Download
1 / 21
220 likes | 390 Views
תיכון עירוני כי"ח כל ישראל חברים ע"ש פרופ ' רנה קסין. לקראת כיתה ז'. "כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם". פרופ ' רנה קסין, זוכה פרס נובל לשלום, השתתף בניסוח מגילת זכויות האדם והאזרח שאומצה על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות בשנת 1948. מתוך ההכרזה:
E N D
תיכון עירוני כי"ח כל ישראל חברים ע"ש פרופ' רנה קסין לקראת כיתה ז' "כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם"
פרופ' רנה קסין, זוכה פרס נובל לשלום, השתתף בניסוח מגילת זכויות האדם והאזרח שאומצה על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות בשנת 1948. • מתוך ההכרזה: • "כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם". • "כל אדם זכאי לחינוך". • החינוך יכוון לפיתוח המלא של האישיות ולטיפוח יחס כבוד לזכויות האדם ולחירויות היסודיות; החינוך יטפח הבנה, סובלנות וידידות בין כל העמים והקיבוצים הדתיים והגזעיים, ויסייע במאמץ של האומות המאוחדות לקיים את השלום."
חזון בית הספר – אני מאמין תפקידו של ביה"ס לתרום לטיפוח אישיותו של התלמיד כאדם אוטונומי ולהעמיק את המודעות והמעורבות למימוש ערכי כבוד האדם וחירותו. החינוך הערכי והחינוך האינטלקטואלי הם מרכיבים מרכזיים בחינוכו של אדם. חינוך ערכי מעמיד במרכז את ערך הבחירה האישית. הוא מציג בפני המתחנך את המורכבות של ההכרעה כאשר ערכים מתנגשים. חינוך ערכי דמוקרטי אינו חינוך פתוח ללא גבולות, הוא מושתת על הקפדה על זכויות האדם והאזרח ועל המשך קיומו של המשטר הדמוקרטי. החינוך האינטלקטואלי מטפח חשיבה עצמאית, הגיונית וביקורתית. הוא עוסק בבירור מושגים ותובע נכונות לבדוק, לאשש או להפריך הנחות והכללות. חינוך אינטלקטואלי מחייב חינוך לשיקול דעת לסקרנות ולפתיחות. הוא מבקש לפתח סובלנות כלפי דעות, השקפות ותרבויות שונות ומסייע לעיצוב אדם בעל עמדות אידיאולוגיות.
יעדי בית הספר • בהתאם לגישתו החינוכית של ביה"ס נקבעו היעדים הבאים: • לאפשר לתלמיד ללמוד ולהתפתח באווירה בטוחה, הוגנת ומטפחת. • לפתח את יכולת החשיבה הביקורתית של התלמיד על ידי הצגה של נושאים תוך ניתוח והבנת העובדות. כך מתאפשרת לתלמיד בחירה והכרעה אישית המסייעת לגיבוש השקפת עולם אישית. • לאפשר לתלמיד להכיר תחומי דעת ותרבות שונים ומגוונים כדי שיהיה מסוגל לבחור בתחום המעניין אותו אשר בו הוא מבקש להתפתח. • לנסות להגביר את מודעותו העצמית של התלמיד על ידי התייחסות לכלל הנושאים וההתלבטויות המעסיקים אותו כמתבגר והמשפיעים על התפתחותו הרגשית. • לפתח מיומנויות למידה הנדרשות לקידום התלמיד כלומד אוטונומי המסוגל לספק את סקרנותו האינטלקטואלית ולחתור לידע ולהבנה של נושאים חדשים.
יעדי בית הספר (2) • לסייע לתלמיד לגבש את זהותו האישית והקיבוצית באמצעות לימוד אינטלקטואלי וחוויתי של תכני התרבות היהודית והישראלית וערכיה. • לחשוף את התלמיד לחוויות מתחומי תרבות רבים ומגוונים ככל האפשר ולהכשירו להיות צרכן תרבות אנין בשעות הפנאי. • לחשוף את התלמיד לאירועים המתרחשים במדינה ובעולם, כדי לאפשר לשמוע מגוון דעות, לדון באירועים תוך הכרת העובדות ולגבש דעה עצמית המתבססת על הבנה וידע, תוך הבנה והערכה של דעות שונות ומנוגדות. • לאפשר לכל תלמיד לממש את זכותו ללמוד ולהתפתח בקצב שלו ובסביבתו החברתית. לשם כך אנו מאפשרים לתלמידים ברמות שונות ללמוד באותה מסגרת בית ספרית וכיתתית, לקיים פעילות חברתית ותרבותית משותפת תוך חינוך להכרה ולהערכה של השונות בין התלמידים ולקבלת החריג בחברה. • לצמצם פערים לימודיים ובעת ובעונה אחת שאיפה לטיפוח מצוינות. • לפתח את המודעות לאיכות הסביבה ולשמירה והגנה של ערכי הטבע.
נתוני זכאות לבגרות ממוצע בית ספרי ממוצע ארצי
מעל 50% מהתלמידים בכיתות העיוניות למדו במגמות מדעיות-טכנולוגיות
כ- 60% מכלל תלמידי התיכון לומדים במגמות מדעיות וטכנולוגיות: פיזיקה, ביולוגיה, כימיה, מינהל וכלכלה
הוראה דיאלוגית הגישה של "הוראה דיאלוגית" מבוססת על המחויבות ההומניסטית, האידיאולוגית לראיית האדם כסובייקט. כלומר, על ההנחה שלכל אדם רובדי עומק בעלי מימדים קוגניטיביים ורגשיים שבעזרתם הוא מארגן ומפרש את המציאות ומעניק לה משמעות. למידה משמעותית היא למידה שיש בה הפנמה – פיתוח של הרבדים הפרשניים ושימוש בהם. המורה הוא מתווך, אדם ה"מתניע" פעילות של למידה ושל הפנמה. המבחן של ההפנמה היא היכולת להשליך את הנלמד להקשרים ולסיטואציות חדשות.
מהי הוראה דיאלוגית פרופ' ק. פרנקנשטיין • דידקטיקה המכוונת לפיתוח כישורי החשיבה המופשטת הן בתחום הקוגניטיבי והן בתחום הרגשי, לתלמידים בעלי כישורי חשיבה תקינים ולתלמידים שחשיבתם המופשטת נחבלה על רקע סביבתי. • הוראה דיאלוגית מביאה לפיתוח של קהילת למידה אקטיבית, להגברת האחריות של השותפים לתהליך הלמידה, לבניית יחסי גומלין משמעותיים בין השותפים ולשיפור הישגים.
פדגוגיה דיאלוגית • צלע מורה-תלמיד: התכוונות של המורה לסובייקט של התלמיד (עולמו הפנימי וכישוריו הקוגניטיביים), הדדיות, שוויוניות, אמפתיה רגשית וקוגניטיבית, ערנות לתרומה ההדדית בלמידה (לדוגמא: לראות בתגובות הבלתי צפויות ואפילו השגויות של הלומד כתוכן לימוד). • צלע מורה- תוכן ולומד-תוכן: התוכן הנלמד גם הוא סובייקט, כלומר בעל משמעות ייחודית ומהותית. יש לגלות את המשמעות האישית שיש בו למורה ולתלמיד, בנוסף למשמעותו האוניברסאלית. • דיאלוג אמיתי עם הטקסט – • הינו ערובה לפיתוח הבנת הנקרא.
יום החינוך: תכנית שש שנתית ייחודית ברמה ארצית
