קהילות

1. קהילות תיכון ה"מושבה" זכרון יעקב מדעי החברה/מירי אבירם

2. כיצד נוצרה הקהילה הראשונה בעולם? בני הזוג גרהרד ג'ין וגרהרד לנסקיGerhard Lenski) ) תיארו באמצעות מחקרים סוציולוגיים שביצעו, את תפקידה של הטכנולוגיה בעיצוב החברות האנושיות. המחקר, שאת נושאו הם כינו "אבולוציה סוציו-תרבותית", דן בתהליך השינוי המתרחש בחברה כתוצאה מהתעשרותה בידע חדש. לדעתם, הטכנולוגיה היא הקובעת את יכולתה של החברה לנצל את המשאבים החומריים בסביבתה ועל כן עומדת ביסודם של כל שאר ההיבטים החברתיים. חברות שאינן מתקדמות מבחינה טכנולוגית, תהיינה יותר נתונות לחסדי הטבע. משום שכך, נמצא ביניהן מוטיבים דומים רבים, ואילו השונות תנבע בעיקר מהשוני במשאבי הטבע המצויים בסביבתן. חברות אלו משתנות בקצב איטי למדי, והן יכולות לשמר את תרבותן במשך דורות. חברות יותר מפותחות, לעומת זאת, משקיעות משאבים עצומים בניצול משאבי הטבע ועיצובו כך שיתאים לצרכיהם, ובכך מצמיחות רבגוניות תרבותית במידה ניכרת. חברות אלה, בניגוד לקודמות, משתנות בקצב מסחרר, והשינויים בהן מורגשים לעתים תוך שנים ספורות.

3. בני הזוג לנסקי הגדירו את החברות השונות בהתאם לרצף ההיסטורי ובהתייחס להתפתחות הטכנולוגית. החברה הראשונה הוגדרה "חברת צייד ולקט" שזו למעשה הקהילה הראשונה שהתהוותה בעולם על בסיס שבטי. חברה של ציידים-לקטים היא חברת נוודים אשר המערכת הכלכלית שלה מבוססת על איסוף מזון מצמחי בר, וכן ציד של בעלי חיים. זוהי חברה אשר אינה עוסקת בחקלאות, או בגידול בעלי חיים מבויתים. בחברת הציידים-לקטים, חלוקת העבודה התחלקה לרוב בצורה מגדרית: הנשים עסקו בליקוט של קטניות, פירות, ירקות וכו', כיוון שזו פעולה שלא צריכים להסב לה תשומת לב מלאה, וניתן להפסיקה ולחדשה בנקל, ולהתפנות לטיפול בילדים ולעיסוקים אחרים. הגברים עסקו לרוב בציד בעלי חיים, ונעדרו לעתים תקופות ארוכות מביתם. ציידים-לקטים חיו בדרך כלל בקבוצות חברתיות קטנות ומבודדות יחסית, המונות לא יותר מכמה עשרות בני אדם

4. ראיות ארכאולוגיות מעידות על כך שעד לפני 12,000 שנה, כל בני האדם היו ציידים-לקטים. המהפכה הנאוליתית או בשמה הנוסף "המהפכה החקלאית", התרחשה בדרום מערב אסיה בין האלף ה-8 ל-7 לפנה"ס, ומסמלת את המעבר מחברות ציידים-לקטים לחברות חקלאיות נייחות יצרניות בתקופת האבן החדשה. הצעד המכריע במעבר לחיי קבע היה ביות צמחים ובעלי החיים. התפתחות זו הייתה איטית והמעבר מתלות גמורה בצמחי בר לייצור ועיבוד מזון נמשך אלפי שנים. גם כיום קיימים עדיין שבטים ציידים-לקטים, בעיקר באזורים מבודדים באפריקה, אוסטרליה ועוד.

5. מהי קהילה? המושג "קהילה" הוא אחד המושגים הרחבים ביותר בסוציולוגיה וניתן להגדירו באופנים רבים. יחד עם זאת, כל ההגדרות של קהילה מתייחסות לאדם כיצור חברתי שקיים בו צורך בסיסי להשתייך לקהילה. המשותף לסוגים שונים של קהילות הוא הרגשת הזהות של חברי הקהילה, היוצרת תחושה שהאדם אינו לבד.

