שילוב יחידני של תלמידים בעלי נכויות התפתחותיות בעולם ובישראל

1. שילוב יחידני של תלמידים בעלי נכויות התפתחותיות בעולם ובישראל

2. תלמידים בעלי נכות התפתחותית הם: ילדים בעלי משכל גבולי, בעלי תסמונות גנטיות המשפיעות על התפתחותם, בעלי פיגור ברמות שונות (קל בינוני קשה) , אוטיזם, ילדים מעוכבי שפה וילדים מעוכבי התפתחות. באופן מסורתי רוב הילדים הללו נשלחו אוטומטית למוסדות חינוך מיוחדים, שהתנהלו בנפרד מזרם הלימודים הכללי .

3. The utilitarian label of "burden" with its consequential segregation, has been applied to all sorts of different categories for a variety of reasons throughout time. Page 45 “Schooling Children with Down” Syndrome by Dr. Christopher Kliewer

4. “If you did not look normal (e.g. if you happened to be other than white male, and land owning) and if your potential to look normal was in doubt (e.g. if you were female or you had chromosomal anomaly) then you were systematically, organizationally, educationally and culturally excluded from some or all community opportunities".

5. חוקים לגבי השילוב • חקיקה שקידמה שילוב של ילדים נכים בארה"ב ה- IDEA 75 & 97 • מהפיכת השילוב באיטליה • שינויי גישה וחקיקה באנגליה • חוק החינוך המיוחד בישראל והתיקון שהוכנס בשנת 2002

6. מהו שילוב יחידני? שילוב יחידני הוא לא אינטגרציה. שילוב יחידני או Full inclusion באנגלית, הוא מצב חינוכי דינאמי ומתמשך, בו בית הספר משתנה, מתגמש ונוקט בשיטות טיפול וחינוך שונות ומגוונות, על מנת להתאים את תוכנית הלימודים שלו לילד עם הנכות ההתפתחותית, שאותו קלט.

7. ישנה הסכמה הולכת וגוברת בעולם המערבי שלכל הילדים יש הזכות להתחנךביחד. בשנים האחרונות נתהוו כמה הצהרות בינלאומיות, שמאשרות ומחזקות את עקרון החינוך המשלב / המכליל. ההצהרות הללו מדגישות את חשיבות ה"עבודה לקראת בתי ספר לכולם.. מוסדות אשר יכללו את כולם.. יתמכו בלמידה, ויענו לצרכיו של היחיד" (מתוך הצהרת סלאמנקה 1994).

8. טבלה המראה את מספרי התלמידים בעלי הנכויות ההתפתחותיות במערכת החינוך. חינוך מיוחד מול שילוב:

9. רק 5% עד 15% מהתלמידים בעלי הנכויות ההתפתחותיות משולבים שילוב יחידני במערכת החינוך הרגילה בישראל. באנגליה למשל, ברשויות החינוכיות הכי פחות משלבות אחוז השילוב הוא הרבה יותר גבוה מ- 25%, ומגיע עד ל- 80% ומעלה ברשויות משלבות.

10. על פי נתוני משרד החינוך רק 157 תלמידים בעלי תסמונת דאון לומדים כיום בגנים רגילים ובכיתות רגילות במערכת החינוך. בגילאי חוק חינוך מיוחד (גילאי 3 – 21 ) לומדים כיום כ- 2,700 תלמידים בעלי תסמונת דאון (כ- 150 נולדים כל שנה בישראל). כלומר אחוז השילוב של ילדי תסמונת דאון בישראל עומד על כ- 6% בלבד.

11. מדדים לשילוב היחידני של ילדים בעלי נכויות התפתחותיות הרבה פעמים אנחנו שומעים את האמירות שצריכים להיות מדדים לשילוב היחידני: מי מתאים לשילוב ומי לא? מי יקבע האם ילד בעל נכות התפתחותית מסוימת מתאים לשילוב ומי איננו מתאים? על פי נציגי משרד החינוך שהציגו דילמות ושאלה - מהם גבולות השילוב?ומי קובע את טובת הילד?

