קין והבל

1. קין והבל ובעיית האלימות האנושית

2. 2. קין והבל, שני בניו של אדם - قايين وهابيل ابنا آد م Cain and Abel • קוראן, סורה 5 • وَاتْلُ عَلَيْهِمْ نَبَأَ ابْنَيْ آدَمَ بِالْحَقِّ إِذْ قَرَّبَا قُرْبَانًا فَتُقُبِّلَ مِن أَحَدِهِمَا وَلَمْ يُتَقَبَّلْ مِنَ الآخَرِ قَالَ لَأَقْتُلَنَّكَ قَالَ إِنَّمَا يَتَقَبَّلُ اللّهُ مِنَ الْمُتَّقِينَ {27} • لَئِن بَسَطتَ إِلَيَّ يَدَكَ لِتَقْتُلَنِي مَا أَنَاْ بِبَاسِطٍ يَدِيَ إِلَيْكَ لَأَقْتُلَكَ إِنِّي أَخَافُ اللّهَ رَبَّ الْعَالَمِينَ {28} • إِنِّي أُرِيدُ أَن تَبُوءَ بِإِثْمِي وَإِثْمِكَ فَتَكُونَ مِنْ أَصْحَابِ النَّارِ وَذَلِكَ جَزَاء الظَّالِمِينَ {29} • فَطَوَّعَتْ لَهُ نَفْسُهُ قَتْلَ أَخِيهِ فَقَتَلَهُ فَأَصْبَحَ مِنَ الْخَاسِرِينَ {30} • فَبَعَثَ اللّهُ غُرَابًا يَبْحَثُ فِي الأَرْضِ لِيُرِيَهُ كَيْفَ يُوَارِي سَوْءةَ أَخِيهِ قَالَ يَا وَيْلَتَا أَعَجَزْتُ أَنْ أَكُونَ مِثْلَ هَـذَا الْغُرَابِ فَأُوَارِيَ سَوْءةَ أَخِي فَأَصْبَحَ مِنَ النَّادِمِينَ {31} • مِنْ أَجْلِ ذَلِكَ كَتَبْنَا عَلَى بَنِي إِسْرَائِيلَ أَنَّهُ مَن قَتَلَ نَفْسًا بِغَيْرِ نَفْسٍ أَوْ فَسَادٍ فِي الأَرْضِ فَكَأَنَّمَا قَتَلَ النَّاسَ جَمِيعًا وَمَنْ أَحْيَاهَا فَكَأَنَّمَا أَحْيَا النَّاسَ جَمِيعًا وَلَقَدْ جَاءتْهُمْ رُسُلُنَا بِالبَيِّنَاتِ ثُمَّ إِنَّ كَثِيراً مِّنْهُم بَعْدَ ذَلِكَ فِي الأَرْضِ لَمُسْرِفُونَ {32} • http://quran.al-islam.com/

3. בראשית ד' י. וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה.  יא. וְעַתָּה, אָרוּר אָתָּה, מִן-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת-פִּיהָ, לָקַחַת אֶת-דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ.  יב. כִּי תַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה, לֹא-תֹסֵף תֵּת-כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד, תִּהְיֶה בָאָרֶץ.  יג. וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-יְהוָה:  גָּדוֹל עֲוֹנִי, מִנְּשֹׂא.  יד. הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמִפָּנֶיךָ, אֶסָּתֵר; וְהָיִיתִי נָע וָנָד, בָּאָרֶץ, וְהָיָה כָל-מֹצְאִי, יַהַרְגֵנִי.  טו. וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה, לָכֵן כָּל-הֹרֵג קַיִן, שִׁבְעָתַיִם, יֻקָּם; וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת, לְבִלְתִּיהַכּוֹת-אֹתוֹ כָּל-מֹצְאוֹ.  טז. וַיֵּצֵא קַיִן, מִלִּפְנֵי יְהוָה; וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-נוֹד, קִדְמַת-עֵדֶן. א. וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹוַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה': ב. וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה: ג.וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַה': ד. וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ: ה. וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו: ו. וַיֹּאמֶר ה' אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ: ז. הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ: ח. וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ: ט. וַיֹּאמֶר ה' אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּיהֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי: וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה: וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ:

