גלעין ושוליים

1. גלעין ושוליים אזור גלעין: אזור עירוני צפוף באוכלוסיה, שבו מתרכזת עיקר הפעילות הכלכלית , הפוליטית והתרבותית של המדינה. אזור שוליים: אזור שאינו נכלל בתחום הגלעין הראשי או בתחום גלעיני משנה של המדינה. אזור דליל באוכלוסיה , והיקף הפעילות הכלכלית והתרבותית –מצומצם.

2. מאפינים של אזור גלעין: 1. מוקד של פעילות כלכלית: בורסה, הנהלות בנקים, חברות ביטוח, חברות בינלאומיות ועוד. 4.מוקד כח פוליטי, מיקום של משרדי ממשלה, מוקד קבלת החלטות המשפיעות על כל המדינה. 2. ריכוז של תעשיות, מסחר ושירותים כמו תיירות, מרכזי קניות ואופנה, תעשיית היי טק ועוד. 3. מרכז תקשורת, מערכות עיתונים, רשתות שידור. השפעה על דעת קהל.

3. 5. צפיפות אוכלוסיה גבוהה, בניה לגובה, מעט שטחים פתוחים. 6. מחירי קרקע גבוהים בשל צפיפות האוכלוסיה וצפיפות המגורים, ובשל ריבוי העסקים. 9. נגישות גבוהה , ריבוי כבישים מהירים, מחלפים, רכבות, שדה תעופה מקומי וארצי. זיהום אוויר גבוה, תאונות דרכים, פקקים. 7. רמת הכנסה גבוהה , רמת חיים גבוהה , שרותים אישיים כמו סוכני ביטוח, סוכני מכירות, עורכי דין ועוד. מכוניות רבות , דירות יוקרה. 8. פעילות תרבותית מגוונת: תיאטראות, מוזיאונים, מסעדות, אופרות, פאבים ועוד. גלעין משנה: פעילות מצומצמת יותר ובהיקף קטן יותר.

4. מאפינים של אזור שוליים 1. אזור שוליים כולל את כל האזורים שלא נכללו בתחומי הגלעין. בדרך כלל משתרע על שטח גדול יותר מהגלעין. 2. עיסוק נרחב בחקלאות, ובמחצבים. רוב החקלאות במדינה מרוכזת בשוליים. מחיר הקרקע נמוך יותר, ובניה פחות צפופה. בישראל רוב המחצבים: פוספטים, מפעלי ים המלח, מחצבות ועוד. 3. בעיקר תעשיית עתירת עבודה, מעט עתירת ידע: טקסטיל, מזון, חומרי בניה ועוד.

5. 4. עוצמה פוליטית נמוכה: ייצוג נמוך במוסדות השלטון. האינטרסים של השוליים מקבלים חשיבות משנית אצל מקבלי ההחלטות, שפעילותם בגלעין. 5. צפיפות אוכלוסיה נמוכה, והתישבות דלילה. 6. רמת חיים נמוכה יחסית: כתוצאה מאופי הפעילות הכלכלית, ההכנסה נמוכה ביחס לשוליים. גם מיגוון השירותים מצומצם יותר: חינוך גבוה, שירותי בידור, שירותי רפואה ועוד. דוגמאות: 50% מהפעילות הכלכלית היה במחוז תל אביב והמרכז, והשאר התחלק בשאר המחוזות. באזור תל אביב 60% מכלל עורכי הדין, 70% מכלל מפעלי ההיטק ועוד.

6. 7. איכות חיים גבוהה יחסית לגלעין: שטחים פתוחים, מיעוט זיהום אוויר, קירבה לטבע. 8. תנאים טבעיים לא נוחים: מדבר, הרים גבוהים, שטחי ביצה ועוד. 9. נגישות נמוכה: מיעוט כבישים ראשיים, מסילות ברזל, שדות תעופה, תחבורה ציבורית דלילה. 10. קירבה לגבול: במקרה שהגבול קרוב יש לעיתים סכסוכי גבול, תקריות אש. בעקבות כך נזקים כלליים , הגירה שלילית.

7. 10. תחושות שלילות בקרב התושבים, תסכול, הרגשת ניתוק מהגלעין. דימוי שלילי בציבור. גלעין ראשי וגלעיני משנה ביטוי לפערים: הבדלים ברמות שכר, מספר מכוניות ל1000 נפש: תל אביב- 651, באר שבע- 222. שיעורי אבטלה, הצלחה בבחינות בגרות, ועוד. במקרה של ישראל הרגשת הפער הכלכלי- חברתי מצטרפת לתחושות קיפוח על רקע עדתי , ועל רקע לאומי.

8. זכאות לתעודת בגרות (2003) כל הארץ 56.3% יבנה 62.8% קרית גת 63.1% רחובות 59.4% באר שבע 55.5% שדרות 45.9% שכר ממוצע לחודש כל הארץ 6226 ש.ח. תל אביב 9772 ש.ח. רחובות 7051 ש.ח. יבנה 7367 ש.ח. קרית גת 4604 ש.ח. שדרות 4173 ש.ח.

9. גישות לצמצום הפערים בין גלעין לבין שוליים 1. הגדרת אזורי עדיפות לאומית. מענקים, הנחות במיסים, הטבות בתחומי החינוך ועוד. 2. פיתוח מקורות תעסוקה וחיזוק הבסיס הכלכלי. תעסוקה משאירה את התושבים במקום. גיוון תעסוקות: אינטל בקרית גת, תיירות פנים ועוד. 3.פיתוח מערכות תחבורה, כדי לשפר נגישות ( כביש 6, מסילה לכרמיאל ולבית שאן), קירוב בזמן של השוליים לגלעין. בעיה: יעבדו בשוליים ויגורו בגלעין.

10. 4. העברת פעילות לאזורי שוליים: במדינות מסוימות העברת עיר הבירה (ברזיליה). בישראל הקמת עיירות הפיתוח, העברת מפעל רפא"ל לגליל, עיר הבה"דים לנגב. כל אלו הם מנוף לפיתוח תשתיות כבישים, מקומות תעסוקה ועוד. 5. מתן עדיפות בפיתוח שירותים כמו מוסדות השכלה גבוהה, בתי חולים, תכניות בניה ועוד- כדי לעודד הגירה חיובית. 6. פיתוח יתרונות יחסיים כדי שישמשו מנוף לפיתוח: שטחים פתוחים, נופים ייחודיים, אתרים היסטוריים ועוד. טבריה והכנרת, הר חרמון, אופרה במצדה ועוד.