Download
1 / 43
460 likes | 707 Views
מפת הרגולאטורים ברשות המקומית –סקירה כללית. שרקון, בן עמי, רוזנבוים, אשר ושות ' - משרד עורכי דין Charcon , Ben Ami, Rozenboum , Asher & Co - Law Offices. עו"ד מיכל רוזנבוים michal@rbrlaw.co.il טל: 03-7521445 ; נייד: 050-2127435. נושאי ההרצאה. מבוא לרגולציה ברשויות המקומיות
E N D
מפת הרגולאטורים ברשות המקומית –סקירה כללית שרקון, בן עמי, רוזנבוים, אשר ושות' - משרד עורכי דין Charcon, Ben Ami, Rozenboum, Asher & Co - Law Offices עו"ד מיכל רוזנבוים michal@rbrlaw.co.il טל: 03-7521445; נייד: 050-2127435
נושאי ההרצאה • מבוא לרגולציה ברשויות המקומיות • מפת הרגולטורים בשלטון המקומי • הסנקציות שבידי הרגולאטור • מפת הסיכונים של הרשויות המקומיות בראי הרגולאטורים • האחריות הפלילית ככלי להגברת אחריות מנהלית
רגולציה בשלטון המקומי - מבוא • רגולציה (בעברית: אסדרה) היא שם כולל להסדרה של פעילויות שונות במדינה באמצעות חוקים ורשויות. • כפי שהשלטון המקומי, מטיל הוראות שונות על ציבור התושבים ומסדיר את חיי היום היום של תושבי הרשות, כך גם השלטון המרכזי מסדיר את פעילותו של השלטון המקומי. • השלטון המרכזי מנהל מערכת יחסי גומלין יום יומית עם השלטון המקומי. • מערכת היחסים בין השלטון המקומי ובין השלטון המרכזי (באמצעות משרדי הממשלה) בישראל מתמקדת בשני נושאים עיקריים: • הממשלה כגוף מפקח: השלטון המרכזי משמש גוף מפקח על הרשויות המקומיות ומכוח זה מוקנות לו סמכויות פיקוח ואישור נרחבות. מערכת היחסים בין הממשלה כגוף מפקח לבין הרשויות המקומיות מעוגנת בחקיקה שעיקרה נקבע עוד בתקופת המנדט הבריטי. סמכויות אלו עברו עם הקמת מדינת ישראל מידי הנציב לשר הפנים. • הסדרת פעילות והשתתפות בתקציב: השלטון המרכזימממן בדרכים שונות חלק מפעילות הרשויות המקומיות.
מבוא-המשך • שר הפנים הוא הממונה על הרשויות המקומיות ובתוקף תפקידו זה הוא בעל סמכויות רבות בנוגע לתפקודן. • השר רשאי למנות רואה חשבון מטעמו, לבדוק ולאשר את הדוחות הכספיים של הרשויות המקומיות ועוד. • לשר הפנים ניתנות סמכויות לאכוף את ביצוע חובותיה של רשות מקומית, לפזר מועצה אשר לדעתו אינה ממלאת את תפקידיה ולמנות במקומה ועדה קרואה או מועצה ממונה.
מבוא - המשך • בשנת 1985 נחקק חוק יסודות התקציב והעניק לשרי הפנים והאוצר סמכויות נוספות להגביל את פעילותן של הרשויות המקומיות ולאכוף את ההגבלות. • שר הפנים רשאי לדרוש פיטורי עובדים, להפסיק עבודות שלא אושרו בתקציב ולקצץ את החריגות מסכומים המגיעים לרשות מהממשלה. • בחוק זה גם ניתנו סמכויות לקביעת תקני כוח אדם, להגבלת שכר, להתערבות בגובה הארנונות ולאישור הלוואות. • בנוסף לכך, מאז קום המדינה, חוקקו חוקים והותקנו תקנות, המעניקות למשרדי ממשלה שונים, סמכויות נוספות אשר מטרתן לפקח על הרשויות המקומיות בנושאים שונים כגון:רווחה, חינוך, איכות הסביבה ועוד.
גופי ביקורת על פעילות הרשויות • הרשות המקומית היא אישיות משפטית, וכגוף משפטי היא כפופה לחוק וניתן לתבוע אותה בבתי המשפט. בית המשפט העליון, בתפקידו כבית משפט גבוה לצדק, מבצע את הביקורת המשפטית על חוקיות פעולותיהם של מוסדות השלטון לסוגיהם. • בתוקף תפקיד זה הוא מפקח גם על פעולותיה של הרשות המקומית, וכל אדם או גוף הסבור כי זכויותיו נפגעו ממעשיה של הרשות המקומית רשאי לפנות בעתירה לבג"צ ולבקש סעד נגד הרשות. • נוסף על כך, רשויות מקומיות הן גם גופים המבוקרים על ידי מבקר המדינה, שהוא עצמו רשות בלתי-תלויה בממשלה. חוק מבקר המדינה קובע את סמכויות הביקורת ואת המתכונת של הדיווח על הרשויות המקומיות. • במקביל פועל המבקר כנציב תלונות הציבור, ואליו פונים אזרחים וגופים הרואים את עצמם נפגעים ממעשי הרשות המקומית.
