רציתי לדעת...

1. רציתי לדעת... שאלות ותשובות בעקבות מצב החירום משרד החינוך השירות הפסיכולוגי ייעוצי

2. השאלות שמציקות לנו... • כיצד משפיע עלינו הפחד? • מה עושים כשפוחדים? • האם גם מבוגרים מפחדים? • מה יהיה עם החופש הגדול? • אם עוזבים את בית האם זה מראה על פחדנות? • מה קורה אם חלק מן המשפחה רוצה לעזוב את הבית וחלק לא? • האם לפחד זה נורמאלי? • איך אני יכול לעזור? מה אני יכול/ה לעשות במצב כזה? • נמאס לי להיות במרחב המוגן, אני רוצה לצאת מהבית, מה לעשות? • האם הטילים יכולים להגיע לכל המקומות בארץ? • איך אפשר לשמור על הבית שלי? • ההורים שלי רוצים לשלוח אותי לדודים ואני לא רוצה לעזוב. מה לעשות? • למה מדברים רק על הצפון, גם בנגב המערבי סובלים? • אנחנו נמצאים כבר מספר ימים במרחב המוגן הכול פה צפוף, לא נוח ובלי פרטיות. איך מסתדרים לאורך זמן במצב כזה? • למי אפשר לפנות לסיוע כשאני במצוקה?

3. כיצד משפיע עלינו הפחד? כדאי לדעת שבמצבי חירום פחד הוא תגובה נורמאלית למציאות לא נורמאלית. הפחד יכול להתבטא בדרכים שונות אצל אנשים שונים. לעיתים יופיעו מספר סימנים בו זמנית, לעיתים יופיע רק סימן אחד ולעיתים יופיעו סימנים סותרים אצל אותו אדם. לפניכם מספר סימנים אופייניים למצב של פחד: • כאבי בטן וכאבי ראש • עייפות יתר • קושי להירדם ולעתים סיוטים במהלך השינה • קשיי נשימה • רעד באיברי גוף שונים • חוסר תיאבון • הקאות וקלקולי קיבה • הרטבה • קשיי ריכוז • עצבנות יתר • חוסר סבלנות לאנשים שסביבנו, לפעמים אפילו עד כדי רצון להגיב באלימות • אדישות וחוסר עניין בנעשה מסביב • בכי

4. מה עושים כשפוחדים? פחד הוא רגש בריא וטבעי ואין להתבייש בו. אנשים שונים בוחרים דרכים שונות להתמודד עם הפחד. חשוב מאד לדבר על הפחד, לשתף אנשים קרובים בהרגשה ובמחשבות. אפשר לנסות להרגיע את הפחד בדרכים שונות: • לצייר, לכייר, לכתוב ולעסוק באומנויות שונות. באמצעות היצירה ניתן לבטא את הפחד, להמציא דרכים להתמודד איתו ואף להסיח את הדעת ממנו. • פעילות גופנית אפילו בשטח מצומצם (במידת המותר): משחקי ידיים, כפיפות בטן, קפיצות במקום, תיפוף ועוד. • לעיתים דווקא הרפיה ושימוש בדמיון יכולים לעזור בהתמודדות. אפשר לנשום נשימות עמוקות, לדמיין מקומות אהובים ומוכרים ולהיזכר בהרגשה שהייתה לכם כשהייתם שם. אפשר להמציא בדמיון מקומות, מצבים וחברים שיאפשרו לכם להרגיש יותר טוב. • להתפלל או לקרא בספרי קודש. • הימצאות בחברה של בני משפחה או חברים במידת האפשר. בימים אלה כשהיציאה מהבית אינה אפשרית כדאי להשתמש באמצעי התקשורת השונים: SMS, פורומים וטלפון.

5. האם גם מבוגרים מפחדים? • פחד הוא רגש שקיים אצל כולנו. גם אצל מבוגרים. • יש אנשים שנוהגים להסתיר את רגשותיהם ואחרים מביעים בפתיחות את רגשותיהם. • זכרו: להביע פחד ולשתף אחרים בפחד אינו אומר שלא יודעים ולא יכולים להתמודד איתו. • שיתוף ברגשות הוא אמצעי יעיל להתמודד עם הפחד.

6. מה יהיה עם החופש הגדול? בשעות קשות אלה כשמדינת ישראל מתמודדת עם מלחמה בעורף כולנו משקיעים את כל יכולתנו וכוחנו להתמודד עם המציאות ולשמור על חיינו. ההתמודדות עם מצבי חירום כוללת גם רגשות לא נעימים כמו כעס המעלה שאלות כמו: למה דווקא בחופש? למה לי? כולנו מקוים שהתקופה הקשה תהיה קצרה ונוכל לחזור לשגרה ולהנות מהחופשה. למרות התחושות הקשות היום, בואו נאמין כולנו שיחזרו ימים טובים. כשנחזור לשגרה ננסה למצות את הרגעים היפים והמהנים.

