יעל בלבן

1. סדנת כתיבת עבודות מפגש מסכם יעל בלבן

2. את המטלה. לפני שכותבים - קוראים מצאו במאמרו של מיקי בר קיקי שלוש דוגמאות לטענה זו. הסבירו את המשפט "נאורות היא יציאת אדם מחוסר-בגרותו, שהוא עצמו אשם בו." הציעודוגמאות להמחשת המשפט. מיהי הדמות המרכזית ביצירה ומה מאפיין אותה? נמקו את טענתכם. השוו בין מצבם של העולים מארצות האיסלם לפני ואחרי הקמת המדינה. האם "במדבר רבה" הוא מדרש מאוחר? הוכיחו את טענתכם. יעל בלבן

3. מטלות במהלך הסמסטר ובקורסי מבוא הן בדרך כלל מובְנות. בעבודות מסכמות, ובמיוחד עבודות רפרט ועבודות סמינריוניות, אין שאלות והנחיות ברורות ועליכם ליצור בעצמכם שאלות מחקר. הגדרת הנושא ושאלות המחקר חיונית לכתיבת עבודה טובה. חשוב למצוא נושא שיעניין אתכם. מומלץ להתייעץ עם המרצה או המתרגל לגבי הנושא ושאלות המחקר, וגם לגבי רשימת המקורות ומידת התאמתה לנושא. עבודה אקדמית איננה סיכום של מאמר או כמה מאמרים, אלא דיון מנומק בנושא מסוים ומוגדר. יעל בלבן

4. מהו נושא טוב לעבודה? • נושא שמעניין אותי. • תואם את נושא הלימוד. • בעל גבולות מוגדרים. • לא רחב מדי. • לא מצומצם מדי. • ניתן לשאול עליו שאלות. • ניתן למצוא חומר שקשור לנושא. יעל בלבן

5. סוגי נושאים: • תשובה לשאלה בתחום הנלמד. • השוואה בין שני משתנים או יותר. • בחינה של קורפוס ראשוני מסוים. • יישום של תיאוריה מסוימת (או מספר תיאוריות) על נושא בתחום הלימוד. • יישום של תיאוריה מסוימת על נושא מציאותי. • האם לנושא יש השלכות פוליטיות? • האם הנושא קשור אלי אישית? יעל בלבן

6. כעת יש לאתר מקורות מתאימים לנושא: מאגרי מידע וקטלוג אלף באתר הספרייה : http://in.bgu.ac.il/aranne/Pages/default.aspx גוגל סקולר: http://scholar.google.co.il/schhp?hl=iw יעל בלבן

7. לפני הקריאה נשים לב למידע החיצוני: שם הכותב והבמה הם מקורות סמכות. לעתים אפשר לדעת לפיהם את תחום הידע או הזרם התיאורטי. התאריך– עדכניות. (אך מאמר מלפני זמן רב עשוי להיות "קלאסי" וחשוב). הקורפוס– לאילו יצירות המאמר מתייחס. כותרת– מה הנושא, מה הקורפוס, מה הדגש וכמובן – זיהוי. תקציר – העניינים המרכזיים בהם יעסוק המאמר. ביבליוגרפיה – על מה מסתמך המאמר. מקור סמכות, השתייכות לזרם תיאורטי, וגם הצעה להמשך למידה. יעל בלבן

8. תהליך הקריאה: 1. בדיקת המידע החיצוני. 2. קריאה ראשונית כדי להבין על מה המאמר, באופן כללי. בדיקת מילים קשות וביאורן. 3. קריאה של כל פיסקה. מציאת הטענה המרכזית. סימון משפט או מילות מפתח, או כתיבת הערה קצרה בשוליים, או כותרת לפיסקה. מומלץ להשתמש בעיפרון. 4. לא מסמנים דוגמאות, הסברים, פרטים קטנים. 5. עוברים שוב על ההערות והכותרות שנתתם, כדי להבין את המהלך הכללי של הטיעון. האם הבנתם את הטענות? האם ברורה הטענה המרכזית? מתקנים אם צריך. יעל בלבן

9. אז המטלה הובנה או הנושא נקבע. המקורות המתאימים אותרו ונקראו. מה עכשיו? יש לארגן את החומר שנאסף. תזכורת: בזמן הקריאה לא כדאי "לסכם מאמר" אלא לכתוב לעצמכם הערות, יחידות קטנות שניתן לארגן באופנים שונים. אפשר לארגן את ההערות לפי מקורות או לפי התוכן. יעל בלבן

10. אפשר לארגן את החומר במפת מושגים, בתרשים זרימה או בטבלה. עדיף לארגן לפי תכנים ולא לפי כותבי המאמרים. יעל בלבן

11. חלקי העבודה: כותרת הקדמה (לא תמיד) מבוא גוף העבודה סיכום ביבליוגרפיה • מתחילים לכתוב את גוף העבודה (המבוא ייכתב בסוף). יעל בלבן

12. גוף העבודה: כיוון שהלשון היא ליניארית יש להחליט על הסדר המתאים: מה קודם למה? מה מוביל למה? יעל בלבן