מה בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי • "חלוקת העבודה" בין השלטון המרכזי למקומי באה לידי ביטוי בחלוקת הסמכויות ביניהן: • סמכויות השלטון המרכזי: חקיקת חוקים (הכנסת) והתקנת תקנות (הממשלה), גביית מסים (מס הכנסה ומס ערך מוסף), שפיטה באמצעות בתי משפט ובתי דין. • סמכויות השלטון המקומי: חקיקת חוקי עזר, גביית מסים מקומיים, וגביית אגרות עבור שירותים כמו ארנונה ואגרת מים וביוב ומוסדות שיפוט מקומיים הדנים בענייני המקום.
מפת הרגולציה בשלטון המקומי – משרד הפנים • משרד הפנים הינו כאמור הגוף הממונה על הרשויות המקומיות וככזה, הינו הרגולטור העיקרי של הרשויות המקומיות. • מעורבותו של משרד הפנים בחיי הרשויות המקומיות הינה יום יומית ומתבטא בתחומים רבים אשר את העיקריים בהם נסקור להלן.
מפת הרגולציה בשלטון המקומי – משרד הפנים • אישור תקציב רגיל - התקציב הרגיל של כל רשות מקומית כפוף לאישור משרד הפנים. משרד הפנים רשאי לסרב לאשר תקציב רשות מקומית ואף להורות על פיזור מועצת הרשות ומינוי מועצה מטעמו, במקרים בהם לא אושר תקציב הרשות במועדים הקבועים בחוק. • שכר, עובדים והיקף כ"א – מעורבותו של משרד הפנים בנושא כוח אדם הינה אולי, הגדולה והבולטת ביותר. היקפי כוח האדם המועסקים ברשות כפופים לאישור משרד הפנים. חוזה בכירים – כפוף לאישור אגף כ"א במשרד הפנים. במועצה מקומית, נדרשים אישורי נחיצות משרה להעסקת עובדים.
מפת הרגולציה בשלטון המקומי – משרד הפנים • תקציב פיתוח רב שנתי ושנתי – התקציבים הבלתי רגילים כפופים כולם לאישור משרד הפנים, אשר לא יאשר ביצוע פרויקטים ללא בדיקת הימצאות מימון מתאים לביצוע. • תוכנית אשראי לזמן ארוך – כל תוכנית אשראי לזמן ארוך של הרשות מחויבת בדיווח וקבלת אישור משרד הפנים. • ערבויות – מתן ערבות על ידי הרשות המקומית כפוף לדיווח ואישור מראש של משרד הפנים. • תאגידים עירוניים – הקמת תאגידים עירוניים וביצוע פעולות שונות בתאגיד, מחייבות אישור מראש של אגף בכיר לתאגידים עירוניים במשרד הפנים.
מפת הרגולציה בשלטון המקומי – משרד הפנים • מדיניות ארנונה – צו ארנונה ושינויים שרשות מקומית מעוניינת לבצע במדיניות הארנונה כפופים לאישור משרד הפנים (הערה – לאחרונה ישנה מגמה להקל זה ורשויות רבות, בעיקר איתנות, מקבלות פטור מדיווח ואישור משרד הפנים). • משק המים והביוב – ביצוע פעולות בתחום משק המים והביוב כמו גם נושא המעבר לתאגידי מים והביוב מלווה וכפוף לאישור שונים ממשרד הפנים. • חוקי עזר – מעורבות משרד הפנים בנושא זה מתבטאת לכל אורך הליך חקיקת חוקי העזר – מהצורך בהתקנת חוקי עזר/עדכון חוקי עזר, לאורך שלב התחשיבים ועד שלבי האישור הסופיים והפרסום. • הצהרה בגין דוח כספי רבעוני - הרשויות נדרשות לצרף הצהרה אודות נאותות הדיווח הכספי בכל רבעון.
מפת הרגולציה בשלטון המקומי – -משרד הרווחה: • תחום בולט ביותר בו מתקיימת אינטראקציה שוטפת בין השלטון המרכזי למקומי, הינו תחום הרווחה. • מרבית הטיפול בתחום הרווחה מצוי בידי הרשויות המקומיות, באופן המחייב רגולציה שוטפת מצד משרד הרווחה והסדרת יחסי העבודה בין משרד הרווחה לרשויות המקומיות. • "חוק שירותי הסעד" תשי"ח 1958 , מסדיר את החובה להקים מסגרת ארגונית עבור אזרחים הנזקקים לסיוע ועזרה. • החוק מבהיר כי ענייני הרווחה של תושב רשות מקומית יהיו בטיפולה ובאחריותה של אותה רשות, כאשר המחלקה לשירותים חברתיים ברשות היא הכלי הביצועי של הרשות לטיפול בנושאים אלה. • המחלקה לשירותים חברתיים המהווה אחת המחלקות ברשות המקומית, כפופה מבחינה ארגונית להנהלת הרשות המקומית, אף שהאחריות לגבי הנחיות פעולה מקצועיות, פיקוח ותקצוב המחלקה, מרוכזות בידי השלטון המרכזי.
