קיסריה - מאז ועד עתה...

1. קיסריה - מאז ועד עתה... 2000שנות היסטוריה ניבטות אלינו מגלי האבנים שנחשפו, נוקו, ושוקמו בעירו של הורדוס, שבעקבות יוזמותיו אנו יוצאים הפעם...

2. קיסריה ניבנתה ע"י הורדוס, גדול הבנאים בארצנו, על גבו של כפר דייגים פיניקי בשם "מגדל סטרטון", היא תוכננה וניבנתה ע"פ מיטב המסורת הרומית, והורדוס לא חסך במאמצים ובאמצעים לעשותה עיר ואם, הקים בה "נמל מים עמוקים" (שהיה מהגדולים במזרח הים התיכון) אף שלא ניבנה במפרץ טבעי, הוא בנה בה ארמון רב תפארת, תיאטרון ענק של 4000 מקומות ישיבה (הקדום ביותר באזורנו), היפודרום נהדר שנמתח לאורך חוף הים, ואמת מים שהובילה מים חיים בשפע ממעינות שוני וצברין – מהלך כ 17 קילומטר מהעיר, אכן מבצע אדיר בכל קנה מידה!!! הורדוס הקדיש את העיר למיטיבו – אוקטיביאנוס אוגוסטוס קיסר, וקרא אותה על שמו. במשך השנים הפכה קיסריה לבירת מושבם של נציבי רומי, ובתקופה הביזנטית צמחה ופרחה, מימדיה היגיעו לכ 2000 דונם, ותושביה, בתקופה זו, נאמדים בכ 100,000 איש. יש בקיסריה גם פן יהודי, שכן יהודים גרו בה לאורך תקופות ארוכות, חלקן משמעותיות בחיי העם, כולל הגירסא הטוענת שהמרד הגדול פרץ בקיסריה על רקע חילוקי דעות עם השלטונות, בצפון האתר ישנם שרידים (דלים) של בית כנסת.

3. קיסריה, כמו גם כל המרחב שסביבה, חוותה את תהפוכות הזמנים, החליפה שליטים, נהרסה וניבנתה מחדש, ולהלן ציר הזמנים של העיר 10 לפנ"הס – הורדוס מסיים את בניית העיר, לאחר שבנה בה נמל עמוק מים, ארמון נהדר, תיאטרון ענק, היפודרום מרשים, ואמת מים שאורכה מעל 17 ק"מ. 324 – 638 לספ' – התקופה הביזנטית – פריחה גדולה, בונים היפודרום חדש, ואמת מים נוספת. 638לספ' – הכיבוש הערבי, קיסריה שוקעת ונשכחת, אך במאה התשיעית חלה התעוררות, הנמל חוזר לתפקד, וסביבו קמה עיר מבוצרת (שבהמשך שולבו חומותיה בחומות הצלבניות). 1101– הכיבוש הצלבני בארץ, 1251 – לואי ה 9 מבצר את העיר (ואת חומותיו רואים עד היום), אחרי תבוסת הצלבנים וגרושם מהארץ, הם חוזרים ונאחזים בערי החוף בלבד, ללא ירושלים, וקיסריה הופכת לבירתם המבוצרת עד סוף ישיבתם בארץ. 1265 – קיסריה ניכבשת ע"י ביברס הממלוכי, ויורשו – אל מליכ אל אשרף הורס אותה עד היסוד 1561 – הכיבוש העות'מני. ב 1878 מביאיםהתורכים לקיסריה קבוצת פליטים בוסנים מוסלמים, המקימים כפר על חורבות המצודה הצלבנית, כפר זה נהרס במלחמת השיחרור בעקבות הכיבוש הישראלי

4. את מסענו בקיסריה נתחיל בחלקה הצפוני של העיר, שם היה הנמל ההרודיאני, ושם גם נימצאים שרידיה המרשימים של העיר/המצודה הצלבנית, כמו גם גבעת הפולחנים ששינתה פניה משלטון לשלטון ניכנס בשער הצלבני המרשים שהשתמר היטב על קשתות גגו המתנשאות לגבה של כ 5 מ', נהלך ברחוב הצלבני מתחת לקשתותמרהיבות...

