עלון אלקטרוני לענייני תיירות חקלאית* מופק ע"י משרד החקלאות ופיתוח הכפר הרשות לתכנון ושה"מ

1. ינואר 2008 טבת התשס"ח גיליון מספר 6 תיירון עלון אלקטרוני לענייני תיירות חקלאית* מופק ע"י משרד החקלאות ופיתוח הכפר הרשות לתכנון ושה"מ צילום: שי דותן תיירון *תיירות חקלאית: התנסות, פעילות, הדרכה, טעימות וקניות של מוצרי משק, בזיקה לענף חקלאי ועיבוד תוצרת חקלאית במשק עצמו, כגון: קטיף עצמי, איסוף בקר והגמעת עגלים.

2. חברי המערכת ברכה גל, מנהלת המחלקה לכלכלת הייצור;דובי וולפסון, ממ"ר הדרכה ואיכות המוצר באגף הפרחים;דורית כבביה, מדריכת צאן;יענקל'ה לוי, ממ"ר בכיר תקשוב;צפריר בצר, מנהל תחום תוכניות עבודה ופרסומים - שה"מ שי דותן, מנהל תחום פיתוח תיירות חקלאית - הרשות לתכנון עריכה גרפית: לובה קמינצקי , עריכה לשונית: עדי סלוניקו התיירון מתגבש במסגרת של מדורים קבועים. ניתן למצוא בו רשימה של אירועים מתוכננים, ראיון החודש, סקירה קצרה אודות אתר תיירות וסקירה של אתרים אינטרנטיים בתחום. להיכנס למסגרת זה בסדר, אך אין זה אומר שהפכנו להיות "מרובעים"! אנו מבטיחים לדון בכובד ראש ברעיונות ובהצעות שיגיעו מכם. נשמח לקבל את התייחסות הקוראים, כתבות, אירועים ועוד. את החומר יש להעביר לשי דותן: shadot@moag.gov.il

3. בגיליון השישי של התיירון תוכלו לקרוא את ה"אני מאמין" של שי דותן, מנהל תחום פיתוח תיירות חקלאית. שי החליף את אילנה הורנשטיין, המוכרת היטב לעוסקים בתיירות החקלאית והכפרית. אילנה פרשה לגמלאות, ואנו מאחלים לה הצלחה ובטוחים שתמשיך לתרום מניסיונה לענף. מעוז בר-און, מפיק פסטיבלים ואירועים, שיתף אותו ברעיונות ובלקחים מהפקת פסטיבלים. נוכל למצוא דיווח על פסטיבל העגבנייה השלישי בחבל אשכול - פסטיבל סביב גידול חקלאי מוביל באזור, ודיווח על פסטיבל הכדורים הפורחים, שנערך בפארק תמנע - חבל אילות, פסטיבל שאמנם אינו חקלאי, אך חושף את המרחב הכפרי למבקרים נוספים. חברת מערכת, דורית כבביה, נמצאת בחל"ת בארה"ב, ומשם היא מדווחת לנו על פעילות תיירותית חקלאית שנחשפה אליה. חברת מערכת פעילה ותיירנית בעצמה, ברכה גל, משתפת אותו בלבטיה על התיירון כקהילת ידע. נשמח לקבל תגובות. יוגב שריד מתנועת המושבים מסכם את עיקרי הכנס לתיירנים, שערכה תנועת המושבים במושב בן עמי. מרחיב על אמנת שירות בעסקי תיירות במושבים ועל תיירות חקלאית במושבים לסיום - הצצה לשתי אטרקציות תירותיות במרחב הכפרי, ראיון עם מרים לביא מ"ורדים ועוד" במושב היוגב, וכתבה בליווי תמונות אודות "גן גורו" שבקיבוץ ניר דוד. קריאה נעימה! ושוב אתכם בגיליון השישי של תיירון המערכת

4. אירועים קרובים להלן סקירה של האירועים והפסטיבלים, שיתקיימו במרחב הכפרי: • יום פתוח במו"פ ערבה תיכונה וצפונית – תחנת יאיר (ליד חצבה) 24/1/08-23/1/08, אירוע בו מוצגים הישגי המחקר והפיתוח החקלאי וההתיישבותי בערבה http://agri.arava.co.il • פסטיבל אוכל כפרי במועצות יואב, מטה יהודה ולכיש - פברואר 2008 www.touryoav.org.il • "דרום אדום" - פסטיבל הכלניות - פברואר 2008, www.darom-adom.com התוכן והאירועים אינם באחריות משרד החקלאות ופיתוח הכפר

5. מילות פתיחה מעטו של מנהל תחום פיתוח תיירות חקלאית בימים אלה סיימתי את מאה הימים הראשונים בתפקידי כמנהל תחום פיתוח תיירות חקלאית במשרד החקלאות. היו אלה ימים של פגישות וסיורים עם העוסקים בענף, ומצאתי תחום תוסס ומתפתח עם כמיהה גדולה מהשטח, על אף התחרות, לאיחוד כוחות של מובילי התיירות הכפרית/חקלאית, לחיזוק התשתית ולבניית גוף מרכזי מייצג, שיוביל את הענף. באזורים, שבהם עדיין לא קיימות עמותות תיירות, ישנה מגמה להקים עמותות כאלה או לחבור לעמותות קיימות. כתב: שי דותן תחום התיירות החקלאית, המפותח מאוד באירופה המערבית, נמצא עדיין בחיתוליו בארץ, והאפשרויות להתפתחות הן רבות ומגוונות. הבסיס לפיתוח התיירות החקלאית היא החקלאות, ועלינו לזכור: "אם חקלאות לנו כאן, מולדת כאן" (משה סמילנסקי), ולא לראות בחקלאות סרח עודף לתיירות אלא בסיסה. התיירות החקלאית והכפרית אמורה לגוון את התעסוקה במרחב הכפרי, ובכך לחזק את היישובים והקהילות, תוך שמירה על אופיים הכפרי. תיירות חקלאית מאפשרת את הרחבת פעילות המשק לענף נוסף, המרחיב את הבסיס הכלכלי של המשק ומספק תעסוקה לבני משפחה נוספים ולאחרים. פעילות זו תורמת גם להצגת החקלאות בפני הקהל הרחב ולהעלאת תדמיתה. משרד החקלאות ופיתוח הכפר רואה כאחת ממטרותיו המרכזיות את פיתוח המרחב הכפרי.

