7. תום לב בביצוע חוזה

1. 7. תום לב בביצוע חוזה

2. תום לב בביצוע חוזה • סעיף 39 לחוק החוזים: "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה". • סעיף 39 לחוק חל מרגע שנכרת חוזה, וזאת לעומת סעיף 12 אשר חל בשלב המו"מ ועד לרגע כריתת החוזה. • הסעיף קובע את החובה לקיים את החוזה בתום לב. • משמעות החובה לקיים חוזה בתום לב ובדרך מקובלת היא, כי הצדדים ליחס החוזי חייבים לנהוג זה כלפי זה ביושר, ועל פי המקובל בין בעלי חוזה הוגנים. עליהם לשתף פעולה זה עם זה ולפעול תוך התחשבות באינטרס המשותף להם בחוזה, תוך נאמנות ומסירות למטרה (ברק בבג"צ שירותי תחבורה ציבוריים נ' בית הדין הארצי לעבודה).

3. תום לב בביצוע חוזה - המשך • קטגוריות עיקריות להחלת עיקרון תום הלב: • הפעלת כוחות חוזיים בצורה דווקנית • הפעלת כוח לביטול החוזה כפופה לעקרון תום הלב; עמידה דווקנית על זכות חוזית עשויה להיחשב כהפעלת הזכות בחוסר תום לב. • דוגמא: סירוב לקבל תשלום המגיע על פי החוזה רק מפני שנמסר באיחור שולי שנבע מטעות אמיתית של צד לחוזה ושלא גרם כל נזק לאיש, ותביעת אותו צד על הפרת החוזה. ביהמ"ש פסק כי אינו צריך לסייע במקרה כגון זה לעמידה על "קוצו של יוד" (פס"ד ג'רבי נ' בן דוד).

4. תום לב בביצוע חוזה - המשך • הפעלת שיקול דעת • שיקול דעת המוענק לצד מכח חוזה כפוף לעיקרון תום הלב. את שיקול הדעת יש להפעיל בהגינות ובסבירות, תוך התחשבות באינטרסים של הצדדים. • דוגמא: פס"ד יתח נ' מפעל הפיס (1.9.2005). יתח השתתף בהגרלת מפעל הפיס לרגל 50 שנים להיווסדו. ההגרלה התבצעה באמצעות שני מסמכים: "טופס המשחק" ו"כרטיס השתתפות" המסומנים במספר סידורי זהה. יתח השמיד בטעות את כרטיס ההשתתפות, ודווקא בפעם זו זכה. מפעל הפיס סרב להעביר לידי יתח את כספי הזכייה בהגרלה, בהסתמך על סעיף 31 לתכנית ההגרלה, שכותרתו "דין כרטיס שאבד, הושחת וכד...", הפוטר אותו, לטענתו, מתשלום הפרס. • העליון (ארבל) פסק: אין חולק כי החוזה מאפשר קבלת הפרס רק בהצגת כרטיס השתתפות. אין חולק כי יתח ניחש את המספרים הזוכים, וכי טופס המשחק שברשותו מוכיח זאת. החובה לנהוג בתום לב בביצוע החוזה, מחייבת את מפעל הפיס, להפעיל את שיקול הדעת ולבחון את טענותיו של מי שמבקש לקבל לידיו כספי זכיה בהגרלה אך פגם כזה או אחר מאפשר למפעל הפיס שלא לשלם לו. עמידתו של מפעל הפיס על זכויותיו החוזיות לא תוכל לעמוד במבחן המשפטי ומהווה הפרה של החיוב לנהוג בתום לב. • תוצאה: הערעור התקבל, יתח זכאי לכספי הזכיה. • עתירה לדיון נוסף שהוגשה ע"י מפעל הפיס נדחתה ע"י בייניש בתאריך 5.2.06.

5. תום לב בביצוע חוזה - המשך • הטלת חובת גילוי • החובה לנהוג בתום לב יכולה ללבוש צורה של חובת גילוי עובדות חשובות ע"י צד לחוזה בתקופה החוזית. • דוגמא: פס"ד eximin נ' טקסטיל בע"מ. חברה בלגית (eximin) רכשה מטקסטיל בע"מ הישראלית כמות של מגפי ג'ינס מדגם מבוקש בשוק, עבור לקוחה שלה בארה"ב. טקסטיל יצרה את כל הכמות ושלחה לארה"ב, תוך שהיא מקבלת את מלוא התמורה. כשהגיעה הסחורה לארה"ב, התברר כי יש בדגם משום הפרת סימן מסחר רשום בארה"ב, ולכן עוכב המשלוח במכס. Eximin תבעה השבת מחיר הסחורה בטענה של כשלון העסקה באשמת טקסטיל בע"מ. המחוזי דחה את התביעה מהטעם שהאחריות להתעלמות מהפרת סימן מסחר רשום בארה"ב היתה מוטלת עליה. מכאן הערעור לעליון. • העליון פסק: שתי החברות ידעו שהסחורה עומדת להישלח לארה"ב. בשתיהן היה חייב לקנן הספק כי קיים חשש שמדובר בסימן מסחר רשום, שכן מדובר בסימן מסחר רשום של חברה גדולה המשווקת ברחבי העולם כולו מוצרים גדומים לאלה המשווקות ע"י החברות. • כאשר צד לחוזה מודע לעובדה שיש במוצר המיוצר על פי החוזה משום הפרת סימן מסחר רשום – חלה עליו חובה לגלות עובדה זו לצד השני וזאת גם אם על פי הדינים החלים על החוזה האחריות לכך מוטלת על הצד השני. • החברה הישראלית היתה צריכה לידע את החברה הבלגית בדבר החשש להפרה, למרות שעל פי החוזה והדינים הכלליים האחריות הינה על החברה הבלגית (הקונה). גם החברה הבלגית לא היתה צריכה להתעלם מעובדה זו. • תוצאה: הפרת חובת תום לב הדדית של שני הצדדים – כל אחת מהן תישא ב – 50% מהנזק.

