חומרים נדיפים

1. חומרים נדיפים כתב וערך ד"ר חיים מהל ראש תחום טיפול ושיקום ברשות הלאומית למלחמה בסמים

2. חומרים נדיפים מאות חומרים הנמצאים בשימוש ביתי: טיפקס, דבקים, מסירי צבע ומדלליו, ספריי מדוע משתמשים בהם? גורמים לשיכרון חושים ולהזיות. בני נוער מעדיפים אותם – קלים להחבאה, השימוש אינו עבירה, אין צורך בקשר עם סוחרי סמים, אין ערנות של המבוגרים ואין מודעות לתוצאות. דרכי שימוש: הסנפה, התזה ישירה (ספריי), שאיפה משקית ניילון סימני שימוש: כתמי צבע,ריח של כימיקלים, פצעים סביב הפה, טשטוש, שינויים קיצוניים במצב הרוח, שינויי התנהגות, תופעות גופניות כמו בחילה, חולשה, הפרעות בקצב הלב, אובדן הכרה ואפילו מוות.

3. הנדיפים הנפוצים בשימוש לרעה ומצויים בהישג יד של ילדים טולואן – נמצא במדללי צבע, דבק לדגמי מטוסים, משחה לצחצוח נעליים בוטאן –נוזל מציתים, צבע בספריי, דיאודורנט, מטהרי אוויר. פלואורקרבון– פריאון (גז קירור), דיאודורנט, ספריי לאסטמה, ספריי לשיער, מטהרי אויר. אצטון. חומרי הרדמה – נייטרוז (גזצחוק)

4. חומרים נדיפים – גזים הגזים המשמשים לבני הנוער תחליף לסם הם: פריאון (קירור) הלון (כיבוי אש) גז בישול הליום נייטרוז (גז צחוק)

5. חומרים נדיפים – ניטריטים חומרים בצורת נוזל המאוכסנים בבקבוקים או אמפולות. כאשר פותחים אותם הם משמיעים קול ניפוץ ("פופ") ומכאן נגזר כינוים – "פופרס"

6. שימוש לרעה בנדיפים בבריטניה אחד מכל 7 נערים בני 15-16 בבריטניה התנסה השנה בהסנפת נדיפים שתופסים מקום שלישי בפופולריות לאחר אלכוהול וקנאביס. יותר קטינים מתים מהסנפת נדיפים מאשר משימוש באלכוהול וקנאביס. ידועים בבריטניה אלף ושבע מאות מקרי מוות בשבע עשרה שנים. B.B.C.- 23.10.03

7. ואצלנו….. מקרים ספורים בשנות ה-80 דיווח על מקרה מוות אחד השנה (2004) 7.4% מהתלמידים השתמשו עפ"י מחקר הרשות למלחמה בסמים בשנת 2001, שני רק לאלכוהול. *הערה: 3% דיווחו על שימוש בשבוע האחרון .

8. מי בסיכון? נערים צעירים (זכרים). נושרים ממערכת החינוך. ילדי מכורים. השימוש – בקבוצות: מצאת אחד, חפש סביבו את קבוצת חבריו לשימוש.

9. השפעות לוואי שליליות מדובר בחומרים שונים מבחינה כימית ועל כן השפעותיהם שונות ורבות. לחלקם מבנה כימי פשוט שגורם להיצמדות קלה לקולטנים שונים במוח (מכאן – סימנים רבים ומגוונים). כמויות לא מבוקרות (אין "מינון").

10. מדדים לאבחנה מיד לאחר השימוש שינויים התנהגותיים או נפשיים: לוחמנות (במקרים אחרים – אפטיה), הפרעה בשיפוט, הפרעה בתפקוד חברתי או תעסוקתי, איפוריה. שניים או יותר מהסימנים הגופניים: עייפות, חוסר קואורדינציה, עמידה לא יציבה ("שיכור"), דיבור מקוטע, תנועות מגושמות, רפלקסים מופחתים, רעד, ראיה מטושטשת או כפולה, ניסטגמוס (ריצוד אישונים), מצב הכרה מעורפל לעיתים עד קומה. אין בדיקות מעבדה זמינות לאבחון מיידי.

11. טיפול בעת חירום הרחקה ממקור החומר במצב של ערפול הכרה – הרחקה למקום מאוורר מניעת מאמץ גופני בדיקה על ידי רופא

12. כיצד ייראו המשתמשים בעת הביקור במשרדנו כתמי צבע וחומרים שונים על הבגדים והעור. פצעים קטנים מסביב לאף ולפה. ריח של כימיקלים בעת הנשימה. עיניים אדומות תלונות על עייפות, מגושמות, אי שקט, חוסר תיאבון, כאבי ראש,שיעול. אם לא מיומנים קשה להבחין

13. סיבוכים עקב שימוש ארוך טווח התמכרות – מתוארות תסמונות גמילה וסבילות. פגיעות בלתי הפיכות במוח, ריאות, לב (פרפור חדרים), כבד, כליות, מח עצם. מוות – בדרך כלל בגלל הפרעת קצב או חנק, יכול לקרות גם בשימוש ראשון.

14. ט י פ ו ל טיפול רפואי תומך וסימפטומטי בהתאם לבדיקות. חלק מהנזקים בלתי הפיכים ולא ניתנים לטיפול – כמו דמנציה (שיטיון) פגיעה בתפקוד של הצרבלום (המוח הקטן). טיפול בתלות, כמו בכל נפגע סמים, אך לא בכל המוסדות ערוכים לכך.