משרד הבינוי והשיכון מינהל תכנון והנדסה

1. משרד הבינוי והשיכון מינהל תכנון והנדסה קוד הבניה מהנדסת טלי הירש שרמן מנהלת תחום קוד הבניה קורס בקרי תכן - משרד הפנים 19 במאי 2014 www.moch.gov.il

2. תוכן העניינים • רקע להכנת קוד הבנייה • קוד בנייה מהו? • קודי בנייה בעולם • מבנה הקוד • תקנים משלימים לקוד הבניה • מעמדו הסטטוטורי של קוד הבנייה • נושאים מרכזיים בקוד הבנייה • מבנה ארגוני לתהליך העבודה ולאישור הקוד • מה הלאה?

3. רקע להכנת קוד הבנייה • ב-24.05.01 התמוטטה הרצפה באולם השמחות "ורסאי" בירושלים • ב-29.05.01 החליטה הממשלה להקים ועדת חקירה לבחון את סוגיית בטיחותם של מבנים ומקומות המשמשים את הציבור • בדצמבר 2003 סיימה "ועדת זיילר" את עבודתה והגישה המלצותיה • ב- 15.02.04 דנה הממשלה בהמלצות והחליטה למנות ועדת היגוי מצומצמת ליישום המלצות ועדת זיילר בראשות מנכ"ל משרד הפנים

4. רקע להכנת קוד הבנייה • ב-15.03.05 הגישה ועדת ההיגוי המצומצמת את המלצותיה לממשלה • ב- 31.12.06 הממשלה דנה ביישום ההמלצות ונתנה החלטותיה • ב-11.02.07 קבעה הממשלה החלטות לתקצוב ויישום הכנת הקוד

5. רקע להכנת קוד הבניה- מתוך דוח זיילר • "...מסתבר שיש למעלה מעשרה משרדי ממשלה(!) שמתקינים תקנות, הוראות והנחיות בנושא בנייה..." • "...עליהם נוספים בתי יוצר לנורמות ,ובהם פיקוד העורף,רשויות מקומיות ורשויות כבאות....." • "...תקנות הבנייה והנחיות בנייה למיניהםמשתרעים על פני כ- 10,000 עמודים..." • ".....קשה להשתלט על חומר כה רב שעד אז איש לא טרח לאוספו במסמך אחד....."

6. רקע להכנת קוד הבניה- מתוך דוח זיילר • " החקיקה בתחום הבניה לוקה בפיזור רב, בהיעדר סדר, בעמימות ואי- בהירות , בסתירות ובהיעדר מדיניות ברורה " • " יש הסדרים נורמטיביים מסובכים, לא שלמים ולא מעודכנים , הסותרים בחלקם או חופפים בחלקם זה את זה , מוצגים בצורה שאינה מאפשרת להתמצא בהם ותוכנם אינו מעודכן..." • " קשה לעוסקים במלאכה להשתלט על כל הנורמות שיש לקיים ..."

7. רקע להכנת קוד הבניה- המלצות דוח זיילר הסדרת הוראות מינימליות הכרחיות: • " תפקידן של תקנות בנייה הוא להסדיר את האיכויות המינימליות שהבניין צריך לקיים מנקודת הראות של החברה והמדינה... " מידע זמין: • "...כך שכל מידע חקיקתי יוכל להימצא בנקל. קוד זה יחליף את החקיקה הסבוכה והלא בהירה הקיימת כיום..."

8. רקע להכנת קוד הבניה- המלצות דוח זיילר צמצום הנורמות: • "... ראוי לצמצם את נורמות החובה למינימום ההכרחי, תוך עריכתן בניסוח ובסדר ברורים ובאופן קל ונוח לאיתור. " יצירת קוד בנייה: • "אנו ממליצים ליצור, בדומה למקובל במקומות מתוקנים בעולם, קוד בניה מקיף, ממוין

9. שיפור איכות התכנון והביצוע קוד הבניה תכן הנדסי - תכנוני רפורמה ברישוי הבניה בקרת איכות ייחוד פעולות כשירויות בעלי מקצוע חוזים ומכרזים התקשרויות עם בעלי מקצוע אתר המידע הנגשת המידע