6. תום לב בביצוע חוזה - המשך • האם ניתן ליצור חיובים חדשים (שלא קיימים בחוזה) מכח עקרון תום הלב? • דוגמא 1: פס"ד לסרסון נ' שכון עובדים. • חברת שיכון עובדים הקימה בניין רב קומות ללא גנראטור. חוק בניינים גבוהים מחייב גנראטור בבניין מעל 8 קומות. הרוכשים תבעו את שיכון עובדים. החברה אמנם הפרה את החוק, אבל הרוכשים תבעו על הפרת החוזה ותבעו מכוח דיני החוזים משום שרצו שהחברה תתקין את הגנראטור. הבעיה הייתה שלא הייתה תניה בחוזה שהזכירה התקנת גנראטור. • השופט בייסקי בעליון פסק כי את החובה להתקין גנראטור ניתן להסיק מכוח עיקרון תום הלב. בית המשפט יכול להיעזר בעיקרון תום הלב כדי לקבוע חובות וחיובים בין הצדדים לחוזה, שלא קיימים על פי החוזה. • תוצאה: הערעור התקבל, שיכון עובדים חויבה להתקין גנרטור.

7. תום לב בביצוע חוזה - המשך • דוגמא 2: בג"צ שרותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי. • נחתם הסכם בין העותרת למועצת הפועלים לפיה עובדי העותרת יקבלו תשלום של "פרמיה נוספת", אשר תשלומה יופסק, אם ייגרמו שיבושי עבודה ע"י העובדים, שלא על דעת מועצת הפועלים. העובדים התכנסו לישיבת הסברה באישור מועצת הפועלים (לקראת שביתה), בעוד העותרת קיבלה על כך הודעה של חצי שעה מראש. לכן, הפסיקה את תשלום הפרמיה. העותרת טענה כי צריך היה להודיע לה מראש על קיום הישיבה. העובדים טענו כי החוזה הנחתם בין הצדדים אינו מחיל סעיף כזה, ולכן אין קיימת חובה כזו. • האזורי – קיבל את תביעת העותרת. הארצי – הפך את ההחלטה. על כך הגישה העותרת בג"צ. • בג"צ פסק (ברק): • עקרון תום הלב הופך את הצדדים לחוזה מיריבים לשותפים בעלי מטרה משותפת אותה הם חותרים להשיג. דרישת תום הלב היא להתנהגות, שתיעשה ביושר, בהגינות ובאמון ביחסים שבין בעלי החוזה בינם לבין עצמם. זו חובה מקבילה המוטלת על שני בעלי החוזה. • סעיף 39 לחוק החוזים, עלול להטיל על בעלי החוזה חובות נוספות, שזכרן אינו בא בחוזה עצמו, אך הן מתבקשות מהצורך להביא להגשמת החוזה בדרך מקובלת ובתום לב. כאן, מכח עקרון תום הלב, צריך היה להודיע מראש שתתקיים שביתה. מועצת הפועלים לא עמדה בחובתה לקיים את החוזה בתום לב. • התוצאה – ניתן ליצור חיובים חדשים מכח עקרון תום הלב. העתירה התקבלה.

8. תום לב בביצוע חוזה - המשך • מנגד – קיימת דעה לפיה אין בעקרון תום הלב כדי ליצור חיוב חדש שזכרו לא בא בחוזה (השופט אלון בפס"ד לסרסון). • הסעדים בגין הפרת החובה לנהוג בתום לב • בסעיף 39 לחוק החוזים לא נזכרת תרופה אשר ניתנת בגין חוסר תום לב בביצוע חוזה. • שתיקת הסעיף אין משמעה שאין סנקציה בגין הפרת החובה, אלא המשמעות הינה שקשת התרופות מגוונת ותלויה בהקשר שבו מתעורר העניין. • בדרך כלל רואים בביצוע חיוב בחוסר תום לב הפרת אותו חיוב, ובית המשפט יעניק את התרופות הניתנות בגין הפרת חוזה (פיצויים או אכיפה).