שיחוח כתוב ביום עיון מקוון-על מה ואיך?"

1. סמדר בר-טל-מכללת לוינסקי לחינוך, מכון מופ"ת smadar58@gmail.com מיכל שלייפר-מכללת לוינסקי לחינוך ואוניברסיטת תל- אביב shmichal@netvision.net.il שיחוח כתוב ביום עיון מקוון-על מה ואיך?"

2. ההקשר ניתוח שיחוח כתוב ביום עיון מקוון: "חלום מציאותי או מציאות חלומית – ספרי לימוד דיגטליים" http://www.mofet.macam.ac.il/amitim/iun/digital/Pages/default.aspx Elluminateסביבה: תאריך: 14.3.12 שיחוח כתוב

3. ההקשר משתתפים : 283 כותבים: 142 מודרטור- 13 תורות דיבור משתתפים: 814 תורות דיבור מודרטור: 138 סה"כ תורות דיבור: 952 תור דיבור-זמן בשיחה הכתובה שבו אחד המשתתפים כותב עד שמופיעה על המסך כתיבה של כותב נוסף בדיקת חוקי הסדר החברתי ועל הסטטוס של הכותבים הנרקמים בשיח (Kupferberg, 2008)

4. מטרות המחקר • לזהות דפוסי תקשורת של משתתפי יום העיון המקוון מתוך ניתוח קטגוריאלי של השיחוח הכתוב של המשתתפים • לזהות מיצוב עצמי של משתתפי יום העיון המקוון מתוך ניתוח קטגוריאלי של השיחוח הכתוב של המשתתפים וניתוח פעולות דיבור, סימנים פרוזודיים, ומשפטים מודאליים, הכרת תודה, מחמאות, בקשות, תלונות, ציוויים, התרעמות והתלהמות • לזהות המלצות של הצוות המוביל של יום העיון המקוון לניהול שיחוח כתוב בעתיד, מתוך ניתוח תוכן של פרוטוקול ישיבת צוות לסיכום יום העיון המקוון

5. מתודולוגיה פרדיגמת מחקר איכותני של חקר מקרה • 952 תורות דיבור, במאגר נתונים בתכנת "אטלס" • ניתוח קטגוריאלי על פי המודל של (Garrison, Anderson, & Archer, 2,000), לבדיקת תקשורת מתווכת מחשב וימי עיון מקוונים לצרכים חינוכיים: נוכחות הוראתית, נוכחות קוגניטיבית, נוכחות חברתית • שיפוט מומחים של שתי שופטות של 100% • ניתוח תוכן תמטי של המלצות הסגל המוביל לניהול שיחוח כתוב בימי עיון בעתיד מתוך פרוטוקול הישיבה בתום יום העיון

6. ניתוח על פי המודל של(Garrison, Anderson, & Archer, 2,000) • נוכחות הוראתית: • עיצוב וניהול הוראה- בניית תוכן, קביעת נושאים לדיון • קידום הדיון - שיתוף במשמעות וערכים אישיים, הבעת הסכמה, שאיפה להגיע להסכמה, אי הסכמה • הוראה ישירה- מיקוד הדיון, מתן תשובות, אבחון טעויות, סיכום נושאים, אבחון בעיה, הצעה לקשב

7. ניתוח על פי המודל של(Garrison, Anderson, & Archer, 2,000) • נוכחות קוגניטיבית: • מקרה מזרז - מאפשר הבנת הבעיה • חקירה –החלפת מידע ודיון בדברים שמשמעותם אינה ברורה • אינטגרציה- שילוב רעיונות ויצירת פתרונות • פתרון- הגעה להחלטה או הפעלת רעיונות חדשים