4. סיפור קין והבל בקוראן רצח הבל, פרס 1585 בערך. קיצך אל-אנביא (סיפורי הנביאים) לנישאפורי • כ"ז: קרא בפניהם את קורות שני בניו של אדם, דברים לאמיתם: הם הקריבו קורבן, והוא התקבל מן האחד, ואולם מן האחר לא התקבל. הוא אמר (לאחיו), הנני להורגך. אמר (אחיו), רק מן היראים יקבל אלוהים, כ"ח וגם אם תרים עלי את ידך להורגני, לא ארים עליך את ידי להורגך, כי פוחד אני מאלוהים ריבון העולמים. כ"ט חפץ אני כי תחול עליך אשמתי ואשמתך ותהיה ביורשי האש. זה גמולם של בני עוולה. ל אז מלאו לבו להרוג את אחיו, והוא הרגו, על כך הלך לאבדון. ל"א אחר שלח אלהים עורב לחפור באדמה, למען יראה לו כיצד יכסה את נבלת אחיו. אז אמר, אוי לי, כי לא אוכל לעשות כמעשה עורב זה, ואכסה אף אני את נבלת אחי? הוא היה במתחרטים. ל"ב לפיכך כתבנו בספר לבני ישראל, כי כל המאבד נפש אחד – בלא שאיבדה נפש או ביקשה למלא את הארץ חמס – כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיימה כאילו קיים עולם מלא. קין והבל בקוראן - סורה 5 • הוקראן, תרגם מערבית אורי רובין, אוניברסיטת תל-אביב, תשס"ה-2005

5. קין והבל, שני בניו של אדם - قايين وهابيل ابنا آد م • 10فَقَالَ الرَّبُّ لَهُ: «مَاذَا فَعَلْتَ؟ إِنَّ صَوْتَ دَمِ أَخِيكَ يَصْرُخُ إِلَيَّ مِنَ الأَرْضِ. • 11فَمُنْذُ الآنَ، تَحِلُّ عَلَيْكَ لَعْنَةُ الأَرْضِ الَّتِي فَتَحَتْ فَاهَا وَابْتَلَعَتْ دَمَ أَخِيكَ الَّذِي سَفَكَتْهُ يَدُكَ. • 12عِنْدَمَا تَفْلَحُهَا لَنْ تُعْطِيَكَ خَيْرَهَا، وَتَكُونُ شَرِيداً وَطَرِيداً فِي الأَرْضِ». • 13فَقَالَ قَايِينُ لِلرَّبِّ: «عُقُوبَتِي أَعْظَمُ مِنْ أَنْ تُحْتَمَلَ • 14هَا أَنْتَ الْيَوْمَ قَدْ طَرَدْتَنِي عَنْ وَجْهِ الأَرْضِ، وَمِنْ أَمَامِ حَضْرَتِكَ أَخْتَفِي، وَأَكُونُ شَرِيداً طَرِيداً فِي الأَرْضِ، وَيَقْتُلُنِي كُلُّ مَنْ يَجِدُنِي». • 15فَقَالَ الرَّبُّ لَهُ: «سَأُعَاقِبُ كُلَّ مَنْ يَقْتُلُكَ بِسَبْعَةِ أَضْعَافِ الْعُقُوبَةِ الَّتِي عَاقَبْتُكَ بِهَا». وَوَسَمَ الرَّبُّ قَايِينَ بِعَلاَمَةٍ تَحْظُرُ عَلَى مَنْ يَلْقَاهُ اغْتِيَالَهُ. • 16وَهَكَذَا خَرَجَ قَايِينُ مِنْ حَضْرَةِ الرَّبِّ وَسَكَنَ فِي أَرْضِ نُودٍ شَرْقِيَّ عَدْنٍ • http://mitglied.lycos.de/rcm/bibel_online.htm • תנ"ךבארשית ﻦﻳﻮﻜﺗ 4 1وَعَاشَرَ آدَمُ حَوَّاءَ زَوْجَتَهُ فَحَبِلَتْ، وَوَلَدَتْ قَايِينَ إِذْ قَالَتْ: «اقْتَنَيْتُ رَجُلاً مِنْ عِنْدِ الرَّبِّ». • 2ثُمَّ عَادَتْ فَوَلَدَتْ أَخَاهُ هَابِيلَ، وَكَانَ هَابِيلُ رَاعِياً لِلْغَنَمِ. أَمَّا قَايِينُ فَقَدْ عَمِلَ فِي فَلاَحَةِ الأَرْضِ. • 3وَحَدَثَ بَعْدَ مُرُورِ أَيَّامٍ أَنْ قَدَّمَ قَايِينُ مِنْ ثِمَارِ الأَرْضِ قُرْبَاناً لِلرَّبِّ، • 4وَقَدَّمَ هَابِيلُ أَيْضاً مِنْ خَيْرَةِ أَبْكَارِ غَنَمِهِ وَأَسْمَنِهَا. فَتَقَبَّلَ الرَّبُّ قُرْبَانَ هَابِيلَ وَرَضِيَ عَنْهُ. • 5لَكِنَّهُ لَمْ يَتَقَبَّلْ قُرْبَانَ قَايِينَ وَلَمْ يَرْضَ عَنْهُ. فَاغْتَاظَ قَايِينُ جِدّاً وَتَجَهَّمَ وَجْهُهُ كَمَداً. • 6فَسَأَلَ الرَّبُّ قَايِينَ: «لِمَاذَا اغْتَظْتَ؟ لِمَاذَا تَجَهَّمَ وَجْهُكَ؟ • 7لَوْ أَحْسَنْتَ فِي تَصَرُّفِكَ أَلاَ يُشْرِقُ وَجْهُكَ فَرَحاً؟ وَإِنْ لَمْ تُحْسِنِ التَّصَرُّفَ، فَعِنْدَ الْبَابِ خَطِيئَةٌ تَنْتَظِرُكَ، تَتَشَوَّقُ أَنْ تَتَسَلَّطَ عَلَيْكَ، لَكِنْ يَجِبُ أَنْ تَتَحَكَّمَ فِيهَا» • 8وَعَادَ قَايِينُ يَتَظَاهَرُ بِالْوُدِّ لأَخِيهِ هَابِيلَ. وَحَدَثَ إِذْ كَانَا مَعاً فِي الْحَقْلِ أَنَّ قَايِينَ هَجَمَ عَلَى أَخِيهِ هَابِيلَ وَقَتَلَهُ • 9وَسَأَلَ الرَّبُّ قَايِينَ: «أَيْنَ أَخُوكَ هَابِيلُ؟» فَأَجَابَ: «لاَ أَعْرِفُ. هَلْ أَنَا حَارِسٌ لأَخِي؟»

