השינויים שהביא החוק

1. השינויים שהביא החוק • חלוקה בסיסית של הענף: ביטוח חיים, ביטוח נזקים • הוראות: כופות, כופות צד אחד, מרשות • צמצום מעורבים: מבטח, מבוטח, מוטב • יריבות: תביעה ישירה של צד ג נגד מבוטח • שיבוב: מוסד התחלוף הורחב ( המבטח משלם למבוטח ותובע את המזיק) • תרופות: מיתון סנקציות כנגד המבוטח • מנהלה: הטלת חובות פורמליות על המבטח

2. פרק א': הוראות לכל סוגי הביטוח סימן א': חוזה הביטוח 1. מהותו של חוזה ביטוח • מבוטח: מעביר אל המבטח את הסיכון המרחף מעל האינטרס נשוא הביטוח • מבטח: מתחייב לשלם תגמולי ביטוח בקרות מקרה ביטוח • הגדרה: אין הגדרה ממצה של חוזה ביטוח • עקרונות: הסעיף כולל תיאור של מרכיבי עסקת ביטוח כל חוזה יבחן לגופו ויוחלט אם חל עליו חוק חוזה ביטוח ת"א (ב"ש) 231/81 אבן צור נ' הסנה חב' לביטוח בע"מ, פ

3. 2. פוליסה [תיקון: תשמ"ד] (א) המבטח חייב למסור למבוטח מסמך (חוזה- הצעה, קיבול, גמירות דעת) חתום בידי המבטח (פוליסה), זולת אם נהוג באותו סוג ביטוח שלא להוציא פוליסה. (ב) כל עוד לא נמסרה הפוליסה לידי המבוטח יראו כמוסכמים בין הצדדים את התנאים הנהוגים באותו סוג ביטוח ע"א 4819/92אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ישר מנשה פ"ד מט(2) 749

4. 3. חובה להבליט הגבלות • "תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטובפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצויינו בה בהבלטה מיוחדת ; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם". • המטרה להגן על המבוטח וליידע אותו מפני הגבלות נסתרות של חבות המבטח. דרושה הבלטה מיוחדת לפי תקנה 3 לתקנות הפיקוח על עסקי הביטוח. • ע"א 4819/92אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ישר מנשה פ"ד מט(2) 749

5. 4. מצורפות לפוליסה "נזכרה בחוזה תשובה שהשיב המבוטח בכתב לשאלה שהציג לו המבטח , יצורף לפוליסה העתק מהתשובה ; תשובה שהעתקה לא צורף לפוליסה, אין המבטח זכאי להסתמך עליה". • הסעיף בא רק להבטיח שיימצא בידי המבוטח העתק מהתשובות שנתן ע"א 2230/92 צמח נ' ציון חברה לביטוח בע"מ פ"ד מח (2) 256, לא יענישו מבטח על אי משלוח התשובה אלא אם עלתה טענה שהסתמכו על תשובה ולא ברור מי נתן אותה

6. 5. מתן העתקים המבטח חייב למסור למבוטח ולמוטב, לפי דרישתו של המבוטח ועל חשבונו, העתקים מן הפוליסה ומן המצורפות אליה. הדרישה מחזקת את האמור בסעיפים הקודמים ומוודאת שלמבוטח יהא תיעוד על ההסכמות עם המבטח

7. 6. חובת גילוי • זו אחת הסטיות מן הדין הקיים ומהחשובות שבהן • הסעיף ביטל חובת המבוטח מהדין האנגלי לגלות למבטח • ההנחה היא שחב' ביטוח בעלת נסיון ויודעת מה לשאול. • נותרת החובה על המבוטח שלא להסתיר בכוונת מרמה מידע למבטח בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: • הסתרת עניין מהותי • המבוטח ידע שמדובר בעניין מהותי • ההסתרה נעשתה בכוונת מרמה ע"א 1845/90רוני סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ פ"ד