8. ניתוח על פי המודל של(Garrison, Anderson, & Archer, 2,000) • נוכחות חברתית: • תשובות רגשיות - שימוש באמוטיקונים, הומור וחשיפה-עצמית,מבעים פוגעניים • תקשורת פתוחה - תשובות אינטראקטיביות, הכוללות תגובות להודעות של אחרים, ציטוט ישיר והפניות לתוכן של הודעות האחרים, שאלות • תשובות מלכדות- הכוללות שיתוף ברגשות, פנייה לאחרים בשמם פניה לקבוצה בשמות המדגישים השתייכות, כמו "אנחנו", "שלנו", "קבוצתנו", הכרת תודה, חיזוק דברי המשתתף הקודם, שאלות הקשורות לתוכן קודם

9. ניתוח על פי המודל של(Garrison, Anderson, & Archer, 2,000) • מבע בעל תוכן המתייחס רק למידע חדש שלא הובע קודם לכן מיוחס לנוכחות קוגניטיבית • מבע המכיל גם הסכמה למבעים קודמים וגם מידע חדש מיוחס הן לנוכחות ההוראתית והן לנוכחות הקוגניטיבית

10. מיצוב • מיצוב- "האופן שבו הוא [המשתתף] מעמיד עצמו באינטראקציה המנותחת לעומת האחרים" ( עזר,תש"ע, עמ' 172) • ניתוח תוכן הקטגוריאלי של (Garrison, Anderson, & Archer, 2,000) • ניתוח פעולות דיבור: הכרת תודה, מחמאות, בקשות, תלונות, ציוויים, התרעמות והתלהמות סימנים פרוזודיים, ומשפטים מודאליים,

11. ממצאים • נוכחות הוראתית (61), לדוגמה: " עבור בתי הספר במגזר הערבי יש גם ספר רמה ג' להוראת האנגלית" • נוכחות קוגניטיבית (51), לדוגמה: " חשוב לשלב ספרים דיגיטאליים גם במכללות" • נוכחות חברתית( 26), לדוגמה: "תודה לך x כל מילה שלך בסלע" • 82% שיח המאופיין בנוכחות הוראתית וקוגניטיבית • שיח אקדמי ומכוון תוכן רלוונטי

12. ממצאים-מיצוב • "מלמד מכוון מידע" –ניתוח קטגוריאלי על פי המודל של (Garrison, Anderson, & Archer, 2,000) • 112 תורות של נוכחות הוראתית וקוגניטיבית • מטרה אפשרית: • חיזוק הסטטוס האקדמי- הוראתי בקרב קהילת השיח

13. ממצאים-מיצוב 31 משפטים מודאליים, 22% מכלל תורות הדיבור העוסקים בנוכחויות (138): טקסט מדריך ומפעיל בו לדובר יש כוונות להמליץ להציע ולחייב. בטקסט יש מימד של נחרצות רצוי ל, יש ל, צריך ל, כדאי ל, אסור, מותר ל, חשוב ל, "חשוב לבקש מתלמידים לכתוב שאלות בעצמם ולענות עליהן- לא לבקש מהם תמיד תשובות לשאלות שלנו"

14. ממצאים • מתן מחמאות ותודות למנהלי יום העיון 15 משתתפים, 10% מכלל המשתתפים, 28% מכלל הכותבים בשיחוח • נורמה לא פורמאלית בקהילה האקדמית ?

15. ממצאים • מבעים בהיבטים טכניים של יום העיון, איכות השמיעה, הדיבור 326 מתוך 952, 34% 2 התורות בציווי הופיעו רק בתוכן של היבטים טכניים: "תרחיק קצת את המיקרופון" שימוש בציווי אינו מקובל בשיחוח אקדמי מקוון • הכתיבה בשיח המקוון כמיועדת בעיקר לשיפור תנאי הקליטה ולאו דווקא מקום לדיון מקצועי בתכנים

16. ממצאים-מיצוב "המטיפה הקונפורמיסטית" לא ילידה דיגיטאלית, שולטת בטכנולוגיה, סטטוס אקדמי נמוך-B.A (65 מתוך 814, % 8) רובם תכנים שנאמרו קודם לכן בצורה דומה על ידי המרצה או על ידי משתתפים אחרים (6 מתוך 7 מבעים פוגעניים) – פנייה למרצה " האם זו אותה ההרצאה שנתת בכנס האחרון?" 4 משפטים מודאליים: " יש צורך להתאים את העקרונות [הפדגוגיים] להוראה/למידה בסביבה דיגיטלית"