6. מדוע קין הרג את הבל א. ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם וגו', על מה היו מדיינים, אמרו בואו ונחלוק את העולם אחד נטל הקרקעות ואחד נטל את המטלטלין, דין אמר ארעא דאת קאים עליה דידי, ודין אמר מה דאת לביש דידי, דין אמר חלוץ, ודין אמר פרח, מתוך כך ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו. ב. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר שניהם נטלו את הקרקעות, ושניהן נטלו את המטלטלין, ועל מה היו מדיינין, אלא זה אומר בתחומי בהמ"ק =בית המקדש= נבנה, וזה אומר בתחומי בהמ"ק נבנה, שנא' ויהי בהיותם בשדה, ואין שדה אלא בהמ"ק, היך מה דאת אמר (מיכה ג) ציון שדה תחרש, ומתוך כך (בראשית ד) ויקם קין אל הבל אחיו וגו'. ג. ועל מה היו מדיינין אמר רבי הונא תאומה יתירה נולדה עם הבל זה אומר אני נוטלה שאני בכור, וזה אומר אני נוטלה שנולדה עמי, ומתוך כך ויקם קין וכגו'. בראשית רבה (וילנא) פרשה כב ד"ה (ז) ויאמר קין • Soll ich meines Bruders Hüter sein?Acryl von Karin Bode • http://www.eventaustria.at/acryl.htm

7. 2. קין והבל, שני בניו של אדם - قايين وهابيل ابنا آد مCain and Abel

8. הרמב"ם موسى بن ميمون Maimonides • ألراب موسى بن ميمون أحكام فقهية سنهادرين ( مدرسه فقهية), الفصل الثاني عشر، تشريع ج' • لذلك خَلق الإنسان وحيدا في العالم لكي يتعلم أن من يفقد نفسا واحدة من العالم   • يكون حسابه كأنه فقد العالم كله، ومن يساعد نفسا واحدة في هذا العالم كأنه • רמב"ם הלכות סנהדרין פרק יב הלכה ג • לפיכך נברא אדם יחידי בעולם ללמד שכל המאבד נפש אחת מן העולםמעלין עליו כאילו איבד עולם מלא וכל המקיים נפש אחת בעולםמעלין עליו כאילו קיים עולם מלא. • Whoever saves one soul is considered as if he saved the entire world. For when a lack is experienced by one soul the entire world is effected. • MishneTora, Sanhedrin 12:3

9. מקרקעין ומטלטלין מדרש בראשית רבה: א. ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם וגו', על מה היו מדיינים, אמרו בואו ונחלוק את העולם אחד נטל הקרקעות ואחד נטל את המטלטלין, דין אמר ארעא דאת קאים עליה דידי, ודין אמר מה דאת לביש דידי, דין אמר חלוץ, ודין אמר פרח, מתוך כך ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו.