8. 7. תוצאות של אי-גילוי • הסעיף מגדיר תרופות המוקנות למבטח בגין הפרת חובת הגילוי וסעיף 38 לחוק מייחד תרופות אלה ומוציא כל סעד אחר. • 7(א) מאפשר למבטח לבטל את החוזה בשל הפרת חובת הגילוי המתוארת בסעיף 6. • 7(ב) מגיע החזר פרמיה למבוטח. • 7(ג) קרה מקרה הביטוח לפני ביטול החוזה, תפחת חבות המבטח בשיעור יחסי. במקרים חמורים התבטל כליל סעיף קטן (ג)(1)(2). • ע"א 1845/90רוני סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מז (5) • ע"א 282/89 רוטנברג נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מו 339

9. תרופות8. שלילת • המבטח רשאי לוותר אף במשתמע על הזכויות המוקנות לו: 1.עקב ניסוח מעורפל של שאלה. 2.העדר קשר סיבתי- העובדה לא השפיעה על המקרה 3.ויתור מניעות ותום לב- למרות שהמבטח מודע למצג השווא המשיך לבטח.

10. 9. תקופת הביטוח • 9(א) שתי מטרות 1.למנוע מחלוקת על מועד תחילה וסיום הביטוח 2. לבלום נסיונות להשיג כיסוי למפרע (רטרואקטיבי) למקרה שכבר ארע. • 9(ב) עם סיום תקופת הביטוח פוקע חוזה הביטוח. הצדדים רשאים להסכים על הארכתו או לקבוע הסדרים הסותרים את חוזה הביטוח. • 9(ג) הארכת תקופת הביטוח לתקופה זהה מקובלת בסוגים מסויימים של פוליסות כגון ביטוח דירה המשמשות כערובה להלוואת משכנתא.

11. 10. ביטול החוזה • אמצעי לחץ של מבטח להכריח המבוטח לשינוי תנאים. הסעיף מקנה למבוטח ארכה של 15 יום לדאוג לחלופה. • תרופת הביטול היא התרופה העיקרית של המבטח טרם קרות מקרה הביטוח. • לאחר קרות מקרה הביטוח, התרופה העיקרית הינה הפחתה יחסית של תגמולי הביטוח. • בהסכמת הצדדים ניתן להתנות ולקצר את תקופת הביטול של 15 יום. • תנאי לשכלול הביטול הוא מסירת הודעת הביטול בפועל.

12. סימן ב': המוטב 11. מיהו מוטב • המבטח והמבוטח הם הצדדים הישירים לחוזה והמוטב הוא "הנהנה" מחוזה זה והמטרה היא להגן עליו. • ההוראות הינן בגדר דין מרשה הנתון להתנייה נוגדת של הצדדים • סעיף 11 א' לפי חוק החוזים ניתן לערוך חוזה לטובת צד ג' שהינו המוטב. המבוטח הוא המוטב אך המבוטח רשאי להחליט על מוטב אחר. • סעיף 11 ב' יש לקבוע את המוטב באופן ברור (שם, משפחה וכו') ע"א 138/74 חסקין נ' חסקין פ"ד ל (2) 365 . • סעיף 11 ג' ישנם 2 סוגי מוטבים: 1.מוטב רגיל- המבוטח יכול לבטל את קביעתו בכל עת לפני קרות מקרה הביטוח והביטול נעשה ע"י משלוח הודעה בכתב. 2. מוטב בקביעה בלתי חוזרת- אי אפשר לבטל את קביעתו.

13. 12. מעמד המוטב • 12א – דן בזכויות המבוטח והמוטב כלפי המבטח מקנה למבוטח ולמוטב זכות לתבוע את המבטח. אך המבוטח יכול לתבוע שהמבטח ישלם למוטב . • 12ב – דן בזכויות המבטח כלפי המוטב המוטב בחוזה הביטוח חשוף לטענות הנובעות ממערכת היחסים שבינו לבין המבטח – זהות המוטב ולטענות הנגזרות ממערכת היחסים שבין המבוטח לבין המבטח- אי גילוי פרט מהותי, קיזוז חוב פרמיה

14. 13. זכויות המבוטח והמוטב • הסעיף מסדיר את העברת זכויות המבוטח או המוטב • 13א זכויות המבוטח- המבוטח אינו זכאי לתגמולי הביטוח אלא המוטב ולכן אין טעם לנושים לעקל את הפוליסה אלא אם המבוטח יכול ורוצה לשנות את שם המוטב. • 13ב זכויות המוטב- עד לקרות מקרה הביטוח זכות המוטב הינה זכות רופפת וכפופה להוראת ביטול של המבוטח. לאחר מקרה הביטוח מתגבשת הזכות ומתבטלות ההגבלות על עבירות הזכות (הגיון דומה מנחה את הדין גם במקרה של קביעת מוטב בקביעה בלתי חוזרת).