6. מילות פתיחה מעטו של מנהל תחום פיתוח תיירות חקלאית למימוש יעדים אלה הקצה המשרד כ-30 מליון ש"ח בשנת 2007 מתקציבי הפיתוח של המשרד, ובנה "ארגז כלים" שלם כדי לסייע בתוכניות השונות לפיתוח הכפר. אחת התמיכות החשובות ביותר, לדעתי, אם כי הצנועה בהיקפה, היא התמיכה בחממות תיירות, שבה אנו שותפים למשרד התיירות ולמשרד לפיתוח הנגב והגליל. התמיכה הראשונית ביזמים של תיירות חקלאית וכפרית, הנמצאים בראשית דרכם, ובידם רעיון ולהט ליישמו, נושאת פרי בהמשך ומהווה מנוף לפרויקטים רבים. בשנת 2008 מתכנן המשרד להמשיך ולתמוך ביעדים של פיתוח הכפר במגוון דרכים: תמיכה בחממות תיירות, סיוע לפיתוח מרכזי מבקרים בתיירות חקלאית, קידום מכירות - פסטיבלים ואירועים במרחב הכפרי, כפרי תיירות, הדרכות וקורסים, והגשת סיוע לתכניות אב ומתאר. בתחילת שנת 2008 יפורסמו הנהלים לתמיכות, וניתן יהיה להגיש בקשות לפי הנהלים החדשים. בתפקידי כמנהל תחום פיתוח תיירות חקלאית במשרד החקלאות אעשה כל מאמץ לתת כל תמיכה וסיוע ליזמים, לעמותות תיירות ולכל גוף אחר, הפועל לקידום התיירות החקלאית והכפרית. ובמסגרת זאת היעדים הם: • פיתוח תשתיות וענפים, המתבססים על ענפי החקלאות (יקבי בוטיק, מגבנות, בתי בד קטנים ועוד). • פיתוח תעסוקות לא חקלאיות (תיירות חקלאית). • סיוע בהכנת תוכניות אב ומתאר נושאיות (תיירות, איכות סביבה וכד'). • הוצאת הלולים לאזורים מרוכזים מחוץ לשטחי המגורים - הרפורמה בענף ההטלה.

7. ראיון בעיתון עם מעוז בר-און מפיק פסטיבלים על "פסטיבל הזית בגליל" שמעתם? ועל פסטיבל "ימי חלב ודבש" בעמק יזרעאל? ועל "פסטיבל הרנסנס" בגליל המערבי? אם שמעתם זה אומר שהמטרה הושגה, כי פסטיבל הוא אמצעי שיווק ופרסום, שרבים יכולים לקטוף את פירותיו. לעתים מתמקד הפסטיבל באזור מסוים ("דרום אדום"), לעתים בנושא (דבש), ולעתים - בשילוב של השניים, כמו פסטיבל הזית שנערך בגליל. עלות הפקת פסטיבל היא גבוהה, ולכן מתחייב "גב" של גוף גדול. התרומה הכוללת של הפסטיבל, בתנאי שהוא עשוי כהלכה, גבוהה מסך העלות, ורבים נהנים ממנו. כדי לשמוע על פסטיבלים ומה שמאחוריהם, נפגשתי עם מעוז בר-און, שהוא מפיק פסטיבלים. הפגישה נערכה בנהלל, במשרד של מעוז. המשרד הוא רפת משפחתית ששופצה בצורה יפה. מעוז מרגיש שכך נכון לעשות – להתחבר לשורשים. לעומת זאת, הפסטיבלים שמעוז מארגן אינם קשורים בהכרח לחקלאות, אך הוא היה מעורב בהפקת פסטיבל הזית, פסטיבל הדבש, פסטיבל אהבה בין הכרמים ועוד. ראיינה וכתבה: ברכה גל מעוז למד הנדסת תעשייה וניהול והדבר ניכר באופן החשיבה והארגון שלו. פסטיבל, הוא אומר, יש לארגן באופן מקצועי: להציב מטרות ויעדים בצורה ברורה, להתמקד, לדעת למנף את הנושא, לאתר את דרך הפעולה הנכונה ולמצוא את השותפים המתאימים. הווה אומר, שיש לתכנן כיצד ייעשו ההפקה, יחסי הציבור, קמפיין הפרסום והלוגיסטיקה, למשל, חייב להיות אתר אינטרנט לפסטיבל וגם מענה טלפוני שיכוון.

8. ראיון בעיתון עם מעוז בר-און מפיק פסטיבלים לכל פסטיבל, אומר מעוז, צריך להיות בעלים אבל גם אבא. הבעלים אחראים על המימון, האבא על הנושא. לפסטיבל יש הנהלה ציבורית שבה מיוצגים כל השותפים ובעלי העניין וכן נציגי ציבור. ההנהלה הציבורית צריכה להציב את המטרות, כדי שהמפיק יוכל להיענות להן, ואליה מובאת התוכנית לאישור. ההנהלה הציבורית היא די מסורבלת, ולכן יש הנהלה מצומצמת פעילה, שאמורה להחליט על השימוש בתקציב, שינויים, טיפולים בקונפליקטים וכו'. מעוז מציג את פסטיבל הזית כפסטיבל שנעשה בצורה נכונה, והעובדה היא שבפסטיבל הראשון ביקרו 5,000 איש, והיום מגיעים ליותר ממאה אלף מבקרים. לפסטיבל הוצבו שלוש מטרות: תיירות (להביא תיירים לגליל), רב-לאום (לאומים ודתות: ערבים, צ'רקסים, בדואים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים ויהודים) וענף הזית (שמן זית וזיתים). הבעלים של הפסטיבל היא הרשות לפיתוח הגליל (תחת המשרד לפיתוח הנגב והגליל), השותפים הם משרדי החקלאות, התיירות, התרבות והספורט והתמ"ת, וכן פורום עמותות התיירות בצפון, רשות העתיקות, קק"ל, רט"ג, הסוכנות היהודית, ועוד. האבא (ואולי האימא?) - מועצת הזיתים שמתווה את הדרך, נושאי הזית ועוד. פסטיבלים, שאינם נערכים בצורה נכונה וממוקדת, עולים הרבה ואינם מביאים את התמורה הרצויה. לפסטיבל אין קיום בזכות עצמו, הפסטיבל חושף קהל מאוד גדול לאתרים, יזמים, עסקים בתחומים שונים (תיירות, חקלאות, מוצרי צריכה, קולינריה ועוד), התיירן צריך לדעת למנף את הקשרים ואת יחסי הציבור שנוצרו בפסטיבל ולקיים פעילות מעניינת, מייצגת, מאתגרת ומושכת.