7. אם עוזבים את הבית, האם זה מראה על פחדנות? • בתנאים של חוסר ודאות, הדבר הראשון שצריך לדאוג לו הוא איפה נרגיש "יותר טוב" ואיך נעזור לעצמנו להתמודד עם המצב. מעבר למקום אחר באופן זמני הוא אחד מהפתרונות שיש לנו היום. זה פתרון שבהחלט אינו מעיד על חולשה או על פחדנות!! לכן, במצב הנוכחי עזיבת הבית היא בחירה הגיונית של הרבה משפחות. • בנוסף לכך, במצבי חרום כדאי תמיד לחשוב מה נכון לעשות ולא מה יחשבו עלינו אחרים!

8. מה קורה אם חלק מן המשפחה רוצה לעזוב את הבית וחלק לא? • ההחלטה לעזוב את הבית בגלל המצב במדינה היא לא קלה עבור חלק מההורים והילדים. כאשר נמצאים במצב של סכנה כדאי לבחון את הרווחים וההפסדים שייגרמו מהעזיבה. • במשפחות שונות מתקבלות החלטות בדרכים שונות. יש משפחות בהן המבוגרים, מתוך שיקול דעת, בוחרים לקבל את ההחלטה בעצמם ורק אחר כך ליידע את ילדיהם. במשפחות אחרות אפשר שתתקיים שיחה רגועה של כל המשפחה בחדר שמשותף לכולם (כמו הסלון או המטבח) שבה כל אחד יספר איך הוא מרגיש ומה הוא חושב. בכל מקרה יכולים חלק מבני המשפחה להרגיש שאינם אוהבים את ההחלטה שהתקבלה. • מכיוון שמדובר במצב חירום יש לקבל את החלטת המבוגרים ועדיין מותר ורצוי להביע את הרגשות והמחשבות הקשורים בהחלטה.

9. האם לפחד זה נורמאלי? תגובה של פחד לאיום וסכנה היא בעצם תגובה בריאה. פחד כזה מכונה "פחד בריא" וזהו פחד שמרגישים אותו גם מבוגרים וגם ילדים. הפחד משרת תפקיד חשוב בחיים שלנו, הוא מאותת לנו על כך שיש סכנה ממשית ומזהיר אותנו מפניה בכדי שנוכל לשמור ולהגן על עצמנו ולשרוד. לפעמים, כאשר אנחנו מרגישים פחד כזה בעקבות סכנה ואנחנו לא יכולים לברוח מהמצב או להתגונן, נוצרות אצלנו גם תגובות גופניות של בהלה ושינויים בהתנהגות. רצוי לדבר עם מבוגרים שאנחנו סומכים עליהם על כל מה שמפחיד אותנו ולהתייעץ אתם כיצד אפשר להרגיע קצת את הפחד ולהגדיל את תחושת הביטחון שלנו. על דרכים להרגעת הפחד ראה תשובה לשאלה "מה עושים כשפוחדים?"

10. איך אני יכול לעזור? מה אני יכול לעשות במצב כזה? היכולת לסייע לאחרים ולהיות שותף בעשייה מאפשרת להתמודד טוב יותר עם המצב. כדאי שבמצב הנוכחי יבחן כל אחד במקום בו הוא נמצא באיזו דרך הוא יכול לסייע. ישנן דרכים שונות בהן אפשר לתרום: להעסיק את האחים והאחיות הקטנים, למצוא דרכים להעסיק את עצמנו, למצוא תפקידים בבית שיכולים להקל על האחרים, להיות בקשר עם חברים ולבדוק מה מצבם ומה מציק להם. תמיכה באחרים לעתים עוזרת להתגבר על תחושת המתח שהמצב גורם.

11. נמאס לי להיות במרחב המוגן, אני רוצה לצאת מהבית, מה לעשות? יש ימים בהם המציאות מקשה עלינו ומכתיבה לנו תנאים קשים. אנחנו לא אוהבים מצבים כאלה אך לעיתים כשמדובר בהגנה על החיים אין לנו ברירה ואנחנו בוחרים לציית להוראות ולהתמודד עם המציאות. עם כל הקושי רוב בני האדם מוצאים בתוכם כוחות שעוזרים להם לעבור ימים אלה. נסו להשתמש בהצעות להתמודד עם פחד גם למצבים שבהם אתם מרגישים שנימאס לכם. יתכן שתפתיעו את עצמכם ותגלו כוחות ויכולות שלא ידעתם שקיימים בכם.