15. סימן ג': דמי הביטוח 14. המועד לתשלום • הפרמיה/ עלות הפוליסה בתמורה לכיסוי הביטוחי, זהו חלק מהותי בעסקת הביטוח (בלעדי הסכמה על מחיר הפוליסה אינה מסוימת דיה ולא ניתן לכרות החוזה בקיבול והצעה). • מועד התשלום אינו מהותי. כל צורת תשלום היא לגיטימית כל עוד היא מוסכמת. (אם ארע מקרה ביטוח לפני התשלום יש כיסוי למעט בפוליסות ביטוח חובה). • הוראות סעיף קטן (א) ו- (ב) נתונות להתניית הצדדים,

16. 15. פיגור בתשלום • 15א- מגן על המבוטח מביטול מיידי ודורש לביטול מס' שלבים: 1. פיגור בתשלום מהיום שהוסכם כי נועד לתשלום. 2. דרישה בכתב לתשלום החוב בתוך 15 ימים. 3. הודעת ביטול הנוקבת במועד שלא יפחת מ- 21 יום ואם עד מועד זה לא ישולם החוב תבוטל הפוליסה. כלומר, 21 יום + 15 יום = 36 יום. • אין די במשלוח ההתראות אלא יש צורך בהוכחת קבלתן על ידי המבוטח. • 15ב מוטב רגיל אין צורך להודיע לו על ביטול הפוליסה, במוטב בקביעה בלתי חוזרת יש צורך להודיע לו אך לא ניתן לדרוש מהמוטב שישלם את חובו של המבוטח- רע"א 5912/91 המגן נ' מצליח.

17. סימן ד' : שינויים בסיכון 16. סיכון שנתבטל • ביטוח אש בעת שהנכס כבר נשרף –בטל. • חריג - הצדדים לחוזה ביטוח רשאים להתנות על סעיף 16 ולתת תוקף רטרואקטיבי לחוזה (בדרך כלל בביטוח ימי שלא ידוע מצב הספינה). • 16ב מהווה ביטוי ספציפי לדין הסיכול הכללי (סעיף 18 לחוק התרופות) המסדיר מצבים בהם אין אפשרות לקיים את החוזה. נמכר הרכב בתוך תקופת הביטוח החוזה בטל ולמבוטח מגיע החזר פרמיה בעד התקופה שלאחר הביטול.

18. 17. חובת הודעה על החמרת הסיכון • סוגיית החמרת הסיכון מוסדרת בסעיפים 17 -19. ביסוד הסדר זה מונחת חובתו של המבוטח: 1. להודיע למבטח בכתב 2. על כל החמרה מהותית בסיכון 3. שארעה במהלך תקופת הביטוח • הסעיף ממשיך את חובת הגילוי סעיפים 6-8 לחוק רק בנקודה שונה על ציר הזמן. • ההסדר אינו ניתן להתניה אלא לטובת המבוטח. • הנדבך השלישי תוצאות ההחמרה יופיע בסעיפים 18 ו- 19 לחוק.

19. 18. תוצאות של החמרת הסיכון • אם הודיע המבוטח למבטח לפני קרות מקרה הביטוח : 1- המבטח רשאי לבטל הפוליסה תוך 30 יום לאחר ההחמרה. 2- לאחר מקרה הביטוח –ישלם המבטח תגמולים מופחתים. ע"א 1845/90רוני סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ • נטל השכנוע להוכחת התנאים בסעיף זה חל על המבטח • החריג- בביטוח חיים תאונה ומחלה - אני בריא בזמן כריתת החוזה וחליתי במחלה קשה לא חייבים להודיע למבטח , בביטוח חיים, תאונה ומחלה לא מדווחים על החמרה במצב.