9. ראיון בעיתון עם מעוז בר-און מפיק פסטיבלים בדרך כלל בראיונות לתיירון אני שואלת את המרואיין, איך שה"מ יכול להיות משולב בתיירות החקלאית. הפעם לא חשבתי לשאול, כי זה נראה לי שלא לעניין, אבל דווקא מעוז הוא שהעלה את הנושא ואמר שהוא היה שמח, אם בהנהלה הציבורית של הפסטיבל היו יושבים אנשי מקצוע. בפסטיבל הדבש, אומר מעוז, יוסי סלבצקי, מדריך הדבורים משה"מ, היה העיניים שלי: הוא אמר לי לאיזה מגדל אפשר לפנות, ממי אפשר לבקש מה, ובקיצור, עזר לי רבות. בפסטיבל הזית השתמשו בסרט של שה"מ ואפשר היה להוסיף כנס מקצועי, הדגמות של מסיק וסיורים מוסברים במטעים, ואפשר היה גם להסביר מה זה בכלל שה"מ, ובכך להעלות את קרנו. כל זה לא נעשה, אבל לא מאוחר מדי, מעוז אומר שכל ענף יכול להיות נושא לפסטיבל: דגים, עזים, יין וכרמים, קפה ושוקולד, רכיבת אופניים, תרבות ומורשת, 60 שנות התיישבות, לחמים ומאפים ועוד.

10. ראיון בעיתון עם מעוז בר-און מפיק פסטיבלים אחת הבעיות של מימון פסטיבלים היא שהתמיכות הן בדיעבד, ולא ברור אם ומתי הן באמת תגענה. למשרדים שונים יש קריטריונים שיוצרים קשיים במימון פסטיבל למרות שיש רצון. כך למשל, משרד התיירות פועל על פי קריטריון, שאם 50% מתקציב הפסטיבל הגיע ממשרדי ממשלה, הוא אינו מקצה תמיכה. משרד החקלאות, מציין מעוז, מנסה ליצור דרך להתגבר על הבירוקרטיות, אבל, לדעתו, המשרד צריך להיות יותר פעיל בתחום ולנסות להקים צוות שיוביל ויגבש תוכנית ותמיכה לפסטיבלים במגזר החקלאי, ולא רק להגיב לצרכים העולים מהשטח. לדידו, חלק מתפקיד המשרד היא להקנות ערכים, ללמד, לפרסם ולחשוף את החקלאות והחקלאי. שאלתי, אם יש קשר לתיירות נכנסת, ומעוז אומר שלצערו, התשובה היא לא, אך אפשר היה לעשות הרבה. ניתן להתחבר לגורם מסחרי ולשווק חבילות, שכוללות את ההשתתפות בפסטיבל, ובעיית השפה נראית למעוז פתירה. ניסינו לכמת את התועלת של פסטיבל הזית: הפסטיבל עלה כ-600,000 ₪. אם ביקרו בו, בהערכה צנועה, 100,000 איש, וכל מבקר הוציא, בהערכה צנועה, 40 ₪ - הרי שהכנסות הפסטיבל לאזור היו 4 מליון ₪, בתוספת תועלות עקיפות - ביקורים חוזרים, חשיפה, יח"צ, מיתוג, לינות בצימרים, מסעדות ועוד. עם זאת, מעוז אומר שהוא היה שמח, אם ניתן היה להקים צוות, שיבדוק בצורה יסודית יותר את התועלות של פסטיבלים ויגבש מטרות ויעדים ברורים ומחייבים.

11. ימי שדה לתלמידים כתבה: דורית כבביה בימים אלה אני נמצאת ביוטה ארה"ב במסגרת חל"ת, והשתתפתי כאן בפעילות תיירותית-חקלאית, שחשבתי שתעניין גם אתכם. הפעילות מיועדת לתלמידי בית ספר והגנים, ומתבצעת באחד הפארקים העירוניים או בחוות חקלאיות. ליום הפעילות מוזמנות מספר קבוצות ילדים. כל קבוצה עוברת במהלך היום כעשר תחנות, שבהן מציגים נציגי ענפים חקלאיים שונים הפעלה קצרה או הדגמה בנושא הענף שלהם. הענפים, המוצגים במסגרת ימי השדה, הם: רפת חלב, דיר כבשים, בקר לבשר, גידול דבורים, מחלבה, מדגרה, גידול חזירים, שימור משאבי טבע, גידולי מספוא וכו'. כל החקלאים או הנציגים באים מהאזור, והקמת התחנות נעשית באמצעים די פשוטים. מגדלי הבקר לחלב, לדוגמה, הביאו עגלות בנות מספר שבועות, בגדרה קטנה, חציר תערובת ובקבוקי חלב להדגמה. לאחר ההסבר הילדים הורשו ללטף ולהאכיל את העגלות. מגדלי החזירים הציגו קרון נייד, שבו תלו פלקטים עם הסברים, עובדות ותמונות בנושא גידול חזירים, גזעים, שיטות גידול ושימושים למוצרי חזירים.

12. ימי שדה לתלמידים הדבוראי הביא חלק של כוורת, והסביר על מבנה הכוורת, פעילותה, מחזור החיים של הדבורה, ורדיית הדבש. לענף הצאן היו שתי נציגויות, באחת הודגמה טוויית חוטים מצמר כבשים; ובשנייה הודגמה פעילות כלבי רועים על קבוצת כבשים קטנה, בתוך מתחם מגודר. המאמן נתן הסברים על הכלבים, אופן האילוף ושימושיו, והילדים הריעו וצהלו. נציג המחלקה לשימור משאבי טבע הדגים את הדרכים הרבות, שבהן החקלאים מעורבים ויכולים לתרום לשימור הסביבה. הוא הפעיל את הילדים באמצעות משחק שבו הם מדומים לברווזים שצריכים לבנות קן ובו בזמן להתמודד עם השפעות האדם על הסביבה. נציגי המחלבה הציגו הסברים וחידון, שבסופו והזמינו את הילדים לשמש שגרירים למחלבה. תפקיד השגריר (לאחר הכשרה קצרה), להציג בימי שדה לילדים אחרים את חשיבות החלב ומוצריו בתזונת האדם. הפעילות מספקת מידע רב בנושא הגידולים החקלאיים, וחוויה נעימה ומעניינת עבור הילדים. בסיום היום מקבלים המורים ערכות לימוד בנושאים חקלאיים להמשך לימוד בכיתה. בקיצור, כל הצדדים יצאו נשכרים ונהנו מאוד מהפעילות.

