Paolo Veronese, The Marriage at Cana

1. Paolo Veronese, The Marriage at Cana

2. חרף החוקים הנוקשים האוסרים עליהם להרים עיניהם מן הצלחת בשעת הסעודה, עטרו הנזירים הבנדיקטינים של מנזר סנט ג'ורג'ו מג'ורה, את חדר האוכל בתמונת 'משתה חתונה מפואר'. התירוץ היה שמדובר בסיפור נס: נס הפיכת המים ליין במהלך החתונה בקנה שבגליל. התמונה שגודלה 9.90X 6.69 מ' נבזזה ב-1797 על ידי נפוליאון כשלל מלחמה (ביחד עם ארבעת הסוסים של סן-מרקו, שהוחזרו כבר ב-1815). היא נשדדה כפסלי הפרתנון מאתונה שבמוזיאון הבריטי וכמזבח של פרגאמון בברלין ועוד יצירות רבות מן העולם כולו. היא מוצגת כיום במוזיאון הלובר. באתר המקורי תלוי היום העתק שלה View of the Monastery of San Giorgio Maggiore from the bell tower San Giorgio Maggiore, Venice

3. תמונת 'משתה החתונה בקנה' הינה אחת התמונות הגדולות ביותר שצוירו אי פעם על בד. החוזה שנחתם ב-6 ביוני 1562 , בין אנשי המנזר הונציאני והאמן פאולו וורונזה שחי בין השנים 1528-1588, מגדיר במפורש תמונה שתכסה את קיר חדר האוכל (הרפרקטוריום) החדש ותתלה שנים וחצי מ' מעל לרצפתו. מלאכת הציור נמשכה 15 חודש בסיועו של אחיו בנדטו קאליארי. במהלך המאה ה-16 שעה שעשירי וונציה בנו את ארמונות הרנסאנס המפוארים, הוסיפו הנזירים הבנדיקטינים למנזרם את חדר האוכל, הקלויסטר, ספריה וכנסייה ושינו לחלוטין את מראהו של האי הקטן הנמצא מול סנט מרקו. היות ומרבית הנזירים היו הצעירים שבבני המשפחות השליטות בוונציה היה באפשרותם לממן בניה מפוארת זו. את חדר האוכל בנה הארכיטקט אנדריאה פאלאדיו, אשר שאב השראה מן המקדשים העתיקים. הרקע של תמונת משתה החתונה בקנה משתלב היטב עם סגנונו האדריכלי של פאלאדיו The Refectory, Monastery of San Giorgio Maggiore

4. התמונה מתארת אירוע מן הברית החדשה המצוין ב"בשורה על-פי יוחנן" וידוע בשם "החתונה בקנה". על פי התיאור ביצע ישוע בחתונה את הנס הראשון שלו ובו הפך מים ליין. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הָיְתָה חֲתֻנָּה בְּקָנָה אֲשֶׁר בַּגָּלִיל. אִמּוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ הָיְתָה שָׁם, וְגַם יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו הֻזְמְנוּ לַחֲתֻנָּה. כְּשֶׁחָסַר לָהֶם יַיִן אָמְרָה אֵם יֵשׁוּעַ אֵלָיו: "אֵין לָהֶם יַיִן." אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "מַה לִּי וָלָךְ, אִשָּׁה? עוֹד לֹא הִגִּיעָה שְׁעָתִי." אָמְרָה אִמּוֹ לַמְשָׁרְתִים: "כָּל מַה שֶּׁיֹּאמַר לָכֶם עֲשׂוּ." שִׁשָּׁה כַּדֵּי אֶבֶן הָיוּ עֲרוּכִים שָׁם, כְּמִנְהַג הַיְּהוּדִים לְטָהֳרָתָם, וְכָל אֶחָד הֵכִיל כִּשְׁמוֹנִים עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים לִיטֶר. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "מַלְּאוּ אֶת הַכַּדִּים מַיִם", וְהֵם מִלְּאוּ אוֹתָם עַד לְמַעְלָה. אָמַר לָהֶם: "שַׁאֲבוּ עַכְשָׁו וְהָבִיאוּ אֶל רֹאשׁ הַמְּסִבָּה." הֵם שָׁאֲבוּ וְהֵבִיאוּ אֵלָיו. טָעַם רֹאשׁ הַמְּסִבָּה אֶת הַמַּיִם שֶׁנֶּהֶפְכוּ לְיַיִן וְלֹא יָדַע מֵאַיִן הוּא, אֶלָּא שֶׁהַמְשָׁרְתִים אֲשֶׁר שָׁאֲבוּ אֶת הַמַּיִם יָדְעוּ. קָרָא רֹאשׁ הַמְּסִבָּה אֶת הֶחָתָן וְאָמַר לוֹ: "כָּל אָדָם מַגִּישׁ תְּחִלָּה אֶת הַיַּיִן הַטּוֹב וְכַאֲשֶׁר הָאֲנָשִׁים מְבֻסָּמִים יַגִּישׁ אֶת הַטּוֹב־פָּחוֹת, אֲבָל אַתָּה שָׁמַרְתָּ אֶת הַיַּיִן הַטּוֹב עַד עַכְשָׁו." זֹאת תְּחִלַּת הָאוֹתוֹת שֶׁל יֵשׁוּעַ. הוּא עָשָׂה זֹאת בְּקָנָה שֶׁבַּגָּלִיל. אָז הֶרְאָה אֶת כְּבוֹדוֹ וְתַלְמִידָיו הֶאֱמִינוּ בּוֹ. (הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי יוֹחָנָן פֶּרֶק ב, 1-11) מים, יין ודם שלובים זה בזה בתיאולוגיה הנוצרית: הפיכת מים ליין בחתונה בקנה הוא אירוע מטרים להפיכת היין לדמו של ישוע הקורה בשעת הסעודה האחרונה: "לָקַח אֶת הַכּוֹס, בֵּרֵךְ וְנָתַן לָהֶם בְּאָמְרוֹ: "שְׁתוּ מִמֶּנָּה כֻּלְּכֶם, כִּי זֶה דָּמִי"" (הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי מַתַּי פֶּרֶק כו, 27-28) כאשר החייל הרומי נועץ את כידונו בגופתו של ישוע כדי לוודא את מותו יוצאים דם ומים מפצע הדקירה: "אוּלָם אַחַד הַחַיָּלִים דָּקַר אֶת צִדּוֹ בְּרֹמַח וּמִיָּד יָצְאוּ דָּם וּמַיִם" (הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי יוֹחָנָן פֶּרֶק יט, 34) בשנת 1560 צייר ורונזה את החתונה בקנה, עבור ארמונה של משפחת קוצ'ינה בונציה , כיום ה- Palazzo Papadopoli. ציור זה מוצג כיום במוזיאון Gemäldegalerie בדרזדן. Paolo Veronese, Marriage at Cana, 1571-72, Oil on canvas, 207 x 457 cm, Gemäldegalerie, Dresden