20. 19. שלילת תרופות • סעיף זה הוא מקבילו של סעיף 8 לחוק. הסעיף שולל את התרופות השונות המוקנות למבטח בסעיף 18 לחוק. (1) השינוי חדל להתקיים או לא השפיע- גלאי קול של חלון אחורי לא עבד אך פרצו דרך הדלת הראשית (2) השינוי בהסכמת המבטח- המבוטח קיבל אישור להחליף מיגון. (3) השינוי הוא אמצעי שננקט לשם מניעת נזק. דוג' התקנת מערכת ספרינקלרים/התזה אשר גרמה להצפה.

21. 20. הפחתת הסיכון • עבור ביטוח עם סיכון גבוה תיגבה תוספת פרמיה . עם ביטול הסיכון הגבוה ולאחר הודעתי בכתב למבטח, המבטח חייב להוריד את תוספת הפרמיה. • שכיח במיוחד בביטוח חיים- עובדים באתר מסוכן, בהתחלה וגבו מהמעביד פרמיה גבוהה ועזבו את מקום עבודתם ועברו לאתר פחות מסוכן המעביד מודיע כי העובדים עברו לאתר בטוח והמבטח יבטל את תוספת הפרמיה. • גם סעיף זה בא בעקבות הוראה שבפרק א', היא הוראת סעיף 8 (שלילת תרופת המבטח לביטול).

22. 21. אמצעים להקלת הסיכון • בדרך כלל מדובר על דרישת המבטח מהמבוטח להתקין אמצעי מיגון, בחבות מעבידים חובת בטיחות מוגברת, במחלות עריכת בדיקות רפואיות תכופות, כדי לצמצם את הסיכון. • אם לא נקוב מועד להקלת הסיכון אז הדרישה היא זמן סביר ואם המבוטח לא ממלא הוראות אזי יחולו התרופות בסעיפים 18 ו- 19 תגמולי ביטוח מופחתים או ביטול החוזה ואין תרופות אחרות. • אם המבטח קבע כי נקיטת האמצעי להקלת הסיכון הינו תנאי מוקדם לאחריות המבטח טענה זו לא תתקבל ותהא חסרת תוקף כי יש כאן נסיון להתנות על הוראה קוגנטיבית בחוק. ע"א (ת"א) 1158/93 הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' נעים, דינים מחוזי כו (7) 521 • הוראת סעיף זה אינה ניתנת להתניה.

23. סימן ה' : תגמולי הביטוח • חלק זה מדריך את הצדדים בקשר עם חיוביהם במהלך התקופה החלה מן המועד של קרות מקרה הביטוח ועד לתשלום תגמולי הביטוח. • על מבוטח שלוש חובות: 1. למסור הודעה למבטח 2. להגיש תביעה בכתב 3. למסור המידע והמסמכים למבטח • על המבטח לעומת זאת חלה החובה לפעול במהירות לשם בירור חבותו.

24. 22. הודעה על קרות מקרה הביטוח • מקרה הביטוח- הוא אותו אירוע המהווה סיבה לעשיית הביטוח. • חובת ההודעה למבטח מגבירה את סיכוייו של המבטח לפעול במהירות וביעילות בסמוך ככל האפשר למקרה הביטוח לשם הקטנת הנזק כאשר העדויות טריות. • דרישת מיידיות ההודעה הינה לא מוגדרת ועמומה וכך יפרשו כל מקרה לגופו. ת"א (אש') 99/92 ס.ל. סקייטק נ' אריה חברה לביטוח בע"מ דינים שלום כרך א 192 • הפרת החובה על הודעה על נזק אינה פוטרת את המבטח מאחריות אלא יכולה להקטין את תגמולי הביטוח לסכום שהיה מגיע לו המבוטח היה מודיע בזמן.

