיתובים בו יופיעו גם בעברית. על הצד האחורי של אחת המצבות נכתב בעברית: "מגרש בית קברות זה הוא מתנה חינם מתושבי תלפיות". שכונות ירושלים-תלפיות

18. 7. בית ש"י עגנון בית ש"י עגנון שוכן ברחוב קלוזנר 16, במבנה מבוצר ונטול חלונות כמעט לגמרי. המבנה הכבד שהוקם בשנת 1931 מצופה כולו בטיח אפור, וחזיתו אינה פונה כלל לרחוב, אלא על המבקר להיכנס לשביל גישה, המקיף את הבית עד לצדו האחורי, שהוא בעצם חזיתו. החלונות המעטים קטנים מאד, והם מוגנים בסורגים עבים ובתריסי מתכת כבדים, הניתנים להגפה באופן כמעט הרמטי. חצר הבית הקטנה מוקפת בשורת ברושים צפופה כל כך, עד כי לא ניתן כלל לעבור בין העצים. שורות העצים מחופים אף הם בגדר ברזל, והכניסה היחידה למתחם כולו היא דרך פתח צר בגדר מן הרחוב. בית ש"י עגנון, תלפיות, שנות ה- 30, בית עגנון שכונות ירושלים-תלפיות

19. 8. בית הכנסת "תפארת ישראל" "בית כנסת ש"י עגנון" הוא כינוי עממי לבית הכנסת "תפארת ישראל", השוכן בפסגת השכונה. בתכניות המקוריות הועיד קאופמן את המקום לבניית אקדמיה לאמנות, אך לבסוף נבנה בו בית כנסת. ב-1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הוחרם המבנה הבלתי גמור על ידי הבריטים, שהשתמשו בו כמחסן נשק. ב-1948 עזבו הבריטים את הארץ, אך לא התקיימו כמעט תפילות בבית הכנסת, והמבנה הוצע להשכרה לאוניברסיטה העברית. זו הפכה את המבנה הנטוש למחסן, ששימשהּ עד שנות ה-60, ואז העבירה את המבנה לרשות העירייה. בשנות ה-70 נחנך בית הכנסת מחדש בתהלוכת ספרי תורה שהובאו מהצריף הישן. שכונות ירושלים-תלפיות

20. בית שלמה אנג'ל קורא הדורות 24. שלמה אנג'ל הוא מייסד מאפיית אנג'ל. הוא עבר לבית וגן והשכיר את הבית. הבית בבעלות משפחת אנג'ל עד היום. שכונות ירושלים-תלפיות

21. יוסף שם-טוב בית"ר 15. יוסף שם-טוב שימש וטרינר של ירושלים. ביתם בין בתיה הראשונים של השכונה. שכונות ירושלים-תלפיות

22. בית הספר של תלפיות עין גדי 22. בניין בית הספר הראשון של תלפיות. שכונות ירושלים-תלפיות

23. אישים מפורסמים שגרו בתלפיות אריה לייב יפה ביתם היפה של פרידה ולייב יפה ניצב מול ביתו של ש"י עגנון. בית זה נפגע קשה במאורעות תרפ"ט. לייב יפה היה מנהיג ציוני חשוב, יו"ר הנהלת קרן היסוד. הוא נהרג יחד עם עוד שנים-עשר מעובדי קרן היסוד בפיגוע מכונית התופת בבניין המוסדות הלאומיים ב-11 במרץ 1948 כחודשיים לפני הכרזת העצמאות. לאחר מותו נקרא קטע הרחוב הראשי הסמוך לביתו על שמו. שכונות ירושלים-תלפיות

24. אישים מפורסמים שגרו בתלפיות אבל פן אָבֵּל פַּן (1883–1964) היה צייר יהודי, ממורי בית הספר לאמנות בצלאל. הוא התגורר בשכונת תלפיות, ברחוב קורא הדורות 8, משנת 1923 למשך שנים ארוכות. פן הרבה לתאר בציוריו אירועים יהודיים עכשוויים, כמו פרעות קישינב, וכן כרזות וציורים שעודדו ללחימה ותיעדו את מוראות הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה. בציורי התנ"ך שלו השתמש פן בדמויות מזרחיות שהתבססו על תושבי ירושלים. לאחר מות בנו, אלדד, בכפר עציון, עם נפילת גוש עציון בד' באייר תש"ח, הסתגר פן בביתו ומיעט לקבל אורחים. בשנות ה-70 של המאה ה-20 נהרס ביתו של פן בתלפיות, ובמקומו הוקם בית דירות. שכונות ירושלים-תלפיות

25. אישים מפורסמים שגרו בתלפיות יוסף קלוזנר ההיסטוריון וחוקר הספרות, יוסף קלוזנר, התגורר בשכונת תלפיות במשך שנים ארוכות, בבית פינתי ברחוב יחזקאל 15 (היום - רחוב קלוזנר) ורחוב אפרתה (היום - רחוב בית"ר). הוא שימש כציר בקונגרס הציוני הראשון בבזל ב-1897, ועלה ארצה ב-1919 באוניה רוסלאן יחד עם אישים רבים, שהשפיעו מאוחר יותר על החברה והתרבות העברית בארץ ישראל. קלוזנר היה נשיא האקדמיה ללשון העברית, ועמד בראש החוג לספרות באוניברסיטה העברית. על דלת ביתו כתב את תמצית האידאולוגיה שלו: "יהדות ואנושיות". קלוזנר נפטר ב-1958, ולאחר מכן הוחלף שם הרחוב בו גר לשמו. ביתו נהרס בשנות ה-70. בית יוסף קלוזנר אחרי פרעות 1929, תלפיות, 1929, הארכיון הציוני שכונות ירושלים-תלפיות

26. מקורות: מאגר המועצה לשימור אתרים "ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט"יהושע בן-אריה הארכיון הציוני המרכזי בית עגנון הארכיון הציוני ירושלים, 1922, אתר הארוורד אתר לשכת העיתונות הממשלתית צילומים-איציק שוויקי אתר ויקיפידיה שכונות ירושלים-תלפיות