מפת הרגולציה בשלטון המקומי – -משרד הרווחה: • חוק הסעד המחייב את הרשויות המקומיות לקיים לשכת סעד לטיפול סוציאלי לנזקקים. • לרשויות המקומיות קיים שיקול דעת רחב לביצוע פעולות בתחום הרווחה כאשר, כדי להקטין את ההבדלים בין הרשויות המקומיות ברמת השירותים החברתיים וכתנאי להשתתפות תקציבית של השלטון המרכזי, מתערב משרד הרווחה בניהול מערך הרווחה של הרשות על ידי פיקוח מקצועי, תקציבי וארגוני, לצד ניסוח הוראות והנחיות המופיעות בתקנון עבודה סוציאלית (תע"ס) לגבי שירותים מוכרים וכללי זכאות לקבלתם.
מפת הרגולציה בשלטון המקומי – -משרד האוצר (אגף השכר והסכמי עבודה) • אגף השכר והסכמי עבודה הינו גוף המטה של ממשלת ישראל לקביעת מדיניות השכר במגזר הציבורי הן המקומי והן הממשלתי ויישום המדיניות הכלכלית של הממשלה. • הממונה על השכר שואב את סמכותו החוקית לפקח על כ-700 גופים מתוקצבים ונתמכים מכוח סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985. • בסעיף האמור נקבע, כי גוף מתוקצב וגוף נתמך לא ישלמו שכר או תוספות שכר ולא יקבעו תנאי עבודה ופרישה העולים על אלו הנוהגים ביחס לכלל עובדי המדינה, אלא באישור שר האוצר (סמכות מתן אישור כאמור הואצלה לממונה על השכר).
מפת הרגולציה בשלטון המקומי – -משרד האוצר (אגף השכר והסכמי עבודה) • 2 הגופים הבולטים של אגף זה, הבאים לידי ביטוי במציאות היום יומית של הרשויות המקומיות הינם: יחידה האכיפה ויחידת החקירות. • יחידת האכיפה: • יחידת האכיפה באגף השכר מרכזת את הפעולות הנחוצות לצורך ישום סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985. • תפקידה לוודא, כי השכר בגופים נתמכים ומתוקצבים, כמשמעם בחוק יסודות התקציב, משולם על- פי ההנחיות וההסכמים הקיבוציים. • במקרים בהם התגלה בעניינו של עובד, כי השכר, תנאי העבודה, תנאי הפרישה, הגמלאות או הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה שנתנו לו, חרגו מן הנהוג לגבי כלל עובדי המדינה (להלן - חריגות שכר), תפעל היחידה לביטול חריגת השכר ולתביעת השבה רטרואקטיבית של התשלומים החורגים ששולמו לעובד.
מפת הרגולציה בשלטון המקומי – -משרד האוצר (אגף השכר והסכמי עבודה) • יחידת החקירות • לאחרונה, החלה לפעול באגף השכר יחידת חקירות אשר מאפשרת את הפעלת הדין המשמעתי כנגד מנהלים בגופים נתמכים ומתוקצבים, אשר הנהיגו או הורו להנהיג הטבות שכר בניגוד להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985. • יחידת החקירות מוסמכת להעמיד לדין משמעתי נושאי משרה ונבחרי ציבור אשר הוכח כי אישור שכר החורג מן השכר המותר לתשלום על פי דין.
מפת הרגולציה בשלטון המקומי – -המשרד להגנת הסביבה • המשרד להגנת הסביבה אחראי ליישום המדיניות הסביבתית-לאומית, מעורב בתהליכי תכנון פיזי, מדריך רשויות מקומיות לגבי אחריותן הסביבתית ואחראי לפיקוח ולאכיפה של חוקי סביבה, לייזום פרויקטים סביבתיים וקידומם ולליווי והנחיה של יחידות סביבתיות. • סמכויות המשרד להגנת הסביבה נקבעו בהחלטה ממשלה משנת 1989 בה נקבע כי "שטחי הפעולה של המשרד לאיכות הסביבה יהיו: שמירת משאבי טבע שהועברו למשרד, מניעת זיהומם של משאבי טבע ומניעת מפגעים ומטרדים סביבתיים, לרבות זיהום אוויר ומים הנובע מחומרים רעילים, וזיהום הים והחופים • טיפול בפסולת ובשמירת הניקיון וכן בתכנון סביבתי. • הפעלת היחידות הסביבתיות ברשויות המקומיות, טיפול בביוב.
