חשיבות מעבר המכללות לחינוך לתקצוב הות"ת – ועדת משנה של המועצה להשכלה גבוהה לתכנון ולתקצוב

1. חשיבות מעבר המכללות לחינוך לתקצוב הות"ת – ועדת משנה של המועצה להשכלה גבוהה לתכנון ולתקצוב תמר אריאב הרצאה ביום עיון במכון מופ"ת: המכללות האקדמיות לחינוך – נתיב  במערכת ההשכלה הגבוהה 20.3.06

2. מבנה ההרצאה • הועדה לתכנון ולתקצוב: תפקיד והרכב • את מי הות"ת מתקצבת? • משמעות המונח "מעבר לות"ת" (7 פנים) • תמונת מצב עכשווית: ועדות וגורמי השפעה • המעבר לות"ת: סיכויים וסיכונים

3. תפקידי הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) על פי החלטת ממשלה מס' 666 (6.6.77) הממשלה סומכת את ידה על כינונה, כועדת משנה של המל"ג, של ועדה לתכנון ולתקצוב שנתמנתה ע"י שר החינוך והתרבות באישור המועצה, כדי למלא תפקידים עיקריים אלה: 1. להיות גוף בלתי תלוי, שיעמוד בין הממשלה והמוסדות הלאומיים מצד אחד והמוסדות להשכלה גבוהה מצד שני בכל ענייני ההקצבות להשכלה הגבוהה. הממשלה והמוסדות הלאומיים יימנעו מלקבל בקשות או המלצות מהמוסדות להשכלה גבוהה עצמם או מכל מקור אחר וכן יימנעו מלהקציב הקצבות למוסד להשכלה גבוהה שלא בהמלצת ות"ת. 2. להציע את התקציב הרגיל ואת תקציב הפיתוח להשכלה הגבוהה בהתחשב בצרכי החברה והמדינה, תוך שמירה על החירות האקדמית ושקידה על קידום המחקר וההשכלה. 3. לחלק בלעדית בין המוסדות להשכלה גבוהה את התקציב... 4. להציע לממשלה ולמל"ג תכניות פיתוח של ההשכלה הגבוהה ולתכנן את מימונן. 5. לעשות למען ייעול המוסדות להשכלה גבוהה ולמען תאום ביניהם כדי למנוע כפילות מיותרת ולהביא לידי חיסכון. 6. לעקוב אחר ניצול התקציבים כדי למנוע גרעונות או חריגות. 7. לחוות דעתה בפני המל"ג לפני שזו תגבש דעתה.....האם יש צורך במוסד החדש או ביחידה החדשה? מה המשמעות הכספית של פתיחת מוסד חדש או יחידה חדשה?

4. הרכב הות"ת • הות"ת ממונה על ידי המל"ג בהצבעה חשאית לכהונה של 3 שנים עם אפשרות להערכה ב-3 שנים נוספות • ההרכב: 5 אנשי אקדמיה בכירים + 2 נציגי ציבור מתחומי המשק • יו"ר הות"ת חבר מתוקף תפקידו במל"ג • החברים הנוכחיים: פרופ' שלמה גרוסמן (יו"ר) פרופ' אורי קירש, פרופ' נורית קליאוט, פרופ' חיים גורן*, פרופ' ציפורה שקד, מר אהרן בית הלחמי, מר משה ליאון

5. מי מתוקצב על ידי ות"ת? המכללות לחינוך מתוקצבות על ידי משרד החינוך כשריד מהתקופה בה הסמינרים למורים היו מוסדות על-תיכוניים של המשרד

6. משמעות המונח "מעבר לות"ת" פן משפטי-תאגידי סעיף 14 לחוק המל"ג: "מוסד מוכר הוא תאגיד וכשר לתבוע ולהיתבע, לרכוש ולהחזיק נכסים ולהוציאם מרשותו, להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל משא ומתן משפטי או אחר".

7. משמעות המונח "מעבר לות"ת" פן משפטי-ארגוני סעיף 15 לחוק המל"ג: "מוסד מוכר הוא בן חורין לכלכל את ענייניו האקדמיים והמינהליים, במסגרת תקציבו, כטוב בעיניו. בסעיף זה "עניינים אקדמיים ומינהליים" – לרבות קביעת תכניות מחקר והוראה, מינוי רשויות המוסד, מינוי מורים והעלאתם בדרגה, קביעת שיטות הוראה ולימוד, ובכל פעילות מדעית, חינוכית או משקית אחרת".

8. משמעות המונח "מעבר לות"ת" פן אקדמי-ניהולי המוסד מתנהל על פי הנחיות המל"ג באשר למבנה האקדמי, תקנון אקדמי ובעלי תפקידים. אוניברסיטאות: "מסמך גרוסמן" (ועדת מלץ) מכללות: כללים לניהול אקדמי במכללות

9. משמעות המונח "מעבר לות"ת" פן כלכלי • יציבות כלכלית (גודל מוסד) • תקצוב לפי סעיפים 17, 17 א בחוק במל"ג • תקצוב לפי מודל התקצוב: אוניברסיטה:עלות ממוצעת לסטודנטXמספר הסטודנטיםX מקדם יעילות + מרכיב מחקר מכללה: עלות ממוצעת לסטודנטXמספר הסטודנטיםX מקדם יעילות