13. ימי שדה לתלמידים מה שמשך את תשומת לבי בפעילות זו, הייתה העובדה שהפעילות נערכת כולה במקום מרכזי, נוח ונגיש לבתי הספר, ממלאת יום לימודים שלם ויכולה להוות חלק מתוכנית הלימודים. באופן זה גם בתי הספר "מקבלים שירות" יעיל ו"ארוז" באופן ידידותי מאוד. ומאידך, חקלאים, שמעוניינים להרחיב את הפעילות התיירותית שלהם, מקבלים קישור נוח למוסדות הלימוד, ופטורים מהתאמת החווה למבקרים, ומעיסוק בארגון ופרסום. ארגון ימי השדה ואף חלק מהעברת ההפעלות לילדים נעשה ע"י מדריכי שירות הדרכה, שכמובן עובד באופן שונה למדי ממה שנהוג אצלנו, ובשיתוף פעולה עם החקלאים וארגוני המגדלים. במסגרת בדיקת השתלבות שה"מ בפיתוח הכפר ותיירות כפרית, אולי יש מקום לחשוב על התארגנות שלנו בשה"מ לפעילות דומה...

14. ראיון עם מרים לביא מהיוגב "ורדים ועוד" ראינה וכתבה: ברכה גל צילומים: אתר החברה, דובי וולפסון משק לביא מציע סיורים בחממות ורדים, דבר שבהחלט נופל בקטגוריה של תיירות חקלאית. מכיוון שלא כל כך מוצאים תיירות חקלאית במשקי פרחים, נפגשתי עם מרים לביא כדי לשמוע מפיה על העניין, ולהלן הדברים ששמעתי: מרים ואמנון לביא מגדלים ורדים משנת 1979. לאור המשבר המתמשך בענף הוורדים, הם עברו ממצב של 90% יצוא למצב שבו השיווק לשוק המקומי הוא העיקר. בשנת 2000 התחילו בחנות בשירות עצמי, מעין חנות ללא מוכר. מי שהכיר את המשק וידע על השירות העצמי יכול היה לגשת לקחת פרחים ולהשאיר כסף. להפתעתם, לא מעט אנשים הגיעו, והעסק התרחב, אלא שעם ההתרחבות הייתה ירידה באמינות: לא כל מי שלקח פרחים גם השאיר כסף. כשהמשק נזקק לבית אריזה חדש לפני כ-4 שנים, הם פתחו חנות ורדים בבית האריזה, חנות שמאוישת כל שעות הפתיחה. בשנה הראשונה הם הפסידו כסף רב, אבל היום החנות מחזירה את עצמה. בחנות ניתן להרכיב זרים לפי בחירת הלקוח, מה שאומר שמחזיקים מלאי פרחים גדול ומגוון. הדבר כרוך בעלויות מוגדלות, מכיוון שמחזיקים פרחים לאורך כל השנה, גם כשהם יקרים. כמו כן, כל העובדות בחנות צריכות לדעת להכין זרים, מכיוון שהכנת הזרים מתבצעת במקום לפי בקשת הקונה. החנות פתוחה כל יום משמונה בבוקר עד שמונה בערב, שפירושו שתי משמרות בכל יום. "זה יקר", אומרת מרים, "אבל זו השקפת העולם שלי".

15. ראיון עם מרים לביא מהיוגב "ורדים ועוד" לפני כשנה וחצי חשבו על הרחבת הפעילות, וחיפשו משהו שלא זקוק לתשתית נוספת ולעלויות נוספות אלא יתבסס על התשתית הקיימת.כך, החליטו לערוך סיורים בחממת הוורדים. הסיור נעשה ללא גביית תשלום נוסף, ומטרתו לתת למקום ייחוד, לייצור חשיפה ולמשוך לקוחות פוטנציאליים נוספים. הסיורים נערכים בשבת בבוקר בשעה 11, אם יש משתתפים. הסיור, כאמור, חינם, אך אנשים המגיעים לסיור, קונים בדרך כלל גם משהו מהחנות – אלה שעצרו בדרך ליום טיול אינם קונים פרחים, משום שזה חומר טרי, אך רוכשים מהמתנות הקטנות. "אני בעצמי", אומרת מרים, "עורכת את הסיורים, ואני עושה זאת בהתלהבות, כי אני מרגישה שזו הזדמנות לקרב אנשים לחקלאות, שלא זוכה להרבה אהדה בקהל הרחב. זו הזדמנות לספר לאנשים על מצב החקלאים ועל הקשיים שהם נתקלים בהם ביומיום. אנשים שבדרך כלל לא מכירים חקלאות וחקלאים מקנאים בנו על איכות החיים שיש לנו".

