נוכחות חינוכית- הסמכות החדשה בהשראת גישתו של חיים עומר.

נוכחות חינוכית-הסמכות החדשה בהשראת גישתו של חיים עומר. לירון און, פסיכולוג חינוכי. www. lirononn.co.il

מטרות ההרצאה • חשיפה לידע תיאורטי בגישת הנוכחות החינוכית, המבוססת על משנתו של פרופ' עומר. • העלאת ספקות, תהיות והתלבטויות בנוגע לחומר ההרצאה.

שער ראשון-למה מי את שתגידי לי מה לעשות ?! משבר החינוך ומשבר הסמכות

מגוון שאלות עכשוויות- • מדוע שעורי האלימות במערכת החינוך כה גבוהים? • מה קרה לסמכות המבוגרים? • מדוע ישנם כל כך הרבה ילדים עם בעיות התנהגות? • מה קרה לחינוך לערכים? • מדוע רואים כל כך הרבה הורים שהופכים ל"שפוטים" של ילדיהם?

על פרדיגמות ושינויים במדע 5 תומאס קון, (1962) - המבנה של מהפכות מדעיות. פרדיגמה-מסגרת שהקהילה המדעית מקבלת על עצמה והיא מתווה לקהילה את אופי המחקר בתקופת המדע התקני. הפרדיגמה כוללת את תיחום בעיות המחקר הרלוונטיות לתחום המדעי, את חוקי המחקר בתחום, דרכי פתרון, את המכשור המתאים לצרכי המחקר, את היישומים הנלווים לו, את ההכללות הצורניות (נוסחאות וכו'), ואת האמונות המטאפיזיות המשותפות לקהילה (למשל: יש/אין ואקום, העולם מורכב מארבעה יסודות/חלקיקים/חלקיקים וגלים).

על פרדיגמות ושינויים במדע • כדי שתיאוריה תתקבל כפרדיגמה עליה להיראות טוב יותר ממתחרותיה, אבל אין היא נדרשת להסביר את כל העובדות בתחום. למעשה, עליה להשאיר "קצוות פרומים", על מנת לאפשר את המשך העיסוק המדעי בתחום. • האמת אינה אובייקטיבית, חיצונית, למדע. כל פרדיגמה "מכתיבה" אמת המבוססת על עקרונותיה הפנימיים. שינוי הפרדיגמה יגרור שינוי בשאלות, בתהליכים ובהגדרה של "האמת" המדעית.

פרדיגמות נפוצות בחינוך 7 פרדיגמה - החינוך הליברלי. אפיונים- הילד במרכז- פדיוצנטרי. דגש על זכויותיו הטבעיות של הילד. ההתפתחות הילדית טבעית ולא זקוקה, אלא לסביבה מזינה והעדר הפרעות. תפקיד המבוגר- סיפוק חום ואהבה, הכלה. תוצר החינוך- ילדים מאושרים.

פרדיגמות נפוצות בחינוך-המשך 8 פרדיגמה- ארגונית, תעשייתית. אפיונים- בית- הספר צריך להיות מנוהל כארגון, המשרת לקוחות. הלקוחות הם- הילד, הקליינט הראשי, והוריו- לקוחות המשנה. "הקליינט תמיד צודק!" החינוך הוא תהליך שמטרתו- תוצרים לימודים, חינוכיים. תהליך הנבת התוצר והתוצר עצמו צריך להיות כפוף לסטנדרטים אחידים, ברורים וידועים.

משבר מדעי על- פי קון. 9 אנומליות – אי התאמות, חריגות או סטייה של הטבע מהחיזויים של הפרדיגמה השלטת במדע התקני. כשיש אי- התאמות רבות מדיי (אנומליות), ופתרונות אד-הוק לא מצליחים לפתור את הסתירה נוצר משבר. שלב המשבר מאופיין כשלב מעבר. המדענים, המחפשים הצלה לפרדיגמה, אוספים נתונים חדשים בצורה לא מסודרת, דרכי העבודה התקניות נפרצות ומופיעות ספקולציות פילוסופיות. למשבר יש השפעה פסיכולוגית עמוקה על קהילת המדענים ובדרך כלל ישנו קושי עצום בוויתור על הפרדיגמה השלטת. המשבר עשוי להסתיים בהצלת הפרדיגמה, בהתעלמות מהבעיה (לפחות לזמן מה) או בקריסת הפרדיגמה והתרחשותה של מהפכה מדעית.