12. מה מראים לנו המחקרים בעולם על השילוב היחידני? הממצאים מהמחקרים של קליף קנינגהאם ממנצ'סטר שבאנגליה אינם תומכים בתפיסה שהצרכים החינוכיים של ילדי תסמונת דאון מתמלאים טוב יותר בבתי ספר לחינוך מיוחד; לפחות לא בשנים המוקדמות. המסקנה שלו היא שהשאלה היא לא מדוע הילדים הללו צריכים להיות משולבים בבתי ספר רגילים, אלא מדוע הם צריכים להיות מופרדים לבתי ספר מיוחדים?

13. מחקרי האורך של פרופ' סו באקלי: פרופ' סו באקלי ,נשיאת ה- Down Syndrome International חוקרת ותיקה מאוניברסיטת פורטסמוט שבדרום באנגליה, ערכה ביחד עם צוות של חוקרים מחקר אורך שנמשך יותר מעשר שנים. היא מדדה את ההישגים החינוכיים וההתפתחותיים של מתבגרים בעלי תסמונת דאון.

14. בכל המדדים שחוקרים בדקו: כישורי עצמאות, כישורי שפה, יכולת קריאה, כתיבה, וחשבון, הילדים שהיו משולבים התקדמו הרבה יותר מאלו שלמדו בחינוך המיוחד. • כישורי הפתיחה והאינטליגנציה הכללית של כל המתבגרים היו די זהים כפי שנמדד בתחילת המחקר. • רק במדד אחד עברו המתבגרים של החינוך המיוחד את המתבגרים של החינוך הרגיל – היכולת ליצור חברויות קרובות בגיל הבוגר. • מסקנתם של פרופ' באקלי ושל צוות החוקרים הייתה, שילדים בעלי תסמונת דאון צריכים ללמוד בחינוך הרגיל, עם תמיכה של סייעת וטיפולים מיוחדים נוספים לכל אורך הדרך.

15. לכן אי אפשר לדבר על ממדים לשילוב יחידני מוצלח, ועל גבולות השילוב מבלי לבדוק את האלטרנטיבה - מהו חינוך מיוחד מוצלח והאם הוא מוצדק בכל מקרה? אנו נטען כי אם באותו היקף של תקציב, ילד בעל נכות התפתחותית יכול להתקדם לפחות באותה מידה ואף יותר במסגרת רגילה, לעומת מסגרת נפרדת לחינוך מיוחד - אזי עליו ללמודבמסגרת רגילהמשלבת. לפחות זו צריכה להיות ההעדפה הראשונית.

16. הורים לילדים נכים, מקבלים המון החלטות קריטיות לגבי גורל ילדיהם. ההחלטה הכי קריטית היא קודם כל לגדל את הילד ולא למסור אותו לשירותי הרווחה. ישנן החלטות לגבי טיפולים רפואיים קריטיים ולגבי סדר עדיפויות של תרפיות שונות לילד, וכן החלטות על נושאים חינוכיים שונים בתוך הבית. לא יתכן בשום אופן ש"אנשי מקצוע" יפקיעו מידי ההורה את ההחלטה באיזו מסגרת חינוכית הילד שלהם ילמד.

17. במדינת ויקטוריה שבאוסטרליה אין כלל חוק לחינוך מיוחד. יש חוק לשוויון הזדמנויות לאנשים בעלימוגבלויות וממנו נגזר שבתי ספר חייבים לקבל ילדים בעלי נכויות לזרם הכללי, ולהשיג עבורם משאבים נוספים. זה נקרא: The program for students with disabilities

18. תלמידים בעלי נכויות וקשיים בלמידה יהיו זכאים לקבל משאבים נוספים אם הם עונים על הקריטריונים התואמים אחת מתוך 7דרגות הנכות שהאוסטרלים הגדירו: * נכות פיזית * הפרעה בראייה * הפרעת התנהגות רצינית * הפרעה בשמיעה * נכות שכלית * הפרעה על הספקטרום האוטיסטי * הפרעה רצינית בשפה עם צורכי חינוך קריטיים