10. משמעות המונח "מעבר לות"ת" פן תכנוני • לפי צרכי המשק (תכנון כוח אדם עתידי בתחומים פרופסיונאליים ומקצועות חיוניים) • לפי צרכי החברה (פרישה גיאוגרפית, נגישות) • לפי יכולות מערכת ההשכלה הגבוהה (משאבים קיימים) • תכנית חומש מול משרד האוצר (אוטונומיה, ראייה רב-שנתית)

11. משמעות המונח "מעבר לות"ת" פן אקדמי • הגשת תכניות ע"י המוסד ישירות למל"ג • בדיקת התכנית בות"ת ומתן המלצה למל"ג: • לא לאשר תכנונית • לאשר תכנונית אבל לא תקציבית • לאשר תכנונית ותקציבית • החלטת ועדת משנה של המל"ג אם לבדוק את התכנית מבחינה אקדמית (סוקרים או ועדה) • החלטה סופית של המל"ג לאור הבחינה האקדמית והות"תית

12. משמעות המונח "מעבר לות"ת" פן הסגל • התאמה לנוהל פתיחת תכניות חדשות לתואר ראשון ושני • עמידה בנהלי ות"ת לשכר • עמידה בכללי ות"ת לגבי היקפי משרה (12 ש"ש), עבודה נוספת במקום אחר, קניית שעות הוראה בתקציבי מחקר, יחס מרצה-תלמידים..... חבר סגל בעל ותק של 11 שנים: מרצה/מורה 11,944 מרצה בכיר/מורה בכיר 12,788 פרופ' חבר 14,083

13. ניתוח מצב המכללות האקדמיות לחינוך ביחס לתנאי המעבר לות"ת • פן משפטי-תאגידי: כן • פן משפטי-ארגוני: לא (סעיף 27 בחוק המל"ג – מונע את החופש האקדמי ממכללה לחינוך; החלטת המל"ג לשינוי הסעיף מיולי 2003 לא יושמה ע"י שרת החינוך) • פן אקדמי-ניהולי: חדש ולכן עדיין חלקי, למוסדיש מפקח • פן כלכלי: לא (אין יציבות כלכלית, מכסות משתנות, מפתחות תקצוב משתנים תקציב משתנה • פן תכנוני: חלקי, אין תכנית חומש • פן אקדמי: לא (לא ניתן להגיש תכניות ישירות למל"ג, התכניות נבדקות גם אקדמית ע"י האגף) • פן הסגל: לא (הסגל קשור לארגוני המורים ומועסק על-פי מפתחות של מורים בבתי ספר)

14. תמונת מצב עכשווית: ועדות • ועדת דברת: צמצום מספר המכללות, מעבר לות"ת, שיפור לימודי ההכשרה להוראה, שינוי התואר הראשון • ועדת גרוסמן: מעבר המכללות לחינוך לות"ת • ועדת טלר: מיזוג מכללות לחינוך עם מכללה כללית או אוניברסיטה (מעבר לות"ת) • ועדת אריאב: הצעת מתווה מנחה להכשרה להוראה לכלל המוסדות המכשירים מורים (לוקחת בחשבון את תנאי ות"ת)

15. תמונת מצב עכשווית: גורמים משפיעים על היתכנות מעבר המכללות לחינוך לתקצוב ות"ת • קשיי תקציב במערכת ההשכלה הגבוהה בכללותה • מגמה של מל"ג לחזק את אוניברסיטאות המחקר לצד הרחבת נגישות בפריפריה וחיזוק המכללות הכלליות והמכללות להנדסה • לא הסתיים מעבר המכללות בחסות אוניברסיטאות לעצמאות מלאה • חשש מינהלי בות"ת מכניסה של מוסדות נוספים למערך התכנון והתקצוב • חשש מכך שהתקציב של המכללות שעוברות לות"ת יהיה קטן ובסופו של דבר ייפול לנטל על תקציב ות"ת הקיים • חשש מהצורך לטפל בסגל המכללות לחינוך ששונה מכלל הסגל במערכת ההשכלה הגבוהה בתנאי עבודתו ובשייכותו לארגוני המורים • ניסיונות של מכללות כלליות להיכנס לתחום החינוך וההכשרה להוראה • התנגדות האגף להכשרת מורים להוציא מידיו את התקצוב • העדפה של חלק מהמכללות לחינוך להישאר בתקצוב משרד החינוך

16. המעבר לות"ת: סיכויים וסיכונים

17. סיכום • המעבר לות"ת מורכב, יש לו יתרונות וחסרונות, הוא ייקח זמן ויהיה כרוך בשינויים מהותיים בדרכי ההתנהלות של המכללות לחינוך • בשורה התחתונה מעבר זה חיוני לביסוס מעמדן האקדמי והמקצועי של המכללות לחינוך במשפחת ההשכלה הגבוהה (המכללות הכלליות עברו ממשרד החינוך לות"ת בסוף שנות ה-90 ואף אחת מהן אינה מתחרטת על כך) • המעבר יעזור למזער את הדימוי "הסמינרי" של המכללות האקדמיות לחינוך ולבסס את ההכשרה להוראה כמו ההכשרה במקצועות אחרים אם המכללות לחינוך לא יתחילו בתהליך של מעבר מסודר לות"ת ספק אם ישרדו לאורך זמן במערכת המתרחבת והמתגוונת של ההשכלה הגבוהה. השילוב של מוסד ייעודי למקצוע בעל מעמד ציבורי נמוך יחד עם חריגות במשפחת ההשכלה הגבוהה לגבי הגורם המתקצב מהווה איום ממשי על עתיד המכללות לחינוך.