25. 23. בירור חבותו של המבטח • 23א מטרת הוראה זו היא ליידע את המבטח על מקרה הביטוח ומה תביעת המבוטח. • התביעה הכספית הינה תנאי להתחלת בירור חבות המבטח ואי קיומה יביא להשהיית סילוק התביעה. תוצאות הבירור- המחאה למבוטח או מכתב דחייה. בא להבטיח בירור התביעה בהקדם. • 23ב גבולות החובה של המבוטח לסייע למבטח להשיג את המידע והמסמכים הנדרשים לשם בירור כפופות למבחן הסבירות. ע"א 1845/90רוני סיני נ' מגדל חב' לביטוח בע"מ

26. 24. הכשלה של בירור החבות • הכשיל המבוטח את המבטח לא יחוב המבטח או יחוב רק בגובה החבות ללא הכשלה. ברם הנטל הוא על המבטח המבקש להשתחרר מאחריותו על פי הפוליסה או לצמצם את היקפה להוכיח כי הפרת חובת ההודעה גרמה להרחבת היקף אחריותו. • הוראה זו לא חלה כאשר האיחור מוצדק או לא הכביד/ השפיע על המבטח לברר חבותו. • הסעד היחיד למבטח הוא סעיף 24 ואין בלתו. • על הוראות סעיף זה לא ניתן להתנות אלא לטובת המבוטח או המוטב.

27. 25. מרמה בתביעת תגמולים • במקרה שבו הופרה חובת ההודעה בכוונת מרמה מופטר המבטח כליל מחבותו. הוראה זו אינה ניתנת להתניה והתרופה הקבועה בסעיף 25 היא התרופה היחידה ואין בלתה. • הסעיף מגן על המבטח לאחר התרחשות מקרה הביטוח שלא יהא חשוף לתביעות כוזבות. • רע"א 230/98 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' נסרה דינים עליון כרך נד 259 הוגדר המושג כוונת מרמה וכולל שלוש יסודות: 1. מסירת עובדות לא נכונות או כוזבות 2. מודעות המבוטח לאי הנכונות או הכזב של העובדות שנמסרו 3. כוונה להוציא כספים שלא כדין על יסוד העובדות הבלתי נכונות.

28. 26. מקרה שנגרם בכוונה • בביטוח מכסים נזק שמקורו בסיכון אך לא נזק ודאי. לכן החוזה תקף אך המבטח פטור מתשלום. • המשמעות היא של כוונה ממשית לגרימת מקרה ביטוח העולה כדי מזימה ישירה ואין די בהוכחת רשלנות או פזיזות. הפירוש מצמצם. ע"א 1342/99 בנא נ' אררט חברה לביטוח בע"מ פ"ד נד (3) 433, • סוגיית נטל ההוכחה בגרימת מקרה הביטוח בכוונה- ידי לא הייתה במעל למעט בביטוח אש שבו המבוטח פטור מנטל מעורבותו, השופטת נתניהו: ע"א 1845/90 רוני סיני נ' מגדל פ"ד מז (5) 661; ע"א 391/89 וייסנר נ' אריה חברה לביטוח בע"מ פ"ד מז (1) 837 856 • חריג - כשמדובר בביטוח חיים והמבוטח התאבד, יהיה זכאי לתגמולי ביטוח אם התאבד לאחר שנה מרגע כריתת הפוליסה.

29. 27. המועד לתשלום תגמולי הביטוח • המועד הקובע לעניין תחילת מרוץ הזמן הוא 30 יום מיום קבלת המסמכים. כדי לתחום בזמן את הליכי בירור התביעה ולמנוע סחבת. • המבטח מחוייב לשלם סכום שאינו שנוי במחלוקת להבדיל מתגמולי הביטוח בתוך 30 יום מיום הגשת התביעה למבטח. יש הנחה שבמועד זה מצויים בידי המבטח המידע והמסמכים לבירור חבותו לגבי סכום שאינו שנוי במחלוקת וכדי לסקל אפשרות שהמבטח ימנע לשלם את מרבית תגמולי הביטוח עקב מחלוקת על חלק קטן ממנו. • סעיף זה חל גם על ביטוח אחריות ולכן הוא חל במקרה של תביעת צד ג'(סעיף 68).