5. נטפס על החומה הענקית, נתרשם מעוצמתה ומן המגדלים האדירים שחיזקוה, ונעיף מבט למטה – אל ה"חפירים" שנחפרו למרגלותיה כדי להקשות על האויב הרוצה לכובשה

6. נעצור מול הגבעה המרכזית (שהינה גבעה מלאכותית) אשר היוותה את המרכז הפולחני, כאשר כל תקופה השאירה בה את חותמה, כפי שנוכל לראות בסידרת האיורים הצבעוניים שתובא להלן... ואגב – מזח הנמל ההרודיאני היה בנוי ממש בקצה הדשא של היום, וניתן להבחין בשרידיו גם בימינו מקדש פגני – הרודיאני שנת 10 לפנ"הס קתדרלה ביזנטית מתומנת, מאה 4 – 5 לס' שרידי כנסיה צלבנית כפי שנשתמרו עד היום בזיליקה צלבנית מאה 13 לערך

7. וכך ניראים כיום שרידיו של הכפר הבוסני ומסגדו, וברקע – מצודה צלבנית שנשתמרה היטב, על שתי קומותיה

8. מימין – נמל קיסריה עם שרידי שובר הגלים הצפוני, שרוכב על התוואי ההרודיאני, ומולו – בדרום מערב – שובר הגלים החדש, שבחלקו נשען על גבי אונית מעפילים טבועה. הנמל ההרודיאני היה גדול בהרבה מזה של היום, אך עם השנים פשוט שקע וטבע, ואת צלליתו הכהה ניתן לזהות בקלות מתחת למים כאשר הים שקט וכך ניראה בימינו חוף הנמל, ערוך ומוכן לקלוט את המשתזפים הפוטנציאלים, ברקע ניראית המצודה הצלבנית, בה מוצג כיום מיצג ממוחשב יפהפה. משמאלה - המבנים הבוסניים המשופצים, המאכלסים מיצג נוסף וסרט מרשים על מפעלי הורדוס, ולמרגלות המסגד – ממש משמאל – מסעדה עם מרפסת אל הים...

9. צילום אויר של נמל קיסריה העיגול הצהוב עוטף את גבולות הנמל ההרודיאני, שצללית שובר הגלים שלו ניראית היטב מתחת למים מבט פנורמי של נמל קיסריה כולו העיגול האדום מקיף את תחומי הנמל של היום מן הראוי לציין שתצלום האויר בעמוד זה אינו צילום שלי! ואיני יודע של מי.

10. הנמל במבט מדרום לצפון

11. מבט אל שטח העיר הרומית / ביזנטית שנחשף בשנים האחרונות התיאטרון בית מרחץ ציבורי, מפואר ומטופח היפודרום החוף, מיסודו של הורדוס נמל הפחם של תח' "אורות רבין" ארמון השונית של הורדוס אזור אדמיניסטרטיבי – אגף המיסים ועוד...

12. בבית המרחץ – משמאל - אזור התנור והמערכת התת ריצפתית להולכת אדי המים החמים, ניתן לראות את העמודונים שתמכו את הריצפה שהוסרה עם הזמן, וברווחים שביניהם זרם האויר החם אשר חימם את הריצפה, ואיתה את החדר כולו. למטה – ניתן לראות שגם לאורך הקירות היו מעברים לאויר החם, כך שהחדר כולו היה אפוף באדי קיטור, והנה לכם "סאונה" אמיתית בת אלפיים שנה!!!

13. מימין – החדר המרכזי של בית המרחץ, מסביבו חדרי אמבטיות אישיות, וחדרי טיפולים. למטה – הפלאסטרה – מרפסת העמודים בה נחו לאחר המרחץ (או התעמלו לפניו) ואף ניהלו את חיי החברה והמסחר של העיר. למטה מימין – קטע מריצפת הפסיפס של בית המרחץ.

14. מבט אל ההיפדרום ההרודיאני מדרום לצפון, סביב השידרה המרכזית דהרו הסוסים ומשכו במרץ את המרכבות, כאשר נקודת התורפה היתה בקצוות, בסיבובים החדים, בהם היו התהפכויות לרב ניתן לראות בתמונה זו את מושבי ההיפודרום, כאשר האגף המזרחי השתמר ברובו, ואילו המערבי נהרס עם הזמן ע"י גלי הים

15. מבט אל ההיפודרום כולו – מצפון לדרום. המבנים והחצרות שפלשו אל תוך שטחי ההיפודרום הינם מתקופה מאוחרת יותר - הביזנטית, כאשר ניבנה היפודרום חדש, ענק, במזרח העיר, וההיפודרום הנוכחי איבד מערכו. משמאל (ולמעלה) – דגם אמנותי של מרכבת מרוץ רומית.