10. קדושה בראשית רבה, א': רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר שניהם נטלו את הקרקעות, ושניהן נטלו את המטלטלין, ועל מה היו מדיינין, אלא זה אומר בתחומי בית המקדש נבנה, וזה אומר בתחומי בהמ"ק נבנה, שנא' ויהי בהיותם בשדה, ואין שדה אלא בהמ"ק, היך מה דאת אמר (מיכה ג) "ציון שדה תחרש", ומתוך כך (בראשית ד) "ויקם קין אל הבל אחיו" וגו'.

11. אישה • Mona Lisa of the Galilee, Sepphoris qcpages.qc.edu/Jewish_Studies/cfjs1.html‎ מדרש בראשית רבה: ועל מה היו מדיינין? אמר רבי הונא: תאומה יתירה נולדה עם הבל. זה אומר: אני נוטלה שאני בכור, וזה אומר: אני נוטלה שנולדה עמי, ומתוך כך ויקם קין וכגו'.

12. רכוש – האמנם? ז',ז', רוסו – מקור אי-השוויון האדם הראשון שעלה בדעתו לתחום לעצמו פיסת קרקע ולאחר מכך לומר: "זה שלי", ואשר מצא בני-אדם שהיו שוטים דיים להאמין לו – הוא מייסדה האמיתי של החברה התרבותית. מי יודע כמה פשעים, מלחמות ורציחות, זוועות ופורענויות יכלו להיחסך מן המין האנושי לו קם אדם שהיה עוקר את מוטות הגדר או ממלא את התעלה שסביב אותה פיסת קרקע, וקורא לאחיו בני-האדם: "השמרו מפני הנוכל הזה! אל תשכחו שפירות הארץ שייכים לכולנו, ושהארץ אינה שייכת לאיש. שאם לא כן – אבוד תאבדו!" • www.btinternet.com/.../squashed/rousseau.htm‎

13. תשובת פרויד לרוסו בעניין הרכוש • http://media.photobucket.com/image/freud/sfrajett/Warhol20Freud.jpg ז' פרויד – הציביליזציה והממורמרים הקומוניסטים, תלמידי מארכס, מאמינים, שהם מצאו את הדרך להשתחרר מן המקרה הרע הפוקד אותנו. לפי תפיסתם, האדם טוב באופן בסיסי, ונוטה ליחסים טובים עם רעהו. אולם המוסר של הרכוש הפרטי קלקל את טבעו. הבעלות על רכוש פרטי נותנת לאדם כוח, ועמו את הפיתוי להרע לזולת. [...] אילו היו מבטלים את הרכוש הפרטי, וכל הרכוש היה מוחזק במשותף כשמותר לכל אחד ליהנות ממנו במידה שווה, אז היו השנאה והרצון הרע נעלמים מקרב בני האדם. אילו הצרכים של כולם היו באים על סיפוקם, כי אז לא היתה לאיש סיבה להתייחס לשני כאל אויב. [...] הנחות היסוד הפסיכולוגיות של גישה מארכסיסטית זאת, מושתתת על אשליה שאין לה בסיס. [...] האלימות לא נוצרה על ידי הרכוש. היא שלטה כמעט ללא רסן בתקופות פרימיטיביות, כשהרכוש היה עוד מזערי ביותר, והיא גם מתגלה בפעוטון, בגיל צעיר יותר, עוד לפני שיש לתינוק תחושת רכוש. [...] היא גם מהווה בסיס לכל יחס של אהבה בין בני אדם. אם נבטל זכויות פרטיות בכל הנוגע לרכוש חומרי, עדיין תישאר בעיית העדיפות ביחסי המין, שעלולה להפוך למקור השנאה החזק ביותר בין בני אדם, שהם שווים מכל בחינה אחרת.

