" המהפכה הירוקה" ותוצאותיה א. תאר שלושה חידושים שהוחדרו לחקלאות במסגרת "המהפכה הירוקה".

1. "המהפכה הירוקה" ותוצאותיה א. תאר שלושה חידושים שהוחדרו לחקלאות במסגרת "המהפכה הירוקה". ב. הסבר שלוש תופעות לוואי שליליות, שנבעו מהכנסת החידושים שתארת בסעיף א'. (תוכלו להתייחס לתופעות בתחומים שונים: אקולוגי, כלכלי, חברתי, דמוגרפי).

2. א. חידושים שהוחדרו לחקלאות במסגרת "המהפכה הירוקה" • החדרת מיכון מודרני ומתקדם,כגון: ,טרקטורים, קטפות, קומביין, מכונות זריעה וכו'. • הכנסת שיטות השקיה מתקדמות כמו , טפטפות, השקייה ממוחשבת • הדברה ודישון בחומרים כימיים וביולוגיים שונים

3. הכנסת זנים חדשים, משופרים,פיתוח זנים חדשים על בסיס זנים מקומיים חזקים, • החדרת זנים מארצות אחרות שתנובתם גבוהה .. העלאת כוחם של הגידולים הנדרשים בעולם המפותח והזנחת גידולים אחרים.

4. ב. תופעות לוואי שליליות • טעמם של הזנים החדשים היה שונה פחות טעים, מחירם ירד לכן הממשלה השלימה את המחירים לאיכר בכדי לעמוד בתחרות השוק.שינויי אקולוגי • הסיוע לאיכרים לא היה אחיד ,הקרקעות לא היו בגודל אחיד ,נוצר מצב של איכרים בעלי הון עודף ואחרים שנושלו מקרקעותיהם בשל חוסר היכולת לאפשר שיפורים והחדרת מיכון. קיטוב

5. רמת היבולים גדלה בשל מערכות השקיה מפותחות, הכנסת דשנים מלאכותיים, הדברה ומלחמה במזיקים, בכדי לממן זאת היה צורך במתן הלוואות – האיכר לא יכול להתמודד כנגד החובות ,חובותיו גדלו, מצוקתו גדלה והוא החל למכור את קרקעותיו ,לנטוש את הקרקעות או לעבוד כעובד שכיר, נוצר תהליך חברתי של הגירה לעיר והגדלת שיעור האבטלה. הגירה • השימוש החקלאות עתירת טכנולוגיה הגדילה את התלות באספקת דלק, דשנים, מדבירים ,משברי האנרגיה העלו את המחירים. עלות גבוהה

6. שינויים אקולוגיים – הגידולים החדשים לא עמדו בפני מגפות ,מחלות ושינויי אקלים האיכרים היו צריכים לייבא מדבירים והעלויות גדלו . השקעה במפעלי פיתוח חקלאיים כמו : השקיה, ניקוז, בירוא יערות, במטרה להגדיל את היקף השטח המעובד ו/או היבולים

7. המהפכה הירוקה • "המהפכה הירוקה" אמורה להיות פריצת דרך מודרנית לבעיות יצור המזון במדינות המתפתחות. • א. הסבר את המושג "המהפכה הירוקה" • ב. תאר את בעיית יצור המזון, ואת תרומת "המהפכה הירוקה" לפתרון בעיה זו. • ג. הסבר את הטענה ש"המהפכה הירוקה" הגדילה את מצוקתם של האיכרים הזעירים, והפכה לנטל על המדינה.

8. א המהפכה הירוקה– פירושה: כינוי למהפכה בתחום החקלאות, אשר התרחשה בשנות ה-60 של המאה ה- 20, במקביל לרפורמה האגררית. משמעותה: הכנסת זנים משופרים ומיכון מתקדם לחקלאות. לדוגמה: פותחו זני חיטה חדשים במכסיקו (=חיטה ננסית) וזני אורז חדשים בפיליפינים. מטרתה: הגדלת התפוקה ע"י הכנסת זנים חדשים, משופרים.