5. משתה החתונה מתרחש בתוך מרחב ארכיטקטוני עירוני מפואר, המחולק לשני מישורים. הארכיטקטורה מכילה תערובת בסגנון אדריכלות יוונית-רומית. במישור הראשון, בקדמת הציור, מתוארת חצר פתוחה, מרוצפת שיש בשלל צבעים, התחומה בעמודים בסגנון דורי. את החלל תופש שולחן החתונה הגדול, המעוצב בצורת האות ח' והעמוס בקהל חוגגים. קצה החצר חסום על ידי גדר אבן המהווה חלק ממרפסת גבוהה, המוקפת בעמודים בסגנון קורינטי. שני גרמי מדרגות הנמצאים מאחורי העמודים בסגנון הדורי מוליכים אל המרפסת. ברקע מגדל פעמונים וונציאני.

6. במרכז ישובים ישוע ואמו מרים. סביב ראשיהם הילות . ישוע לבוש באדום כחול על פי האיקונוגרפיה המקובלת. סביבם התלמידים בלבוש צנוע ופשוט. על המרפסת , מאחורי דמותו של ישוע, דמויות של גברים השוחטים בשר של חיה לא מזוהה. ביניהם כמה משרתים המגיחים מבין העמודים ונושאים מזון לאורחי החתונה. רוב הפרשנויות של הציור מעניקות משקל גדול לאיקונוגרפיה הדתית המופיעה בו. ישוע, המופיע במרכז הציור ומישיר פניו אל הצופה, נתפש על פי הפרשנות הנוצרית כמי שהקריב את עצמו לטובת האנושות. על כן, יש אשר זיהו את החיה הנשחטת ככבש ואת ישוע כ"שה האלוהים" Agnus Dei . כל הדמויות המופיעות בתמונה , כמאה ושלושים במספר שותקות. הסיבה לכך היא ההדגשה של מסדר הבנדיקטינים על התנזרות מדיבור בשעת הסעודה. אך הן מקיימות ביניהן רב שיח של מחוות ותנוחות ראש .

8. בחזית השולחן, לפני ישוע, יושבים כמה מוזיקאים המנגנים בכלים כגון ויולה דה גמבה, לאוטה וכלי מיתר אחרים. על השולחן ביניהם שעון חול, סמל להבל חיי העולם הזה- Vanitas פירוש איקונוגרפי כזה מציג את ישוע כשהוא מודע לאירועים ההיסטוריים העתידים לעבור עליו. בקדמת התמונה שני כלבים המסמלים נאמנות. הדמויות בציור - שייכות כולן לעולמה של ונציה; המסורת טוענת כי המנגנים הם הציירים הגדולים של הדור ההוא – טיציאן (בבגד האדום), וורונזה עצמו (בבגד הלבן) מנגן בויולה דה גמבה ובאסאנו כנראה זה היושב לצידו.