מפת הרגולציה בשלטון המקומי – -המשרד להגנת הסביבה • במסגרת החקיקה הראשית נקבעו הוראות ואיסורים הנוגעים לאיכות חייהם וסביבתם של תושבי הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות נדרשות לאכוף הוראות אלה. כך למשל: • 1. פקודת בריאות העם – 1940 - מגדירה את "הרשות הסניטרית המקומית" כמועצת העירייה או המועצה, וקובעת את הדרכים שבהן היא צריכה לפעול למניעת המפגעים הסביבתיים המוגדרים בפקודה. • 2. חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961 - מסמיך את השר להגנת הסביבה לקבוע בתקנות כללים למניעת רעש, ריח וזיהום אוויר. • 3. חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 - אוסר על השלכת פסולת, כמשמעותה בהגדרת החוק, לרשות הרבים. בין היתר נקבע כי על רשות מקומית להקצות אתרים לסילוק פסולת בניין, גזם וגרוטאות רכב.
מפת הרגולציה בשלטון המקומי -המשרד להגנת הסביבה. • המגמה בתחום ההגנה על הסביבה כפי שהיא באה לידי ביטוי בשנים האחרונות הינה - העברת הסמכויות לניהול תחום הגנת הסביבה והאכיפה הסביבתית לרשויות המקומיות. • ב-2008 נכנס לתוקף חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), תשס"ח-2008. החוק מעניק לרשויות המקומיות באמצעות פקחים שימונו על ידה סמכויות אכיפה וענישה רחבות בתחומים שונים כגון:שמירה על הניקיון, מחזור, מניעת מפגעים, קרינה, זיהום אויר ועוד • כמו כן נדרשת הרשות המקומית לאמץ נורמות שנקבעו בחקיקה ראשית במסגרת חוקי עזר. רק לאחר עיגונן של הנורמות בחוקי העזר קונה לעצמה הרשות המקומית סמכות לאכיפתן.
מפת הרגולציה בשלטון המקומי – -המשרד להגנת הסביבה. • הרשויות המקומיות פועלות בתחום הגנת הסביבה באמצעות יחידות סביבתיות. • 1. יחידה סביבתית עירונית – מחלקה הפועלת בתחום הרשות המקומית שאליה היא שייכת. • 2. יחידה סביבתית אזורית – מחלקה הכפופה מבחינה מינהלית לרשות מקומית מסוימת ומטפלת בנושאי איכות הסביבה בכמה רשויות מקומיות. • 3. איגוד ערים לאיכות הסביבה – תאגיד המוקם בצו של שר הפנים מכוח חוק איגודי ערים, התשט"ו-1955. מנהלת אותו מועצה שחבריה הם נציגים של הרשויות המקומיות שבתחום האיגוד.
מפת הרגולציה בשלטון המקומי -משרד החינוך: • החינוך הוא אחד השירותים הממלכתיים שניתנים באמצעות הרשות המקומית. ככלל, האחריות לשירותי החינוך היא בידי משרד החינוך; הרשות המקומית מופקדת בעיקר על הבטחת התנאים הפיזיים לקיומן של מערכות החינוך בתחומה. • תקצוב תחום החינוך נחלק בין השלטון המרכזי למקומי. משכך, מתקיים פיקוח ישיר מצד משרד החינוך על מדיניות החינוך ברשות המקומית. • בשנים האחרונות ניכרת מגמה של העברת סמכויות ממשרד החינוך אל הרשויות המקומיות, וניתן להן חופש פעולה רחב בתחומים רבים.
מפת הרגולציה בשלטון המקומי – -משרד החינוך: עיקר התפקידים של הרשות המקומית בתחום החינוך הינם: • התווית מדיניות וגיבוש תוכניות עבודה בתחום החינוך – גיבוש חזון ומדיניות בתחום החינוך • ניהול תקציב החינוך. • תכנון תשתיות המיועדות לתחום החינוך. • ניהול מערך הרישום למוסדות החינוך . • ליווי, מעקב ובקרה בבתי-הספר היסודיים והעל-יסודיים – בחינה של תוכנית העבודה השנתית של כל מוסד ואישורה • ליווי, מעקב ובקרה בגני הילדים – אחריות למערך כוח האדם בגני הילדים; אחריותליווי, מעקב ובקרה של השירות הפסיכולוגי חינוכי. • טיפול בהצטיידות, ברכש ובתחזוקה של מוסדות החינוך.