10. חלוקת אחריות בין משרדי הממשלה • בקרה על תכן המבנה וביצועו • - הקמת מכוני בקרה • - הפרדת התכנון המרחבי מהליכי • הרישוי ( הרפורמה בחוק התו"ב ) • - יצירת הליכי רישוי בנייה • אמינים,שקופים וקצובים בזמן • - הקמת אתר מידע באינטרנט קביעת כשירויות לתכנון, לניהול הבנייה ולבקרת הביצוע משרד השיכון משרד האוצר השלמת קוד הבניה עריכה ועדכון של תקני הבניה השלמה ועדכון של המפרט הכללי לרכז ועדה לנושא התקשרויות עם בעלי המקצוע בענף התכנון והבנייה (חוק חובת מכרזים – תקנה 5א ) משרד הפנים משרד התמ"ת

11. קוד בניה – מהו ולשם מה? קוד בניה הינומערכת הוראות הכוללת את הסף המינימלי הנחוץ כדי להבטיח את האיכות והבטיחות הנדרשים לתכנון וביצוע של מבנים ומקומות ציבוריים מנקודת המבט של החברה והמדינה. • על מנת לבנות בנין ראוי, איכותי ותקין נדרשים כללים • ברורים בכל רמות התכנון מאחר ומבנה מורכב מפריטים • וחלקים רבים נדרש שכולם יפעלו ביחד בהרמוניה, • בתיאום וביעילות.

12. עקרונות הקוד • הקוד יפרט דרישות מינימום • הנושאים הכלולים בקוד יהיו עפ"י מטרותיו • נורמות בנושאים אחרים ייקבעו ע"י השוק • יעסוק במבנים , במקומות ציבוריים ובתשתיות • פיתוח הקוד עפ"י מדיניות אחידה, שקופה וברורה • ייקבע תהליך מובנה לעדכון פרקי הקוד • הקוד יהיה בר-הטמעה

13. מטרות הקוד • להפחית / למנוע סיכונים לחיי אדם, לרכוש ולסביבה • להבטיח את בטיחות ובטחון המשתמשים והציבור • להבטיח את בריאות המשתמשים והציבור • להבטיח תפקוד הולם עפ"י השימוש • להבטיח נגישות ונוחות מינימליים • ליצור את התנאים לפיתוח בר-קיימא • לאפשר תחזוקה וקיים לאורך זמן

14. קודי בנייה בעולם ?

15. קודי בנייה בעולם ארצות הברית קנדה גרמניה פינלנד הולנד אוסטרליה סינגפור ספרד ניו זילנד בריטניה שוויץ

16. קודי בנייה בעולם בשנות ה-90 החל פיתוח קודי בניה חדשים או עדכון הקודים הקיימים תוך המגמות הבאות: • אחידות: ריכוז אמצעים להכנת קודים אחידים בינלאומיים • קוד מתפתח ומתעדכן: הגדרת תהליך מובנה לפיתוח ועדכון הקודים, תוך שקיפות ושיתוף הציבור. • קוד תפקודי: מעבר לקודי בניה בגישה תפקודית

17. קודי בנייה בעולם- קנדה בתחילת שנות ה-90 התאחדו הגופים שעסקו בפיתוח קודי בניה ובטיחות אש בקנדה. הוקמה הועדה הקנדית לקודי בניה ובטיחות אש. חזון הוועדה: • פיתוח קודי בניה חיוניים בקנדה. • בניית תהליך לפיתוח ואישור הקודים המבוסס על קונצנזוס. • הגדרת דרישות מינימום הנוגעות לבריאות ובטיחות המשתמשים, הגנה בפני אש ויעילות מבנית, תוך הכרה בהיבטים חברתיים מקובלים. 1995- מפורסם קוד הבניה הבינלאומי של קנדה

18. תהליך פיתוח הקוד- קנדה קבוצות לחץ המתכננים והיצרנים קבלנים גופים מאשרים • גמישות בקבלת חידושים • שמירה על תוכן מרשמי • פחד מאיבוד שליטה ואנדרלמוסיה