19. מהן היתרונות של השיטה האוסטרלית על פני השיטה הקיימת כיום בישראל, ומדוע אנו מציעים ליישמה באופן מיידי? • ילדים בעלי נכויות דומות יכולים לפנות, על פי רצון ההורה, לבית ספר רגיל או לבית ספר מיוחד, ולעבור את אותו תהליך של קבלה והקצאת משאבים. • השאלון התפקודי שממלאים לגבי הנכות של הילד ולגבי יכולותיו החינוכיות הוא אחיד ומקבל ציונים באופן זהה. • התקציב ניתן בצורה זהה לבתי הספר - בין אם זה בית ספר לחינוך מיוחד, ובין אם זה בית ספר רגיל.

20. לא קיים המצב הזה שתואר ע"י נציגי משרד החינוך – ש"הארגון והתקצוב של מערכת החינוך המיוחד מתבסס על העיקרון שלתלמיד בעל לקות מורכבת, שתפקודו דורש התייחסות רב תחומית, ילמד במסגרת חינוכית שהתקצוב שלה גבוה יותר". שיטת התקצוב על פי מסגרות, ולא על פי צורכי התלמידים, היא שיצרה את האפליה אצלנו במערכת החינוך. ילד בעל נכות התפתחותית יוכל לעבור בין בתי הספר באופן גמיש, כי לא תיווצר העדפה למתן משאבים למסגרת אחת על פני מסגרת שנייה. התקציב יהיה אישי ותלוי בדרגת הנכות ובתפקוד של התלמיד, ולא במסגרת שבה הוא שובץ.

21. הבעיה העיקרית כיום עם הכלי החינוכי/ תפקודי שמופיע בחוזר המנכ"ל, היא שאין שוםקשר בין התיאור התפקודי שנותנת הגננת או המורה בגוף השאלון , לבין הדרגה שמקבל הילד לאחר מכן על ידי הצוות הבין-מקצועי הבית ספרי או הצוות שמתכנס במתי"א. כלומר: ילד בעל פיגור בינוני יכול לקבל בבית ספר אחד דרגה ב' שמקצה לו בין 8 ל- 15 שעות סיוע שבועיות, ובבית ספר אחר הוא יכול לקבל דרגה ד' שמקצה לו בין 24 ל- 30 שעות שבועיות.

22. בנוסף לכך,האגף לחינוך מיוחד תמיד מקצה את מינימום שעות הסיוע שהצוות המקצועי הבית ספרי ביקש ולא את מקסימום השעות. בפועל נוצר קושי גדול מאוד לשלב את הילד כי המשאבים לא מספיקים בדרך כלל. הצעתנו היא להכיל את דרגות התקצוב הנוכחיות, שקבע האגף לתלמידי החינוך המיוחד, הלומדים בבתי ספר מיוחדים, על תלמידים בעלי אותה נכות שנמצאים כיום בשילוב.

23. להלן דרגות התקצוב הנוכחיות של תלמידי החינוך המיוחד:

24. להלן דרגות התקצוב הנוכחיות של תלמידי החינוך המיוחד:

25. מהם המשאבים שמקבלים תלמידים בעלי נכויות התפתחותיות בשילוב יחידני כיום? תלמיד בעל נכות התפתחותית הנמצא בשילוב יחידני , מקבל בממוצע 16 ש"ש של סייעת, שעלותן 1,825 שקל לשעה שנתית. כ- 1.85 ש"ש שירותים מ"סל השילוב", בעלות של 4,602 שקל לשעה שנתית. בסך הכל תקציבו עומד על כ- 37,713 שקל לשנה;סכום שהוא פחות בהרבה מהתקצוב המוקצה לילדים הללו על פי הדרגות הניתנות להם בחינוך המיוחד.