מפת הרגולציה בשלטון המקומי – -משרד החינוך: • חוק נהרי – במאי 2007 נחקק תיקון לחוק חינוך ממלכתי. • התיקון קובע כי בשם השוויון -רשות מקומית, המקיימת מוסדות חינוך ממלכתיים, תהיה חייבת להעביר הקצבות להחזקת מוסדות חינוך פרטיים שמוכרים על־ידי משרד החינוך. • החוק קובע מסגרת לפיה הרשויות המקומיות יהיו חייבות להשתתף במימון מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, כגון רשת החינוך מעיין החינוך התורני של תנועת ש"ס, והטיל את מתן המימון על הרשויות המקומיות. עם זאת, החוק לא כולל מתן מימון ל"מוסדות פטור" השייכים ליהדות התורה.
מפת הרגולציה בשלטון המקומי -משרד התחבורה: • על פי "פקודת העיריות", הרשות המקומית היא האחראית הבלעדית לפיתוח ולאחזקה של הדרכים ומתקני התחבורה שבתחומה, וכן להשגת המימון הנדרש לפעילויות אלה. ולתשלומים בפועל. • פיתוח עורקי תחבורה: סלילה או הרחבה של כבישים המחברים אזורים שונים או מתחברים למערכת הבינעירונית ומשמשים בעיקר לתנועה חוצה, ואשר נגזרים מתוכנית אב כוללת. • שיפור הבטיחות: טיפול נקודתי בקטעי דרך בעייתיים שבהם אירעו תאונות רבות עם נפגעים • קידום תחבורה ציבורית: תמיכה בתשתיות המעודדות שימוש בתחבורה ציבורית, כגון סלילת נתיבים בלעדיים, הקמת מגרשי "חנה וסע", העדפה ברמזורים והכשרת מסופים. • ניהול ובקרת תנועה: במטרה לשפר את נצילות התשתית הקיימת, המשרד מעודד הקמת מרכזי בקרת רמזורים, תיאום "גל ירוק", הסדרי תנועה ושילוט מתחלף. • קידום תוכניות אב: המשרד מעוניין שלכל רשות מקומית תהיה תוכנית אב מעודכנת ומאושרת, שתאפשר קידום מושכל של פרויקטים. המשרד תומך בהכנת סקרים, ו"ספירות תנועה" ובבדיקות מקצועיות הנדרשות לצורכי התכנון.
מפת הרגולציה בשלטון המקומי -פיקוד העורף: • מעורבות פיקוד העורף בשלטון המקומי באה לידי ביטוי בשורה ארוכה של נהלי עבודה היוצרים שיתוף פעולה מתמיד בין מערך פיקוד העורף – לועדות ומחלקות מל"ח ברשויות המקומיות. • שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי בעיקר בנושאים הבאים: • הכנת נהלים ופקודות משותפות בתיאום ואישור הדדי. • השתתפות הדדית בהערכות מצב עיתיות ברגיעה ובחירום. • החלפת קציני קישור, השתלבות הדדית בפעילות שוטפת ברגיעה, כולל בתרגילים, ובפעילות המתחייבת באירועי שגרה או בחירום.
מפת הרגולציה בשלטון המקומי -פיקוד העורף: • מרבית האחריות של הרשויות המקומיות בתחום זה נוגעת בעיקר בנושא מקלטים ציבוריים. • החובה לתחזק מקלט, ולשומרו במצב המאפשר את השימוש בו בכל עת, כמחסה מפני התקפה, מוטלת, לגבי מקלט ציבורי, על הרשות המקומית, ולגבי מקלט פרטי, על הדירים. אולם,הפיקוח על תחזוקת מקלטים פרטיים נמסר לרשות המקומית, כאשר היא מונחה בעניין זה ע"י פיקוד העורף.עבירות הכרוכות בתחזוקת מקלטים נדונות בבית המשפט לעניינים מקומיים, וכתבי אישום מוגשים על ידי פרקליטות המדינה או על ידי תובע עירוני. • על הרשות המקומית האחריות לדאוג לכך שלא יאוחסנו במקלטים פרטיים חפצים אשר מפריעים לשימוש במקלט כמחסה בשעת חירום, ובאחריותה הישירה לאכוף את תקינותם של מקלטים על הציבור הרחב, כאשר דין זה חל על מקלטים ציבוריים ומקלטים פרטיים כאחת.
מפת הרגולציה בשלטון המקומי – -המשרד לביטחון פנים: • יחסי הגומלין בין המשרד לביטחון פנים לבין הרשויות המקומיות, עד השנים האחרונות בא לידי ביטוי בעיקר בנושאים הבא: השתתפות במימון אבטחה יישובית, הפעלת משא"ז והשתתפות במימון אבטחת מוס"ח ע"י משטרת ישראל. • לאחרונה, החלה מגמה רחבה של העברת סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי בנושא ביטחון הפנים אשר בא לידי ביטוי בשני פרטים חדשים – השיטור העירוני ועיר ללא אלימות. • השיטור העירוני • בהתאם להחלטת הממשלה שטע/ 4 מיום 8 ביוני 2010 במספר רשויות מקומיות החל יישום פיילוט שיטור עירוני. • ברשויות אלו מוקמות יחידה מיוחדת בתחנת המשטרה אשר תטפל אך ורק בנושאים הקשורים לעבירות איכות החיים של התושבים. לא ניתן יהיה להסיט שוטרים אלו למשימות אחרות למעט בשעת חירום. • בשיתוף פעולה עמה תפעל יחידה של פקחים שיועסקו על ידי הרשות המקומית.
