1 / 34

מליחות, חנקות, מתכות כבדות פנחס פיין המכון למדעי הקרקע המים והסביבה מרכז וולקני מינהל המחקר החקלאי

מליחות, חנקות, מתכות כבדות פנחס פיין המכון למדעי הקרקע המים והסביבה מרכז וולקני מינהל המחקר החקלאי. משה ברונר, מיכה רביב, יסמין שגיב, נורית בן-הגיא. הקשר בין מליחות הזבל למליחות הקרקע. משה ברונר, מיכה רביב, יסמין שגיב, נורית בן-הגיא.

Download Presentation

מליחות, חנקות, מתכות כבדות פנחס פיין המכון למדעי הקרקע המים והסביבה מרכז וולקני מינהל המחקר החקלאי

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. מליחות, חנקות, מתכות כבדותפנחס פייןהמכון למדעי הקרקע המים והסביבהמרכז וולקנימינהל המחקר החקלאי

  2. משה ברונר, מיכה רביב, יסמין שגיב, נורית בן-הגיא

  3. הקשר בין מליחות הזבל למליחות הקרקע

  4. משה ברונר, מיכה רביב, יסמין שגיב, נורית בן-הגיא

  5. מליחות בתמיסת הקרקע מבוטאת ב –dS/m בחתך הקרקע לאחר שלוש שנים. # = הפרש מובהק, בהשוואת contrast להיקש; מספר הסולמיות מצביע על ה Prob > |t| - 0.05 , 0.01 , 0.001 , 0.0001 מאחת לארבע, בהתאמה אייזנקוט וחוב'. סיכום רב שנתי של השפעת פיזור קומפוסט בוצה ובוצת שפכים בגידולי פלחה בשלושה אזורים על הגידולים והקרקע 1999 - 2003

  6. מוליכות חשמלית (במיצוי מימי 5:1) בניסויי הדגרה במעבדה של בוצותSSPel-כופתיות, ASB- במ"ס בית שמש, SSC-קומפ' בוצה; יחס יישום 50 ק"ג N/ד'

  7. חנקן מינרלי בקרקע בהדגרה במעבדה של בוצותSSPel-כופתיות, ASB- במ"ס בית שמש, SSC-קומפ' בוצה; יחס יישום 50 ק"ג N/ד'

  8. חנקות

  9. הדגרה במעבדה של בוצות שונות (שפד"ן מעוקרת, במ"ס מהשפד"ן ומבית-שמש, קומפ' בוצה, קומפ' זבל בקר – מינרליזציה של החומר האורגני ומדדים אנזימטיים לפעילות מיקרוביאלית ימי הדגרה

  10. מינרליזציה של החנקן האורגני בניסויי הדגרה במעבדה של זבלים לחק' אורגנית (BL-זבל פטמים, PBL-70- אורגניקום, CMC-קומפ' זבל בקר) ביחס יישום 1.6 – 2 ט'/ד' (בהתאמה) ימי הדגרה

  11. - No sludge יישום שמרני יישום חריג

  12. מתכות

  13. מקור: כיתאין וחוב' (ועדת מגדלים נגב) ריכוז מתכות כבדות בקרקע (מ"ג/ק"ג) בשכבה 30-0 ס"מ (מקור: כיתאין וחוב', 2004) 4 * 10 מ"ק בוצה/ד' היקש יסוד *= significance level p<0.05, prob> | t |

  14. (כיתאין וחוב', 2003) מוצגים כל טיפולי ה 10 מ"ק/ד' יחד. נראית עלייה מובהקת בריכוזי אבץ ונחושת בהשפעת ק' אשפת ערים אך לא בהשפעת בוצה. בשובל, בוצה לא יושמהלפני הגידול האחרון. ברוחמה היישום היה במשך שנתיים עוקבות.