16. ראיון עם מרים לביא מהיוגב "ורדים ועוד" הצרה היא שאין כל כך הרבה משתתפים בסיורים הללו. מרים מאוכזבת מכך שהפעילות לא תפסה תאוצה. "חשבתי", היא אומרת, "שזה יעבור מפה לאוזן, אבל לא כך קרה. הייתה כתבה בעיתון "לאישה", והיה לזה אפקט מקומי קצר שעבר. אם יש עלייה בתנועה באזור אנחנו כן מרגישים", היא מסבירה, "כשהייתה כתבה על פריחת הכלניות והרקפות באזור, וכמות גדולה של אנשים עברה בקרבת היוגב, חלקם הגיעו גם אלינו". לדעתה, אם בונים את זה נכון, זה יכול לעבוד. "הבעיה שהעבודה במשק גוזלת ממני את רוב הזמן ותשומת הלב, כך שלא נשארת לי הרבה אנרגיה לפתח את הנושא, למרות שיש לי רעיונות, חשבתי לארגן פעילות משותפת לכמה משקים ביישוב, משהו כמו סיור במחלבה, סיור בוורדים, חנות של מוצרים חקלאיים והפעלות לילדים, מה שיאפשר למשפחה לבלות כאן יום או חצי יום". שאלתי את מרים, אם היא רואה מקום להדרכה שה"מית בנושא. מרים אומרת שהצורך האמיתי הוא ביצירת מודעות ובשיווק, היא לא בהכרח מדברת על שה"מ אלא על משרד החקלאות, שיכול להוציא פרסום חצי שנתי על אתרי תיירות חקלאית, ולעזור בהקמת אתר אינטרנט שירכז את כל אתרי התיירות החקלאית. ליזם הקטן אין משאבים, לא של זמן ולא של כסף להרים יוזמות מין הסוג הזה. "אני לא חושבת שהמהלך הזה היה טעות", מסכמת מרים, "מי שיישאר בחקלאות הוא מי שיש לו אוריינטציה שיווקית".

17. עקרונות האמנה הוצגו בכנס תיירות, שערכה תנועת המושבים במושב בן-עמי שבגליל המערבי. הכנס נערך במעמד שר החקלאות ופיתוח הכפר, שלום שמחון, והשתתפו בו ראשי מועצות אזוריות ומאה תיירנים, בעיקר מצפון הארץ. במסגרת האמנה יתחייבו בעלי הצימרים והתיירנים במושבים להעניק ללקוחותיהם שירות הוגן, איכותי, אדיב ומסביר פנים. הם יצהירו על מחויבותם לבטיחות השהות במתקנים, למתן תמורה הולמת לתשלום של הלקוח, למתן מידע אמין, עדכני ואמת בפרסום, לכיבוד הסכמים והתחייבויות וכן לסייע ככל האפשר ללקוח במצוקה ולכבד את זכויותיו גם לאחר סיום מתן השירות. תנועת המושבים מגבשת אמנת שירות, שעליה יחתמו בעלי הצימרים והתיירנים במושבים. התנועה תפרסם את רשימת העסקים ומקומות הלינה, שחתמו על האמנה, ותקיים מעקב קבוע אחר יישומה. האמנה היא חלק מהפעילות של תנועת המושבים במטרה לקדם את התיירות הכפרית בישראל. אמנת שירות בעסקי תיירות במושבים יוגב שריד - מנהל אגף כלכלה ופיתוח עסקי, תנועת המושבים

18. לכנס קדם סיור של ועדת התיירות של תנועת המושבים באטרקציות תיירותיות ומקומות לינה במושבים בגליל המערבי, כולל "טבע עז" בבן-עמי, ביקור במלונית במושב גורן ובמושבים חוסן ונתיב השיירה. משה זרחי, חבר מושב אמירים ויו"ר ועדת התיירות בתנועת המושבים, אמר בכנס, שהכוונה היא להחתים על האמנה את כל תחומי האירוח הכפרי ואתרי חוויה בכפר, כולל יחידות לינה כפרית (צימרים), מתקני נופש, מסעדות, אטרקציות בכפר, בתי קפה ופאבים. העקרונות יהיו ניתנים למדידה ולהערכה וייבחנו על ידי גורמים מוסמכים מטעם תנועת המושבים. התנועה תפרסם את רשימת האתרים החתומים על אמנת השירות לציבור הרחב, אשר יוכל להעדיף ולבחור אתר תיירות ונופש בהתאם. השר שמחון הציג בכנס את מדיניות משרד החקלאות ופיתוח הכפר ואמר שהמשרד משקיע משאבים רבים בתחום התיירות הכפרית, מתוך ראייה שזהו אחד מתחומי הצמיחה המרכזיים בהתיישבות בשנים הקרובות. מזכ"ל תנועת המושבים, איתן בן דוד, מסר שבמסגרת הטיפול של התנועה בפיתוח התיירות הכפרית היא תפעל להסדרת הייצוג של התיירנים אל מול מוסדות המדינה והגורמים האחרים, כולל ליווי אישורים סטטוטוריים ותשתיות מתאימות. הוא הדגיש שהעיקרון, שמנחה את התנועה, הוא מציאת הנוסחה הנכונה לשילוב בין פיתוח התיירות הכפרית לבין שמירה על האופי הייחודי ואורח החיים במושב. אמנת שירות בעסקי תיירות במושבים להרשמה לצורך קבלת עדכונים שוטפים בנושא תיירות כפרית,  שלחו פרטיכם ל: yogev@tmoshavim.org.il

19. הגדלת הפעילות הכלכלית והתעסוקתית במרחב הכפרי ע"י שילוב התיירות בתוך אמצעי הייצור. העלאת ההכנסה של בעלי המשקים תוך שמירה על איכות החיים ואיכות הסביבה במושב. העלאת תדמית החקלאים, החקלאות והמרחב הכפרי כולו בפני הציבור הרחב. באמצע שנות ה-80 נוצרה מציאות חדשה בענף החקלאות הישראלית, אשר יצרה ירידה ברווחיות המשק החקלאי וחייבה חיפוש אחר אלטרנטיבות לתעסוקה. משקים רבים הרחיבו את משקם, כדי לאפשר פרנסה ראויה; אחרים פנו לאפיקים נוספים כמקור הכנסה נוסף למשק החקלאי; ואחרים נאלצו  להפסיק לחלוטין את פעילות המשק. אחת החלופות הנה פיתוח תיירות, המבוססת על פעילות המשק, ומטרתה למשוך מבקרים למשק החקלאי. התיירות החקלאית מוגדרת כך: "כל פעילות, המתקיימת במרחב הכפרי, שקשורה ישירות או בעקיפין לפעילות חקלאית, ואשר גורמת להבאת מבקרים למטרות לימוד, ביקור חוויה ביום או בלילה, המאריכה את שהות המבקר, יוצרת מוצא חיובי לחקלאים ומספקת ענף תיירות מלא עניין". ניתן לכנותה כ"מוצר" משלים לענף התיירות. במרכז הארץ, במקום שבו התיירות המקומית נמוכה יחסית, ענף התיירות החקלאית מתפתח בצורה מרשימה, וזה מספק בעיקר את התיירות החד-יומית.לתיירות החקלאית יתרונות רבים: תיירות חקלאית במושבים יוגב שריד - מנהל אגף כלכלה ופיתוח עסקי, תנועת המושבים