מפת הרגולציה בשלטון המקומי – -המשרד לביטחון פנים: • עיר ללא אלימות. • תוכנית של המשרד לביטחון פנים למיגור האלימות במדינה המבוצעת בשיתוף פעולה עם מספר רשויות מקומיות, אשר אמורה להתרחב בתקופה הקרובה ל-80 רשויות מקומיות נוספות. • מטרות התוכנית: לצמצם את האלימות והפשיעה לשנות את האקלים החברתי להעצים את הביטחון האישי לשפר את איכות החיים של תושבי הרשות המקומיתרשויות שתצטרפנה לתוכנית תקבלנה הכוונה, סיוע וליווי מקצועי ביישום התוכנית מהמשרד לביטחון פנים.
מפת הרגולציה בשלטון המקומי – -משרד המשפטים: • יחסי הגומלין בין הרשות המקומית למשרד המשפטים באים לידי ביטוי במספר תחומים: • הועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות – ועדה הפועלת במשרד המשפטים ברשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. • הועדה קבעה כללים למניעת ניגוד עניינים של חברי מועצה ברשויות המקומיות והרחיבה את איסורי ניגוד העניינים הקיימים בחקיקה החלה על הרשויות המקומיות. ב • מוציאה מעת לעת חוות דעת בנושא ניגוד עניינים הן ביוזמתה והן בעקבות פניות שמגיעות מהרשויות ומאזרחים. • חוות הדעת של הוועדה מסווגות כ- "המלצות" אולם, רשות שלא תפעל על פי חוות דעת הוועדה, עשויה לחשוף את עצמה ואת נושאי המשרה בה לסנקציות שונות. • היועץ המשפטי לממשלה – היועץ המשפטי לממשלה אחראי על מינוי תובעים עירוניים הפועלים ברשויות האמונים על אכיפה והגשת כתבי אישום בנושאים עירוניים שונים כגון: עבירות תכנון ובנייה, רישוי עסקים, זיהום סביבתי ועוד. כמו כן, היועמ"ש מפרסם מעת לעת הנחיות הנוגעות לרשויות המקומיות ומסדירות נושאים שונים בתחום הרשויות. • חוקי עזר – משרד המשפטים, באמצעות המחלקה לחקיקת משנה אחראי על אישור חוקי העזר של הרשויות המקומיות (לאחר אישורם במשרד המשפטים) ופרסומם ברשומות.
ניגוד עניינים • ניגוד ענייניים אישי : חבר מועצה רשאי לעבוד מחוץ לעירייה או לעסוק בעיסוק נוסף, אך הוא מנוע מלהתערב או מלהתקשר עם העירייה בעסקה הנוגעת לו או לקרוביו. הוא חייב להודיע על כך בכתב למועצה לפני דיוניה ואסור לו להשתתף בהם. • ניגוד עניינים בין תפקידים : אין מניעה מנשיאה בתפקידים נוספים אך יש לנטרל בדרך האמורה לעיל כל חשש לניגוד עניינים. • איסור קבלת טובות הנאה : לחבר המועצה, לבן הזוג החי עמו ולילדיו הסמוכים על שולחנו, אסור לקבל טובות הנאה בקשר למילוי תפקידו של חבר המועצה - בכסף, שווה כסף, שירות, או כל טובת הנאה אחרת(אירועים, השתלמויות, הנחות וכו'). • חבר מועצה רשאי להשתתף באירועים ממלכתיים ציבוריים שאין בהופעתו בהם כדי להשפיע על מילוי תפקידו. • חוק שירות ציבור ( מתנות ) – ע"פ החוק חל איסור לקבל מתנות וטובות הנאה. • המבחן: המבחן לבחינת הימצאות עובד במצב בו עלול להיות ניגוד עניינים הוא מבחן אובייקטיבי של צופה מן הצד.
הסנקציות שבידי הרגולאטור • היקף חובת הציות להוראות הרגולציה – הואיל והוראות רגולציה יונקות את סמכותם מן החוק, ומכיוון שיש להם היבט של פומביות, על-ידי כך שהללו מפורסמים ברבים, חלה עליהם חובת ציות. • ארסנל הסנקציות שמצוי בידי הרגולאטור – גם הרגולאטור כפוף לחוק, ולכן הוא יכול להטיל סנקציות שהמחוקק העניק לו. • האם הרגולאטור יכול להרים מסך? – הרגולאטור יכול להרים מסך ולהטיל עיצומים ואף להגשת כתבי אישום פלילים על עובד ספציפי –חלק מתכלית האסדרה היא יצירת הרתעה. • כיצד ניתן להתגונן בפני הרגולאטור – קביעת מערך פנימי להסדרה עצמית.
