בריתות בינלאומיות, סיוע חוץ ותעמולה בינלאומית

1. בריתות בינלאומיות, סיוע חוץ ותעמולה בינלאומית אלה שלושה מכשירים מרכזיים בהיבט השיתופי של מדיניות חוץ. המכשירים הללו הם הנפוצים ביותר ביחסים הפורמאליים בין מדינות בעידן המודרני.

2. בריתות בינלאומיות ברית בינלאומית הינה הסכם בין שתי מדינות המפרט אופן התנהגות משותף של המדינות כלפי גורם או גורמים חיצוניים, או דפוסי התנהגות מקובלים בין המדינות לבין עצמן, במערכת נסיבות מוגדרת ולאורך תקופת זמן מוגבלת.

3. סוגי בריתות • 1. בריתות פורמאליות • ברית הגנה • חוזה אי-התקפה • הסכמה • חוזה ידידות • 2. בריתות ישירות ובלתי ישירות: ברית ישירה מעוגנת בחוזה ישיר עליו חתומות שתי המדינות. ברית בלתי ישירה הינה ברית של כל אחת משתי המדינות עם מדינה שלישית. • 3. בריתות א-פורמאליות: נורמות התנהגות שיתופיות שאינן מעוגנות בהסכם מחייב.

4. גורמים להיווצרות בריתות 1.שילוב אינטרסים--אוייב משותף, יעדים משותפים במדיניות חוץ 2. מבנה הסביבה הבינלאומית של כל אחת מן המדינות 3. מאפייני המדינות: מבנה משטר, עוצמה יחסית, יציבות פוליטית 4.רצון של אחד הצדדים למנוע הצטרפות הצד השני לקואליציה מנוגדת.

5. בריתות ומלחמה • האם יש קשר בין • (א) מספר הבריתות הבינלאומיות בהן מעורבת מדינה מסויימת לבין נטייתה של המדינה למעורבות במלחמות? • (ב) בין קיומה של ברית בין שתי מדינות לבין סבירות המלחמה ביניהן? • (ג) בין מספר הבריתות (או שיעור המדינות החברות בבריתות) הבינלאומיות במערכת לבין כמות הסכסוכים והמלחמות בעולם?

6. קיים וויכוח בספרות לגבי ההשלכות של בריתות בינלאומיות במונחי הסיכוי שלהן לייצב את היחסים בין המדינות ובמערכת הבינלאומית בכלל. הממצאים העיקריים הם: 1. הקשר בין מס’ הבריתות של מדינה לבין שיעור המעורבות במלחמות מתווך על ידי מבנה המשטר: במדינות לא-דמוקרטיות הקשר הוא שלילי--ככל שיש למדינה בריתות רבות יותר, כן קטנה נטייתה להיות מעורבת בסכסוכים ובמלחמות. במדינות דמוקרטיות הקשר הוא חיובי--ככל שיש למדינה בריתות רבות יותר, כן גדלה נטייתה להיות מעורבת בסכסוכים ובמלחמות.

7. 2. ברית בין שתי מדינות מקטינה באופן משמעותי את הסיכוי לסכסוך ולמלחמה ביניהן. יחד עם זאת קיימות לא מעט דוגמאות של סכסוכים ומלחמות בין בעלי ברית (טורקיה-יוון, מצרים-עיראק במלחמת המפרץ, מלחמת פוקלנד--ברית עקיפה). 3. שיעור המדינות ב”רשתות ברית” (רשת של שלוש מדינות או יותר הנמצאות בברית ישירה זו עם זו), מקטין את ההסתברות לסכסוכים באזור, אך הקשר אינו יציב.

8. פראדוקס בעל הברית Ally's Paradox מדינה א’ שוקלת ייזום מלחמה נגד מדינה ג’, אבל חוששת ממלחמה כזו כי היא חלשה יותר מג’. כתוצאה מכך היא מוכנה לכרות ברית עם מדינה ב’. מדינה ב’ מעוניינת בברית עם א’ כדי למנוע מא’ להתחבר עם מדינה ד’ אוייבתה של ב’. כתוצאה מהברית, מדינה א’ יכולה להעריך שאם תצא למלחמה עם ג’, מדינה ב’ תעזור לה, ולכן היא יכולה לסמוך על עוצמתה הנוספת של ב’ במלחמה. כתוצאה מכך, יוזמת א’ מלחמה כנגד ג’. כאשר המלחמה מסתבכת, א’ יוצאת מן המלחמה ומשאירה את ב’ לבדה מול ג’.

9. סיוע חוץ סיוע חוץ הוא צורה של שוחד בינלאומי: הוא נועד להבטיח שיתוף פעולה או למנוע קונפליקט באמצעות תגמולים כספיים או חמריים שמדינה אחת מעניקה למדינה או מדינות אחרות. יעדי סיוע חוץ: 1. השפעה ישירה: התנייה של הסיוע (או המשכו) בהיענותה של המדינה המקבלת לתביעותיה של המדינה המעניקה. 2. השפעה עקיפה: יצירת תלות ארוכת טווח של המדינה המקבלת במדינה המעניקה; מניעת השפעה של מדינות מתחרות על המדינה המקבלת

10. סוגי סיוע חוץ 1.סיוע כלכלי: מענקים כספיים, הלוואות, אשראי, הסכמי סחר מועדפים 2.סיוע צבאי: מענק כספי, העברת אמצעי לחימה ומיגון, שת”פ צבאי 3.סיוע טכני: העברת ידע ומומחיות בייצור, פיתוח, והפעלה של מוצרים, מכשירים ותהליכים

11. שיקולים בהחלטות על סיוע חוץ • שיקולים תועלתניים: השפעה • שיקולים תועלתניים: סובסידיות עקיפות לתעשיות של המדינה המעניקה • שיקולים תועלתניים: תלות • שיקולים תועלתניים: השפעה על מבנה המשק במדינה המקבלת ויחסי המסחר בין המדינה המקבלת והמדינה המעניקה • שיקולים גלובליים: דימוי • שיקולים גלובליים: השפעה על סדר כלכלי בינלאומי • שיקולים אלטרואיסטיים

12. האם סיוע חוץ “עובד”? • ברוב המקרים, סיוע חוץ יוצר זיקה ממשית בין המעניק והמקבל. זיקה זו יוצרת יחסי תלות של ממש בין השניים, אבל לא ברור אם יחסי תלות אלו מניבים פירות מדיניים של ממש. • התלות הזו הינה מקור לביקורת והתמרמרות בקרב קבוצות אופוזיציה במדינה המקבלת. אם יש שינוי שלטון, קיימת גם השתחררות מתלות זו, דבר הגורם להתערערות היחסים בין המדינות.

13. המדינה הנותנת מציבה לפעמים תנאים לקבלת הסיוע (למשל צמצום סובסידיות למוצרי מזון בסיסיים או רפורמות כלכליות), שמילויים הופכים את המשטר לבלתי פופולארי. • בתקופה של תחרות בין מעצמות, מעבר של מדינה מגוש לגוש גורם להסגרת מידע ומערכות נשק של המדינה המעניקה למעצמה היריבה ולבעלות בריתה. • יחד עם זאת, במרבית המקרים, סיוע צבאי וכלכלי הינם מנוף חשוב להשפעה על מדינות