20. צרכים בסיסים: מקום התכנסות, שירותים, מזנון ופינת מכירה, אולם תצוגה, רעש וכו'. צרכים תכנונים: מדיניות התכנון האזורית/מקומית. אישור לשימוש בקרקע לתעסוקה לא חקלאית בנחלה אפשרית באחד מהמסלולים הבאים: תיירים במרחב הכפרי מגיעים בעיקר מהערים ומבקשים חופשה, שלווה ושינוי משמעותי משגרת חייהם. התיירות החקלאית מהווה אטרקציה לחופשה משפחתית: הילדים לומדים ורואים את תחילת דרכו של קרטון החלב, מתאפשר קטיף עצמי של פרחים/ פירות, ביקור בבית בד, ביקבים ובמחלבות, התנסות בדיג, רכיבה על סוסים ועוד. בעשור האחרון ניכר, כי התיירות החקלאית מתפתחת גם בעולם,בעיקר במקומות שבהם עודדו זאת הממשלות והשקיעו כספים בפיתוח ענף זה. משרדי התיירות בקפריסין, ביוון, באיטליה ובמדינות נוספות הבחינו ביתרונות של התיירות החקלאית כדרך זולה ופשוטה לשיפור רמת החיים במרחב הכפרי ולעצירת ההגירה של תושבי המרחב הכפרי לערים הגדולות. עידוד החקלאים לפתח תיירות חקלאית במקומות אלו הוכח כפתרון מוצלח, המאפשר המשך מגורים במשק החקלאי ומתן ערך היסטורי על ידי שימור האדריכלות הכפרית, הפסטיבלים והמנהגים המסורתיים, שתיירים אוהבים לכנות "אותנטיים". בעל משק, המעוניין לפתח תיירות חקלאית - חשוב כי יכניס למערך השיקולים שלו את הגורמים הבאים: תיירות חקלאית במושבים

21. על פי החלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל מחודש מרץ 2007 החלטה 1101 - אושרו שימושים לא חקלאיים בחלקת המגורים - פל"ח. במושב - חלקות המגורים, לרבות זכויות הבנייה לתעסוקה לא חקלאית, יישארו תמיד צמודים לנחלה ולא יתאפשר  פיצולם מן הנחלה. השטח הבנוי הכולל של השימושים לתעסוקה (לרבות מבני קייט) לא יעלה על 500 מ"ר בנוי. בעל הזכויות בנחלה יהיה רשאי להשכיר לצד שלישי את השטח הפנוי, המיועד לצורכי תעסוקה, אך לא יהיה רשאי למוכרו ו/או לפצלו מתוך חלקת המגורים. משרד התיירות בשיתוף משרד החקלאות ומשרד המשנה לרה"מ מפעילים "חממות תיירות", אשר עוזרות ליזם בליווי, בהקמה ובתפעול, משלב הרעיון עד שיווק וביסוס העסק. מענק של עד 100,000 ₪ עד 40% מההשקעה לתיירות חקלאית, ניתן ע"י משרד החקלאות, וכן השתתפות בקידום מכירות ושיווק (פסטיבלים). משרד החקלאות תומך בהכנת תוכניות אב במועצות האזוריות. טפסים למענקים אלו מפורסמים באתר תנועת המושבים. ארגון התיירות של תנועת המושבים רואה בתיירות החקלאית כחלק מפעילות המשק החקלאי. בימים אלו אנו פועלים להסדיר את התיירות החקלאית בגופי התכנון ולצמצם את החסמים הבירוקרטים, אשר מונעים מענף זה להתפתח. אנו רואים בתיירות החקלאית כלי לשימורה של החקלאות באופייה החדש ולפיתוח המרחב הכפרי כולו. 1. שימוש חורג –  בגין שימוש שהותר ע"פ אישור תקף לאישור חורג, מוגבל בזמן, ישלם בעל הזכויות בנחלה דמי שימוש בשיעור של 5% לשנה מערך הקרקע שמשמשת לתעסוקה הלא חקלאית. חיסרון עיקרי לכך הוא שאישור זה הוא זמני, ולכן ישנו סיכון שכל ההשקעה תיעלם. 2. תוכנית תקפה -  כאשר קיימת תוכנית תקפה, ישלם בעל הזכויות בנחלה דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% משווי הקרקע, המיועדת לתעסוקה לא חקלאית. תיירות חקלאית במושבים

22. פסטיבל העגבנייה • הגברת המודעות לצריכת העגבנייה ותוצריה • חשיפת הנגב וחבל הבשור בפני הציבור הרחב, על גווניו השונים, והנעת משפחות וצעירים לנגב מתוך מגמת היכרות עם האזור. • קידום וחשיפת מגוון אתרי התיירות באזור. הנעת מטיילים לחבל הבשור . • מיצוב ומיתוג האזור - כאזור חקלאי-כפרי, במטרה לחזק את מגמת התיירות החקלאית ההולכת ומתפתחת. • חשיפת האזור מתוך מגמה לעידוד הקליטה במושבים ובקיבוצים. • יצירת אטרקציה ואירוע חווייתי למשפחות ולצעירים והמשך מסורת חגיגות הפסטיבל. גדול יותר, אדום יותר, טעים יותר. כתבה וצילמה: לבנת גינזבורג, רכזת תיירות צפון מערב נגב פסטיבל העגבנייה השלישי בחבל שלום - הבשור- הסתכם בהצלחה! כ-10,000 איש הגיעו מכל רחבי הארץ להשתתף בפסטיבל, שהתקיים בחוה"מ סוכות בחבל הבשור שבמועצה אזורית אשכול, זו השנה השלישית. מטרות הפסטיבל, הנן:.