30. 28. הצמדה וריבית [תיקון: תשמ"ד, תשס"א] • 28(א) התגמולים צמודים מיום קרות מקרה הביטוח שהינו מועד התגבשות זכות התביעה עד התשלום בפועל כדי להבטיח את ערכם הריאלי ש התגמולים. כמו כן, החל מתום 30 יום מיום מסירת תביעת המבוטח תחול גם ריבית. למרות האמור לבית המשפט יש שיקול דעת בקביעת גובה הריבית. • 28(ב) מטרתו של סעיף זה למנוע מצב בו יהנה המבוטח משיעורי הצמדה וריבית העולים על השיעורים הריאליים (שלא ישערכו הכסף פעמיים). • 28(ד) תגמולים במטבע חוץ- השער הדולרי מקבע הצמדה לדולר בתוספת ריבית משתנה שנקבעת על ידי בנק ישראל מעת לעת.

31. 28א. ריבית מיוחדת [תיקון: תשמ"ח] • סעיף זה הוסף בשנת 1988 • בית המשפט רשאי להטיל ריבית עונשית עד פי שלושה מהריבית הקבועה בחוק פסיקת ריבית והצמדה ובנוסף לריבית הרגילה. • מטרת הסעיף נועד להרתיע • בפועל נעשה שימוש במשורה בסעיף זה על ידי בתי המשפט. ע"א 4819/92אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ישר מנשה • סעיף זה חל על ביטוחים אישיים בלבד.

32. 29. סעד מיוחד • סעיף זה מקנה לבית המשפט סמכות להתעלם מתנאים מוקדמים לחבות המבטח. הפרה של תנאי מוקדם לחבות המבטח או להיקפה אשר לא השפיעו השפעה של ממש על הסיכון המבוטח לא תפטור את המבטח מאחריות אם ראה בית המשפט שמן הצדק לעשות כן. • סעיף זה מעניק לבית המשפט סמכות מחוקי היושר (equity) לדכא תניות חוזיות ובכללן תניות פטור, העשויות להחמיר עם המבוטח שלא בצדק.

33. 30. הישנות מקרה הביטוח • תשלום מלוא סכום הביטוח יכול להיות משולם עקב מקרה אחד או מס' מקרים במהלך תקופת הביטוח. • עם תשלום מלוא סכום הביטוח תפקע הפוליסה ברם זו אחת ההוראות המשלימות של החוק שהצדדים רשאים להתנות עליהן. • ולכן בדרך כלל מה שקורה הוא שלאחר כל נזק מוסיף המבוטח מעבר להשתתפות העצמית סכום נוסף הנקרא כינון הפוליסה. שמשמעו החזרת מצב הפוליסה לקדמותו לפני הנזק.

34. 31. התיישנות • תקופת ההתיישנות הכללית של שבע שנים אינה מתאימה לתביעות מבוטח או מוטב נגד מבטח. הסעיף בא להגן על המבטח מפני תביעות שהובאו זמן רב אחרי קרות מקרה הביטוח. • התיישנות היא בת 3 שנים מיום קרות מקרה הביטוח למרות שלפעמים קיים קושי לקבוע מועד מקרה הביטוח. • בביטוח אחריות מקרה הביטוח הוא אחד משניים: 1. בתביעת צד ג' נגד המבוטח התביעה תתיישן כאשר התביעה של צד ג' נגד המבוטח תתיישן. 2. בתביעת המבוטח את המבטח תקופת ההתיישנות היא 3 שנים.

35. סימן ו': סוכן הביטוח 32. הגדרה • הסוכן הוא מתווך והוא החוליה המקשרת בין המבוטח והמבטח והוא מקיים מערכות יחסים עצמאיות עם שני הצדדים לחוזה הביטוח- המבטח והמבוטח. • העיסוק כסוכן מוסדר בחוק הפיקוח על עסקי הביטוח וסוכן חייב, בין היתר, רשיון מאת המפקח על הביטוח. • קיימת חזקה שבחוק על פיה יראו את הסוכן לא כמתווך אלא כשלוחו של המבטח בחמישה עניינים מובחנים ומוגדרים: מו"מ לקראת כריתת חוזה, חובת הגילוי בכריתת חוזה, קבלת דמי ביטוח, ומתן הודעות.