13. שיטות לארגון ליניארי של החומר: * חלוקה לנושאי משנה. שאלות ותשובות. קשרים סיבתיים. סדר כרונולוגי. מהמוכר אל החדש. מעובדות לטענות. על פי סדר חשיבות עולה. מהכלל אל הפרט או להיפך. מהמשותף לנבדל או להיפך. * הסדר כאן אקראי. מה שמאוחר יותר – משכנע יותר! יעל בלבן

14. עבודה המציגה קשר בין מספר משתנים: הגדרת כל משתנה בנפרד. השערה או השערות לגבי הקשר ביניהם. בדיקת ההשערות (המחקר עצמו). דיון ומסקנות: האם ההשערות אוששו או הופרכו, האם הממצאים מובהקים... יעל בלבן

15. דרכים אפשריות לפיתוח רעיון: * • הגדרה • הצדקת הדיון • המחשה בעזרת דוגמאות • המחשה בעזרת הקבלה • השוואה והנגדה (שווה ושונה) • פירוט ומיון • תהליך סיבתי • התפתחות בזמן • * הסדר כאן אקראי. יעל בלבן

16. איך לא מרחיבים נושא? "מנהלים טובים מצליחים להשיג את מטרות הארגון." "הסופר רצה להביע בסיפור את מחשבותיו ואת דעתו." "בתקופה זו נכתבו כתבות שעסקו בנושאים שעניינו את הקוראים באותה עת." "הצירים לקונגרס הציוני היו ציונים נלהבים מארצות שונות." לא טוב. • הימנעו ממשפטים כלליים! יעל בלבן

17. יש להבחין בין: עובדות, שיש להראות את קיומן.טענות, שיש להוכיח. (השערות, טענות שעדיין לא הוכחו. מסקנות, טענות מבוססות על ממצאי המחקר.(דעות, שאינן עובדות מוכחות. רגשות, שלרוב אין מקומם בכתיבה עיונית. יעל בלבן

18. מה זו הקדמה ומה ההבדל בינה לבין המבוא? תפקיד המבוא "להכניס" את הקורא לעבודה ולהבהיר לו מה נושא העבודה, מהם ההקשרים בהם היא נכתבה (כגון רקע היסטורי וסקירת הספרות המחקרית הקיימת) ומהן שאלות המחקר עליהן מיועדת העבודה לענות. בעבודות קצרות המבוא עשוי להיות בן פסקה או שתיים. הקדמה נכתבת רק בעבודות ארוכות יותר, ואיננה חובה. בהקדמה כותבים דברים שאינם שייכים לעבודה עצמה, כגון: הסיבות שבחרתי בנושא זה, קשיים שעמדו בפניי ותודות למי שסייע לי. יעל בלבן

19. מבוא • הצגת הנושא / המטרה • הצגת שאלה או שאלות המחקר ו/או הצגת הטענה שיש להוכיח (השערה) • רקע, סקירת הידע הקיים. • הצגת הקורפוס והצדקתו • הערות מתודולוגיות (הערות על שיטת העבודה) • פתיחה בעזרת דוגמה • המבוא ייכתב אחרי גוף העבודה. לעתים כותבים חלקים מהמבוא בהתחלה, ואז חוזרים ומשנים בהתאם לתוצאות. יעל בלבן

20. סיום: סיכום ומסקנות אסטרטגיות סיום אפשריות: סיכום הטענות והצגת המסקנות חזרה לפתיחה – סגירת המעגל סיום פתוח – הצגת המצב ומורכבותו המלצות להמשך מה לא לעשות בסיכום? לא להוסיף רעיונות חדשים. לא לחזור על משפטים. לא לפרט. יעל בלבן

21. רגע... מה חסר? מה מיותר? מה לצמצם? מה להרחיב? יעל בלבן

22. כמה עניינים טכניים: הקפידו על היקף העבודה הנדרש. יש לכתוב בגופן סטנדרטי (כגון "דויד") בגודל 12, ברווח כפול. להשאיר שוליים של כ-3 ס"מ מכל צד. חשוב למספר עמודים. כותרות בגודל 18-16 ו/או בהדגשה, ללא "וורד ארט" וללא קישוטים. בכל נושא חדש או טענה חדשה מתחילים פסקה חדשה. אין להתחיל פסקה חדשה בכל משפט. כל הפסקאות בטקסט מלבד הפסקה הראשונה בכל פרק יסומנו באחד משני האופנים האלה: (1) הזחה: הכנסה פנימה של השורה הראשונה בפסקה באמצעות 'כניסת שורה ראשונה' (לא בעזרת מקש הרווח) או (2) מרווח בין פסקאות. בהגשת עבודה מודפסת מדפיסים רק על צד אחד. יעל בלבן

23. מקורות בגודל 12 בצד ימין מקורות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב המחלקה ... כותרת העבודה קורס: שם הקורס כפי שמופיע בסילבוס מרצה: תואר אקדמי ושם מגיש/ה: שם ומספר ת"ז תאריך: טקסט רגיל בלי קישוטים יעל בלבן

24. לא צריך לומר, אבל בכל זאת... הקפידו תמיד על אתיקה אקדמית! יעל בלבן

25. בהצלחה בעבודות, במבחנים ובהמשך הלימודים! יעל יעל בלבן