Download
1 / 46
460 likes | 597 Views
תקציב הממשלה החדשה ערב עיון – 03 במרץ 2013 www.vanleer.org.il/economics. הוכן על ידי: לאה אחדות, מישל סטרבצ'ינסקי ואביה ספיבק. סיכום שנת 2012, הדילמות לשנת 2013 ותיאור התרחישים בשנים 2013-20. תקציב 2013 – פרשת דרכים תקציבית.
E N D
תקציב הממשלה החדשה • ערב עיון – 03 במרץ 2013 • www.vanleer.org.il/economics הוכן על ידי: לאה אחדות, מישל סטרבצ'ינסקי ואביה ספיבק
סיכום שנת 2012, הדילמות לשנת 2013 ותיאור התרחישים בשנים 2013-20
תקציב 2013 – פרשת דרכים תקציבית • הורדת משקל הוצאות הממשלה בתוצר מאז 2003, שהייתה חלק ממהלך כולל של הפרטה ושל הקטנת התערבות הממשלה במשק, תרמה להגדלת אי השוויון במשק ולהרגשת האזרחים שאין דואג להם. • זהו אחד הגורמים למחאה החברתית שפרצה בקיץ 2011 ודרשה מהממשלה לשים לב לבעיות אי השוויון ולחזור ולקחת אחריות על הנעשה במדינה. • ועדת טרכטנברג, שהוקמה כדי לתת מענה למצוקה זו, ערכה מספר שינויים פיסקאליים שהמשמעותי שבהם היה הפסקת מתווה הורדת המסים הישירים, ואפילו העלאה מסוימת שלהם. המשק נעצר על סף התהום הפיסקאלי, אולם צעדי ועדת טרכטנברג התגלו במהרה כלא מספיקים. • שנת 2012 הסתיימה עם גירעון של 4.2%, בעיקר בגלל מחסור בהכנסות של 18.5 מיליארדי ₪ יחסית למתוקצב, בגלל המשך הירידה בהכנסות ממסים ומהכנסות אחרות.בכנס בנושא התקציב שהתקיים בון ליר ב-17 ביוני 2012 הבענו את הצורך להגדיל מאד את ההכנסות ממסים. • המחסור המצטבר הוא לא רק במסים אלא גם בהוצאות ממשלה. לכן יש צרכים תקציביים של עוד 14 מיליארדי ₪ לשנת 2013.
תקציב הממשלה החדשה – הצעת כלכלני התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר • עמידה ביעדים הפיסקליים שנקבעו על ידי הממשלה הקודמת תחייב קיצוץ של 14 מיליארדי ש"ח בהתחיבויות בצד ההוצאה הציבורית והעלאה של 5 מיליארדי ש"ח במיסים בתקציב המדינה לשנת 2013. • עמידה בתוואי הגירעון שנקבע על ידי הממשלה הקודמת מחייבת העלאת מיסים של כ-15 מיליארדי ש"ח נוספים עד שנת 2020. • כלכלני התכנית לכלכלה וחברה בון ליר ממליצים לאמץ תוואי פיסקלי מתון יותר, עם גירעון של 3.3 אחוזי תוצר ב-2013 והורדתו ההדרגתית עד 2 אחוזי תוצר בשנת 2020. • התוואי המומלץ יניב 1.1 אחוז תוצר יותר יחסית לתרחיש של עמידה ביעדים הקיימים, וכך יפעל להקטין את אי הוודאות במשק בתנאים של משבר עולמי מתמשך. • התוואי המומלץ יאפשר את שיקום ההוצאה האזרחית וימנע קיצוץ בתשלומי הרווחה על רקע העלייה בעוני והצורך לשילוב החרדים והערבים בשוק העבודה.
הכנסות המדינה בזמני האטה ובזמני צמיחה • תקופות של צמיחה מאופיינות בגביית מסים מעל הממוצע הרב שנתי, והיפוכו בתקופות של האטה. מרכיבים שתורמים לכך הם: התפתחות השכר, מסי קניה על מכוניות, מסים על רווחי הון בבורסה ועל הריבית, מע"מ על יבוא, מיסוי על בניית ורכישת דירות. • בשנת המיתון הגדול של 2002 הייתה ירידה של 11.0 מיליארדי ₪ יחסית לתקציב, מזה מסים 8.7 מיליארדים ומלווה מהביטוח הלאומי 2.6 מיליארדים. • בשנת 2007 זה היה להיפך: עליית הכנסות בגובה 14.5 מיליארדים מעבר לתקציב, מזה: מסים 11.5 מיליארדים, מלווה מביטוח לאומי 2.2 מיליארדים, והכנסות אחרות 1.6 מיליארדים. • לכן כאשר בצמיחה של 2007 היה איזון בתקציב המדינה בפועל – 3% פחות מהגירעון המתוכנן של 3%, עם גביית מסים עודפת של 8.7 מיליארדי ₪ , לא היה מקום להורדת מסים ולערעור בסיס המיסוי בתקציב. • המחיר הגיע בשנת 2012, עם הירידה במסים מעבר לתכנון בסך 13.7 מיליארדי ₪.
