1 / 16

הרכב הדם

הרכב הדם. ההבדל בין פלסמה לסרום – לקבלת פלסמה מוסיפים לדם חומר המונע קרישה ולכן יש בפלסמה פיברינוגן וגורמי קרישה המעורבים בקרישת הדם. לחלבונים שונים מטענים חשמליים שונים. המטען החשמלי תלוי בהרכב חומצות האמינו הטעונות בחלבון ובכמות היחסית של חומצות אמינו בעלות R טעון שלילית או חיובית.

luella
Download Presentation

הרכב הדם

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. הרכב הדם ההבדל בין פלסמה לסרום – לקבלת פלסמה מוסיפים לדם חומר המונע קרישה ולכן יש בפלסמה פיברינוגן וגורמי קרישה המעורבים בקרישת הדם.

  2. לחלבונים שונים מטענים חשמליים שונים • המטען החשמלי תלוי בהרכב חומצות האמינו הטעונות בחלבון ובכמות היחסית של חומצות אמינו בעלות R טעון שלילית או חיובית. • המטען תלוי גם בחומציות של התמיסה בה נמצא החלבון. • בPh בסיסי החלבונים ייטענו לרוב במטען שלילי בדרגות חוזק משתנות בהתאם להרכב חומצות האמינו הטעונות.

  3. חומצות האמינו הטעונות שלילית

  4. חומצות האמינו הטעונות חיובית

  5. ערכי pI )הpH של התמיסה בה אין לחלבון מטען נטו) של חלבונים שונים

  6. אלקטרופוריזה של חלבוני הסרום (נסיוב) • אלקטרופוריזה הוא טכניקה של הפרדת חלבון לפי מטען וגודל. • מופעל שדה חשמלי על ג'ל בדרך כלל בpH 8.6 שהוא גבוה מערכי pI של חלבוני הסרום העיקריים ומקנה להם מטען שלילי בדרגות משתנות.

  7. אלקטרופוריזה

  8. דיאגרמה של חלבוני הסרום לפי תנועתם באלקטרופוריזה אלבומין מהווה יותר מ50% מסך חלבוני הפלסמה. תפקידו – שמירה על הלחץ האוסמוטי, נשא של חומרים שאינם מסיסים בנוזל הדם. γ-גלובולינים – מכילים בעיקר את הנוגדנים. אנודה + קטודה - הגובה של כל מקטע מלמד על כמותו היחסית, ואילו רוחב המקטע מלמד על פיזורו. בכל מקטע של הגלובולינים יש הרבה סוגי חלבונים.

  9. חלבוני הסרום במצבי מחלה • אלבומין הוא החלבון העיקרי בסרום (בערך 2/3 מכלל החלבונים). זהו חלבון קטן יחסית. באופן נורמלי ריכוזו בסרום: 3.6-5.5g/dL . הוא נוצר בכבד. רמתו יורדת במצבי תזונה לקויה, מחלות כבד, נזק כלייתי, הריון וכוויות. הוא עולה במצבי התייבשות. ירידה ברמתו יכולה לגרום לבצקות עקב בריחת נוזלים מהדם לרקמות הבין תאיות.

  10. אימונוגלובולינים -Ig • הנוגדנים הם האימונוגלובולינים. מרביתם מצויים במקטע של γגלובולינים. מיוצרים על ידי לימפוציטים – תאי דם לבנים מסוג B. כל לימפוציט יוצר נוגדן ספציפי יחיד בכמויות גדולות. • יש מחלות של דיכוי יצירת הנוגדנים ואז המקטע של γגלובולינים קטן יותר. לעתים קיים באופן חולף ביילודים. • במחלת ה Multiple myeloma,לדוגמא, (סוג של סרטן דם) תא לימפוציט מתרבה במהירות ויוצר נוגדן מסוג אחד.

  11. מצבי לחץ-עקה חריפים • במצבי לחץ כמו דלקות חריפות, פציעה או טראומה ניתוחית יש עליה בריכוזי חלבונים מסויימים. • למשל חלבון CRP (בעל תפקיד במערכת החיסון) עולה בסרום במצבי דלקת זיהומיים. • חלבון PCTמופיע כתוצאה מזיהום חיידקי. עוזר באיבחון זיהום חיידקי חריף המלווה בזיהום בדם ובהלם. לא ידוע תפקידו המדויק.

  12. אנזימים וסמנים רקמתיים בסרום • אנזימים או חלבונים מסוימים יופיעו בסרום כתוצאה מפגיעה בתאי רקמה, שנהרסים או מתים או שפעילותם נפגעת. הם משמשים כסמנים למחלות. • למשל: תוצאה של פעילות נגיפית (למשל בכבד), הרס תאי שריר הלב כתוצאה מאוטם (התקף לב), חבלה או גידולים ונטילת תרופות מסויימות.

  13. אוטם שריר הלב • דרושה אבחנה מהירה כדי לתת טיפול מהיר. השינויים בא.ק.ג. והסימנים הקליניים לא תמיד ברורים. לכן חשוב לבדוק אנזימים וסמנים חלבוניים. • CK- (קריאטין קינזה ) עולה ראשון בדם כ2-4 שעות לאחר ההתקף וחוזר לנורמה תוך יומיים. לא מספיק ספציפי כי גם פגיעה בשרירים גורמת לעליה ברמתו. CK-M ספציפי יותר ללב.

  14. LDH – לקטיק דהידרוגנזה- מתחיל לעלות מאוחר יותר – 8-12 שעות לאחר האירוע וחוזר לנורמה לאחר 7-12 יום. מתאים לחולים שמגיעים מספר ימים לאחר אירוע חשוד. • טרופונין T – סמן מצויין מאחר ואינו מצוי כלל בדם הנורמלי ומתחיל לעלות כ4-8 שעות לאחר האירוע ונעלם תוך 10-14 יום. חוסר בטרופונין לאחר 8 שעות יכולה לשלול התקף לב.

  15. תפקודי כבד • נבדקים אנזימים כגון ALT, AST,LDH העולים במצבים הגורמים נזק לכבד כגון צהבת זיהומית. יש גם מצבים של נזק שבהם יורד ריכוז האנזימים. • נטילת תרופות מסוימות גורמת לעליה באנזימים.

  16. PSA – PROSTATE SPECIFIC ANTIGEN • אנזים המיוצר בערמונית – פרוסטטה – בלוטה המייצרת את נוזלי הזרע. ריכוזו עולה עם הגיל ובמחלת ערמונית עולה ריכוזו ויכולה להצביע על ממאירות. משמשת היום לסקר – screening של האוכלוסיה כבדיקה ראשונית ולמעקב אחרי חולי סרטן. לא רגיש מספיק ולא אמין מספיק.

More Related