Download
1 / 69
700 likes | 902 Views
כלכלה גלובלית?. המימד הכלכלי של הגלובליזציה. המונח " גלובליזציה כלכלית " מתייחס להתעצמות והתרחבות היחסים הכלכליים מסביב לעולם. הקפיטליזם המבוקר. ניתן למצוא את שורשיה של הגלובליזציה הכלכלית בת-זמננו בוועידה הכלכלית שהתקיימה בסוף מלחמת העולם השנייה בברטון וודס .
E N D
המימד הכלכלי של הגלובליזציה • המונח "גלובליזציה כלכלית" מתייחס להתעצמות והתרחבות היחסים הכלכליים מסביב לעולם.
הקפיטליזם המבוקר • ניתן למצוא את שורשיה של הגלובליזציה הכלכלית בת-זמננו בוועידה הכלכלית שהתקיימה בסוף מלחמת העולם השנייה בברטון וודס. • תחת הנהגתן של ארה"ב ובריטניה, הכוחות הכלכליים המרכזיים של הצפון דחו את המדיניות הפרוטקציוניסטית בה נקטו בתקופה שבין שתי מלחמות עולם (1918-39). • המשתתפים הסכימו על: • מחויבות נחושה להרחיב את הסחר הבינלאומי • ייסוד חוקים מחייבים עבור פעילויות כלכליות בינלאומיות • יצירת מערכת חליפין יציבה יותר, בה ערך המטבע של כל מדינה צמוד לערך הזהב הקבוע של הדולר האמריקאי • במסגרת ההגבלות הללו מדינות קבעו את האג'נדה הפוליטית והכלכלית שלהן.
הקפיטליזם המבוקר • ברטון וודס קבע גם יסודות עבור שלושה ארגונים כלכליים בינלאומיים חדשים: • קרן המטבע הבינלאומית (IMF): על מנת לייצב את שערי החליפין בין המטבעות השונים • הבנק העולמי: על מנת לסייע למדינות החלשות יחסית בהתפתחותן הכלכלית • ההסכם הכללי על מסחר ומכסים (GATT), אשר הוחלף בשנת 1995 ע''י ארגון הסחר העולמי (WTO): על מנת להרחיב את הסחר הבינלאומי באמצעות ביטול מחסומי סחר.
הקפיטליזם המבוקר • משטר הברטון וודס תרם רבות לייסוד "הקפיטליזם המבוקר". • פיקוח המדינה על תנועת הון אפשר פשרה זמנית בין המעמדות (בעזרת מו''מ במסגרת ה-"משולש": ממשלה, מעסיקים, עובדים) בצפון הגלובלי, עם עליה בשכר התרחבות מדינת הרווחה.
קריסת הקפיטליזם המבוקר • ב-1971 החליט הנשיא ריצ'ארד ניקסון לנטוש את מערכת שערי החליפין הקבועים של ברטון וודס, אשר הסתמכה על ה-IMF. הייתה זו תגובה לצורך החד בהדפסת כסף נוסף, לאור הצמיחה בגירעון המסחרי ועלויות מלחמת וייטנאם. לאחר קריסת אחד העמודים המרכזים של המערכת, דהיינו שערי חליפין קבועים, בוטלו רוב החוקים המחייבים עבור פעילויות כלכליות בינלאומיות. • מייד לאחר מכן משבר הנפט פקד את העולם ב-1973, אשר שם קץ סופי לתקופת הצמיחה הכלכלית המתמשכת לאחר מלחמת העולם השנייה. • כתוצאה מכך העשורים הבאים התאפיינו על-ידי אי יציבות כלכלית גלובלית, אשר התבטאה ב- • אינפלציה גבוהה • אבטלה גבוהה • גירעונות בסקטור הציבורי • צמיחה כלכלית נמוכה • שערי חליפין ניידים ביותר
קריסת הקפיטליזם המבוקר • כוחות פוליטיים בצפון הגלובלי המזוהים ביותר עם מודל "הקפיטליזם המבוקר" נחלו סדרה של מפלות בבחירות. • עובדה זו שיחקה לידיהן של המפלגות הניאו-ליברליות, דבר שמשתקף בעלייתם לשלטון של רונאלד רייגן בארה''ב ומרגרט תאצ'ר בבריטניה סביב שנת 1980.