משבר החינוך הנוכחי 10 הן הפרדיגמה הליברלית והן הפרדיגמה העסקית סותרות במידה רבה, אך שתיהן השפיעו עמוקות על תפיסות החינוך בעשורים האחרונים. אחד האלמנטים הבודדים המשותפים לשתי הפרדיגמות הוא העמדת התלמיד, (כילד או כקליינט) במרכז העשייה החינוכית. עם זאת במהלך היישום של פרדיגמות אלו ובעיקר יישומן המקביל נוצרו גם אנומליות רבות. אנומליות אלו הניבו האשמות סותרות ומנוגדות בהן מאשימים לרוב את החינוך הפורמאלי בארץ.

"בכל אשם החינוך... " – סתירות בציפיות החברתיות מן החינוך 11 • החינוך שמרני ולא מותאם לדור האינטרנט והמחשב • החינוך אינו מחנך "כמו פעם" ו"לערכים הטובים, של פעם"... • החינוך מכוון מדי לתוצרים ומעודד "חרושת של ציונים", • אין הישגים ראויים במבחני ההשוואה העולמיים ובמיצ"ב. • ההורים מתלוננים, כי התלמידים אינם מבטאים סמכות וכבוד כלפי מורים, • ההורים מתלוננים, כי המורים אינם יודעים דבר.

התוצאה העכשווית- משבר 12 לסיכום- בלבול. העמדת התלמיד במרכז, אך מתוך שתי פרדיגמות המכתיבות אמת שונה, דרכי פעולה וההערכה שונות של התוצר החינוכי, יצרה ציפיות סותרות ובלבול בקרב הציבור בכלל ואנשי החינוך בפרט. התוצאה- משבר ערכי ומעשי. ביטויו העיקרי- אלימות, אלימות, אלימות... למשבר בחינוך הפורמאלי נוסף גם משבר ערכי בחינוך ככלל.

שער שני-פעם היה פה שמח... הניסיון להחזיר פרדיגמות ישנות.

הסמכות של פעם... 14 "פעם היה כבוד! פעם הייתה למבוגר סמכות!" התערערות "הסמכות של פעם" כתולדה של גורמים רבים: ביקורתיות על החינוך הפורמאלי האחיד, הטומן בחובו צייתנות וכוחניות. האינדיבידואליזם כערך עליון על פני הקונפורמיות החברתית. העדר סולם ערכים מוסכם על כל רובדי האוכלוסייה. הדוניזם, חיפוש סיפוק מהיר והימנעות מתסכולים. ועוד...

כיצד מתנהג הילד הנורמאלי? 15 "כיצד מתנהג הילד הנורמאלי? האם הוא רק אוכל, גדל, ומחייך במתיקות?כלל ועיקר לא. ילד נורמאלי שיש לו אמון באביו ואמו, אין לעצרו. במשך הזמן הוא מנסה את כוחו בקריעה לגזרים, הריסה, הפחדה, התשה, בזבוז, תחבולות סחיטה ורכישה. לכל מה שמביא את בני האדם לבית המשפט (או לבית המשוגעים) יש מקבילה ביחסו של הילד לביתו ולמשפחתו בינקות ובילדות המוקדמת. כשהבית מצליח לעמוד בכל מה שעושה הילד כדי להפכו על פיהו, מוכן הילד להתחיל לשחק. אולם עסקים תחילה. בדיקות חיבות להיעשות..." (וניקוט,1957).