17. ממצאים-מיצוב • שלוש תומכות: "מגיבות פעילות להיבטים טכניים", כ"ספקיות מחמאות לניהול יום העיון" וכ"ספקיות אישורים לתכנים המועברים"-(37-45 תורות כל אחת, סה"כ 18%) • ילידות דיגיטאליות, אינן ברות סמכא אקדמאיות בתחום התוכן של יום העיון, סטטוס אקדמי בינוני- M.A • 3-4 משפטים מודאליים לכל אחת

18. ממצאים-מיצוב • 12 "תומכים חברתיים" מקרב המשתתפים (8%) -מבעיהם הכתובים שימשו למתן הדרכה ועצה, להפניה למקורות מידע נדרשים, לחיזוק תחושת ערך עצמי ולמתן מחמאות למשתתפים

19. ממצאים • אין עדיין נורמות מגובשות לשיח אקדמי ביום עיון מקוון • ההתמקדות בתוכן האקדמי מחייבת כנראה מהלכים מקדימים של שליטה טכנית ושל מיצוב עצמי של המשתתפים

20. ממצאים- תובנות סגל מוביל ניתוח תוכן תמטי של ההמלצות לניהול שיחוח כתוב בימי עיון בעתיד: • יש למקד את השיחוח בחשיבה מסדר גבוה באמצעות שאלות מנחות לדוגמה: זיהוי מסרים גלויים וסמויים של המרצים, התכנות של ביצוע בפועל של הצעות שעלו ביום העיון על ידי המשתתפים ומתן הצעות יישומיות של המשתתפים למוסדות חינוך שונים • עבודת המודרטור צריכהלשלב מתן מענה לשאלות הנובעות בקשיים של שימוש טכנולוגי בסביבת ה- Elluminate, ומתן תמיכה חברתית, המכוונת ליצירת אקלים מעודד חוויה לימודית משמעותית

21. שאלות ותהיות • כיצד שיחוחים כתובים בעלי מארגי נוכחויות שונים משפיעים על חווית הלמידה? • אילו מארגי נוכחויות מייצרים אקלים משתף המעודד השתתפות ותחושת רווחה בקרב המשתתפים? • כיצד ניתן לנהל בתבונה את המארג בין הנוכחות ההוראתית, לבין הנוכחות הקוגניטיבית ולבין הנוכחות החברתית על מנת ליצור חווית למידה משמעותית?

22. שאלות ותהיות • ביטויים פוגעניים • האם שיחוח כתוב בעל נוכחות הוראתית וקוגניטיבית גבוהות ללא ביטויים פוגעניים יוצר תחושה בקרב המשתתפים של סוג של "בריונות ברשת"? • אילו תגובות של המשתתפים ושל המודרטורים מאפשרות ולא מאפשרות שימוש בביטויים פוגעניים בשיח אקדמי מקוון?

23. ביבליוגרפיה • עזר , ח' (תש"ע). שיח רפלקטיבי ככלי למחקר עצמי בידי המורה החוקר. בתוך קופפרברג ע' (עורכת), חקר הטקסט והשיח ראשומון של שיטות מחקר, (עמ' 187-165 ). הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון שבנגב. • Garrison, D. R., Anderson, T., & Archer, W. (2000). Critical inquiry in a text-based environment: Computer conferencing in higher education. The Internet and Higher Education, 2(2-3), 1-19. • Kupferberg, I.(2008) Self-construction in computer mediated discourse. In T. Hansson (Ed.). Handbook of research on digital information technologies: Innovations, methods, and ethical issues. (pp. 402-415). Hershey, PA: Information Science Reference.

24. תודה לצוות המוביל של יום העיון למשתתפי יום העיון ולכם – על ההקשבה