  15. ריכוז נחושת, אבץ ובורון בקש ביחס ליבול גרגירי חיטה, כפר החורש אייזנקוט וחוב'. סיכום רב שנתי של השפעת פיזור קומפוסט בוצה ובוצת שפכים בגידולי פלחה בשלושה אזורים על הגידולים והקרקע 1999 - 2003

  16. קדמיום ועופרת בחיטה בהשפעת עומסים כבדים של בוצות (אווירנית לא-מיוצבת, מיוצבת בעיכול אל-אווירני וקומפוסט) בהשוואה להיקש מדושן (הגידול היה במכלים של 60 ל' בחממה. זיבול בוצע לפני בכל אחת מ-2 השנים. הזבל עורבב ב-15 הס"מ העליונים בכמות שקולה לנתון באיור. כל טפול היה ב-6 חזרות. ההשקיה הייתה ללא שטיפה, בשנה א' - במים מזוקקים ובשנה ב' - במי-קולחים. הניסוי בוצע במט"ש נתניה)

  17. אבץ בחיטה בהשפעת עומסים כבדים של בוצות (אווירנית לא-מיוצבת, מיוצבת בעיכול אל-אווירני וקומפוסט) בהשוואה להיקש מדושן (הגידול היה במכלים של 60 ל' בחממה. זיבול בוצע לפני בכל אחת מ-2 השנים. הזבל עורבב ב-15 הס"מ העליונים בכמות שקולה לנתון באיור. כל טפול היה ב-6 חזרות. ההשקיה הייתה ללא שטיפה, בשנה א' - במים מזוקקים ובשנה ב' - במי-קולחים. הניסוי בוצע במט"ש נתניה) Effect of sludge type and application rate on zinc content in silage wheat

  18. תודה על ההקשבה

  19. "שיכוך עצמי" או "פצצת זמן" נמדדה עלייה בתכולת מתכות כבדות בצמחים כתוצאה ממינון בוצות עתירות במתכות (היו נפוצות בעולם לפני שנות התשעים). בוצות ישראל דלות מאד במתכות. ניתוח של תוצאות ניסויים בקרקעות מ-5 אתרים עם ניסויים ארוכי-טווח (10 עד 24 שנים) ביישום בוצות הראה הגדלה ניכרת בכושר הספיחה לקדמיום של הקרקע, הן בגלל הפאזה האורגנית והן בגלל הפאזה המינרלית של הבוצות שהוספו להן. גם עבודות שלנו תומכות בהיפוטזת ה'שיכוך העצמי'. בהדגרה, למרות שהיה פירוק של כמחצית מהחומר האורגני של הקרקע ומהחומר האורגני שהוסף, ריכוזי נחושת חופשית בקרקע לא עלו. בגידול חיטה, הכפלת המנה בשנה השנייה העלתה את ריכוזי המתכות בצמחים במידה קטנה יחסית. מנגנון "השיכוך העצמי של הבוצה" יהיה נכון במיוחד ביישומים כבדים, ולאחר התייצבות הבוצה בקרקע.

  20. ריכוזי זרחן מינרלי בקרקע - תוצאות מ-4 עונות גידול תפו"א אורגניים ביח"מ. כל נקודה בעקום היא הממוצע (וטעות התקן) של כל החלקות בניסוי – בין 36 ל-75 חלקות. • הזבלים (בעיקר על בסיס אורגני.קום) היו מקור להזנה זרחנית עודפת. נזקים לא נראו.

  21. ריכוזי חנקן מינרלי בקרקע - תוצאות מ-4 עונות גידול תפו"א אורגניים ביח"מ. כל נקודה בעקום היא הממוצע (וטעות התקן) של כל החלקות בניסוי – בין 36 ל-75 חלקות. • הזבלים (בעיקר על בסיס אורגניקום) היו מקור להזנה חנקנית מספקת (לעיתים עודפת).

  22. פירוט של הנ"ל לגבי שתי עונות. • העיקרון בממשק הזיבול שהוצע על ידנו הוא: • התבססות על אורגניקום ביסוד • הקטנה משמעותית של מנת הזבל הכללית בכלל, ו- • הקטנת המנה ביסוד ומתן חלק ממנה בראש. • חץ אדום: זיבול יסוד, שחור-ראש • הסבר למקרא: • C: קומפ' זבל בקר • 70B: אורגניקום • מנה בראש + מנה ביסוד • המספרים: C: מ"ק/ד'; B: טון/ד' • לדוגמה: C40,70B5+70B2.5 משמעו: יסוד: 4 מ"ק קומפ' ז' בקר/ד' ו-500 ק"ג אורגניקום + זיבול ראש ב-250 ק"ג/ד' אורגניקום • שים לב, כי קומפ' זבל הבקר ביסוד, נתן ריכוזי חנקן מינרלי נמוכים בקרקע למרות התגבור באורגניקום ביסוד ובראש.

More Related