9. בכדי לעודד את האיכרים להצטרף למהפכה זו, • נעשו הדברים הבאים: • ניתן אשראי לאיכרים אשר לא יכלו לקנות • בעצמם את המיכון המודרני. • מכירת זרעים במחיר מסובסד. • קניית התוצרת במחיר גבוה כדי למשוך את • האיכר לשינוי

10. ב. בעיית ייצור המזון בעולם המתפתח ותרומת "המהפכה הירוקה" לעניין זה: • הגורמים המרכזיים לכך שהעולם המתפתח סובל ממחסור במזון: • משקיהם של מרבית החקלאים קטנים מכדי שיוכלו לאפשר לבעליהם קיום ברווחה. • חקלאים רבים נתונים במעגל העוני, ומצבם הכלכלי הירוד אינו מאפשר להם לרכוש מכון מתקדם על-מנת להגיע ליבול רב יותר. • העובדה שחלק ניכר מן העוסקים בחקלאות הם בערים, מקשה על הכנסת שיטות עיבוד מתקדמות

11. לחקלאים רבים אין מוטיבציה אישית לשיפור מצבם. הם מאמינים כי לעולם לא יוכלו להשתחרר מתנאי העוני הקשים בהם הם נתונים. • שטחים חקלאיים נרחבים ממוקמים במקומות בהם יש קשיים פיסיים-אקלימיים: אזורים הרריים, תחומי האקלים הערבתי ועוד. • ארגון הפעילות החקלאית מסורבל במדינות רבות, ולא תמיד רואים אנשי המינהל את טובת החקלאים לנגד עיניהם.

12. תרומת "המהפכה הירוקה, לשיפור מצב המזון בעולם המתפתח: • המהפכה הירוקה תרמה לגידול בייצור המזון בעולם המתפתח, בשל הכנסתם של זנים חדשים העמידים גם בתנאי אקלים קשים יחסית. בנוסף, היא העמיקה את השימוש בידע מתקדם ובטכנולוגיה מודרנית. • דוגמה בולטת לכך היא מכסיקו. בראשית שנות החמישים החלו לגדל בה חיטה ננסית, אשר כמעט הכפילה את כמות היבולים במדינה. דוגמה נוספת היא הפיליפינים, שם הוכנסו בשנות השישים זני אורז חדשים שתרמו להגדלת היבולים.

13. תומס מלטוס פיתח תיאוריה לפיה האוכלוסייה גדלה בקצב של טור חשבוני, מכאן, שעם הזמן ייווצר מצב בו האוכלוסייה גדלה בקצב מהיר מזה של היבולים החקלאיים, והתוצאה: רעב.

15. למזלנו, התיאוריה לא התממשה בשל העובדה שמלטוס לא חזה מספר התרחשויות: • המהפכה הירוקה והרפורמה בחקלאות תרמו לגידול בתוצרת החקלאית. • יכולתו של האדם לבנות כלים ומכשור מודרני שיסיעו לשיפור היבול החקלאי, כדוגמת התפלת מים וגשם מלאכותי. • עלייה בגיל הנישואין והישגי התוכניות לצמצום הילודה ותכנון המשפחה סיוע חוץ שניתן על ידי המדינות המפותחות למדינות המתפתחות

16. סיוע חוץ • ארגון המזון והחקלאות של האו''ם (F.A.O) שם לו למטרה לעודד את הגידול בתפוקה החקלאית בעולם המתפתח, כדי להפחית את מימדי הרעב. • שלוש דרכים מרכזיות לעידוד החקלאות: • פיתוחם של משקים להדגמה, אשר אליהם נשלחו חקלאים להשתלמויות. • סיוע כספי לחקלאים המאמצים שיטות עיבוד מתקדמות עתירות טכנולוגיה. • סיוע בעזרת מומחים מקצועיים אשר הגיעו לארצות המתפתחות והעניקו מהידע שברשותם לאוכלוסיה המקומית.

17. חלוקת הארץ לחבלים...(מלא את הטבלה) למרות שארצנו קטנה מאוד, עדין נהוג  לחלק את הארץ למספר אזורים ע"פ מדדים שונים.

18. להלן סקירה גיאולוגית של אזורי הארץ הנמצאים בחבל הים תיכוני. אזור יהודה - שדרת ההר: בנויה מקמר גדול המתחיל מחברון לכיוון ירושלים, רמאללה ועד לעמק בית שאן. קמר ענק זה חצוי באזור ירושלים ולכן החלק הדרומי מכונה קמר חברון ואילו החלק הצפוני מכונה קמר רמאללה. בהשפעת תהליכי בלייה של גשם על סלעי גיר , נוצרות קרקעות אדומות , המכונות "טרה רוסה" . (תהליך בלייה הוא תהליך שחיקה של סלע באמצעות מים, רוח וטמפרטורה).