צד ההוצאה הוא בעייתי לא פחות מצד המסים • תקציב 2013 יצטרך לתת תשובה לעוד הוצאות מובטחות של הממשלה משנים קודמות – תוספות לשכר מורים, רופאים ואחיות; הוצאות ועדת טרכטנברג; הוצאות תשתית; תוכנית חומש להשכלה הגבוהה ועוד. • הוצאות אלו נאמדות ב-14 מיליארדי ₪. • כמו במקרה של המסים, הצבר ההוצאות הזה הוא תוצאה של מדיניות קודמת של קיצוצים קשים בסקטור הציבורי ופיגור בהשקעה בתשתיות פיזיות ובהון אנושי. • הבעיה החמורה של צד ההוצאות מודגשת עוד יותר כאשר מביאים בחשבון את הגידול המותר בתקרת ההוצאות לשנת 2013 שהוא בגובה של 4.5% במונחים ריאליים – בהשוואה להתחייבויות שמעלות את ההוצאה ב-9 אחוזים.
השפעת הצמיחה בפיגור על הגידול בתקרת ההוצאות תקרת ההוצאות גדלה בקצב דומה לגידול בתוצר בגלל ההאטה בצמיחה יחסית לעשור הקודם. לכן הכלל הפיסקאלי אינו מרסן את משקל ההוצאה הממשלתית בתוצר, בניגוד לכוונה המקורית של מנסחיו. אנו כמובן איננו רואים בכך כל רע – משקל ההוצאה בתוצר הוא כבר נמוך, קל וחומר ההוצאה האזרחית.
תרחיש 1:תוספות מיסוי והפגיעה בתוצר בתרחיש העמידה ביעדים לפי חוק – גירעון ומגבלת ההוצאה
תרחיש 2:תוספות מיסוי וההשפעה על התוצר בתרחיש הגדלת ההוצאה בכיסוי מסים
תרחיש 3:תוספות הוצאה וההשפעה על התוצר בתרחיש הגדלת ההוצאה בלא כיסוי של מסים [1]לפי מכפיל הוצאה של 0.7 על חלק מהסכום שהוא הוצאות ישירות ומכפיל של 0.5 על השאר שהם תשלומי העברה.
השוואה בין התרחישים בטווח קצר וארוך • צמיחה בשנת 2013. • פער בצמיחה בתקופה 2013 עד 2020. • בשנת 2020.
ההוצאות האזרחיות של הממשלה הרחבה – משקלן בתוצר
הוצאות הביטחון החזויות- משקלן בתוצר
היבטים חברתיים של התקציב • נקודת המוצא: הפתרון לגרעון בתקציב יבוא בעיקרו מהעלאה נוספת במסים. • קיצוץ נוסף בשירותים החברתיים ובתשלומי העברה טומן בחובו סיכון נוסף לחברה. • המדיניות התקציבית בעשור שחלף - צמצום מעורבות הממשלה. • המקורות לגידול אי השוויון בעשור האחרון שונים מאלה שאפיינו את העשור הקודם. • הפיחות בתרומת המדיניות התקציבית לצמצום ממדי העוני ואי השוויון. • התייצבות מאז 2007 ( שיפור מסוים). • הירידה בנטל המס לוותה בעליית חלקם היחסי של המסים העקיפים, שהם רגרסיביים . • מדיניות המסים של 2012 - 2013 : נייטראלית מבחינת חלוקת ההכנסות, עם שיפור קל.
שיעור המס הישיר הממוצע בכל עשירון (המס כאחוז מההכנסה ברוטו), 2011 -2013
התחלקות ההכנסה הפנויה 2011 -2013 (סימולציה)
תחולת המע"מ (בשיעור של 16%) לפי עשירונים , הכנסה פנויה , 2011
מדד ג'יני התחלקות ההכנסה הכלכלית וההכנסה הפנויה (לאחר תיקון המשפחה) 1985-2011
נוסחת הפירוק של מדד ג'יני לפי מקורות הכנסה • ניתן לנסח את מדד ג'יני כסכום של התרומות של כל אחד ממקורות ההכנסה. כל מקור הכנסה תורם את "הנתח" שלו לאי השוויון. • התרומה של כל מקור הכנסה תלויה בשני מרכיבים:החלק היחסי של המקור בסך ההכנסה הפנויה ומידת ה"ריכוז" של מקור ההכנסה. • התרומה היחסית של כל מקור הכנסה שווה לתרומה המוחלטת כאחוז מהמדד הכללי להכנסה הפנויה. • מקורות מצמצמי אי שוויון לעומת מקורות מרחיבי אי שוויון.