23. פסטיבל העגבנייה כאמור, הפסטיבל עוסק בעגבנייה, והיא המוטיב החוזר בכל הפעילויות. מעבר לבריכת העגבניות המוכרת ומבחר סוגי מזון המבוססים על עגבניות, שחולקו חינם לבאי הפסטיבל, הייתה במקום תצוגת זני עגבניות, פעילות יצירה ומשחק לילדים בהשראת העגבנייה, נערכו חידונים ושאלוני טריוויה על עגבניות, ותיאטרון הנגב הופיע בהצגה מיוחדת לילדים בנושא העגבנייה. כל באי הפסטיבל יכלו לטעום עגבניות מזנים שונים, ולצפות במופע אינדיאני, שעסק ביבול העגבניות ובקשר שבין האדם לטבע. גדול יותר, אדום יותר, טעים יותר. העגבניות הן שם המשחק, והן שנותנות את הצבע, הטעם והריח לאירוע. אזור אשכול מספק כ- 45% מכמות העגבניות הנצרכת בישראל. בחבל הבשור מעבדים כ- 30,000 דונם ירקות, מתוך זה כ-8,000 דונם עגבניות בבתי צמיחה. כושר הייצור השנתי עומד על כ-80,000 טון (המהווים 45% מכמות העגבניות הנצרכת בישראל). בנוסף, מגדלים באזור כ-2,000 דונם עגבניות שרי בבתי צמיחה עם כושר ייצור שנתי של כ- 12,000 טון, שמתוכם 40% מהתוצרת נשלחת ליצוא.

24. פסטיבל העגבנייה האטרקציה המרכזית הייתה כבכל שנה: בריכת העגבניות המסורתית, שהכילה כ-5 טון עגבניות לא ראויות למאכל. אליה נוספה הפעם מגלשה מתנפחת ענקית, שהובילה את המתרחצים הישר אל לב הבריכה. הפסטיבל, הופק ע"י אגודת חבל שלום בסיוע מחלקת התיירות באשכול ובתמיכת המועצה. גופים נוספים שתרמו כספים הם: משרד החקלאות, החטיבה להתיישבות, הרשות לפיתוח הנגב ונותני חסות נוספים. האירוע הופק בסיוע חברת הפקה מהאזור, חברה צעירה בניהול בני האזור, ובעזרתם של תושבים, שחלקם בעלי תפקידים מחבל שלום ומאשכול, שהקימו, סייעו ותרמו להצלחת האירוע. גדול יותר, אדום יותר, טעים יותר.

25. פסטיבל העגבנייה בפסטיבל הוקם שוק איכרים ומתחם מזון עשיר, שהתבסס ברובו על תושבי האזור. תחנות מידע וקליטה פעלו במקום וסיפקו מידע על קליטה באשכול, על אטרקציות תיירותיות ואפשרויות בילוי ולינה בחבל שלום, באשכול ובסביבה הקרובה. גם אצל התיירנים נרשמה עלייה בדרישה לשירותי לינה ואטרקציות מקומיות. המבקרים בפסטיבל, שהגיעו מכל קצוות הארץ, זכו לחוויה אדומה ועסיסית. המסקנות לעתיד הן להמשיך ולהתמיד במסורת הצבעונית והיפה של פסטיבל העגבנייה, בתקווה שיהיה גדול יותר, אדום יותר וטעים יותר... להתראות בשנה הבאה! גדול יותר, אדום יותר, טעים יותר.

26. במקור חשבנו, שהתיירון יהיה שלב בדרך לקהילת ידע שה"מית. קהילת ידע היא קבוצה של אנשים שחולקים זה עם זה מידע, תובנות, ניסיון וכלים אודות תחום עניין משותף והופכות אותו לידע פועל ומשפיע. כשמדברים על קהילות ידע מתכוונים למרכיב אנושי של מפגשים, שיחות וכו' ולמרכיב טכנולוגי של החלפת ידע ושיח וירטואלי במסגרת אתרי קהילות מקוונים. נושא התיירות החקלאית הוא נושא חדש עבור שירות ההדרכה, אמנם נושק לעיסוקים הקיימים, אך בכל זאת לא מוכר, והמגמה היא שבעתיד המדריכים יידרשו לנושא ויצטרכו להבין בו. חשבנו שעובדה זו בשילוב העובדה שעובדי שה"מ אמונים על לימוד, כתיבה ושיתוף במידע - יהוו פוטנציאל גבוה לעיתון דינאמי, שיוכל להתפתח לפורום פיזי או וירטואלי עם מעורבות גבוהה של קהלים נוספים. בפועל קרו שני דברים: הראשון הוא שמעגל מקבלי התיירון התרחב וכולל אנשים שאינם משה"מ, וזו בהחלט מגמה חיובית; והשני, ששני הקהלים הם פסיביים לחלוטין. הכתבות בתיירון נכתבות על ידי חברי המערכת (שבהזדמנות זו טופחים לעצמם על השכם) או שהם יזומות על ידי חברי המערכת. תיירון כקהילת ידע כתבה: ברכה גל

27. אז מה יכולות להיות הסיבות האפשריות לכך? בספרות כשמדברים על חסמים, יש לכך כמה הסברים, ולגבי עובדי שה"מ, ההסבר הכי הגיוני הוא שהתיירות החקלאית עדיין אינה חלק מסדר היום שלנו (מה שמכונה בעגה המקצועית "אינה מוטמעת בתהליכים העסקיים"), ולכן אין צורך ואין במה לשתף. לגבי הקהל ה"חיצוני", אולי הוא מרגיש (באשמתנו), שהוא אינו מוזמן לכתוב ולהגיב. כך או אחרת, השאלה העולה כעת היא איך גורמים ל-כ-ו-ל-ם להיות שותפים יותר אקטיביים, האם פורום/אתר אינטרנט יכול לעזור? או אולי הנושא של קהילות ידע הוא רעיון הזוי?! נשמח לשמוע, איך אפשר לקדם קהילת ידע, או כל דבר שיחכים אותנו. ניתן לפנות לכל אחד מחברי המערכת. תיירון כקהילת ידע

28. יענקלה לוימאמציו של משרד החקלאות לאפיין את החקלאות כ"חקלאות בת קיימא" מחד, והמודעות הגוברת לשמירת הסביבה מאידך, הם בסיס להגדרת תיירות חקלאית כתיירות אקולוגית.תיירות אקולוגית מוגדרת בדרך כלל כ"תיירות השומרת על הסביבה ומשפרת את רווחת התושבים".במדינות שונות בעולם נוצרו תקנים לתיירות אקולוגית. המקובל ביותר הוא התקן האוסטרלי (ראו ב- http://www.ecotourism.org.au/index.asp). ביטוי לתקן הזה אפשר למצוא גם בפורטל התיירות האקולוגית בישראל (http://www.ecotourism-israel.com) , בדף הקריטריונים להצטרפות לפורטל- http://www.ecotourism-israel.com/EcoCriteriaH.htm תיירות אקולוגית