עליית הניאו-ליברליזם • ניאו-ליברליזם מתייחס לשוק כמכניזם של ויסות עצמי המוביל לשיווי משקל בין ביקוש להיצע, ועל ידי כך מבטיח הקצאה יעילה של משאבים. • על פי גישה זו כל מגבלה על השוק החופשי תערער את היעילות הטבעית של המכניזם.
עליית הניאו-ליברליזם • צעדים ניאו-ליברליים קונקרטיים כוללים: • הפרטה של פרויקטים ציבוריים • דה-רגולציה של הכלכלה • קיצוץ במסים • צעדים לצמצום האינפלציה, גם אם תחת סיכון של אבטלה • בקרה מחמירה על איגודי העובדים • הפחתת הוצאות ציבוריות, בפרט בתחום החברתי • צמצום גודלה של הממשלה • הסרת פיקוח ומסוי על תנועות כספים גלובליות • ליברליזציה של מסחר: ביטול תעריפים, מכסות ומכשולים אחרים הקשורים לסחר הבינלאומי (עוד יותר מאשר בקפיטליזם המבוקר).
עליית הניאו-ליברליזם • המצדדים בסחר חופשי מבטיחים לציבור שהסרה או הפחתה של מכשולי סחר הקיימים בין המדינות: • תרחיב את טווח הבחירה עבור הצרכן • תגדיל את העושר הגלובלי • תבטיח יחסי שלום בין האומות • תגרום להתפשטות טכנולוגיות חדשות מסביב לעולם. • ניתן לטעון כי כל הבטחות אלו התקיימו במידת מה.
עליית הניאו-ליברליזם • פחות ברור האם הרווחים שנבעו מסחר חופשי חולקו באופן הוגן בתוך ובין המדינות: הניאו-ליברליזם יוצר "מנצחים" ו-"מפסידים".
התפתחויות בעידן הניאו-ליברליזם • מתחילת העידן הינאו-ליברלי שלוש ההתפתחויות החשובות ביותר בנוגע לגלובליזציה הכלכלית היו: • בנאום המסחר והכספים • עוצמה גוברת של תאגידים חוצי גבולות • שינויים בתפקיד מוסדות ברטון וודס כמו ה-IMF, הבנק העולמי וה-WTO.
התפתחויות בעידן הניאו-לילברליזם:בנאום הסחר והכספים • בעידן הניאו-ליברליבנאום הסחר התקדם בקצב מסחרר: הערך הכולל של סחר עולמי התנפח מ-57 ביליון דולר ב-1947 ל-6 טריליון דולר בסוף שנות ה-90. • צמיחה שכזו נעזרה בביטול מחסומי סחר והתפתחותן של טכנולוגיות תקשורת למיניהן.
התפתחויות בעידן הניאו-לילברליזם:בנאום הסחר והכספים • תהליך מקביל התרחש בבנאום הכספים, כלומר הכמויות הגדלות והולכות של כספים החוצים גבולות בינלאומיים. תהליך זה גם הוא נתמך על ידי ביטול מכשולים מסוימים (למשל מחסומים להשקעות זרות והמרת מטבע חוץ) מצד אחד, ומהתפתחות טכנולוגיות התקשורת מנגד. • כתוצאה מכך, המערכות הפיננסיות בעולם כיום מאופיינות בתנודתיות גבוהה, תחרותיות תוקפנית, וחוסר וודאות כללית. • למשל, ספסרים גלובליים לעתים קרובות מנצלים כללים פיננסיים ובנקאיים חלשים כדי להשיג רווחים אסטרונומיים בשווקים בעולם השלישי. בשל יכולתן המהירה של תנועות ההון הבינלאומיות להתהפך הן מסוגלות ליצור מחזורי גאות ושפל (boom and bust) מלאכותיים. • מחזורים אלו מסכנים את הרווחה החברתית של אזורים שלמים.