19. תהליך פיתוח הקוד- קנדה הוחלט: לפתח קוד בגישה תפקודית: • במינימום הפרעות וזעזועים לענף הבניה • באופן הדרגתי • ללא צמצום או הרחבה של היקף הנושאים בהם עוסק הקוד הקיים בשנת 2005 פורסם בקנדה עדכון לקוד של 1995 שמהותו הפיכת הקוד לקוד מבוסס מטרות

20. קודי בנייה בעולם – ארה"ב בסוף שנות ה-90 שלושת הארגונים העיקריים שעסקו בנושא פיתוח קודי הבנייה (BOCA,ICBO,SBCCI) התאחדו לכתיבת קוד בניה משותף, ולארגון משותף: ICC- The International Code Council בשנת 2000 פורסם קוד הבניה IBC נכון להיום קיימים 15 קודים (model codes) בנושאים שונים הקשורים לבניה.

21. קודי בנייה בעולם – ארה"ב תהליך איטרטיבי של 18 חודשים: כל המעוניין מגיש הצעה לתיקון / שינוי הקוד בכל 18 חודשים מתפרסם מסמך תיקונים. קוד בניה חדש מתפרסם אחת ל-3 שנים ובו מוטמעים כל השינויים כל הצעה נדונה בפורום נרחב של חברי ה ICC נערכת הצבעה ונרשמות ההמלצות נציגי הממשל דנים בהמלצות ומחליטים על קבלת/דחיית השינויים

22. קוד תיפקודי או קוד מירשמי ? • קוד תיפקודי • קוד בגישה תפקודית, מכיל את המטרות והדרישות • שבהם הפתרון צריך לעמוד, ולא רק את הפתרון עצמו. • קוד תפקודי מציג דרישות פונקציונליות המאפשרות למתכנן • ולמבצע להיות גמישים בשימוש בחומרים, בשיטות • בנייה ובפתרונות שנבחרים בתנאי שמטרות ודרישות קוד הבניה נשמרות • קוד מירשמי קובע הוראות מדויקות וכללים מפורטים לתכנון ולביצוע וזאת על מנת לפשט את מלאכת התכנון והבדיקה

23. חסרונות השיטה המרשמית • בזבוז: עלות חומרי בניה, שטח, עומסים מיותרים וכד'... • קיבעון ומונופול: מגביל את התחרותיות והחדשנות בשוק • חוסר בהירות: לגבי הסיבה בגללה נבחרו הפתרונות • עודף פרטים ומידע ברמת החקיקה: פירוט יתר של • הפתרון הנבחר

24. דרישות תפקודיות • מתארות את רמת התפקוד שבה צריכים לעמוד • הפתרונות המוצעים (חומרי בנין, רכיבים, משתני תכנון • ושיטות בנייה) כדי שהמבנה יעמוד במטרות התואמות. • מתארות את התפקודים שהבניין צריך לאפשר (או לא • לאפשר).

25. סכימת מבנה קוד תפקודי בשילוב תקנים מטרות תקן "תיפקודי" - הכולל: דרישות תפקודיות, מדדים איכותיים ושיטות מדידה דרישות תפקודיות תקן "מסורתי" מפרטים מרשמיים פתרונות חלופיים פתרונות מקובלים שיטות אימות ואמצעי בדיקה תקן "מסורתי" לשיטות בדיקה וחישובים

26. קוד בנייה משולב • דוגמה: התייחסות לקיר מפריד בין דירות • תקנה מרשמית: • עוביו של קיר המפריד שתי יחידות דיור והוא קיר מסיבי, יהיה 15 ס"מ לפחות. • עוביו הכולל של קיר כפול דופן המפריד שתי יחידות דיור, יהיה 20 ס"מ לפחות. תקנה תפקודית: • קיר הפרדה בין דירות יהיה חזק ועמיד כנגד חדירה, ימנע מעבר מים ויספק בידוד אקוסטי בהתאם לתקן ישראלי 1004 חלק 1. • הקוד יכלול את החלק התפקודי בשילוב עם עומסים • תפקודיים מדידים ושיטות בדיקה נדרשות