14. ריה"ל על מלחמת קודש • simania.co.il/group.php?groupId=39&special=gr...‎ ר' יהודה הלוי – הכוזרי ...המלך: הנוצרים והמוסלמים אשר חלקו ביניהם את העולם המיושב, נלחמים זה בזה, אם כי כל אחד מהם עובד את אלוהיו מתוך כוונה טהורה, מנהיג מנהגי נזירות וצומות ותפילות. עם זאת יצא כל אחד למלחמה כשמטרתו להרוג את חברו, וכל אחד מאמין שהמלחמה שלו צודקת ושעל ידי הלחימה יתקרב אל האלוהים. ובעת שהם לוחמים זה כנגד זה מאמין כל אחד מהם, כי במותו יזכה לגן העדן.

15. אישה שמואל ב פרק יא • א וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָאכִים, וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת-יוֹאָב וְאֶת-עֲבָדָיו עִמּוֹ וְאֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִתוּ אֶת-בְּנֵי עַמּוֹן, וַיָּצֻרוּ, עַל-רַבָּה; וְדָוִד, יוֹשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם.  {ס}בוַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב, וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל-גַּג בֵּית-הַמֶּלֶךְ, וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת, מֵעַל הַגָּג; וְהָאִשָּׁה, טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד.  ג וַיִּשְׁלַח דָּוִד, וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה; וַיֹּאמֶר, הֲלוֹא-זֹאת בַּת-שֶׁבַע בַּת-אֱלִיעָם--אֵשֶׁת, אוּרִיָּה הַחִתִּי.  ד וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ, וַתָּבוֹא אֵלָיו וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ, וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת,מִטֻּמְאָתָהּ; וַתָּשָׁב, אֶל-בֵּיתָהּ.  הוַתַּהַר, הָאִשָּׁה; וַתִּשְׁלַח וַתַּגֵּד לְדָוִד, וַתֹּאמֶר הָרָה אָנֹכִי.  ו וַיִּשְׁלַח דָּוִד, אֶל-יוֹאָב, שְׁלַח אֵלַי, אֶת-אוּרִיָּה הַחִתִּי; וַיִּשְׁלַח יוֹאָב אֶת-אוּרִיָּה, אֶל-דָּוִד.  ז וַיָּבֹא אוּרִיָּה, אֵלָיו; וַיִּשְׁאַל דָּוִד, לִשְׁלוֹם יוֹאָב וְלִשְׁלוֹם הָעָם, וְלִשְׁלוֹם, הַמִּלְחָמָה.  ח וַיֹּאמֶר דָּוִד לְאוּרִיָּה, רֵד לְבֵיתְךָ וּרְחַץ רַגְלֶיךָ; וַיֵּצֵא אוּרִיָּה מִבֵּית הַמֶּלֶךְ, וַתֵּצֵא אַחֲרָיו מַשְׂאַת הַמֶּלֶךְ.  ט וַיִּשְׁכַּב אוּרִיָּה, פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ, אֵת, כָּל-עַבְדֵי אֲדֹנָיו; וְלֹא יָרַד, אֶל-בֵּיתוֹ.  יוַיַּגִּדוּ לְדָוִד לֵאמֹר, לֹא-יָרַד אוּרִיָּה אֶל-בֵּיתוֹ; וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-אוּרִיָּה, הֲלוֹא מִדֶּרֶךְ אַתָּה בָא--מַדּוּעַ, לֹא-יָרַדְתָּ אֶל-בֵּיתֶךָ.  יא וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל-דָּוִד, הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים, וַאֲנִי אָבוֹא אֶל-בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְלִשְׁכַּב עִם-אִשְׁתִּי; חַיֶּךָ וְחֵי נַפְשֶׁךָ, אִם-אֶעֱשֶׂה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה.  