התפתחויות בעידן הניאו-לילברליזם:צמיחתם והתפשטותם של תאגידים חוצי גבולות • תאגידים חוצי גבולות (MNCs) הינם חברות עם סניפים ביותר ממדינה אחת, אשר מספריהם נסקו מ-7,000 ב-1970 לכדי 50,000 ב-2000. • למרות קיום ענקים אחדים, רוב התאגידים חוצי הגבולות בעצם קטנים ולא כל כך "בינלאומיים", כאשר מודדים את רמת הבינאום בעזרת: • אחוז ופיזור הנכסים הזרים • אחוז ופיזור העובדים המועסקים מחוץ למדינת ההנהלה • בנוסף, הסתכלות על אזרחותם של בעלי המניות וההנהלה מגלה כי קיים מבנה לאומי לרובן המכריע של החברות ה-"בינלאומיות".
התפתחויות בעידן הניאו-לילברליזם:צמיחתם והתפשטותם של תאגידים חוצי גבולות • מנגד, בינאום חברות אלו הולך ומתחזק: ה-MNCs הגדילו את ההשקעות הישירות שלהם בכ-15% לשנה במהלך שנות ה-90. • בנוסף, 200 התאגידים הגדולים ביותר ענקיים,ומסבירים יותר ממחצית מהתוצרת התעשייתית העולמית. • אף אחד מתאגידים אלה אינו מחזיק את ההנהלה מחוץ לצפון אמריקה, אירופה, יפן ודרום קוריאה, עובדה שמשקפת את יחסי העוצמה האסימטריים בין הצפון לדרום. בעצם, נכון ל-1999, 142 מ-200 התאגידים המובילים התבססו רק בשלוש מדינות – ארה"ב, יפן וגרמניה.
התפתחויות בעידן הניאו-לילברליזם:צמיחתם והתפשטותם של תאגידים חוצי גבולות • לכן, תאגידים אלו לעתים קרובות מזוהים עם קולוניאליזם מערבי, ובייחוד אמריקאי: ממשלת ארה''ב קידמה השקעות זרות ישירות, ואכן הסניפים הזרים שהוקמו נוטים להגן על אינטרסים כלכליים אמריקאיים. בעצם נוכחות חברות אמריקאיות במדינה מסוימת יוצרת אינטרסים כלכליים דומים לאלו של ארה''ב. • תוך תחרות של עוצמה כלכלית עם מדינות הלאום, ה-MNCs היותר גדולים שולטים בהון השקעות עולמי רב, טכנולוגיה, וגישה לשווקים הבינלאומיים. לכן, מספר מבקרים אפיינו את הגלובליזציה הכלכלית כ-"גלובליזציה תאגידית" או "גלובליזציה מלמעלה".
התפתחויות בעידן הניאו-לילברליזם: צמיחתם והתפשטותם של תאגידים חוצי גבולות • יכולת התאגידים לפצל את תהליכי הייצור לשלבים נפרדים רבים במקומות שונים בעולם, משקפת את המהות המשתנה שלייצור. משמע, תאגידים חוצי גבולות (כמו Nike, General Motors, ו-Volkswagen) מסוגלים לייצר, להפיץ, ולשווק מוצריהם במידות גלובליות. Nike, למשל, "ממקר החוצה" את 100% של ייצור טוביה ל-75,000 עובדים בסין, דרום קוריאה, מלזיה, טייוון, ותאילנד. • רשתות הייצור הרב לאומיות מגדילות את כוחו של הקפיטליזם הגלובלי על ידי הקלות בעקיפת איגודי עובדים לאומיים וארגונים פנים מדינתיים אחרים. • פעילים נגד ניצול עובדים מסביב לעולם הגיבו לטקטיקות אלו על ידי גיוס הציבור למספר חרמי צרכנים מוצלחים וצורות אחרות של פעולות לא אלימות.
התפתחויות בעידן הניאו-לילברליזם:שינויים בתפקידם של מוסדות ברטון וודס • ה-IMF, הבנק העולמי, וה-WTO נהנים מעמדת יתרון בתחום של יצירת וקביעת חוקים של כלכלה גלובלית, אשר מתאפיינת בפערי עוצמה משמעותיים בין הצפון הגלובלי לדרום. • בתקופת הקפיטליזם המבוקר, תפקידם החשוב - מתן סיוע למדינות חלשות - הפך להיות קשור למטרה הפוליטית של מערב - בלימת הקומוניזם.