29. בבסיס התיירות האקולוגית עומדים העניינים שלהלן:* חשיבה מוסרית – שמירה על סביבה, כלומר "השאירו רק עקבות, קחו רק תמונות, ואל תבזבזו דבר מלבד זמן".* חשיבה כלכלית - שמירה על הסביבה, כדי שיהיה אפשר להתקיים ולהתפרנס לאורך זמן.* חשיבה תיירותית – שיווק ערכים וייחוד. מידע מפורט בדבר הפעולות שצריך לנקוט כדי להיות תיירן אקולוגי, ניתן למצוא בפורטל שציינו. עם זאת, כדאי להתרשם מקודים להתנהגות התייר האקולוגי, כפי שפרסמה חברת "תיירות אקולוגית ישראל", כלהלן:קודים להתנהגות התייר/ת האקולוגי/תכיבוד הפרטיות והכבוד של האחר, דרכי התנהגותו ומנהגיוהימנעות מקניית מוצרים, העשויים מבעלי חיים או מצמחים בסכנת הכחדההליכה ונסיעה בשבילים המסומנים בלבדלימוד הגיאוגרפיה, המנהגים, המסורות והתרבויות של המקום, כדי להפוך את חוויית הטיול למשמעותית יותרהפחתה בצריכה; מחזור ושימוש רב-פעמי במוצריםהליכה ברגל בכל הזדמנות ושימוש באמצעי תחבורה ידידותיים לסביבהסיוע לכלכלה המקומית על ידי רכישת מוצרים ושירותים מקומייםדוגמאות למיזמים של תיירות אקולוגית בכתבה המסכמת כנס תיירנים בנצרת - http://www.ecotourism-israel.com/Images/summary.pdf

30. כדורים פורחים כמו רבים, ניצלנו גם אנו, קבוצת חברים, את חופשת הסוכות, לטיול ג'יפים באזור אילת. קצת ברכב והרבה ברגל במזג אוויר שאמור היה להיות כבר נוח יותר אך היה עדיין חם מאוד. כתב וצילם: ישראל פלמנבאום

31. כדורים פורחים טיילנו באזור הערבה הדרומית, כשאנו מייחדים את בוקרו של יום א' כדי להשתתף בפסטיבל הפרחת כדורים פורחים, שאורגן ע"י מחלבות יוטבתה והתקיים ב"פארק תמנע", לא הרחק מקיבוץ יטבתה עצמו. שעת הפרחת הכדורים נקבעה ל- 06:00, ככל הנראה, בגלל התנאים האקלימיים, המאפשרים את ההפרחה באופן המיטבי. כבר עם ההגעה לאזור הפסטיבל ניתן היה לחוש באווירה המיוחדת של האירוע. שני כדורים היו כבר באוויר, ואחרים היו בתהליכי ניפוח (להבות היוצרות אוויר חם, המנפח את הכדור ומעלה אותו כלפי מעלה). "אתר השיגור" היה מלא אנשים, שהשכימו קום כדי להגיע בשעה היעודה, או שלנו במקום. הרבה ילדים, חצי ישנים, והורים, המתלהבים כמו ילדים, ליוו את הכדורים בעת הפרחתם. בסך הכול השתתפו באירוע 18 כדורים פורחים עם צוותים מארצות שונות, חלקם בצורות של "בית מן האגדות" או "תיבת נוח", ואחרים, "רגילים", ש"רק" הקיפו את יבשת אפריקה זה לא מכבר.

32. כדורים פורחים על הקרקע, חלק לא פחות חשוב (וטעים), דוכנים, שבהם ניתן היה לרכוש את מוצרי מחלבות יטבתה הטעימים, על רקע עמודי שלמה והנוף המדברי הקסום. אכן, יוזמה ברוכה של מחלבות יטבתה לקרב אותנו, ובמיוחד את בני הנוער, אל מוצרי החלב הטעימים והבריאים, כשמאחור כדורים פורחים במרחבים האינסופיים של המדבר בשעת בוקר מוקדמת של חג הסוכות. לנו הייתה כאן חוויה ייחודית והנאה צרופה. לאנשי יטבתה מגיע ללא ספק "יישר כוח" גדול.

33. גן גורו כתב וצילם פיני שניר בעמק יזרעאל, בסמוך לכניסה הראשית לסחנה, ממוקם גן חיות קטן ומקסים, אשר מוקדש בעיקר לחיות שמקורן ביבשת אוסטרליה. הגן נמצא בשטח של קיבוץ ניר דוד ומופעל ע"י אנשי הקיבוץ. בגן שטחים פתוחים, שבהם ניתן לשוטט בין קנגורו מקפצים. גולת הכותרת היא הקואלה - בשל הדרישה להזינם בעלי אקליפטוס מיוחדים וטריים, ניתן אישור לגדלם במקומות ספורים בלבד מחוץ לאוסטרליה, ובתנאי שמקימים בצמוד מטע עצי אקליפטוס עבורם. במשך מרבית שעות היממה נמצא הקואלה בתנוחת שינה אופיינית, אך אם מתמזל המזל ומגיעים בעת החלפת ענפי האקליפטוס לענפים טריים, ניתן לראותם מתעוררים כדי לתת כמה ביסים רעבתניים.

34. גן גורו ניתן לבקר בגן בכל ימות השנה, אך בחודשי הקיץ החמים והעמוסים, פחות נעים. הכניסה כרוכה בתשלום.

35. גן גורו המתחם מעוצב באופן נאה, פלגי מים זורמים, חיות אוסטרליות נוספות וציפורים צבעוניות. בשטח מפוזרים שלטים עם אינפורמציה ברורה לגבי אורחות החיים של החיות השונות. בנוסף, מסתובבים מדריכים הבקיאים בפרטים, נותנים הסברים ואף עונים לשאלות. יש התייחסות גם לתרבות האבוריג'ינים, שהם ילידי היבשת המקוריים. בנוסף יש מתקנים המתאימים לילדים, כמו מבוכים מעוצבים מגדר חיה עם מראות המעוותות את הדמויות.