יב וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-אוּרִיָּה, שֵׁב בָּזֶה גַּם-הַיּוֹם--וּמָחָר אֲשַׁלְּחֶךָּ; וַיֵּשֶׁב אוּרִיָּה בִירוּשָׁלִַם בַּיּוֹם הַהוּא, וּמִמָּחֳרָת.  יג וַיִּקְרָא-לוֹ דָוִד, וַיֹּאכַל לְפָנָיו וַיֵּשְׁתְּ--וַיְשַׁכְּרֵהוּ; וַיֵּצֵא בָעֶרֶב, לִשְׁכַּב בְּמִשְׁכָּבוֹ עִם-עַבְדֵי אֲדֹנָיו, וְאֶל-בֵּיתוֹ, לֹא יָרָד.  יד וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַיִּכְתֹּב דָּוִד סֵפֶר אֶל-יוֹאָב; וַיִּשְׁלַח, בְּיַד אוּרִיָּה.  טווַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר,לֵאמֹר:  הָבוּ אֶת-אוּרִיָּה, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה, וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו, וְנִכָּה וָמֵת.  {ס}טזוַיְהִי, בִּשְׁמוֹר יוֹאָב אֶל-הָעִיר; וַיִּתֵּן, אֶת-אוּרִיָּה, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָדַע, כִּי אַנְשֵׁי-חַיִל שָׁם.  יז וַיֵּצְאוּ אַנְשֵׁי הָעִיר, וַיִּלָּחֲמוּ אֶת-יוֹאָב, וַיִּפֹּל מִן-הָעָם, מֵעַבְדֵי דָוִד; וַיָּמָת, גַּם אוּרִיָּה הַחִתִּי.  יח וַיִּשְׁלַח, יוֹאָב; וַיַּגֵּד לְדָוִד, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַמִּלְחָמָה.  יטוַיְצַו אֶת-הַמַּלְאָךְ, לֵאמֹר:  כְּכַלּוֹתְךָ, אֵת כָּל-דִּבְרֵי הַמִּלְחָמָה--לְדַבֵּר אֶל-הַמֶּלֶךְ.  כ וְהָיָה, אִם-תַּעֲלֶה חֲמַת הַמֶּלֶךְ, וְאָמַר לְךָ, מַדּוּעַ נִגַּשְׁתֶּם אֶל-הָעִיר לְהִלָּחֵם:  הֲלוֹא יְדַעְתֶּם, אֵת אֲשֶׁר-יֹרוּ מֵעַל הַחוֹמָה.  כא מִי-הִכָּה אֶת-אֲבִימֶלֶךְ בֶּן-יְרֻבֶּשֶׁת, הֲלוֹא-אִשָּׁה הִשְׁלִיכָה עָלָיו פֶּלַח רֶכֶב מֵעַל הַחוֹמָה וַיָּמָת בְּתֵבֵץ, לָמָּה נִגַּשְׁתֶּם, אֶל-הַחוֹמָה; וְאָמַרְתָּ--גַּם עַבְדְּךָ אוּרִיָּה הַחִתִּי, מֵת.  כב וַיֵּלֶךְ, הַמַּלְאָךְ; וַיָּבֹא וַיַּגֵּד לְדָוִד, אֵת כָּל-אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יוֹאָב.  כג וַיֹּאמֶר הַמַּלְאָךְ, אֶל-דָּוִד, כִּי-גָבְרוּ עָלֵינוּ הָאֲנָשִׁים, וַיֵּצְאוּ אֵלֵינוּ הַשָּׂדֶה; וַנִּהְיֶה עֲלֵיהֶם, עַד-פֶּתַח הַשָּׁעַר.  כד וַיֹּראוּ הַמּוֹרִאים אֶל-עֲבָדֶיךָ מֵעַל הַחוֹמָה, וַיָּמוּתוּ מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ; וְגַם, עַבְדְּךָ אוּרִיָּה הַחִתִּי--מֵת.  {ס}כהוַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-הַמַּלְאָךְ, כֹּה-תֹאמַר אֶל-יוֹאָב אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה--כִּי-כָזֹה וְכָזֶה, תֹּאכַל הֶחָרֶב; הַחֲזֵק מִלְחַמְתְּךָ אֶל-הָעִיר וְהָרְסָהּ, וְחַזְּקֵהוּ.  כו וַתִּשְׁמַע אֵשֶׁת אוּרִיָּה, כִּי-מֵת אוּרִיָּה אִישָׁהּ; וַתִּסְפֹּד, עַל-בַּעְלָהּ.  כז וַיַּעֲבֹר הָאֵבֶל, וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיַּאַסְפָהּ אֶל-בֵּיתוֹ וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַתֵּלֶד לוֹ, בֵּן; וַיֵּרַע הַדָּבָר אֲשֶׁר-עָשָׂה דָוִד, בְּעֵינֵי יְהוָה.  {פ}