19. האזורים השונים בחבל יהודה הם: נופי הרי יהודה: גוש הררי  שמצידו המזרחי נמצא אזור מדברי ומצידו המערבי נמצאת השפלה. האזור מחולק לשלושה אזורי משנה : הר חברון- החולייה ההררית ביותר בקמר. הרי ירושלים- החולייה הנמוכה ביותר בקמר, ולכן דרך אזור זה נסלל מעבר החוצה את ההר. הרי בית אל- החלק הצפוני  של הקמר.    הרי בית אל 1016 מטרהשפלה- השתפלות הרי יהודה לכיוון מערב יוצרים אזור נמוך ,  אך עדיין גבוה ממישור החוף. גובה הרי השפלה נע בין 200-500 מטר.  

20. .השומרון - אזור זה בנוי משני קערים ושני קמרים:  קער הר שכם  וגלבוע קמר הרי אום אל פחם ,קמר הכרמל  וקער רמת מנשה כרמל- בנוי בצורת משולש המוגבל בצידו המערבי בים תיכון, בצידו הצפוני עמק יזרעאל ובצידו הדרום מזרחי ירידה לרמת מנשה.רוב הכרמל בנוי ממסלע גיר וקירטון, אולם ניתן למצוא בזלת וטוף וולקני.

21. רמת מנשה -  קער נמוך הבנוי ממסלע קרטוני ולכן נוצר בו נוף טבעי מעוגל. הרי אום אל פחם - קמר שבדומה לכרמל , מוגבל אף הוא. בצפון ובמזרח גובל עם עמק יזרעאל ומדרום בעמק דותן. הרי שכם וגלבוע - אזור הקערים הגבוהים ביותר בארץ.למרות שנופו הררי , אזור זה הוא למעשה קער המגיע לגובה 940 מטר בהר עיבל. בתוכו קיימות בקעות פנימיות המשמשות לחקלאות.

22. בשונה מהרי יהודה אין הרי שומרון גוש הרים אחד, אלא מספר הרים המופרדים ע"י עמקים ארוכים. גובה ההרים משתנה מ 550 בכרמל לשיא של 940 בהר עיבל. הרי השומרון משתפלים באטיות כלפי מישור החוף של השרון ללא אזור ביניים בדומה לשפלה. לעומת זאת הירידה לכיוון מזרח (שקע הירדן)  תלולה מאוד.    

23. הגליל - ארבע מאפיינים לגליל המבדילים אותו משאר חלקי הארץ האחרים: I.     נופי הגליל נוצרו עקב העתקים שיצרו קמרים , קערים וגושים נטויים., בשילוב עם אקלים ים תיכוני נוצרו מעיינות באזור. II. עוביים של סלעי משקע ימיים בגליל הוא רב יותר מאשר אזור הנגב וזאת משום קרבתו של הגליל למרכזי הצפה ימיים (בעבר). III.         שילוב מסלע גירני ואקלים ים תיכוני , גורם להמסת הגיר (קארסט) , תופעה היוצרת טרשונים, בלועים, מחילות , מערות ומערות נטיפים. IV.         אזורים נרחבים בגליל מכוסים בזלת.

24. אזורי הגליל השונים יפורטו להלן: עמק יזרעאל ועמק בית שאן, אזור כנרות, גליל תחתון וגליל עליון.                                            אזור הגליל מחולק לאזורי המשנה הבאים: עמק יזרעאל ועמק בית שאן, שקע הירדן, גליל עליון וגליל תחתון.

25. עמק יזרעאל ועמק בית שאן: עמקים עשירים באדמות סחף המנוצלים לחקלאות, הממוקמים בין השומרון לגליל. עמק זה חוצה את הארץ מכיוון מזרח למערב והוא מוגבל בדרום -ע"י הכרמל, גלבוע וגבעות שפרעם. ובמזרח והצפון- מוגבל ע"י רמות הגליל התחתון. עמק בית שאן - נכנס לתחום השבר הסורי אפריקאי ובו שלושה מפלסים: גאון הירדן שבו זורם הירדן, ככר הירדן ומרגלות הגלבוע.

26. אזור כנרות - מאזור בית שאן במזרח ועד אזור עין גב שעל הכנרת , ישנה בקעה אליה מתנקזים מי נהר הירמוך והירדן. באזור זה נקווה אגם הכינרת שמערבו הרי הגליל התחתון וממזרחו רמת הגולן. עמק החולה - מצפון לכינרת ירד שפך בזלת מרמת הגולן לתוך השבר הסורי אפריקאי. שפך זה יצר את רמת כורזים המפרידה בין הכינרת לעמק החולה. נהר הירדן פרץ מעבר דרך רמה זו , אזור המכונה "הירדן ההררי".

