Download
1 / 28
320 likes | 620 Views
טרשת עורקים. Atherosclerosis. טרשת עורקים הינה תהליך דלקתי, בו מצטברים רבדים שומניים (פלאקים) על הדפנות הפנימיים של העורקים הבינוניים והגדולים. בשל כך, נחסמת בהדרגה זרימת הדם באותו העורק. תהליך היווצרות הפלאק הטרשתי הוא מורכב ומתמשך וחלק מגורמיו וממהלכו אינם ידועים בבירור.
E N D
טרשת עורקים Atherosclerosis
טרשת עורקים הינה תהליך דלקתי, בו מצטברים רבדים שומניים (פלאקים) על הדפנות הפנימיים של העורקים הבינוניים והגדולים. בשל כך, נחסמת בהדרגה זרימת הדם באותו העורק. • תהליך היווצרות הפלאק הטרשתי הוא מורכב ומתמשך וחלק מגורמיו וממהלכו אינם ידועים בבירור.
ההשערות המקובלות כיום לגבי תחילתו של התהליך הן פציעה ברובד הפנימי של העורק או פגיעה ע"י נגיפים שונים, דבר המאפשר חדירת ושקיעת חלקיקים ותאים אל דופן התא והתרבות תאי שריר בדופן הפנימית של העורק. • אם נוצרים קרישי דם סביב הרובד הטרשתי,הדבר עלול לגרום לחסימה מלאה של העורק.
המחלה מהווה את הגורם העיקרי למחלות לב וכלי דם והינה גורם התמותה העיקרי בעולם המערבי. • עשויה להתפתח בעורקים שונים ולפגוע באיברים המוזנים מאותם העורקים, כגון: גפיים, מוח, לב, כליות ועוד.
התהליך הטרשתי הינו כרוני וא-סימפטומטי. • התהליך מתחיל כבר בילדות, אך הסימפטומים למחלה עשויים להופיע רק בגילאים מאוחרים יותר, כאשר שיעור חסימת העורק הוא 90%.
התסמין העיקרי הוא כאב או התכווצויות, עקב מחסור בחמצן (איסכמיה) לאיבר הנדרש. • במקרים רבים, המחלה מתגלה רק כאשר מופיע מצב חירום.
בטרשת עורקים כלילית הטרשת פוגעת בעורקים המובילים דם ללב ועלולה לגרום לתעוקת חזה (אנגינה פקטוריס)ואוטם בשריר הלב (התקף לב). • בטרשת עורקים היקפית הטרשת עלולה לפגוע בכל עורק בגוף (במיוחד באב העורקים התחתון, עורקי הגפיים, עורקי המוח ועורקי העיניים). במקרים אלו הטרשת עשויה לגרום לקשיי הליכה, קשיי ראיה ובמקרים חמורים – נמק של איברים שונים ואף אירוע מוחי.
גורמי סיכון • רמה בלתי תקינה של שומני הדם • עישון • חוסר פעילות גופנית • השמנה • סוכרת • יתר לחץ דם • תורשה, גיל, מין (לאניתנים להשפעה)
שילוב של מספר גורמי סיכון מכפיל ומשלש, על פי מספר הגורמים, את רמת הסיכון להתקדמות טרשת העורקים.
שומני הדם • כולסטרול • טריגליצרידים
כולסטרול • חומר דמוי שומן,החיוני לתפקודים שונים של הגוף (הורמונים, קרומי תאים, מלחי מרה). רמתו בדם נקבעת על ידי רמת היווצרותו בכבד ועל ידי התזונה. • בבדיקות דם מבחינים בין הכולסטרול ה"רע" (LDL) לבין הכולסטרול ה"טוב" (HDL).
הכולסטרול ה"רע" הוא נשא של הכולסטרול הגורם לשקיעתו בדפנות כלי הדם. ככל שרמתו בדם גבוהה יותר, גובר הסיכון לחלות בטרשת העורקים. • הכולסטרול ה"טוב" מסלק את עודפי הכולסטרול מהדם. ככל שרמתו בדם גבוהה יותר, כך קטן הסיכון לחלות בטרשת העורקים.
טריגליצרידים • כמותם תלויה בכמות הטריגליצרידים במזון ובמידת ייצורם האנדוגני. • רמות גבוהות של טריגליצרידים בדם מגבירות סיכון למחלות לב וכלי דם. • עליית רמות הטריגליצרידים בדם עשויה להיגרם עקב אכילה עודפת של פחמימות וחלבונים.