התפתחויות בעידן הניאו-לילברליזם:שינויים בתפקידם של מוסדות ברטון וודס • החל מ-1970, ובמיוחד אחרי נפילת בריה"מ, האג'נדה הכלכלית הותאמה לאינטרסים הניאו-ליברליים של אינטגרציה ודה-רגולציה בשווקים מסביב לעולם. • בתמורה לאספקת ההלוואות הכה מבוקשות ע''י המדינות המתפתחות, ה-IMF והבנק העולמי דורשים מהמדינות הלווות יישום של "תוכניות התאמה מבנית", ניאו-ליברליות ביותר במהותן, לפי ה-"קונסנזוס של וושינגטון".
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם • האם הגלובליזציה חיזקה או החלישה את הקפיטליזם? • כפי שצוין לעיל, הגלובליזציה כללה הקמה של אלפי חברות רב לאומיות ובריתות אסטרטגיות בינלאמויות, מלווה בהופעת מספר אסטרונומי של מוצרים גלובליים והתרחבות אדירה של תנועות הון גלובליות. • המגמות מצביעות על כך שהגלובליזציה בת זמננו עזרה לקפיטליזם להתפשט באופן נרחב יותר ולהתבסס יותר (היפר-קפיטליזם).
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם • קודם כל, מספר מושגים: • לפי ההמשגה המרקסיסטית, "מצרכים" הינן אובייקטים דרכם נוצרים, ממוצים ונצבריםעודף תוצרת ועודףחליפין. • לכן, משאב הופך ל-"ממוצרך" כאשר הוא משולב בתהליכי צבירה קפיטליסטיים. לדוגמא, עץ הופך לממוצרך כאשר השימוש ביערות הופך מקיומי למכירת מוצרי עצים לשם רווח בשווקים. שיר הופך לממוצרך כאשר לא שרים אותו רק בין חברים, אלא הוא מוקלט ונמכר על ידי תעשיית המוסיקה.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם • טווח המשאבים אשר התמצרכו מספק אינדיקאטור רחב עבור היקף ועוצמת הקפיטליזם בקונטקסט חברתי נתון. • במהלך המאות האחרונות, תחום הולך ומתרחב של פעילות כלכלית הפך לקפיטליסטי. • בעבר הרחוק, צבירת עודף התבצעה בעיקר בעזרת מסחר בתוצרת מחקלאות וכרייה, ולאחר מכן גם במותרות כגון פרוות ותבלינים. • משלהי המאה ה-18, תחום הפריטים הממוצרכים גדל והחל לכלול תוצרת של חרושת. • החל משלהי המאה ה-19 והלאה, הכלים הפיננסיים כגון אגרות חוב ומניות הפכו ליותר ויותר ממוצרכים.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך • מאמצע המאה ה-20 היו שש התפתחויות במצרוך: • שווקים גלובליים הגבירו את הייצור של הצורות הישנות יותר של מצרוך במוצרים חקלאיים ומוצרי תעשייה • צרכנות – קונסומריזם – קשורה ברובה למוצרים גלובליים – הרחיבה באופן משמעותי את טווח ההון התעשייתי • התרחבות הקשרים העל-טריטוריאליים גרמה לגידול בהון פיננסי, מעבר להיקף הצנוע יותר לפני 100 שנה • גלובליזציה עודדה התפשטות של מצרוך לתחומים חדשים הכוללים מידע ואמצעי תקשורת • חברות גלובליות ושווקים גלובליים קידמו את הופעת תעשיות הביוטכנולוגיה והננוטכנולוגיה • הגירה גלובלית תרמה לגידול המצרוך בתחום העבודה הסיעודית.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך בחקלאות ותעשיה • נכון, הייצור של מוצרים חקלאיים ותעשייתיים ירד כחלק מהפעילות הקפיטליסטית העולמית, מ-38.8% ב-1960 ל-25.8% ב-1990.בעצם, תהליכי דה-תיעוש התרחשו (במונחים מוחלטים) כאשר מרכזי חרושת ישנים יותר הפכו לחגורת חלודה. גדל • אולם בתקופת הגלובליזציה המוגברת נמשכה צמיחה עולמית בהיקף גדול של חקלאות, יערנות, דיג וכרייה, תעשיית פלדה, כימיקלים, חימוש וכו'. בנוסף, אתרי תעשיה חדשים, הכוללים מפעלים רבים ב-"דרום", יותר מאשר פיצו על צמצומים אלה. לכן, סך הכל התרחשה עלייה בתוצר התעשייתי העולמי, אשר משקפת לרוב צמיחה בפעילויות תאגידים חוצי גבולות.