1 / 11

אגרת פסולת אשפה עודפת משמעויות והשלכות

אגרת פסולת אשפה עודפת משמעויות והשלכות. יישום הלכת בג"צ 1756/10 עיריית חולון נ' שר הפנים ואח' נועה בן-אריה, עו"ד. רקע ובסיס להגשת העתירה. עיריית חולון ביקשה לאשר חוק עזר לפינוי פסולת ממפעלים בתחומה, ולהשית אגרה ייעודית בגין הפינוי. (חוק עזר לחולון (פינוי פסולת), התשס"ח-2007).

inez-robles
Download Presentation

אגרת פסולת אשפה עודפת משמעויות והשלכות

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. אגרת פסולת אשפה עודפת משמעויות והשלכות יישום הלכת בג"צ 1756/10 עיריית חולון נ' שר הפנים ואח' נועה בן-אריה, עו"ד

  2. רקע ובסיס להגשת העתירה • עיריית חולון ביקשה לאשר חוק עזר לפינוי פסולת ממפעלים בתחומה, ולהשית אגרה ייעודית בגין הפינוי. (חוק עזר לחולון (פינוי פסולת), התשס"ח-2007). • חוק העזר המבוקש, מבוסס על חוק עזר קיים של עיריית חולון, הוא חוק עזר לחולון (מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), התשמ"ב-1982, מכוחו גובה העירייה, במשך כ-30 שנים, אגרה מהמפעלים שבתחומה, בגין פינוי הפסולת הנאצרת אצלם. • למשרד הפנים התנגדות עקרונית לכל שינוי נורמטיבי, המביא בפועל להעלאה של גבייה בגין מתן שירותים מוניציפאליים. לפיכך התנגד משרד הפנים לחוק העזר החדש המבוקש. • להתנגדות משרד הפנים הצטרף משרד המשפטים.

  3. עמדת המדינה • לשיטת משרד הפנים ומשרד המשפטים, לא ניתן לקבוע אגרה ייעודית לפינוי פסולת מתחומיה של רשות מקומית, שכן פינוי הפסולת הינו נושא המצוי בתחום "שירותי הליבה" שעל רשויות מקומיות לספק באמצעות גביית הארנונה הכללית. • לפיכך, יש לראות בקביעת אגרה ייעודית לפינוי פסולת, משום העלאה למעשה, של תעריפי הארנונה. • נוכח דיני ההקפאה החלים על הארנונה הנגבית ע"י הרשויות המקומיות, לא ניתן לעשות כן. • גם אם ניתן לקבוע אגרה ייעודית לפינוי פסולת – יש לעשות זאת בכפוף ל-2 תנאים: • לאפשר הטלת אגרה בגין פינוי פסולת בכמויות עודפות (הכמויות שמעבר לכמויות המטופלות במסגרת "שירותי הליבה"); • להחיל את דיני ההקפאה גם על תעריפי אגרות והיטלים של הרשויות המקומיות, כך שתעריפי האגרה הייעודית החדשים, לא יעלו על התעריפים הקודמים, ולא יינתן אישור לקביעת אגרות, לרשויות מקומיות שלא אחזו בחוק עזר המאפשר גביית אגרה בגין פינוי הפסולת.

  4. עמדת עיריית חולון ומש"מ • "שירותי הליבה" הינו מונח עמום, אשר כולל בתוכו הרבה מאוד נושאים. • בתי המשפט המחוזיים כבר קבעו, כי פינוי פסולת של עסקים בכמויות חריגות של פסולת, ביחס למגורים ולעסקים אחרים, אינו כלול ב"שירותי הליבה". • ישנם לא מעט "שירותי ליבה", בגינם נגבים תשלומי חובה ייעודיים (למשל: אגרות והיטלי פיתוח; תשלומי חינוך לגיל הרך). • ייתכן ופינוי פסולת בכמויות "ביתיות" נכנס בגדרי "שירותי הליבה" שצריך לממנם מגביית ארנונה העירונית, ואולם פינוי פסולת בכמויות חריגות (תעשייתיות), אינו צריך להיות ממומן מכספי הארנונה. • מאז ומתמיד לא כללה העירייה את האגרה הנ"ל בליבת השירותים הממומנים מכספי הארנונה. • חוק העזר החדש והאגרה הייעודית המבוקשת במסגרתו, נועדו להתאים למצב המשפטי כיום, לתפיסות חדשות בטיפול בפסולת (שמירה על הגנת הסביבה וכד').