אבחון המחלה • בדיקה רפואית – היסטוריה רפואית, הערכת גורמי הסיכון, בדיקה גופנית. • בדיקות לא פולשניות – מבחן מאמץ, דופלר • בדיקה פולשנית - צנתור
כיצד מטפלים? • שינוי אורח חיים • טיפול תרופתי בגורמי הסיכון • צנתור • ניתוח מעקפים
שינוי אורח חיים • הפסקת עישון • תזונה נכונה • ירידה במשקל • פעילות גופנית
תזונה ומיקרו דלקת • בשנים האחרונות התברר שטרשת עורקים הינה מחלה עם מאפיינים דלקתיים טיפוסיים ואף מלווה בדלקת נמוכת עוצמה תת קלינית וסמויה (מיקרו-דלקת). ניתן לזהות את נוכחות הדלקת בשורה של בדיקות, כמו CRP, פיברינוגן, שקיעת דם, ספירת דם ונוכחות חלבון בשתן. • מחקרים חדשים קושרים בין תזונה ונוכחות מיקרו-דלקת: מזונות עתירי שומן (במיוחד שומן רווי) מעוררים תגובה דלקתית מספר שעות לאחר הארוחה. במחקרי אוכלוסיות נמצא שבמקביל לצריכת תזונה ים תיכונית, קיימת ירידה ברמת הדלקת, וכך גם בעת ריבוי אכילת סיבים ושומנים בלתי רוויים. • יתכן שלארוחות חוזרות המכילות אלמנטים מעורר דלקת, יש תפקיד בהשראת מיקרו-דלקת באוכלוסיה ולפיכך יתכן שמעבר לתזונה מומלצת, שאינה מעוררת תגובה דלקתית, יהיה בעל חשיבות במניעת מחלות לב וכלי דם.
הדיאטה הים תיכונית • מזון ממקורות צמחיים (ירקות, פירות, קטניות ודגנים) • מוצרי חלב דלי שומן • אכילה מתונה של בשר אדום ואכילה מספקת של עוף ודגי ים ממים עמוקים • צריכת שמן זית
שומנים במזון • תכולת כולסטרול גבוהה נמצאת במזונות, כמו ביצים, מוצרי חלב שמנים, בשרים שמנים, פירות ים ואיברים פנימיים. יש להעדיף מזונות דלים בכולסטרול, כמו דג, עוף ומוצרי חלב עד 5%.
שומן רווי קשור בהעלאת רמת הכולסטרול בדם ובכך מגביר את הסיכון להתפתחות טרשת העורקים. השומן הרווי הוא בדרך כלל מוצק בטמפרטורת החדר ומקורו בעיקר במזונות מן החי (בשר בע"ח, ביתים, מוצרי חלב שמנים) ובשמנים צמחיים מסוימים (שמן קוקוס, שמן דקלים). יש להמעיט בצריכת שומן זה.
שומן "טרנס" נוצר בתהליך הקשיית שמנים (מרגרינה) ובטיגון בשמן בטמפרטורה גבוהה. בעל השפעה שלילית בהקשר לטרשת העורקים. מומלץ להימנע מצריכת שומן זה.
שומן חד בלתי רווי מצוי בריכוז גבוה בשמן זית, קנולה, שקדים ואבוקדו. מצוי גם (בריכוז נמוך יותר) בשומן הבקר והעוף. מסייע לשמור על ערכים תקינים של HDL בדם. חשוב ומומלץ לצרוך שומן זה, בהתאם לכמות השומן היומית המומלצת.
שומן רב בלתי רווי מספק חומצות שומן חיוניות. מתחלק לשני סוגים: א.אומגה 6. חומצות שומן אלו נמצאות בשמן תירס, שמן חריע, שמן חמניות ושמן סויה. מומלץ לצרוך מסוג שומן זה 1-2 כפיות ביום. ב.אומגה 3. חומצות שומן אלו נמצאות באגוזי מלך, זרעי פשתן, עלים ירוקים, אצות ודגי ים צפוני. צריכת אומגה 3 נמצאה כגורם מגן מפני טרשת עורקים ומחלות לב וידועה כמסייעת להורדת טריגליצרידים בדם. רצוי לאכול דגי ים 2-3 פעמים בשבוע, כתחליף למנת הבשר.
סיבים תזונתיים • מומלץ להגביר צריכת מזונות, העשירים בסיבים תזונתיים, כגון דגנים מלאים וקטניות. • הסיבים התזונתיים מסייעים בהורדת רמת הכולסטרול בדם, במניעת עצירות, איזון רמת הסוכר בדם וקשורים בהורדת סיכון ליתר לחץ דם וסיכון למחלות לב.
ירקות ופירות • 31% מהתחלואה במחלות לב בעולם מיוחסת לצריכה נמוכה של ירקות ופירות. • מטא אנליזה של 10 מחקרים פרוספקטיביים מצביעה על מגמה ברורה וחד משמעית, שצריכה גבוהה של ירקות ופירות מקטינה את הסיכון למחלת לב כלילית. • הירידה בסיכון מתבטאת החל מצריכה של 4 מנות ביום ומתעצמת עם העלייה בצריכה מעבר ל8 מנות ביום. • מומלץ לגוון בסוגי הירקות והפירות.
סיכום – הנחיות לתזונה נבונה • שמור על משקל גוף תקין. • הפחת בצריכת בשר בקר, העדף עוף והודו ובעיקר דגים. • שלב בתפריטך שומנים חד בלתי רווים, המצויים בשמן זית, שמן קנולה, אבוקדו ושקדים. • הקפד על צריכה יומית של ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים. • המעט בצריכת מלח. • בצע פעילות גופנית (באישור רופא!).