6. סוגי קהילות א. קהילה טריטוריאלית - התפיסה המסורתית כורכת במושג "קהילה" מיקום גיאוגרפי משותף. לפי תפיסה זו, לסביבה הפיזית יש השפעה על האנשים ועל היחסים החברתיים ביניהם. לכן, קהילה טריטוריאלית היא יחידה חברתית שאנשיה חיים באזור מסוים, מקיימים אינטראקציה הדדית ומרגישים כלפיה תחושת שייכות. עם התפתחות העולם המודרני והפוסט-מודרני, התפתחו גם סוגים נוספים של קהילות, לא בהכרח גיאוגרפיות. במחקר משנות ה 50- נמצאו 94 הגדרות שונות לקהילה, כאשר רק 15 מתוכן מחייבות קשר הדוק בין קהילה לטריטוריה. אי לכך, קהילה נתפסת כיום כמערכת המסוגלת לספק לחבריה צרכים אנושיים שונים, כמו למשל הצרכים הפיזיים, הפסיכולוגיים והחברתיים.

7. סוגי קהילות ב. קהילה כרשת חברתית - תפיסה זו מהווה מודל ביניים, בין התפיסה המסורתית לבין דגמים חלופיים וחדשים של משמעות המושג "קהילה". רשת חברתית כוללת קרובי משפחה, חברים, שכנים ועמיתים לעבודה. רשת זו היא משאב המספק סביבה תומכת, משאב לקבלת עזרה רגשית, כלכלית, משאב המקנה כוח לקשר, להכרה ולאישור מהחברה. בנוסף לכך, הרשת החברתית היא מערכת של עזרה הדדית של חילופי משאבים אחרים כגון כסף,שמירה על ילדים או דיור. יש הגורסים שרשת חברתית כשלעצמה אינה מהווה קהילה ממש, אלא "משאב קהילתי", אך בכל מקרה, מוסכם שהיא מרכיב חשוב של קהילה. התחום של רשתות חברתיות הולך ותופס כיום עניין כגורם המספק אמצעי תמיכה לקבוצות שונות, (לעתים כתחליף לתמיכה מוסדית, או כמשאב משלים )לדוגמה, רשתות חברתיות/קהילתיות.

8. מאפיינים משותפים לקהילות http://youtu.be/ozNYrXG1f5A http://youtu.be/81JPj8BqBBQ http://youtu.be/ZhLPPzfdP9Q http://youtu.be/EmsyqirAIgE בסרטונים הבאים ניתן למצוא מאפיינים משותפים לקהילות השונות. כיום מקובל לאפיין קהילות באמצעות מרכיבי התרבות השונים המבוססים על: ערכים, נורמות, טקסים ועוד. ולבססם על הסברים פסיכולוגיים שונים העוסקים בתחושת השייכות לכלל החברים בקבוצה שמרכיבה את הקהילה ובהבניית הזהות האישית כחלק ממורכבות הקהילה (הפרט למול הכלל)

9. תפישות חדשות לקהילה: א.קהילת הזדהות- ההשתייכות לקהילה מסוג זה מושתתת על תחושת הזדהות הדדית של חברי הקהילה. קהילה זו מורכבת מאנשים שהקשר ביניהם מבוסס על אמונות, ערכים ומטרות משותפות ואינו מושתת על קרבה גיאוגרפית או קשרים חברתיים ממשיים. בקהילות אלו ישנה תחושה של קשר רגשי וחברתי עם חברים בקהילה. דוגמאות לקהילות הזדהות: קהילה על בסיס מוצא אתני כמו הקהילה האתיופית, קהילת יוצאי חבר העמים וכיו"ב ב. קהילת אינטרס- קהילות אלו מוגדרות כך על בסיס מטרה אינסטרומנטלית המשותפת לחברי הקהילה. קהילות אלה מתגבשות סביב נושא משותף שהוא לתועלת כל האנשים השותפים בקהילה זו. קהילות אינטרס מבוססות על קשרים משניים למשל: איגודים מקצועיים, מסחריים ולאומיים, או קבוצה של נכים המעוניינים להשיג הטבות מס. בקהילות אלה התקשורת היא לא ישירה והקשרים בין החברים הם לא ישירים ומתקיימים באמצעות תקשורת המונים, מדיה, אינטרנט. בעידן המודרני מתחזקים הקשרים המשניים האלה והקהילות המבוססות על קשרים אלו מתחזקות. קהילות אינטרס מדגישות את העובדה שלאדם המודרני יש קשרים רבים, דינמיים ומורכבים, שבחלקם משותפים ובחלקם שונים. העובדה שאפשר להיות שייך לקהילות ההזדהות והאינטרס נוסכת בנו ביטחון גם כאשר החברים נפרדים גיאוגרפית ועוברים למקום אחר, או עוזבים קהילה גיאוגרפית ומתנתקים ממנה. למשל: רגש ההזדהות של חבר בקהילת יוצאי חבר מדינות העמים עם קהילתו, ממשיך ללוות את המהגר ומאפשר לו תחושה של השתייכות, גם אם אין בסביבת מגוריו מהגרים נוספים.