36. 33. שליחות לענין החוזה • הגדרת הסוכן כשליח מקנה לו מעמד משפטי וברירת מחדל שהסוכן הוא השליח של המבטח אך הצדדים רשאים לשנות זאת. • 33א- לעניין של מו"מ וכריתת החוזה ההתחייבות של הסוכן היא של המבטח עצמו. מבוטח שפונה אל הסוכן זה כמו שפנה אל המבטח. לרבות היצג שווא של הסוכן בחוסר תום לב. • 33ב- החוק מייחס למבטח את הידיעה שיש לסוכן והידיעה הזו היא על נתוני המבוטח במהלך המו"מ. הוראה זו היא קוגנטית ומשמעותה היא בין אם הסוכן הוא שלוחו של מי מהצדדים או מתווך מה שהסוכן יודע זה מה שהמבטח יודע וזה מטיל על הסוכן חובת גילוי מאוד גבוהה.

37. 34. שליחות לענין דמי הביטוח • גביית פרמיה – חוק חוזה ביטוח אומר כי הסוכן הוא שלוחו של המבטח לעניין גביית הפרמיה. • אבל אם המבטח מודיע למבוטח שישלם לו ולא לסוכן והסוכן ברח עם הכסף זה בעיה של המבוטח. היום לאור חוק מניעת הלבנת הון בד"כ התשלום נעשה ישירות למבטח. • החריג- לסוכן יש חשבון נאמנות המבוקר על ידי נאמן חיצוני.

38. 35. שליחות לענין מתן הודעות • במהלך תקופת הביטוח יש צורך להודיע הודעות למבטח הודעה לסוכן כמוה כהודעה למבטח. הודעה יכולה להיות לדוג' – תוספת שינוי נהגים בפוליסה. • למועד שבו נמסרה ההודעה לסוכן יכולה להיות חשיבות מכרעת והכרעה על היקף הכיסוי הביטוחי. • גם פה אומר החוק שאם המבטח הודיע למבוטח שיודיע ישירות למבטח ולא לסוכן. ואם המבוטח בכל זאת מודיע לסוכן המבטח יחשב כאילו לא קיבל את ההודעה. • אלו התחומים היחידים שהחוק מדבר על שליחות הסוכן , אבל המבטח רשאי למנות את הסוכן כשלוחו לעניינים נוספים.

39. 36. תחולת חוק השליחות • סוכנויות חיתום - יש הרשאה מפורשת לשלוח (סוכנות החיתום) לפעול בשמו של השולח (מבטח). • הסמכויות הן נרחבות והסוכנויות אף רשאיות לחתום על חוזי הביטוח בשם המבטח. • על כן, סעיפים 32 עד 36 לחוק חוזה הביטוח אינם מספיקים להסדרת היחסים ויחולו הוראות חוק השליחות כדי למלא את הריק. ע"א 190/99 נעמט נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (4) 652

40. סימן ז' : הוראות שונות 37. מתן הודעות • שליחת הודעת ביטול על ידי המבטח למשרדו של הסוכן גם אם הלה מונה כשליחו של המבוטח לצורך כריתת החוזה אינה עומדת בדרישות החוק.

41. 38. ייחוד תרופות • 7 אי גילוי (סעד-זכות ביטול, הפחתה או פטור) • 15 פיגור בתשלום (סעד- זכות ביטול) • 18 תוצאות החמרת סיכון(סעד-זכות ביטול, הפחתה או פטור) • 24 הכשלת בירור חבות(סעד-זכות ביטול, הפחתה או פטור) • 25 מרמה בתביעת תגמולים(סעד-זכות ביטול, הפחתה או פטור) • סעיף זה מייחד את תרופות אלה למבטח ומוציא כל סעד אחר לרבות כל טענה של חוסר תום לב – אלה התרופות ואין בלתן.

