התהליך ההיסטורי בישראל א'

1. התהליך ההיסטורי בישראל א'

2. על קצה המזלג • משטרת ישראל כל העת בין שני תהליכים קשורים, שמשפיעים אחד על רעהו: בין שיטור עירוני לשיטור מדינתי לאומי; ובין שיטור קהילתי לשיטור "אכיפתי" "קלאסי". • מסיבות היסטוריות, השיטור בישראל הוא מורשת השיטור המנדטורי, על התרבות הבעייתית שלו. התוצאה: פער רלוונטיות גובר בין המשטרה למציאות. • מאז שנות ה-70 מתחזק השלטון המקומי וגם הניסיון של חלק מראשיו להפוך את השיטור לחלק ממנו. • עד היום נכשלו בישראל 4 ניסיונות ליישם שיטור קהילתי. התוצאה, לוואקום נכנסים תחליפים!

3. משטרת ישראל נעה כל העת בין שני תהליכים קשורים, שמשפיעים אחד על רעהו: • בין שיטור עירוני לשיטור מדינתי לאומי; • בין שיטור קהילתי לשיטור "אכיפתי" "קלאסי".

4. אם בעולם המערבי, הרפורמה הקהילתית היא: האזרח במרכז; והשוטר במרכז

5. הפרשנות הישראלית היא: האזרח במרכז; הרשות המקומית במרכז; השוטר במרכז; התחנה במרכז על חשבון המטות.

6. שורשי השיטור הקהילתי נעוצים במקרא... "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך..." השוטר עם העם בשערי העיר ולא בחצר השליט. הוא פתר להם בעיות!

7. מאז שיבת ציון והקמת כוח השיטור היהודי, ההיסטוריה שלו שזורה בהיסטוריה של המאבק בין השלטון המקומי למרכזי מאפיין ישראלי בלבד

8. אבל, המשטרה ממלכתית ונשלטת ישירות על ידי משרד ממשלתי תחנות המשטרה פרוסות ופועלות במרחב השליטה של הרשות המקומית, ורוב השוטרים אף מתגוררים בתחומה על כן, התפתחות אינטראקציה בין שני הגופים היא בלתי נמנעת!

9. היחסים הללו עברו מהפך בשני העשורים האחרונים בעלי עוצמה חוששים משת"פ כי הוא מגביר עוצמה אצל יריבים פוטנציאליים. זוכרים?

10. מבחינה היסטורית קדם השלטון המקומי למרכזי ותקופת המנדט הייתה "תור הזהב" שלו מאיר דיזנגוף

11. משטרות עירוניות יהודיות תפקדו בתל אביב ובירושלים משטרה עברית עירונית הוקמה בת"א ב- 10/6/21, בעקבות פרעות תרפ"א הרשויות המקומיות הן שייצרו אלטרנטיבה מנהלית לשלטון הזר הבריטי

12. למשטרה הזו היה קונפליקט מתמיד עם המשטרה הבריטית הארצית, עד שהוכלה לתוכה! לאחר מאורעות תרפ"ט, למרות מחאות רבות של היישוב... הדפוס הזה של קונפליקט יחזור גם לאחר קום המדינה...

13. מאי-אוגוסט 1948: הקמת משטרה עירונית בירושלים המצור על ירושלים וההכנות למימוש ההחלטה על בינאומה חייבו הקמת משטרה עירונית

14. פריחת השלטון המקומי נבלמה עם קום המדינה ממלכתיות את האדמיניסטרציה הבריטית החליף שלטון מרכזי ריכוזי ומערכת מפלגתית דומיננטית

15. הריכוזיות (ממלכתיות) כשיטת התמודדות עם אתגרי בניין המדינה מוסדות המדינה נוטלים סמכויות מהרשויות המקומיות הגדולות

16. מורשת השלטון הבריטי – כלי שליטה חסרי תקדים למשטרה ביחס לעולם המערבי • סמכויות פיקוח נרחבות לאישור; • הסדרת פעילות השלטון המקומי והשתתפות בתקציבו

17. סמכויות שר הפנים: תלות מוחלטת ב"ממונה על המחוז" וב"ממונה על השכר" • מינוי רואה חשבון; • אכיפת חובות • פיזור ומינוי ועדה קרואה

18. התוצאה: סירוס והשחתה • לא עוגן מעמד הרשות המקומית בחוק (חוק יסוד: העיריות); • סרבול; • מאבקי כוח בין גורמים פוליטיים השלטון המרכזי מלין על שחיתות השלטון המקומי, אבל הוא זה הגורם לה!