10. תפישות חדשות לקהילה: ג. קהילה וירטואלית או קהילה מקוונת - קבוצת אנשים היוצרת מארג קשרים, ואשר במקום להיפגש פנים אל פנים, נפגשת באופן וירטואלי בזירות כמו אתרי אינטרנט ופורומים. רשת האינטרנט עזרה לבטל ריחוק בין אנשים הגרים באזורים גיאוגרפיים שונים, כך שהקשר בין חברי הקהילה אינו תלוי מיקום פיזי. חברי קהילה וירטואלית הם בעלי עניין ומוטיבציה משותפת, הפועלים יחד להשגת מטרה חברתית או אחרת, שאינה תכליתית או לפחות לא תכליתית בלבד. בין חבריה נוצרים קשרים אישיים. זו לרוב קהילה שנוסדה וצמחה בתוך הרשת, אם כי לעתים זו קהילה שהתחילה כקהילה פיזית והעתיקה את עיקר פעילותה לרשת. כך, גם קהילה שאינה וירטואלית יכולה לנצל את האינטרנט לצורך חיזוק הקשר בין חבריה כאמצעי להעברת מידע, על ידי יצירת אתר, שימוש בדואר אלקטרוני או פורום . בשל האנונימיות שהשתייכות לקהילה וירטואלית מאפשרת, אנשים בקהילות כאלו מציגים עצמם לעתים בזהות שאולה או מומצאת. מציאות זו, של קהילות וירטואליות, מחזקת את המתח בין היבטים לוקליים/מקומיים לבין היבטים אוניברסליים/כלליים של זהות והשתייכות קהילתית. השייכות להרבה קהילות וקבוצות בחיים המודרניים, מדגישה את המרכיבים המקומיים של זהות היחיד והקהילה לה הוא משתייך ואת המרכיבים האוניברסליים שלו, או את אלה המושפעים מהסביבה הגלובלית.

11. מרכיבים רצויים בבניית קהילה: המרכיב הראשון הוא מסגרת משותפת ליחידים ולקבוצות המאפשרת להם להתקיים באווירה של פתיחות, תוך שמירה על זהותם הייחודית. ארגון כזה ימנע הקצנה של הקבוצות השונות בקהילה ויאפשר פתרון בעיות בדרך שיתופית. יש להימנע ממנהיגות קהילתית, הדואגת לקבוצה שממנה צמחה. נדרשת מנהיגות בעלת ראייה כוללת, המנסה לפתור את בעיות הקהילה כולה. המרכיב השני הוא גרעין של הסכמה על ערכים משותפים. דומה שזה המרכיב החשוב ביותר של הקהילה. תפקיד הקהילות בעתיד יהיה לבנות ולתקן בהתמדה ובקפידה את מסגרת הערכים המשותפים, כמו חירות וצדק, ולהקנותם באופן ברור. המרכיב השלישי הוא מערכת משולבת שבה כולם נותנים וכולם מקבלים. מערכת זו תמנע ממשפחות ומיחידים להרגיש חסרי אונים, כפי שהם מרגישים בהיותם מקבלים בלבד. נתינה וקבלה הדדיות הן התנאים לחברה בריאה. צעירים לומדים מוקדם מאוד ש"עזרה הדדית" מקלה על ההסתגלות בחברה, וכי קהילה טובה תומכת ופועלת באווירה של שיתופיות והדדיות. רוב האנשים זקוקים לחברה, לזהות ולשייכות והם מנסים להימלט מהבדידות. זה אמור לגבי מבוגרים וצעירים כאחד. בהיעדר מפגשים המעודדים שיתוף פעולה, נשקפת סכנה שהמבוגרים יפנו אל כתות למיניהן והצעירים יפנו אל חבורות רחוב.