9. Between 1660 and 1674, Marco Boschini claimed that the musicians in the Marriage at Cana were portraits of the four most famous 16th-century Venetian painters. The man playing the viola da gamba he saw as Veronese, followed by Tintoretto, Jacopo Bassano and Titian. The surviving portraits of these painters contradict this theory, which gave rise to a series of legends. Ridolfi explicitly remarked in 1648 that the portraits of the clerics did not entirely blend with the other figures, who were creations of the imagination.

10. "קָרָא רֹאשׁ הַמְּסִבָּה אֶת הֶחָתָן וְאָמַר לוֹ: "כָּל אָדָם מַגִּישׁ תְּחִלָּה אֶת הַיַּיִן הַטּוֹב וְכַאֲשֶׁר הָאֲנָשִׁים מְבֻסָּמִים יַגִּישׁ אֶת הַטּוֹב־פָּחוֹת, אֲבָל אַתָּה שָׁמַרְתָּ אֶת הַיַּיִן הַטּוֹב עַד עַכְשָׁו." לפי ההשערה, בנדטו -אחיו של פאולו ורונזה, בבגד מפואר, מככב בתמונה כראש המסיבה.ו

11. בקצה השולחן משמאל יושבים החתן והכלה. בין האורחים מזהים את משורריה ואציליה של העיר וונציה ומלכי העולם ההוא ובהם אלנורה מאוסטריה, פרנסואה ה-I מצרפת, מרי ה-I מאנגליה, סולימן המפואר, ויטוריה קולונה, קרל החמישי קיסר האימפריה הרומית הקדושה, מרקאנטוניו ברברו, דניאל ברברו, ג'וליו גונזגה, קרדינל פולה, טריבווולט וסוקולו מחמד פאשה. ב-19 בספטמבר 1557 נחגגה בוונציה ברוב פאר הכתרתה של ציליה דנדולו- פיריולי אשת לורנצו פיריולי. לאחר תשע קדנציות של שליטים וונציאנים רווקים, נמצאה האשה שתשב לצד בעלה על כס הדוג'ה. יש להניח שחגיגה זו עליה העידו אנשי התקופה שלא נראתה כמותה משך 100 שנים משתקפת בתמונתו של וורונזה.

12. בתקרובת המוגשת לאורחים מזהים המומחים את החבוש. ביוון הקדומה החבוש היה פרי מנחה מסורתי בטקס הנישואין. פלוטארכוס דיווח שהכלה היווניה הייתה נוגסת בחבוש כדי לבשם את פיה לנשיקות בטרם תיכנס לחדר הייחוד "זאת על מנת שהברכה הראשונה לא תהיה דוחה או בלתי נעימה" (שאלות לרומאים 3.65).

13. ראויים לציון כלי האוכל ששימשו באותה תקופה. למטה שימוש במזלג כקיסם שיניים

14. איש בוונציה לא שכח כי מקומו של הציור הזה הוא בכנסיית סן-ג'ורג'ו מג'ורה שבעירם ובה היה תלוי מאז 1563, ואיש לא שכח איך חייליו של נפוליאון לקחו את הציור ב-11.9.1797 בפקודת מצביאם כשלל מלחמה וחתכו אותו לגזרים מפאת גודלו והביאו אותו לפאריס, ומדי כמה שנים מוגשת תביעה להחזירו למקומו. ב-1815 ניסתה צרפת להפיס את דעתם של הוונציאנים ושלחה במקומו כפיצוי ציור ענק של לה-ברין, "הסעודה בבית שמעון", שהוא במידה רבה חיקוי של יצירת ורונזה, כיום במוזיאון האקדמיה בוונציה. ג'ון ראסקין אמר שציורו של לה-ברין ראוי בקושי לשמש חומר אריזה לציור "החתונה בקנה". Charles Le Brun, Feast in the House of Simon Or The Pharisee’s Banquet with Mary Magdalene at Christ’s Feet Galleria dell'Accademia, Venice

15. ב-11 בספטמבר 2007, 210 שנים לאחר שהוסר הציור, נתלתה במנזר "סן-ג'ורג'ו מג'ורה" מהדורת פקסימיליה בגודל מלא של הציור. ההעתק הצילומי הורכב מ-1591 קובצי מחשב המשחזרים את מראהו המדויק של הציור המקורי. Creating a copy of “The Wedding at Cana” involved scanning the original at the Louvre Museum. The refectory completed by Palladio in the late 16th century featuring Paolo Veronese’s Wedding at Cana in facsimiles and the boiserie realised by Michele De Lucchi;

16. מקורות: http://en.wikipedia.org/wiki/The_Wedding_at_Cana http://www.louvre.fr/en/oeuvre-notices/wedding-feast-cana http://www.wga.hu/frames-e.html?/html/v/veronese/06/2cana4.html עריכה: אסף פלר

17. שלום לך, אני מזמין אותך לבקר באתר המצגות שלי ולהנות ממצגות נוספות להתראות, אסף פלר http://assaffeller.com