  5. עמדת מש"מ(נוסף על העמדות המשותפות למש"מ ולעיריית חולון) • המציאות המעשית והמשפטית, בכל הנוגע לשוק הטיפול בפסולת, השתנתה משמעותית בשנים האחרונות. • עיקרון "המזהם משלם" שבחקיקה מודרנית של המדינה, מצוי גם בבסיס הרעיון של קביעת אגרה ייעודית לפסולת בכמות תעשייתית. • קביעה כי פסולת בכמויות תעשייתיות תטופל מכספי הארנונה, חוטאת לעקרון ה"מזהם משלם", ומעשה מטילה על התושב הביתי הרגיל, "לשלם" על הטיפול בפסולת בכמויות תעשייתיות המיוצרת ע"י מפעלים.

  6. עיקרי פסק הדין • תנאים לקביעת תשלום חובה ייעודי (תנאים מצטברים): • השירות הניתן ע"י הרשומ"ק הינו שירות המצוי בתחום סמכויותיה של הרשומ"ק – סמכויות אלו מוגדרות בעיקר בפרק 12 לפקודת העיריות [נוסח חדש], ובהוראות המקבילות החלות על מועצות מקומיות, ואולם ניתן למצוא סמכויות גם בסעיפי חוקים עצמאיים (כגון: חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958), ובהם מוסמכות רשומ"קליתן שירותים בתחומים שונים. • המדובר בשירות שאינו מתחום השירותים בגינם נגבית הארנונה.

  7. עיקרי פסה"ד – המשך • פינוי פסולת מצוי בלב השירותים שרשות מקומית מוסמכת, ואף חייבת עפ"י דין, ליתן (סעיף 242(2) ו-242(4) לפקודת העיריות; חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984). • פינוי של פסולת בכמות "בסיסית", "רגילה", צריך להיות ממומן מכספי הארנונה. • רשות מקומית רשאית לקבוע, כי כל כמות החורגת מכמות "בסיסית" זו, תפונה בתמורה לתשלום חובה (מסוג אגרה) שיושת על יצרן הפסולת החריגה בכמותה. • דיני ההקפאה לא חלים (במשתמע או מכללא) על אגרה לפינוי פסולת בכמות תעשייתית

  8. הרציונאלים שבבסיס פסק הדין • צדק סביבתי והגשמת עיקרון "המזהם משלם" • גבייה לפי העלויות הריאליות הכרוכות בטיפול בפסולת • בתחשיבי אגרה ייעודית מתאפשרת יצירת דיפרנציאציה בין מפעלים המייצרים פסולת בכמות תעשייתית, למפעלים המייצרים פסולת בכמות בסיסית. • התאמת החקיקה המוניציפאלית לחקיקה עדכנית מדינתית בתחום (חוקי המשרד להגנת הסביבה בנושאי הטיפול בפסולת).

  9. סיכום הוראות אופרטיביות מפסה"ד • חוק עזר של רשות מקומית, צריך להבחין בין כמויות פסולת נורמטיביות, לבין כמויות פסולת החורגות מהנורמה: • האגרה הייעודית צריכה להיגבות בגין כמויות הפסולת החריגות בלבד. • האגרה צריכה לבטא תחשיב של עלויות השירות בפועל, בהתאם לכללים בדבר תחשיבי אגרות והיטלים. • האגרה אינה כפופה לדיני ההקפאה. • מומלץ למשרד הפנים, לקבוע תבחינים ואמות מידה, לאישור חוקי עזר בנושא.

  10. קשיים ביישום פסק הדין • לא נקבע בפסה"ד מהי "כמות פסולת נורמטיבית", אשר חריגה ממנה מאפשרת לרשות המקומית לגבות אגרת פסולת בגין פינויה (ביהמ"ש מותיר נושא זה למשרד הפנים ולמשרד להגנת הסביבה). • ברשויות מקומיות רבות ישנם הסדרים לפינוי פסולת באופן עצמי ע"י יצרני הפסולת (אזורי תעשייה וכד'). • בהמלצת ביהמ"ש למשרד הפנים, לקבוע תבחינים ואמות מידה לאישור חוקי עזר בנושא על ידו, מקופלת גם יכולתו של המשרד להחליט לקבוע את מרכיבי השירות בגינם תוכלנה הרשויות המקומיות לקבוע אגרה, ואת התעריפים המרביים של כל מרכיב (או של השירות בכללותו).

  11. תודה על הסבלנות ועל ההקשבה

More Related