27. אזור כנרות - מאזור בית שאן במזרח ועד אזור עין גב שעל הכנרת , ישנה בקעה אליה מתנקזים מי נהר הירמוך והירדן. באזור זה נקווה אגם הכינרת שמערבו הרי הגליל התחתון וממזרחו רמת הגולן. עמק החולה - מצפון לכינרת ירד שפך בזלת מרמת הגולן לתוך השבר הסורי אפריקאי. שפך זה יצר את רמת כורזים המפרידה בין הכינרת לעמק החולה. נהר הירדן פרץ מעבר דרך רמה זו , אזור המכונה "הירדן ההררי".

28. גליל תחתון -  נוף הגליל התחתון  מלא בעמקים ורכסים מקבילים. העמק הדרומי הוא עמק יזרעאל  שבליבו ישנם שני הרים , הר תבור וגבעת המורה. רכס  הבא הוא שרשרת הרי נצרת וגבעות אלונים שפרעם. לאחר מכן בקעת תורען, הר תורען ,בקעת נטופה ,רכס יודפת, בקעת סכנין, הר כמון ובקעת בית הכרם. (ראה דף מצורף).

29. גליל עליון-  בנוי משלושה גושים שהגוש המרכזי הוא הגבוה ביותר. גליל עליון תיכון- הוא הורסט המגיע ל - 1208 מטר  בצורת הר מירון הבנוי מסלעי גיר. הגוש יורד לכיוון צפון ומסתיים בנהר הליטני בלבנון . גליל עליון מערבי- בנוי משלוחות היורדות מהר מירון לכיוון מערב, עד למישור החוף הצפוני. באזור זה נוצרות קרקעות וניתן לקיים חקלאות. גליל עליון מזרחי- אזור הרי צפת והרי כנען, השלוחות המזרחיות של הגליל התיכון המסתיימות בהרי נפתלי הצופים על עמק החולה

30. מישור החוף מישור החוף הוא אזור שצבר במשך תקופה ארוכה סחף של נחלים שירדו משדרת ההר המרכזית  לכיוון ים תיכון וחול שהגיע מהים לחוף. לכן השכבות באזור בנויות מחול, חול אדום ורכסי כורכר סמוך לים. מתחת לשכבות אילו נמצא גיר וחוואר.

31. נופי מישור החוף - מישור חוף יהודה : הקטע הרחב ביותר של מישור החוף בארץ, ההולך ונהייה צר יותר כלפי צפון. אזור זה מתחיל ממישור החוף של הנגב ועד נחל ירקון. רצועה זו מאופיינת ברצועות חול עליהם נבנו אשדוד ראשל"צ , חולון ות"א. למעט דיונות חול ישנן גם רכסי כורכר ואזורים מישוריים פוריים מאוד  שנוצרו מסחף שהובא ע"י נחל איילון וסורק השרון- מתחיל בנחל ירקון ומסתיים בנחל תנינים.

32. רצועה זו בנויה משלושה רכסי כורכר מקבילים זה לזה מדרום לצפון. רצועה מזרחית נמצאת בין הרי שומרון לגבעות החול האדומים, רצועת אדמה פורייה ועשירה ממים שמגיעים מנחלי השומרון היורדים לשרון.(רצועת המרזבה). רצועה אמצעית – גבעות חול אדומים עליהם הוקמו פרדסים וישובים כגון כפ"ס. רצועה מערבית- בנויה משלושה רכסי כורכר מקבילים מדרום לצפון, בניהם עוברים כביש מהיר מת"א- לחיפה , רכבת ת"א -חיפה והכביש הישן מת"א -לחיפה.

33. אדן היבשת וחוף הים של ארץ ישראל החומר הבונה את חופי א"י: חופי חולות - רצועת חול המתמשכת מצפון סיני ועד יפו . מקור החול באזור זה הוא פרי הסחף של הנילוס הנשפך לחופי ים תיכון ומגיע לאזורינו באמצעות זרמים מחוף מצריים לכיוון א"י. חופי כורכר- דיונות חול בחוף הים , נתקשו ע"י המסת גיר הנמצא בחול. גשמים מרובים היורדים על הדיונה ממיסים את הגיר המחלחל לתוך הדיונה, והוא גורם להתקשות הדיונה והפיכתה לסלע.

34. רכסי הכורכר הנמצאים סמוך לים עברו תהליכי בלייה ע"י הים , תהליך זה המכונה "גידוד" יצר רצועת כורכר שטוחה המובילה לרכס.