12. מה לעשות כדי לא להיכנס ללחץ מיותר? • חשוב ככל האפשר להמשיך ולעשות דברים שאוהבים ורגילים לעשות ביום יום. • חשוב לקבל מידע מעודכן שיסייע לך להתארגן, אך כדאי להימנע מצפייה ממושכת בשידורים חוזרים של תמונות קשות המשודרות בטלויזיה

13. האם הטילים יכולים להגיע לכל המקומות בארץ? הממשלה והצבא פועלים ללא לאות כדי להפסיק את המלחמה. נקווה כי מטח הטילים והקטיושות ילך ויפסק. בינתיים עיקר המלחמה והטילים מופנים אל אזור הגליל, חיפה והקריות. כפי שמדווחים כוחות הביטחון יתכן והמצב ישתנה ויהיו עוד אזורים בארץ שיחשפו לטילים. אם הדבר יקרה, חשוב להישָמע להוראות כיצד להתנהג. מניסיון העבר אנו יודעים כי יש לנו יכולת להתמודד גם בתקופות קשות.

14. איך אפשר לשמור על הבית שלי? מה שחשוב כעת זה לעשות כל שניתן כדי לשמור על האנשים בבית. לכן חשוב מאד להישמע להוראות אנשי פיקוד העורף והמשטרה ולהישאר במרחב המוגן. אם חלילה יפגע הבית – ניתן לשפץ וניתן לתקן בבוא העת.

15. ההורים שלי רוצים לשלוח אותי לדודים ואני לא רוצה לעזוב. מה לעשות? שאלה זו היא דוגמא למצב של דילמה, מצב שיש בו טיעונים צודקים לשני הצדדים. מצד אחד הורים רוצים להגן על הילדים שלהם ומציעים שיעברו למקומות בטוחים יותר עד כמה שניתן לצפות כעת. מצד שני ילדים מרגישים יותר בטוחים כשהם נמצאים עם ההורים. השהייה יחדיו נותנת תחושת בטחון. במצב חירום למבוגרים יש תמונה רחבה יותר והם המחליטים. אם בכל זאת נפלה החלטה שעליכם לעזוב זמנית את הבית, שוחחו ביניכם וחישבו כיצד לשמור על קשר, מה לקחת אתכם שייתן לכם תחושה של בית, ומה יקל על הפרידה.

16. למה מדברים רק על הצפון גם בנגב המערבי סובלים? נכון. בימים אלה כל מהדורות החדשות עוסקות בעיקר במצב המלחמה בצפון. זה בהחלט מתסכל שמדברים פחות על הדרום כשעדיין נופלים קאסמים מידי יום. הסיבה שבגללה עיקר תשומת הלב מופנה אל צפון הארץ נעוצה בעובדה שמדובר במצב מלחמתי חדש שלא היה קודם לכן. אנו מקוים שבקרוב מאוד יפסיקו לדבר גם על הצפון וגם על הדרום ונחזור לשגרה של חופש גדול.

17. אנחנו נמצאים כבר מספר ימים במרחב המוגן. הכול פה צפוף, לא נוח ובלי פרטיותאיך מסתדרים לאורך זמן במצב כזה? זה באמת קשה, צפוף וחם לשהות לאורך זמן בחדר קטן בחברת מספר רב של אנשים. זה עוד יותר מעצבן כי התקופה היא תקופת החופש הגדול והכי בא לצאת החוצה ולבלות. המצב הנוכחי מאלץ אותנו לוותר על כל מיני תוכניות שהכנו לקראת החופש. מרחב קטן וצפוף יכול לזמן מריבות, העדר פרטיות וחילוקי דעות על אופן בילוי הזמן. מצד שני במצב של איום וחוסר בטחון השהות ביחד משרה בטחון. הניסיון הוכיח כי כאשר שומרים על סדר יום ברור ומתכננים ביחד מה עושים בכל פרק זמן, ניתן למנוע חלק מחילוקי הדעות ואפילו להנות יחד.

18. למי אפשר לפנות לסיוע כשאני במצוקה? ישנם מספר ארגונים אליהם אפשר לפנות ולקבל תמיכה וסיוע בשעת מצוקה, באינטרנט ובטלפון: • הקו הפתוח של משרד החינוך -www.education.gov.il/KavPatuach • שפ"י – מענה לשאלות תלמידים באמצעות הדוא"ל • השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים מטעם שפ"י ברשויות • נט"ל - המרכז לסיוע נפשי במצבי לחץ וטראומה www.natal.org.il • Yelem – ארגון שנותן תמיכה לנוער בהתכתבות באינטרנט www.yelem.org.il • ער"ן - שירות שמציע תמיכה נפשית בטלפון ובאינטרנט www.eran.org.il • יד ביד – אוזן קשבת ילדים, נוער והורים – 03-6919765