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך בקונסומריזם • "קונסומריזם" (Consumerism) מתאר התנהגות בה האנשים, כאחוזי טירוף, רוכשים (ובדרך כלל מהר למדי זורקים) מגוון של מוצרים המספקים למשתמש שביעות רצון זמנית. צרכנות כזו מתרכזת בסיפוק של רצונות ארעיים, במיוחד התשוקה לחידוש, בידור, פנטזיה, אופנה ותענוגות. • "הון הצרכן" (Consumer Capital) מתייחס לעודף צבירה אשר ממומש בהקשר של צריכה הדוניסטית זו.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך בקונסומריזם • "קונסומריזם" כולל את יצירת הרצון באותה מידה כמו את סיפוק הרצון: על האנשים להשתכנע לרכוש פריטים וחוויות שבמצב אחר הם היו מחשיבים כלא הכרחיים. • לכן העיצוב וההצגה הפכו לעניין מרכזי בשווקים המודרניים: נכון לשנת 2000, תעשיית האריזה העולמית יצרה 1.4 ביליון טון של חומרים שערכם 443 ביליון אירו באמצעות כ-100,000 חברות. 70% מחומרים אלו משתמשים עבור מוצרים לצרכן. • בדומה לכך, במיוחד בעשורים האחרונים, פרסום הפך כלי עזר מכריע ליוזמה קפיטליסטית: בעודה מתרחבת בשיעורים גבוהים בהרבה מצמיחת התמ"ג, ההוצאה העולמית על קידום מוצר צמחה מ-39 ביליון דולר ב-1950 ל-299 ביליון דולר ב-1997.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך בקונסומריזם • מנהג הליבה ב"קונסומריזם" הינו – לעשות קניות (שופינג): אני קונה לכן אני קיים“Je shoppe donc je suis” - . חנויות בגדים ושדירות במבנה קשתות נוצצות, מופיעות כמו מקדשים. • האבולוציה לקראת ה-"קונסומריזם" משתקפת בהתרחבות שעות פתיחת החנויות במרבית העולם. • פעילות צרכנית נוספת, למופת, היא תיירות.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך בקונסומריזם • אף על פי כן, אינטנסיביות ה-"קונסומריזם" משתנה רבות לפי הבן אדם והאזור: • צרכנות נוטה להשפיע יחסית יותר על המתגוררים בערים, המעמד הבינוני והנוער מאשר על מעגלים חברתיים אחרים. • בנוסף, ככלל תחום זה של קפיטליזם מתרכז יותר בצפון מאשר בדרום ובמזרח.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך בקונסומריזם • חשיבות הצרכנות בקפיטליזם המודרני ניכרת בכוח (הן בפועל והן הפוטנציאלי) של תנועת הצרכן, צורת האקטיביזם האזרחי אשר בקושי נודעה לפני 50 שנה. • בעבר הקפיטליסטים חששו מוועדי העובדים. כיום הרבה מנהלים חוששים יותר מצרכנים המחרימים את מוצריהם, כפי שקרה לדוגמא בחרם על נסטלה ונייק.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך בקונסומריזם • הצרכנות נקשרה באופן צמוד עם הגלובליזציה בשלוש דרכים כלליות: • מרבית פריטי הצרכן המרכזיים הינם מוצרים גלובליים, לדוגמא: בובות בארבי, סוני, לגו, ארמני ומיקרוסופט. • מקור הרבה אובייקטים של התשוקה הצרכנית בטכנולוגיות שבמרכז הגלובליזציה המודרנית המתעצמת. תיירות המונית לא יכלה להתפתח בצורה כה רחבה ללא נסיעות אוויריות. תכניות טלוויזיה ודירוג להיטי מוזיקת פופ תלויים בתקשורת אלקטרונית המונית. • הקשרים הגלובליים שיחקו לעתים קרובות תפקיד חשוב בעידוד הצרכנות. פרסום פועל בעיקר באמצעות תקשורת המונית על-טריטוריאלית כמו רדיו, טלוויזיה (עוד יותר דרך "כבלים"), עיתונים בינלאומיים, מוקדי טלפונים ומסחר אונליין. משחקים אולימפיים הפכו ל-"כינוס המותגים".