27. הבעיה: רעש • הפתרונות: • מגוון מוצרים • גמישות תכנון • פתיחת השוק לתחרות

28. קוד בנייה משולב • דוגמה: מעקה בטיחות • תקנה מרשמית: • גובה המעקה יהיה X ס"מ • המרווחים בין המוטות לא יעלו על Y ס"מ • תקנה תפקודית: • המעקה ימנע נפילה בשוגג של אדם • המעקה ימנע מעבר ראש (של ילד) דרכו • קוד משולב יכלול את החלק התפקודי והמרשמי יחדיו

29. קוד בנייה משולב • דוגמה: גדר באתר בנייה • תקנה מרשמית: • הגדר תיבנה מלוחות עץ לבנייה בעובי • של 1 ס"מ. • הלוחות יותקנו ע"ג ניצבים במרווחים של לא יותר מ- 60 ס"מ. • תקנה תפקודית: • הגדר תהייה יציבה, קשיחה, אטומה ומתוכננת לעומס רוח ע"פ תקן ישראלי 414.

30. הוראות הבנייה הקיימות חקיקה ראשית מחייבת = קוד בניה מחייבות תקנות רשמי, מחייב, וולונטרי תקנים המפרט הבינמשרדי מחייב במגזר הממשלתי הנחיות משרדיות לא מחייבות

31. הוראות הבנייה הקיימות - דוגמא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות : "מטרתו של החוק להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות... מקום העומד לשימושו של כלל הציבור או שניתן בו שירות ציבורי יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות " תקנות התכנון והבניה ( בקשה להיתר, תנאיו ואגרות ) :התוספת השניה – חלק ח'1 " בבנין ציבורי חדש תוביל דרך נגישה ממקום החיבור למדרכה אל כניסה נגישה לבנין וממנה לכל החלקים בבנין שיינתן בהם שירות ציבורי או שנועדו לשימוש ציבורי , אל הכניסות לחדרים וכן אל שטחי החוץ שלו. דרך נגישה תתוכנן לפי הוראות תקן ישראלי 1918 חלק 1 בסעיף הדן בדרך נגישה "

32. הוראות הבנייה הקיימות - דוגמא תקן ישראלי 1918 חלק 1: נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות השיפוע האורכי בדרך נגישה לא יהיה גדול מ-5% והשיפוע הרוחבי לא יהיה גדול מ-2.5%. הרוחב החופשי המינימלי של דרך נגישה יהיה 130 ס"מ. החומר, המרקם ( טקסטורה ) והניגוד החזותי של פני דרך נגישה יהיה כאלה המאפשרים הליכה, תנועה והתמצאות בקלות. רוחב מישקים בפני הדרך לא יהיה גדול מ-10 מ"מ.

33. היחס בין תקנות לתקנים תקנה - "מה" היעד שרוצים להשיג תקן - "איך" האופן שבו משיגים את היעד בפועל: • אין הפרדה ברורה בין התקנות והתקנים • רק חלק מהתקנים מחייב. ולכן: • נדרש להעביר את הנושאים הטכניים מתקנות לתקנים. • נדרש לעדכן ולהשלים את התקינה הקיימת בהתאמה ועל פי צרכי הקוד

34. השלמת תקנים ע"י מכון התקנים משרד הבינוי והשיכון חתם על הסכם התקשרות רב היקף עם מכון התקנים, שלפיו יכין מכון התקנים תקנים ישראליים חדשים או יעדכן תקנים ישראליים קיימים, אשר ישלימו את ההוראות ואת הדרישות הנקבעות בימים אלה בתקנות התכנון והבנייה במסגרת הכנת קוד הבנייה.