16. מבט אל מושבי ההיפודרום: המבנה הבסיסי – מאבן מקומית, ונסיון להראות את ציפוי האבן המסותתת, כפי שהיתה במקור, ונעלמה עם השנים... וכמו כן – סידורי המדרגות לנוחיות הצופים

17. מבט על"ארמון השונית" שבנה הורדוס, על שני מפלסיו והגן עטור העמודים למעלה – המפלס העליון של הארמון שכלל את אגף המגורים והגן ולמטה – בריכת שחיה וחצר עמודים סביבה

18. ואנחנו בדרכנו אל התיאטרון – מבנה אדיר בן 4000 מקומות, בנוי לתפארה, העתיק ביותר באזורנו, שעל בימתו הועלו הצגות ומופעים שונים. חשוב להזכיר כי במקור עמד קיר קלעים ענק מאחורי הבמה (כפי שניתן לראות בהדמיית המחשב שלמטה), והמושבים היו מקורים.

19. מבט ממרומי המושבים אל הבמה ורחבת האורקסטרה, המלאה במושבי פלסטיק לקראת מופע עכשווי, הממחיש כי גם לאחר אלפיים שנה עדיין לא נס ליחו של התיאטרון. מושבי התיאטרון – מקרוב, וירידה אל החלל התחתון שמתחת לבמה

20. ההיפודרום הביזנטי של קיסריה, ואובליסק מצרי במרכזו האובליסק הובא ממצרים, וגובהו היה כפול מהיום, עם הכיבוש הערבי הוא הופל ונשבר לשניים (לפחות), וכך היה מונח כמעט 1500 שנה, ורק ממש לאחרונה גויסה תרומה ניכבדת שבעזרתה שוקם האובליסק, ולפחות חציו ניצב במלוא הדרו.

21. קצת מזרחה מתחום העיר הצלבנית - שרידי "פורום" מרשים שנתגלו כבר לפני שנים רבות, ובמרכזו פיסליהם של האלה "רומי", ושל אוגוסטוס קיסר (שניהם כרותי ראש). ההנחה היא שזה אכן פיסלו של אוגוסטוס, אך בהעדר הראש אין לכך סימוכין של ממש. ולעניין הראשים הכרותים - ישנן שתי סיבות (לפחות), האחת – ראשי הפסלים היו עשויים, או לפחות מצופים, בזהב, ולכן הם לא היו מיקשה אחת עם כלל הפסל, מה שגרם (והקל) לשדידתם... גורם אפשרי נוסף – במהלך השנים התחלפו הקיסרים, או אף הנציבים,וכל אחד מהם, בזמנו – דאג להרכיב את דיוקנו האישי על גוף הפסל המרשים...

22. ואת טיולנו נסיים למרגלות אמות המים של קיסריה: זו שלמטה – "האמה הגבוהה" ניבנתה ע"י הורדוס עם בניית העיר, תוך משיכת המים מעינות שוני וצברין, מהלך כ 17 ק"מ מהעיר, מהן כ 6 ק"מ – באמה תת קרקעית, ועוד כ 400 מ' במינהרה שחצתה את רכס הכורכר עליו יושב הכפר ג'יסר א' זרקא. מעלינו – "האמה הנמוכה" (על רקע"הגבוהה"), שנבנתה בתק' הביזנטית, ומשכה את מימיה משפך נחל תנינים (מהלך כ 5 ק"מ לאורך חוף הים), בתעלה בנויה, ומקורה במבנה מרשים שהגן על המים... ועל האמות עצמן, ראו מצגת נוספת, העוסקת בהן בלבד!

23. ועד כאן דברינו לעניין קיסריה העתיקה ולכם לא נותר, אלא לצאת מהבית ולחוות את "חווית קיסריה" במו רגליכם ועיניכם יגאל מורג – morag-i@013.net.il הנכם מוזמנים לבקר באתרי, נא הקליקו על הכתובת הבאה:http://morag.artvision.co.il