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך בקונסומריזם • הצרכנות סיפקה הזדמנות ניכרת לעודף צבירה: • מרבית המוצרים הנדונים הם בעלי טווח שימוש קצר. לכן, כשההכנסה מאפשרת, הצרכן חוזר מהר לשוק לקנות עוד וידאו, קופסת סיגריות, מכונית, ספר, תקליטור וכד'. • מיתוג ואריזה אפשרו לספקים לייקר את המחירים.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך בהון פיננסי • מימון ממוצרך קיים כשהסחר במטבע חוץ, ניירות ערך ונגזרות משמשים לא רק לתוצרת קפיטליסטית בסקטורים אחרים, אך כאמצעי צבירה בזכות עצמם. • לדוגמא, ניתן לקנות ולמכור מחדש מטבעות בתקווה לממש רווח, כמו גם לאפשר מסחר חוצה גבולות. בדומה, משקיעים יכולים לסחור מניות כדי להרוויח משינויים במחיריהם במקום מתשלומים של דיבידנדים או על מנת להשיג כוח ניהולי.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך בהון פיננסי • הגלובליזציה עודדה נמרצות את מצרוך הכלים הפיננסיים. לדוגמא: • החלק של עסקאות במטבע חוץ המתייחס ל-"המרות אמיתיות" צנח מ-90% בשנות ה-70 המוקדמות לכ-2% בשנות ה-90 המאוחרות. • בדומה לכך, בשנות ה-70 ערך התנועות הבינלאומיות של "השקעות תיק" היה שווה בערך לזרימה גלובלית של FDI, אולם עד שנות ה-90 העברות פיננסיות אלה כבר היו פי 3 גדולות יותר מסך כל ה-FDI.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך בהון פיננסי • התפוצה הנוכחית של סוגים שונים של כלים פיננסיים גם היא מצביעה על מצרוך עמוק יותר של המגזר הפיננסי: • עד אמצע שנות ה-90, Euroclear (המסלקה האירופית) החזיקה בכ-90,000 סוגים שונים של ניירות ערך. • רבים מהבנקים המסחריים כיום הפכו לסופרמרקטים פיננסיים, כשהם מציעים מערך מסחרר של מכשירי הלוואה וחיסכון כמו גם שירותי בורסה מגוונים. • הקפיטליזם הפיננסי הנוכחי מערב גם סוגים חדשים של משקיעים מוסדיים, כולל קרנות נאמנות, קרנות פנסיה, וחברות ביטוח.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך בהון פיננסי • מרכזי המסחר הפיננסיהכפילו את מספרם ברחבי העולם: בשנות ה-90 בורסות חדשות נפתחו ב-70 מדינות באפריקה, אסיה, מזרח אירופה, ובריה"מ לשעבר. • בינתיים מחזור העסקים הפיננסיים עלה הן בשווקים הישנים והן בחדשים. למשל, המחזור הממוצע בבורסת NYSE גדל ביותר מפי עשרה ברבע האחרון של המאה ה-20. • ככלל, המחזור המוגבר של השווקים הפיננסיים, כתוצאה ממצרוך הולך וגובר, הביא לצבירה מואצת. לדוגמא, עסקי חלפנות מטבע סיפקו מאז שנות ה-70 מקור הכנסה חשוב לבנקים.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך בהון פיננסי • כמובן, למרות הנטייה הניכרת לקראת התגברות הרווחים בשווקים הפיננסיים, נודעו גם הפסדים גדולים ביותר: • התרחשו משברים גלובליים, כגון התרסקות שווקי אגרות החוב העולמיים ב-1994. • משברים לאומיים כתוצאה מהיבטים מסוימים של הגלובליזציה הם נפוצים במיוחד ב-"שווקים המתעוררים", בין היתר במקסיקו, תאילנד, רוסיה, ברזיל, ארגנטינה וטורקיה. • ברמה האישית יותר, במקביל לרווחיו האדירים, הפסיד ג'ורג' סורוס 800 מיליון דולר ביום אחד ב-1987. בנוסף, הסוחר הנוכל ניק ליסון מוטט את בית בארינגס המכובד עם הפסדים של 1.3 מליארד דולר בפברואר 1995.