19. המשטרה הוקמה כסניף של מפא"י • פקיד מפלגתי עם קשר ישיר לבן גוריון הועמד בראש המשטרה; • קצין קישור מפלגה – משטרה; • בנו של ראש הממשלה הוכשר להיות המפכ"ל הבא; יחזקאל סחרוב

20. המפכ"ל סהר בשידור על "ירושת" משטרת המנדט 24/8/48: "ריקבון, עזובה ורצון רע היו 3 הירושות שמשטרת המנדט הניחה למשטרת ישראל..." ולמרות זאת,

21. מודל השוטר המנדטורי השנוא הועדף על מודל ה"בובי" הבריטי, משרת הקהילה

22. הסיבות • הצורך למנוע תוהו בבוהו; • מתאים למבנה השלטון באותה עת; • אמצעי להתמודד עם בעיות ביטחון; • מסמל את הסמכות והלגיטימיות של המדינה

23. התוצאה: בעוד צה"ל השתחרר מהנחשלות של שנות המדינה הראשונות, משטרת ישראל נשארה מאחור... • נתקענו עם הצדדים הבעייתיים של "השוטר אזולאי" (כללי משמעת, שיטות עבודה, איכות כ"א); • התנתקנו מראשי הערים.

24. אם תרצו, מורשת המשטרה המנדטורית היא התרבות הארגונית שעדיין אתנו... בעוד שצה"ל מצא אתוס חלופי לאתוס של הכוחות המזויינים הבריטים, מ"י סוחבת את הגיבנת הזו עד היום!

25. פעילות קהילתית תמיד הייתה כסוג של אלטרנטיבה. הקונפליקט הזה הונצח (ב"נאיביות חיננית") בסרט "השוטר אזולאי" המחשה

26. מאפיינים קהילתיים עדיין היו קיימים בשנות החמישים, ולאחר מכן דעכו • ב- 1948 הפעילה המשטרה "משמר אזרחי" בסיוע בטחוני לקהילה; • השוטרים התנדבו לעבודות ביצורים; • עבדו עם עולים במעברות; • הובילו מים וציוד לנפגעי שיטפונות; • אימצו יישובים וגני ילדים; • ביצעו סיורי ביטחון עם אזרחים; • 1958: הפעלת שוטרי מקוף בת"א.

27. המטוטלת משנה כיוון משנות ה-70 • דגש על ליברליזם ואיכות חיים; • ירידת האמון בהנהגה המרכזית; • התגבשות מנהיגות מקומית עצמאית;

28. נוצרים מודלים אלטרנטיביים של שירותים, שקודם סופקו ע"י השלטון המרכזי • חינוך • בריאות; • רווחה; • כליאה; • שיטור; • וכדומה...

29. זהו תהליך עולמי הנובע מ: - • מגמות אידיאולוגיות ועליית חשיבותם של נושאים מקומיים; • כשלים ממשליים והתכווצות התקציבים; • יזמות גוברת של השלטון המקומי. ביזור

30. מנחיתות מוחלטת נוצר תהליך מתמשך של רכישת עוצמה של השלטון המקומי התפתחות מנגנונים לא פורמאליים, המעניקים מידה רבה של אוטונומיה לשלטון המקומי מסוכן סביל לשותף אסטרטגי

31. השלטון המרכזי שבע ועצל, מעביר את האחריות כלפי מטה בשלל נושאים • חינוך; • קליטת עולי ברית המועצות; • רווחה; • ועוד... אחרי האחריות תגיע גם הסמכות...

32. במהלך השנים הללו המשטרה פותחת פער רלוונטיות: עיוורוןלגבי הבנת ההתרחשויות בסביבתה המשימתית היגררות אחת ההתרחשויות והתעסקות עצמית... למשל, היא הייתה האחרונה להבין שקיים פשע מאורגן בישראל...