42. 39. סייגים להתניה [תיקון: תשמ"ב] • (א) הוראות סעיפים 2עד 33 ,26 ,25 ,21 ,4(ב), 35 ,34 ו-38 - אין להתנות עליהן. • (ב) הוראות סעיפים 5עד 9 ,8(ג), 22 ,19 ,18 ,17 ,15 ,13 עד 24, 31 ,28 ,27 ו-37- אין להתנות עליהן אלא לטובת המבוטח או המוטב.

43. 40. תחולה • הוראות פרק זה יחולו על כל סוגי ביטוח זולת אם יש בפרק אחר של חוק זה או בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון.

44. פרק ב': ביטוח חיים 41. מהות הביטוח • מקרה ביטוח הוא מותו של המבוטח או מקרה אחר שיכול להיות חיובי כגון נישואין ברם סעיף זה מחריג את ביטוח תאונה ומחלה ומתייחס אליהם בפרק נפרד.

45. 42. ביטוח אדם זולת המבוטח • מטרת הסעיף היא למנוע החשש שאדם יבטח חייו של אדם אחר ולאחר מכן יגרום למותו כדי לזכות בתגמולי הביטוח וסעיף 54 מחיל את הוראות הסעיף הנ"ל גם על ביטוח מחלה תאונה ונכות. • יש חריג של ביטוח קבוצתי אך גם בו יש תנאים: הרכב הקבוצה אינו קשיח, המבוטחים הם המוטבים או יורשיהם

46. 43. סייג לתרופות • המבטח אינו זכאי לבטל הפוליסה או הפחתת תגמולים (סעיף 7) כתוצאה של אי גילוי לאחר 3 שנים אלא אם יוכיח טענת מרמה. • האופי המיוחד של ביטוח חיים, היינו היותו חוזה לתקופה ממושכת, דורש שכעבור זמן מסויים ישוחרר המבוטח מהחשש לביטול החוזה ותחולת הסעיף אינה מותנית בידיעתו של המבטח אודות מצג השווא למעט בכוונת מרמה. • סעיף זה חל גם על ביטוח תאונות מחלות ונכות.

47. 44. המוטבים • סעיף זה מוסיף על הוראות סעיף 10 בדבר קביעת המוטב. • הוא מניח כמה כללי פרשנות להתניות מקובלות בפוליסות לביטוח חיים.- דוג' פס"ד חניפס, יזכה בן הזוג בקרות מקרה הביטוח. • אין מניעה שחוזה הביטוח יסטה מכללים אלה, הצדדים רשאים להתנות על סעיף זה.

48. 45. ביטול החוזה • 45א ממקורו בתפיסה שביטוח חיים מהווה מעין תוכנית חיסכון הניתנת לפדיון על ידי המבוטח בכל עת (לאחר השנתיים הראשונות). • 45ב נותן למוטב את הברירה לאמץ לעצמו את החוזה ולבוא במקום המבוטח שהסתלק.

49. ]46. המרה ופדיון [תיקון: תשס"א • ביטוח חיים הוא חוזה לזמן ארוך, ותשלום דמי הביטוח לאורך זמן יוצר מעין חיסכון. המבוטח רשאי, אחרי ששילם את דמי הביטוח במשך שנתיים, לדרוש אחת מאלה: (1)  לחדול מתשלום דמי ביטוח תוך ויתור מתאים על חלק מסכום הביטוח (המרת הביטוח לביטוח מסולק בלשון החוק). (2)  לבטל את הביטוח ולדרוש החזרת החסכון שנצטבר בידי המבטח מתשלום דמי הביטוח ("פדיון פוליסה") בלשון החוק). • הסעיף מסדיר את שתי הזכויות האלה. הוא דורש שהפוליסה תפרט את סכומי הביטוח המסולק ואת סכומי פדיון הפוליסה. • הזכויות האמורות נתונות למבוטח בלבד; אך אם נקבע מוטב זולתו בקביעה בלתי חוזרת, דרושה הסכמת המוטב להמרה או פדיון • סעיף זה חל גם על ביטוח תאונות מחלות ונכות.

50. 47. המרה ופדיון על אף ביטול החוזה [תיקון: תשמ"ב] • הוראה זו מונעת מן המבטח לסכל בביטול החוזה את זכותו של המבוטח לפי סעיף 46.