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך בהון פיננסי • תרחישים כאלו גרמו לחשש שמהירות ונפח העסקאות המתנהלות באמצעות כלי תקשורת אלקטרוניים ברמה הגלובלית יכולים ליצור אפקט דומינו: על ידי פשיטת רגל של משתתף אחד ניתן לייצר קריסה מערכתית כוללת, זאת אומרת משבר עולמי. • אולם למרות הכול עד כה ההון הפיננסי הניב למשקיעים הרבה יותר רווחים מהפסדים.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך בהון פיננסי • בכל זאת, רק מיעוט של האוכלוסייה העולמית מחזיקה בחשבונות בנק וניירות ערך. • הרבה אנשים עניים ומדינות עניות סבלו מנגישות מוגבלת לאשראי וחובות פיננסיים בעייתיים.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך במידע ותקשורת • הייצור הנוכחי של מידע ותקשורת (טלפונים, מחשבים, מערכות טלוויזיה ודומיהם) הרחיב את הישג המצרוך בארבעה מובנים: חומרה, תוכנה, שירותים ותוכן. • בתוך מגזר המידע והתקשורת, המחשב מהווה המוצר המוצלח ביותר בנוגע להגברת המצרוך במשך העשורים האחרונים: חברות, ממשלות, מוסדות חינוך, ומשקי בית בזבזו סכומי עתק על מנת להגדיל את הנפח של מעבדי הנתונים שלהם. שלא במפתיע, המכירות העולמיות של מחשבי PC הגיעו לשיא של 80 מליון יחידות ב-1996.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך במידע ותקשורת • בהרבה מדינות, השקעות במידע ותשתיות תקשורת גברו על ההשקעה בחקלאות ו-"תעשיות של ארובות עשן", דבר שמשתקף בעובדה כי חלקו של ציוד הטלקומוניקציה במסחר חוצה-גבולות צמח מ-5% בשנות ה-80 המוקדמות ל-12% ב-1995, שנה שבה יצוא הטלקומוניקציה עבר את הערך של היצוא החקלאי. • מעניין כי הממציא של רשת האינטרנט, טים ברנרס-לי, ויתר על זכויות הפטנט ב-1991, ובכך הפך את המצאת התוכנה הענקית הזו לחופשית עבור שימוש ציבורי. אבל מקרה זה חריג...
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך במידע ותקשורת • חברות המתמחות בייעוץ IT (Information Technology) מעסיקות עשרות אלפי עובדים מסביב לעולם ויצרו הכנסה שנתית של מיליארדי דולרים. • תעשיות המידע והתקשורת הרחיבו את היקף הקפיטליזם עם מצרוך רחב מימדים של תוכן העובר דרך מערכות עיבוד נתונים אלקטרוניות: העברת מידע, רעיונות, מסרים ותמונות באמצעים על-טריטוריאליים הפכה לעסק רווחי ביותר. מאגרי נתונים, רשימות דיוור, קשרי אינטרנט, שירותי חדשות וסקרי שוק אפשרו הזדמנויות חדשות רבות לצבירה. • אך לאחר העלייה החדה הראשונית ב-IT, באה התנפצות בועת האינטרנט בשנים 2000-1. • למרות זאת, סקטור ה-IT בכללותו ברך את הקפיטליזם בהנפקתו רווחים גדולים מייצור תוכנה.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך במידע ותקשורת • הגלובליזציה נמצאת בלב מצרוך המידע והתקשורת: ארגונים בינלאומיים יצרו הרבה מהביקוש המוגבר של מידע ותקשורת ממוצרכת, לאור העובדה כי פעילויותיהם של חברות גלובליות, ארגוני חברה אזרחית גלובליים וגופים ממשלתיים גלובליים תלויות ברשתות טלקומוניקציה והעברת מידע ממוחשבת.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך במידע ותקשורת • בדומה לכך, שווי השוק של סקטור הטלקומוניקציה מסביב לכדור הארץ הוכפל פי ארבע בין השנים 1986 ו-1995. • חברות של טלפונים נייחים וסלולאריים נהנו מרווחים גדולים בשנות ה-90. זאת למרות שקריסה בשווי המסחרי של מספר חברות סלולאריות מובילות ב-2001 הפחיתה מההתלהבות באותה התעשייה. • בין השנים 1990 ל-1996 אירעו 61 הפרטות של חברות טלפוניה ומאוחר יותר עשרות נוספות.