מפת סיכוני רגולציה ברשויות המקומיות • הוצאות בלתי חוקיות – היחידה לחיוב אישי, משרד הפנים • איכות הסביבה – העמדה לדין פלילי, המשרד להגנת הסביבה • תשלום שכר שלא כדין – השבה, אגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, יחידת החקירות. • איבוד מקורות תקציב/הכנסה • מבקר המדינה והמלצותיו ככלי להפעלת סנקציות נוספות
מפת סיכוני רגולציה ברשויות המקומיות • הוצאות בלתי חוקיות – היחידה לחיוב אישי, משרד הפנים • סעיף 221 לפקודת העיריות, סעיף 189 לצו המועצות המקומיות, וסעיף 84 לצו המועצות האזוריות קובע את הסמכות להטיל חיוב אישי על נושאי משרה או תפקיד ברשות מקומית. • בספטמבר 2001 פרסם משרד הפנים, במסגרת חוזר מנכ"ל משרד הפנים 5/2001, נוהל ואמות מידה לחיוב אישי של נושאי משרה ברשויות מקומיות, זאת בהתבסס על הנחיות קודמות בנושא של היועץ המשפטי לממשלה – נוהל מעודכן פורסם בשנת 2009הטלת חיוב אישי תהא בגין הוצאה בלתי חוקית מקופת הרשות המקומית לה היה בעל תפקיד אחראי.
מפת סיכוני רגולציה ברשויות המקומיות • הטלת סנקציות בגין ביצוע פעולות שלא כדין – בגצקלפנר • בג"ץ 4284/08 קלפנר נ' חברת דואר ישראל בע"מ - • בקשה מבית המשפט הגבוה לצדק לצו על תנאי מצד בכירים בחברת דואר ישראל בע"מ כדי למנוע פיטוריהם על רקע פוליטי, ויורה למעביד להשיבם לעבודה. • השופט רובינשטיין, קבע כי בפיטורים פוליטיים על הכף לנטות ככלל לעבר החזרה לעבודה, ככל שהתנאים מאפשרים, ואם אינם מאפשרים, פיצוי ברמה משמעותית מאד; • על רשויות הציבור לשקול תביעה כספית אישית נגד הגורם שפיטר פיטורים פוליטיים ושבגינו נאלצו לשלם כספי ציבור. • אם בבג"ץ טריסטר מדובר על שימוש זהיר בכלי החיוב האישי, הרי ב-2008, באשר כבר קיים נוהל ומנגנון של חיוב אישי, קורא השופט רובינשטיין ליחס מחמיר: "...ועל כן מכל מקום, תקורב הזכוכית המגדלת יותר אל הנסיבות בעין מחמירה... סבורני כי צריך שלא ירחק היום, שבו מפטרים פוליטיים, שלאחר מכן נאלצת רשות ציבורית לשלם פיצויים עבורם, ייתבעו על ידי הרשות אם כצד ג' בתביעת המפוטר ואם בתביעה נפרדת של הרשות, או כמובן אף בתביעת המפוטר עצמו"
מפת סיכוני רגולציה ברשויות המקומיות • הטלת סנקציות בגין תשלום שכר שלא כדין – יחידת החקירות הפועלת באגף לשכר והסכמי עבודה במשרד האוצר. • יחידת החקירות מאפשרת הפעלת הדין המשמעתי כנגד מנהלים בגופים נתמכים ומתוקצבים אשר הנהיגו או הורו להנהיג הטבות שכר בניגוד לסעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה -1985. • ס' 29: קובע כי גוף מתוקצב וגוף נתמך לא ישלמו תוספות שכר, תנאי פרישה, ותנאי עבודה מעבר לנהוג לגבי כלל עובדי המדינה אלא באישור שר האוצר (סמכות שהואצלה לממונה על השכר). • היחידה מורכבת מתובעים, חוקרים וכלכלנים. • היחידה חוקרת את מעורבותם של מאשרי החריגות, פועלת לענישה במישור המשמעתי ומעבירה במידת הצורך את תיקי החקירה ליחידה לחיוב אישי.