33. לדוגמה: על מי תושבי באר שבע סמכו יותר בחומת ברזל ובעמוד ענן? האם האינטרס הלאומי חפף תמיד את המקומי?

34. מי משניהם ידאג יותר לאינטרסים של תושבי באר שבע אם המשטרה תהיה באחריותו?

35. מי משניהם עדיף לתושבים שיקבע את יעדי תחנת באר שבע?

36. איזה משל"ט אפקטיבי יותר לתושבי אילת – מקומי שמשלב את כל גופי ההצלה או מחוזי המופעל מבאר שבע?

37. האם תושבי באר שבע ואילת ייתנו תשובה שונה משלכם לשאלות הללו? למה ראש העיר טוב לדאוג לחינוך, לרווחה ולביטחון הפנים בעת מתקפה, אבל לא למשטרה?

38. למרות קיומם של המטות, מפקד התחנה הוא תמיד לבד! למה זה צריך להיות ככה בארגון כל כך גדול שמעלה, לכאורה, את התחנות על ראש סדר העדיפויות שלו?

39. מתן גושפנקא חוקית להתהוות הסדר החדש בין הרשות המרכזית למקומית הוא רק שאלה של זמן!

40. לא בטוח בכלל שהתהליך מתעכב בגלל הבלימה שיצרה המשטרה מעכבים אותה המתח וניגודי האינטרסים שבין הרשויות העשירות והעניות הרשויות העשירות נלחמות בינתיים לבדן

41. המטרה – חוק יסוד: הרשויות המקומיות • ביטול התלות במשרדי הממשלה מבחינה תקציבית ותפקודית; • העברת תקציבים על פי נוסחה קבועה. עוצמה! זוכרים? השלטון המרכזי יילחם בכך מלחמת חורמה...

42. ובחזרה למשטרה... 1974-1973: הקמת הימ"ם והמשמר האזרחי סדקה את מוקדי העוצמה בתוך המשטרה • הכנסת כוח אדם איכותי, מתחרה; • מיסוד ארגון מתחרה, על בסיס כוח אדם איכותי בהרבה, הנתמך פוליטית

43. מורשת היסטורית בעייתית: למשטרה כבר היה ניסיון רע עם ארגון מתנדבים – "משמר העם" • הוקם לפני הקמת המדינה ופעל באופן עצמאי בערים הגדולות: חיפה, ת"א, צפת וירושלים. • היה גדול בהיקפו ובכוחו, אך לא זכה להערכה, לא בציבור ולא ע"י השוטרים. • בפיקוד המשטרה קיוו להשתלט על הארגון ולהכפיפו למשטרה • רעיון זה לא צלח עד לפירוקו.

44. בראש המשמר האזרחי הוצב מולה כהן, מפקד חטיבת יפתח של הפלמ"ח אם המשא"ז היה רוצה, מיצובו אפשר לו לאתגר את המשטרה הכחולה בתחומי עיסוקה...

45. 1975: הקמת המערך הקהילתי והאפקטיבי ביותר במשטרה, ברמה עולמית - החבלה • שותפות של 50% עם הציבור כפרטים, הקב"טים וגורמי הביטחון השונים; • שיתוף באינפורמציה, בחלוקת העבודה בתרגול ובהפקת לקחים; • הדרכה והמחשה של חבלנים לכל שכבות הציבור; • שוטר "ראש גדול", עצמאי בהחלטותיו ובעל סמכויות;

46. והעיקר – אמון הדדי יוצא דופן!

47. 1978: חוק הבחירה הישירה לראשי ערים ראשי ערים מתחילים להשקיע בכל תחומי איכות החיים כמפתח לניצחון בבחירות! הורדת הפשיעה היא אחת מהן

48. 1975: המפכ"ל רוזוליו מנסה להילחם בתרבות המשטרתית דרך פתיחת שערי המשטרה לכוח אדם איכותי, מהאקדמיה ומצה"ל התוצאה: המשטרה משנה את פניה לבלי הכר!

49. 1975: הגיוס הרב שכבתי (גר"ש) - רוזוליו אבל לא את תרבותה...

50. ניסיון ראשון שנכשל לבצע מהפיכה קהילתית יוסף בורג