מזמינה אתכם לתערוכה

1. גלריית עדי מזמינה אתכם לתערוכה "דיוקן עצמי וזהות". התערוכה תציג 6 יצירות של האומן רמברנדט והאומנית סינדי שרמן. שניהם עסקו בדיוקן עצמי מנקודות מבט שונות, אך גם דומות. רחוב שבזי 60, ראש העין. שעות פתיחה: 14:00-10:00, 21:30-16:00

2. מבוא אומנים רבים במהלך ההיסטוריה ציירו את עצמם, מה שנקרא דיוקן עצמי. למעשה דרך הציור הם ניסו לחקור את דמותם וכיצד היא משתנה, מהי זהות ומה כוחו של הדימוי. האומן רמברנדט הרמנזון ון ריין (1606-1669)צייר את עצמו לפחות 75 פעמים במשך 40 שנה. הוא החליף את דמותו בתחפושות ובתאורה אקספרסיבית וכך עיצב את זהותו פעם כקבצן, פעם כחצרן, קדוש או אומן בסטודיו. גם הכוכבת מדונה, 300 שנה אחר כך, שינתה את התדמית שלה מספר פעמים רב. אמנם מדונה לא התחפשה לדמויות שונות כמו רמברנדט, אך באמצעות איפור, בגדים, ותפאורה היא יצרה את עצמה כל פעם מחדש, כל פעם עם תדמית חדשה, בעיקר בזכות האמ.טי.וי.(ערוץ המוסיקה). לכל אחד מאתנו כיום, יש תעודת זהות ובה מופיע השם הפרטי, שם המשפחה, מספר תעודת זהות ועוד. פרטים אלה מחזקים את הזהות שלנו. האינטרנט,לעומת זאת, מאפשר לכל אדם לשנות שם, מין, גיל, ואישיות, כאילו מאפשר לנו לשנות את זהותנו, את מי שאנחנו באמת. האומנית סינדי (1954) שירמן טענה כי הכוח של הדימוי בטלוויזיה ובקולנוע, משפיע על אנשים ובעיקר על בני נוער. המראה של כוכבי קולנוע, כוכבי טלוויזיה, וכוכבי רוק משפיע על סגנון הלבוש שלנו, צורת הדיבור שלנו, וכו'. באמצעות הדיוקנאות סינדי שרמן חוקרת את ההשפעה של המדיה, כלומר אמצעי התקשורת, על עיצוב דמותה של האישה. רמברנדט באמצעות הדיקנאות שלו הציג בפנינו את הסיפור האוטוביוגרפי שלו במאה ה-17,, וסינדי שרמן באמצעות הדיוקנאות שלה העבירה מסר וביקורת על האופן שבו מיוצגת האישה בטלויזיה, בקולנוע, ובדיוקנאות היסטוריים, כפי שניתן לראות בתערוכה הנוכחית. שני האומנים יוצרים מתוך עולמות שונים, רמברנדט חי במאה ה-17, ללא טכנולוגיה מודרנית וסינדי שירמן חיה בעולם מלא בטכנולוגיה מתקדמת. יחד עם השוני קיים גם דמיון, שניהם מייצרים עולם דרמטי, מסתורי. ושניהם בכל דיוקן דומים לעצמם אך גם מאוד שונים.

3. תעודת זהות שם המשפחה: הרמנזון וון ריין שם פרטי: רמברנדט שנת הלידה: 1606 מקום הלידה: הולנד מקצוע: צייר אבא של רמברנדט היה טוחן ורצה שבנו ילמד את המקצוע, אך רמברנדט העדיף את הציור על טחינת קמח. הוא למד ציור ולימד ציור כל חייו ורק בשנת 1631 זכה להכרה בארצו וקיבל תשלום עבור ציוריו. יש לזכור כי ציוריו נמכרים היום במיליוני דולרים. חייו של רמברנדט היו רצופי טרגדיה. רק אחד מארבעת ילדיו נותר בחיים, ואשתו נפטרה בשנת 1642. הוא נאלץ להכריז על פשיטת רגל ולמכור את נכסיו. שנה לפני מותו נפטר בנו יחידו.