מפת סיכוני רגולציה ברשויות המקומיות • איבוד מקורות תקציב/הכנסה • משרדי ממשלה מתקצבים חלק גדול מפעילות הרשות המקומית. • אי עמדה של הרשות בהוראות הרגולטור, יכולה להביא לביטול/קיצוץ בהקצבות המועברות לרשות. • לדוגמא: אי עמידה בהוראות משרד החינוך בתחום הסעות תלמידים למוסדות חינוך, עשוי להביא לקיצוץ בהשתתפות המשרד בתקציב ההסעות. • רווחה – ביצוע פעולות רווחה על ידי רשות בניגוד לתע"ס, עשוי להביא לקיצוץ השתתפות משרד הרווחה בתקציב הרווחה של הרשות המקומית.
מפת סיכוני הרגולציה ברשות המקומית – אחריות פלילית • היקף האחריות הפלילית של עובדי רשויות מקומיות – עובדים חבים מכוח הדין בחובת נאמנות וחובת זהירות, ומכיוון שכך היקף אחריותם הפלילית על חדלונם או רשלנותם יכול בהחלט להגיע לתחום העונשין. • סיווג העבירה על חוק למניעת מפגעים כעבירה של אחריות קפידה, מגביר את היכולת מניעת של העבירה או הימשכותה. • "קווי אופי אלה מתיישבים היטב עם הטלת אחריות פלילית על המועצה האזורית, שכן בסמכותה להפסיק את המטרד הקשה שאתר הפסולת הפיראטיים גורמים לסביבה (רע"פ 7861/03)
הטלת סנקציה של אחריות פלילית • דיני איכות הסביבה מהווים דוגמא טובה לאפשרות להטלת סנקציות מהתחום הפלילי על נושאי משרה ונבחרי ציבור ברשות מקומית. • לדוגמא - סעיף 11ג לחוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961 קובע את אחריות נושא משרה בתאגיד. • סעיף 11ג(א) מגדיר 'נושא משרה' בתאגיד כך: 'מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה". • ראש רשות עשוי להיכנס לגדרה של החלופה הראשונה שבהגדרה. דברים אלה מתחדדים נוכח הסיפא להגדרה, הכוללת גם פקיד האחראי על התחום המסוים בו בוצעה העבירה. דהיינו, גם אם קיים בתאגיד בעל תפקיד, הממונה על התחום בו נעברה העבירה, עדיין ניתן לראות גם מנהל פעיל שבתאגיד כמי שעשוי לחוב בפלילים לפי הוראת סעיף 11ג הנ"ל. • הטלת האחריות הפלילית על נושאי המשרה נועדה להמריץ אותם לנקוט אמצעים נאותים ולהבטיח כי יקויימו אמצעי זהירות על מנת למנוע ביצוע עבירות במסגרת התאגיד. • בגישה המטילה אחריות פלילית על נושאי משרה, יש משום קיום החוק ודרבון הרשויות להימנע מביצוע עבירות על דיני איכות הסביבה והרתעת הרשויות מלהפר הוראות הדין. • עפ (נצ') 1160/05 יצחק מירון נ' המשרד לאיכות הסביבה
הטלת סנקציה של אחריות פלילית • בתחום איכות הסביבה מטיל המחוקק אחריות פלילית רחבה (קפידה) לפיו: כל מקום בחוק שמדובר בו על גרימת מעשה פלוני ,רואים אדם כאילו הוא גרם לאותו מעשה גם אם המעשה נעשה במקום הנתון לפיקוחו או לשליטתו, או על ידי מי שנתון לשליטתו או לפיקוחו והוא לא נקט כל אמצעים סבירים למניעתו הטוען כי נקט אמצעים כאמור – עליו הראיה (בסעיף 14 לחוק למניעת מפגעים). • על מנת שלא תוטל על נושא משרה ברשות מקומית, אחריות בגין עבירה שבוצעה על ידי הרשות - על נושא המשרה להוכיח, כי עשה כל שניתן לעשותו על מנת למנוע את העבירה.
הטלת סנקציה של אחריות פלילית • מידת כיסוי ביטוח אחריות מקצועית – פוליסות הביטוח השונות המבטחות, במסגרת אחריות מקצועית, עובדים בכירים אינן מכסות מקרים בהם הוכח כי העובד התרשל בתפקידו. הבעיה המרכזית הקיימת בתחום זה היא שלרוב הרגולאטור לא מסתפק בהטלת עיצום כספי אלא הוא גם מפרסם את מסקנותיו ביחס לאופן שבו פעל העובד. • האחריות הפלילית בראי הפסיקה [משלב האיום לשלב המימוש]. עד כה בתחום איכות הסביבה קבע ביהמ"ש כי ניתן להרים מסך ולהעמיד לדין פלילי עובדים ספציפיים ברשות (פס"ד מ.א גליל תחתון).
סיכום • סקרנו את מערכת היחסים בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי • סקרנו את מפת הרגולטורים בשלטון המקומי • הצגנו את מפת הסיכונים של הרשויות המקומיות בראי הרגולאטורים • הכרנו את הסנקציות שבידי הרגולאטור • למדנו על האחריות הפלילית של עובדי הרשות המקומית