16. דברי הרמב"ם על הר המוריה • האחת כדי שלא יחזיקו בו העמים וילחמו עליו מלחמה קשה כאשר ידעו שהמקום הזה מטרת התורה מכל העולם. • ושנית שלא ישחיתוהו אותם שהוא בידיהם עתה ויהרסוהו ככל יכולתם, • והשלישית והיא היותר חשובה, כדי שלא יבקש כל שבט שיהא זה בנחלתו ויכבוש אותו, ויהיה שם מן המחלוקת והקטטה כמו שאירע בדרישת הכהונה, ולפיכם בא הציווי שלא יבנה בית הבחירה, כי אם אחר הקמת מלך, כדי שתהא ההחלטה ביד אחיד ויסתלקו הקטטות. • http://www.chabadonweb.com/files/15/2006/t_beav/1.jpg מורה נבוכים, ח"ב, פרק n' וידוע כי עובדי עבודה זרה היו משתדלים לבנות היכליהם ולהעמיד פסליהם במרומי המקומות שמוצאים שם, על ההרים הרמים. לפיכם קידש אברהם אבינו הר המוריה מפני שהוא ההר הגבוה ביותר שם, ופרסם בו את הייחוד. אין ספק לדעתי כי אותו המקום אשר קדש אברהם אבינו בחזון, היה ידוע אצל משה רבינו ואצל רבים, כי אברהם צוה אותם שיהא זה בית עבודה. אבל מדוע לא הזכירו בפירוש בתורה ואל ייחדו אלא נרמז עליו ונאמר אשר יבחר ה' וגו', יש בכך לדעתי שלש חוכמות [=סיבות]:

17. ללא קדושה, ללא רכוש וללא אישה - לא תהיה אלימות!? • לחילונים אין אלוהים! • האם בחברות האלה יש פחות אלימות? • אין חברה ללא רכוש, ללא אישה וגם ללא קדושה. • אבל יש חברות, בהן אחד המניעים לאלימות חסר. האם העדרם של מניעים אלה מצמצם את האלימות? • נזירים חיים ללא אישה וללא רכוש! • חברי קיבוץ חיו ללא רכוש וללא אלוהים!

19. קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה דבר אחר: כי עזה כמות אהבה, אהבה שאוהב האיש לאשתו, שנאמר (קהלת ט') ראה חיים עם אשה אשר אהבת. קשה כשאול קנאה, קנאה שמקנא לה ואומר לה: אל תדברי עם איש פלוני והלכה ודברה עמו, מיד: (במדבר ה') ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו. דבר אחר: כי עזה כמות אהבה, אהבה שאהבו דורו של שמד להקדוש ברוך הוא שנאמר: (תהילים מ"ד) כי עליך הורגנו כל היום. קשה כשאול קנאה, שעתיד הקב"ה לקנא לציון קנאה גדולה, הדא הוא דכתיב: (זכריה ח') כה אמר ה' קנאתי לציון קנאה גדולה. מגילת שיר השירים, ח' http://www.yairgil.com/golden-calf2007/Dscf0005-egel.jpg • כִּי-עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה שיר השירים, ח:ו' • כי עזה כמות אהבה, עזה אהבה כמות שהקב"ה אוהב אתכם, הדא הוא דכתיב: (מלאכי א') אהבתי אתכם אמר ה' וגו'. קשה כשאול קנאה, בשעה שמקנאים אותו בעבודת כוכבים שלהם, שנאמר: (דברים ל"ב) יקניאוהו בזרים. דבר אחר: כי עזה כמות אהבה, אהבה שאהב יצחק את עשו, הדא הוא דכתיב: (בראשית כ"ה) ויאהב יצחק את עשו. קשה כשאול קנאה, שקנא עשו ליעקב, שנאמר: (שם כ"ז) וישטום עשו את יעקב. דבר אחר: כי עזה כמות אהבה, אהבה שאהב יעקב ליוסף, שנאמר (שם ל"ז) וישראל אהב את יוסף מכל בניו. קשה כשאול קנאה, שקנאו בו אחיו שנאמר (שם) ויקנאו בו אחיו. דבר אחר: כי עזה כמות אהבה, אהבה שאהב יהונתן לדוד, שנאמר: (שמואל א' י"ח) ויאהבהו יהונתן כנפשו. קשה כשאול קנאה, קנאה שקנא שאול לדוד שנאמר (שם) ויהי שאול עוין את דוד.

20. הקנאה והתאווה והכבוד, מוציאין את האדם מן העולם. אבות, ד:כ"ז • כבוד? • האם במובן של dignity, honor, או respect ? • או במובן אחר? • קנאה • תאווה • כבוד

21. סוף