החלק היחסי של תשלומי העברה בסך ההכנסה הפנויה: 1985-2013 (ללא מזרח ירושלים)
מדד הריכוזיות של תשלומי העברה, 1993-2013
החלק היחסי של מיסים בסך ההכנסה הפנויה: 1985-2013 (ללא מזרח ירושלים)
התרומות היחסיות של תשלומי העברה והמסים על אי השוויון בהכנסה הפנויה, 1985-2013
הסבר התפתחות תשלומי ההעברה בישראל
ההתפתחות הצפויה בהוצאה על תשלומי העברה בישראל על פי הניתוח הכמותי [1]הבדיקה מסתיימת ב-2010 כי אין לנו נתונים מעודכנים על מדד ג'יני.
המשמעות של הניתוח • האוכלוסייה בגיל עד 15, האוכלוסייה בגיל 65+ ומלאי העולים תרמו להעלאת תשלומי ההעברה על פני זמן. • לעומת זאת, השינוי בדמי האבטלה והגידול באי-השוויון תרמו להקטנתם. • כולם ביחד מסבירים עלייה בתשלומי העברה ב-8.6 אחוזים. • בפועל העלייה בתשלומי העברה הייתה 9 אחוזים. • המסקנה היא שההתפתחות בתשלומי ההעברה בשנים האחרונות תאמה את השינויים שחלו במשתנים המסבירים – ולכן אין צורך לבצע בהם קיצוץ. • במידה שיוחלט לבצע קיצוץ הרי שמדובר שוב ב-"שינוי המשטר" אשר אינו מחויב מההתפתחות של המשתנים המסבירים את המגמות הדמוגרפיות והכלכליות.
הצעה לפיתרון הגירעון המבני וניתוח הוצאות הביטחון בישראל
הפתרון המומלץ • הגירעון המבני נוצר עקב הפחתות המס ("החטא הקדמון"). • רצוי שהפיתרון יגיע מאותו מקור: יש לשקם את צד ההכנסות בתקציב. • פיתרון מוצע – ביטול פטורים (מס חברות בחוק לעידוד השקעות הון; מע"מ על תיירות ואילת), הגדלת הכנסות מתמלוגים על אוצרות טבע, הטלת מס עיזבון.
המשקל של הוצאות הביטחון בתוצר (אחוזים)
ההוצאה לצריכה ציבורית ביטחונית (במחירי 2011)
הוצאה ביטחונית - ישראל מול מצרים, ירדן, סוריה ולבנון מחירים קבועים, מיליוני US$ של 2010
הוצאה ביטחונית - ארה"ב מול איראן מחירים קבועים, מיליוני US$ של 2010
הוצאה לצריכה ציבורית ביטחונית מקומית אחוזי תמ"ג, 1988-2011
ההתפתחות הצפויה בהוצאה הביטחונית בישראל על פי הניתוח הכמותי
המשמעות של הניתוח • בעשור 2002 עד 2011 הוצאות הביטחון השנתיות היו גבוהות ב-10 אחוזים בממוצע יחסית לסכום הנדרש על פי הניתוח האקונומטרי. • כלומר – מדובר על סכום שנתי "עודף" של כ-3 מיליארדי ש"ח לשנה. • חלק ניכר מהסכום ה-"עודף" שימש למימון מבצעים ומלחומות – שהם לא כלולות ברגרסיה בה השתמשנו לצורך חישוב זה.
המשמעות של הניתוח (המשך) • אם משתמשים במקדם המופיע ברגרסיות הנוספות בניתוח – כ-40 אחוזים שימש למימון הוצאות על מבצעים ומלחמות. • כמו-כן נוצר צורך לממן את המבצע עמוד ענן שהוא מחוץ לתקופת המדגם. • על פי ניתוח זה קיצוץ של 3 מליארדי ש"ח בתקציב הביטחון של 2013 הוא בתחום סביר – מותנה בהערכה בטחונית פרטנית. • לגבי ההמשך - לא ניתן לדעת כי ככל שמתרחקים מתקופת הניתוח הרלבנטיות של המסגרת הכמותית לעיל פוחתת.