ה-WTO נותן קדימות משמעותית לליברליזציה של סקטור הטלפוניה במסחר חוצה הגבולות.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך במידע ותקשורת • צבירה רחבת היקף אחרת אירעה בהקשר של גלובליזציה באמצעות תאגידים של תקשורת המונית. • ערך המסחר חוצה הגבולות בחומרים מודפסים, מוסיקה, אמנות חזותית וקולנוע גדל כמעט פי שלוש מ-67 ביליון דולר ב-1980 ל-200 ביליון דולר ב-1991. ערכו של סקטור המדיה באירופה יותר מהכפיל את עצמו במהלך המחצית הראשונה של שנות ה-90. טייקוני מדיה כמו רופרט מורדוך וסילביו ברלוסקוני השתלבו בין היזמים הצבעוניים ביותר בקפיטליזם המודרני. • כך, בעידוד הגלובליזציה, תעשיית התקשורת והמידע הפכה לליבת הקפיטליזם של המאה ה-21.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך בביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה • כרגע ביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה עדיין קטנים ביחס להון במגזרים הנ''ל. • ביוטכנולוגיה – אינטגרציה של ביוכימיה, מיקרוביולוגיה והנדסה – כוללת את מיפוי ושינוי אבני היסוד הבסיסיים של החיים.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך בביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה • להנדסה גנטית מתקדמת ישנם יישומים במגוון סקטורים, כגון: • חקלאות (למשל: יבולי הנדסה גנטית) • כימיקלים (למשל: פלסטיק) • אנרגיה (למשל: ביו-דלקים) • יערנות (למשל: ציפה ונייר) • רפואה (למשל: עיבוד תאים ורקמה) • צבא (למשל: נשק ביולוגי) • פרמצבטיקה (למשל: הורמונים ואינסולין) • באופן מעניין, המחקר הנדון התבצע לעתים קרובות על ידי חברות למדעי החיים שקיבלו את ממונן מקרנות הון סיכון.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך בביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה • בעוד הייצור המסורתי כלל פריטים ברי צפייה וביוטכנולוגיה כללה פריטים ברמה המיקרוסקופית, ננוטכנולוגיה פועלת ברמה העוד יותר זעירה של אטומים ומולקולות: ננומטר אחד (nm) הינו מיליארדית של מטר, או כ-10 אטומי מימן לרוחב. • ננוטכנולוגיה מאפשרת את הייצור של מתכות, רקמות, וכו' על בסיס של אטום לצד אטום, או מולקולה לצד מולקולה.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך בביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה • כמו המכניזציה והדיגיטיזציה לפניו, התוצר ה-"מותאם אטומית" של ננוטכנולוגיה יכול לעורר מהפכה בייצור המזון, תרופות, מתכות, טקסטיל, נשק ועוד… • לעת עתה ננוטכנולוגיה עודנה ניסיונית יותר מביוטכנולוגיה. אולם אם המדע יתפתח בהצלחה, הוא טומן בחובו פוטנציאל אדיר לצבירה נוספת.
מקפיטליזם להיפר-קפיטליזם: צמיחת המצרוך בביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה • הגלובליזציה טיפחה את הופעת הביוטכנולוגיה והננוטכנולוגיה במספר דרכים: • רשתות בינלאומיות אפשרו למסה הקריטית של מדענים מתמחים בתחום, המפוזרים בעולם, לקחת על עצמם מחקר מואץ ופיתוח של שני תחומים אלה. • כל אחד מהתחומים החדשים הללו ייחל למאגר מימון גלובלי על מנת להשיג כמויות גדולות של הון סיכון הכרחי, וכן לשווקים ברמה הגלובלית על מנת להחזיר את ההשקעות ולהניב רווחים. • ממשל גלובלי שיחק תפקיד חשוב בשני התחומים בין היתר על ידי קידוש זכויות הקניין האינטלקטואלי אשר מספקות את המסגרת החוקית לעשיית רווחים מטכנולוגיות אלה.