35. טיפול בהל"ת הל"ת הנחיות למתכנן תקנות תקנים חלקים מבוטלים מתקני תברואה מידות וכמויות עיגון בחקיקה

36. מבנה הפרקים מבנה הפרקים יהיה אחיד לכל הנושאים כל פרק ייבנה במתכונת הבאה: 1. הגדרות ( במידה ואינן מכוסות בהגדרות הכלליות ) 2. מטרות 3. דרישות תפקודיות + עומסים תפקודיים ככל שניתן 4. פתרון מרשמי ( בד"כ בתקינה ) 5. פתרון תפקודי 6. קריטריונים לבדיקת הפתרון המוצע : שיטות אימות/ חישובים/ בדיקות מעבדה וכו' לא תינתן עדיפות לפתרון מרשמי על פני פתרון תפקודי

37. מיקום הקוד בהיררכיה החקיקתית חוק התכנון והבניה תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תקנות התכנון והבניה (תכן הבניין) תקנות התכנון והבניה (רישוי הבנייה) 1. הגדרות 1. הגדרות מטרות עקרונות דרישות תפקודיות הליך 2. שלד הבניין 2. מידע פירוט פירוט 3. בטיחות אש 3. היתר מטרות עקרונות דרישות תפקודיות הליך 4. נגישות 4. ביצוע פירוט פירוט ועוד... ועוד...

38. תקנות תכן הבניין – הבא בתור .....

39. הצצה לטיוטות החדשות שלד: " במקרה של ציוד או אמצעים שמשקלם עולה על העומסים השימושיים שנקבעו בת"י 412, לפי ייעוד המבנה, ייקבע העומס השימושי החריג לפי נתוני היצרן והציוד" אשפה: "מצנחת פסולת תתוכנן ותותקן בבניין רב קומות שבו לפחות 60 יחידות דיור בגרעין אנכי משותף; בבניין זה יותקנו שתי מצנחות או מצנחת מתפצלת, לצורך הפרדת פסולת" הוזמן תקן ישראלי חדש למצנחות אשפה, ת"י 6245.

40. הצצה לטיוטות החדשות בטיחות המשתמש: " בגג בניין ששיפועו עולה על 10% ובבניין המותקנים בו קירות מסך, יותקן קו עיגון שתחילתו בסמוך לפתח הכניסה לגג" איטום: "חלל בבניין, שאין אליו גישה, ויש סיכון של חדירת מים בלתי מתוכננת דרכו אל הבניין, ינוקז ו/או יאטם " ביסוס: "סקר תגובת אתר ספציפי יבוצע המקרים הנדרשים לפי ת"י 413"

41. הצצה לטיוטות החדשות אקוסטיקה: טיפול בחדרי השינה בדירה הפרטית ובמרחבי לימוד. מתקני תברואה: "מערכת התרעה למזעור נזילות מים תותקן בבניינים שאינם משמשים למגורים וששטחם הכולל עולה על 1000 מ"ר ואשר חלה לגביהם חובת התקנת מתזים בהתאם להוראות תקנות אלה. מערכת תכלול רגש זרימה ואמצעי התראה"

42. דילמות בקבלת החלטות הקוד אמור לייצג את האינטרסים של המדינה והחברה. יחד עם זאת הוא אמור להגן על האזרח, על הדייר ועל המשתמש במבנה, ולכן הוא קובע דרישות מינימום מתוך ראייה של בטיחות ובריאות המשתמשים במבנה בראש ובראשונה. בסופו של דבר הקוד ישפיע על איכות החיים

43. דוגמאות לדילמות האם המחוקק צריך להתערב בתכנון הדירה הפרטית ? ? האם להגן על רכוש?

44. דוגמאות לדילמות ? האם על המחוקק להבטיח את חזות ועיצוב הסביבה ?

45. דוגמאות לדילמות ? האם על המחוקק להבטיח את נוחות המשתמש?

46. דוגמאות לדילמות ? לאיזו תקופה מתייחסת החקיקה לעכשיו, לעתיד?

47. דוגמאות לדילמות ? באיזו מידה לחייב קיים, מיחזור, חסכון באנרגיהשלבניינים או מוצרים?

48. דוגמאות לדילמות ? מה הטעם ברגולציה אם אין אכיפה?

49. דוגמאות לדילמות ? האם שיקולי עלות /תועלת הם חלק משיקולי המחוקק?

50. דוגמאות לדילמות ? אם השוק נותן מענה לצרכים למה לקבע את הדבר בתקנות?