12. מרכיבים רצויים בבניית קהילה: המרכיב הרביעי הוא תקשורת פנימית יעילה. חברים בקהילה המתפקדת היטב, מתקשרים ביניהם בחופשיות. על הקהילה לזמן מפגשים בין חבריה, בתנאים נאותים, על מנת ללבן בעיות משותפות, תוך הקשבה ורצון כן לפתור אותן. המרכיב החמישי הוא השתתפות פעילה בחיי הקהילה. יש דרכים שונות לקחת חלק בחיי הקהילה. למשל: הצבעה בבחירות, הבעת דעה באספות, תמיכה של בני נוער מתנדבים בילדים הזקוקים לעזרה. השתתפות משמעותית אינה מתרחשת מעצמה. חייבת להיות תרבות קהילתית אשר תעורר בכל יחיד ובכל קבוצה אמון והרגשת ביטחון שצורכיהם יילקחו בחשבון וקולותיהם יישמעו.

13. מרכיבים רצויים בבניית קהילה: המרכיב השישי הוא ניסיון מתמיד להגדיר מחדש את זהות הקהילה. קבוצה נדרשת להגדיר לעצמה מחדש את זהותה ולא להתייחס אליה כאל דבר מובן מאליו. תמיד יהיו צעירים שיש להדריך אותם וחברים חדשים שיש לברך על בואם. אפילו קבוצה ללא מסורת מתמשכת יכולה להצהיר על זהותה, מטרותיה וערכיה המשותפים. המרכיב השביעי הוא שמירה על פתיחותה של המערכת. קהילה בריאה חייבת, מצד אחד, להגן על עצמה מפני כוחות חיצוניים העלולים לפגוע בשלמותה, ומצד שני, היא חייבת לשמור על יחסים פתוחים ובונים עם העולם שמעבר לגבולותיה.

14. מרכיבים רצויים בבניית קהילה: המרכיב השמיני הוא דאגה להמשכיות. כל קהילה הרוצה להבטיח את המשכיות חיוניותה, צריכה לתת לבני הנוער הזדמנויות למצות את יכולתם ולסייע להם בהכנתם לתפקידיהם העתידיים. זאת, על ידי החדרת הערכים המשותפים, חיזוק המחויבות למטרות משותפות ושימור וחידוש המורשת המשותפת. המרכיב התשיעי הוא שמירת הקיים למען העתיד. חיוני לדאוג לכללים ברורים מאוד ל"תחזוקת" הקהילה. האנשים המעורבים בכך חייבים לחוש אחריות ולהיות מוכנים לתת דין וחשבון על מעשיהם. כיוון שבחברה דמוקרטית לחלק ניכר מהאוכלוסייה יכול להיות תפקיד כלשהו בנושא ה"תחזוקה" של הקהילה, יש לדאוג להקים ארגונים שכונתיים ולעודד התנדבות ויוזמה של אזרחים רבים ככל האפשר להיות מעורבים בקהילה. על ידי כל הפעילויות האלה, הקהילה תשמור על הקיים תוך הכנסת שיפורים נדרשים.

15. זיכרון קולקטיבי המושג "זיכרון קולקטיבי" צמח ממספר מקורות רעיוניים. אחד מהם, הוא התיאוריה של הסוציולוג הצרפתי, אמיל דורקהיים. דורקהיים טען כי החברה היא יותר מסך היחידים המרכיבים אותה. כלומר, החברה מתפקדת כישות אורגנית ולא רק כפרטים הפועלים בתוכה. כדי שהחברה אכן תוכל לתפקד כישות אורגנית, היא חייבת למצוא את המשותף לכל חבריה - חייבת להיווצר תודעה משותפת. זיכרון קולקטיבי הוא חלק מאותה תודעה משותפת. קיימים שני מנגנונים בסיסיים הקשורים בזיכרון: הזיכרון האישי - אותו נושא האדם מתוך אירועים שונים אותם חווה על בשרו, והזיכרון הקולקטיבי - הכולל בתוכו אירועים מן העבר שלא נחוו על ידי הפרט באופן ישיר, אלא הועברו על ידי אחרים. כלומר, הזיכרון הקולקטיבי נזקק למתווכים אשר יעצבו את דמותו ויהפכוהו לכזה.

16. מקורות JOHN GARDNER, “BUILDING COMMUNITY" COMMUNITY EDUCATION JOURNAL, VOL. 23, NO. 3, SPRING 1996, PP. 6-9. "שנת התנדבות בקהילה" התנדבות בקהילה מקרב גילאי 21-18 במדינת ישראל / ג'וינט ישראל, חוברת הפצה עמ' 50-54. בריק, יצחק (1978) הגדרת מושג הקהילה, בתוך: חברה ורווחה – רבעון לעבודה סוציאלית א1 עמ' 16-21. סדן, אלישבע (1996) העצמה ועבודה קהילתית, בתוך: חברה ורווחה – רבעון לעבודה סוציאלית ט"ז2, 143-162.