4. רמברנדט אהב להתחפש, הוא רכש את הבגדים והאביזרים בשווקים ובמכירות פומביות. הוא אהב להשתמש באביזרי מלחמה, קסדות שריונות, חרבות וללבוש בגדים אקזוטיים. (=יוצא דופן, זר) דיוקן של רמברנדט בגיל צעיר, הוא נראה נינוח, בתנוחה טבעית. הוא לובש שריון . רמברנדט, דיוקן עצמי, 1634, שמן על בד.

5. האומן לובש חולצה מהודרת שכבר אינה באופנה, מעיל פרווה, הוא מישיר מבט רציני אלינו הצופים, והתנוחה נראית מבוימת ולא ספונטנית. רמברנדט, דיוקן עצמי, 1640, שמן על בד.

6. רמברנדט לבוש בבגדים מלכותיים, מחזיק איזשהו מקל בידו, הוא נראה יושב על כסא. התנוחה שלו מאוד נינוחה ונראה שנכנס לתפקיד המלכותי. הדבר המרתק והידוע בציוריו של רמברנדט ככלל הוא האור. רמברנדט מצליח להעביר מסתוריות ודרמטיות באמצעות האור שמגיח מפינה מסויימת בתמונה, חלק מפניו גלוי וחלק נסתר, מה שיוצר את המסתוריות והאווירה הדרמטית. רמברנדט, דיוקן עצמי, 1658, שמן על בד.

7. תעודת זהות שם המשפחה: שרמן שם פרטי: סינדי שנת הלידה: 1954 מקום הלידה: ניו-ג'רזי מקצוע:צלמת סינדי שרמן גם אהבה לאסוף תחפושות, כובעים ואביזרים שונים. כאשר היתה מציגה בגלריות לעיתים היתה נוהגת להופיע לבושה באחת התחפושות. את רוב הצילומים היא עשתה לבד ובשאר נעזרה בבני משפחה וחברים. התערוכה הראשונה שלה היתה בשנת 1981, וזכתה לפרסום רב. בין השנים 1988-1990, סינדי שרמן צילמה סדרת צילומים שנקראת "דיוקנאות היסטוריים". הצילומים מחקים ציורים מהמאה מהמאות ה-16 וה-17 של אמנים מפורסמים כמו רפאל וקראואג'יו. הצילומים מציגים דמויות נשיות בעיקר ובאופן פרודי (פרודיה=חיקוי ליצירה חשובה ורצינית לשם לעג), וכך למעשה היא מעבירה ביקורת על איך שבחרו להציג את דמות האישה באותה תקופה.

8. סינדי שרמן מצלמת את עצמה בסטודיו, היא משתמשת בתלבושות, ואיפור מיוחד אשר מאפשר לה לפסל את הפנים שלה, למשל לצור אף גדול, וממש כך לשנות את תווי הפנים. הצילום שהיא מתעסקת בו נקרא צילום מבויים, כלומר לא צילום ספונטני. הכל מתוכנן, התפאורה, התלבושת, האיפור, התנוחה של הדמות והתאורה שיוצרת אוירה מיוחדת. סינדי שרמן, ללא כותרת, 1989 צילום סטילס.

9. סינדי שרמן מצלמת את עצמה בעקבות ציוריו של הצייר אנגר. למטה ציוריו של אנגר. סינדי שרמן, ללא כותרת, צילום סטילס.

10. סינדי שרמן משנה את תווי פניה עד שכמעט לא ניתן לזהותה. היא מביטה למצלמה במן מבט עצוב, והתאורה חושפת רק צד אחד של פניה, מה שמחזק את האווירה הדרמטית והעצובה של התצלום. יחד עם זאת האף המגושם שיצרה מזכיר אף של ליצן וכך נוצר מראה מצחיק אך גם עצוב. וזה מחזק את הביקורת שלה על איך שבחרו לצייר נשים. סינדי שרמן, ללא כותרת, 1989צילום סטילס.

11. רשימה ביבליוגרפית: http://english.cla.umn.edu/alumni/asmith/Sherm3.htm http://www.temple.edu/photo/photographers/cindy/sherman.htm http://www.notes.co.il/ali/4590.asp http://www.broadartfoundation.org/collection/sherman.html http://www.ibiblio.org/wm/paint/auth/rembrandt/ http://www.haemek.yifat.k12.il/5/art/yotzrim/rembrant.htm http://gallery.euroweb.hu/html/r/rembran/painting/selfport/ http://www.research.umbc.edu/~ivy/selfportrait/study.html