איך מתפתחים ילדים בהעדר סמכות? 16 שנות ה- 70', מחקרי באומרינד- השוואה בין משפחות ליברליות, סמכותיות וסמכותניות. נזקי המתירנות- התנהגויות סיכון, עבריינות, סמים, הפקרות מינית, נשירה ממסגרות, ו...הערכה עצמית נמוכה. מה קורה להערכה העצמית בהעדר גבולות? ההכרח ההתפתחותי בתסכול ובבחינת יכולות העצמי. הפחד מפני פריצת הגבולות- דוגמא מהטיפול בנער בן 15.

האם ניתן להחזיר את הסמכות של פעם? • סמכות המבוססת על ציות עיוור? • סמכות המבוססת על אמונה בצדקת "הדרך"/ "המנהיג"? • סמכות של קונפורמיזם וקולקטיביות? • סמכות המבוססת על ציות לנורמות חברתיות גם במחיר אובדן ביטוי עצמי? • סמכות שבה בעל הסמכות אומר את המילה אחרונה והסופית? • סמכות שבה בעל הסמכות עומד בדד?

שער שלישי-נוכחות חינוכית לקראת פרדיגמה חדשה

מאפייני הסמכות החדשה 19 סמכות היא תולדה של נוכחות וקירבה אקטיבית ולא רק של כוח, אופי, כריזמה, דיסטנס ויראה. סמכות היא תולדה של הבניית מערך תמיכה וגיבוי ולא של גיבוי אוטומטי או הערצה עיוורת. הסלמה אינה נגרמת רק בשל "בעיית ההתנהגות" של הילד היא תולדה גם של מעשי המבוגר. המבוגר אחראי גם להימנעות מכוחניות וגם לחיפוש דרכים לצמצום ההסלמה. שקיפות אינה מערערת את מעמדו של בעל הסמכות היא היוצרת את סמכותו. סמכות אינה מחייבת ציות! הסמכות אינה מוקנית בתוקף מעשי הילד אלא מתוקף מעשי המבוגר.

נוכחות- שפת המודל • סמכות- ישנה וחדשה. • שיקום הסמכות • נוכחות מבוגר. • התנגדות לא אלימה/ מאבק לא אלים. • תהליכי הסלמה ומניעתם. • גבול הורי. • השגחה הורית. • צעדי נוכחות. • רשת נוכחות

נוכחות חינוכית- תקציר תיאורטי • תוקפנותילדית היא פועל יוצא של נטיות מולדות ותגובה סביבתית, אשר מחזקת את הצורך בכוח ובשליטה ואת ההנאה שהילד שואב מהשגתם. • פעמים רבות מבוגרים מאפשרים את התנהגותו התוקפנית של הילד, והולכים ומפחיתים מנוכחותם הקונקרטית והרגשית בחייו. • בביטול רצונות המבוגר ושאיפותיו אל מול צרכי הילד ודרישותיו, ריחוק מחיי הילד וחינוך כוחני ותוקפני – כולם ביטויים שונים להפחתת הנוכחות החינוכית. • המפתח להפחתת תוקפנות הילד הוא בהגברת נוכחותו הפיזית והמנטאלית של המבוגר בחיי הילד. • הגברת הנוכחות עלולה ליצור הסלמה וניכור במערכת היחסים. • על מנת למנוע סכנות אלו יש על המבוגר להגביר נוכחותו מתוך תפיסת עולם לא כוחנית ובצעדים של מאבק לא אלים.

נוכחות- מפתח ליצירת סמכות חדשה 22 נוכחות היא התנהגות, כוונה להתנהגות, דרך חשיבה והלך רוח. במישור ההתנהגותי נוכחות באה לידי ביטוי באמצעות סמיכות במגע, במרחב ובזמן בין המבוגר לילד. במישור השכלי והרגשי נוכחות היא דרך הבנה של ההתנהלות ההורית והילדית וכוונה להתנהגות הנגזרת מהבנה זו.

ארבעת ה-“מ”של הנוכחות מגע- נוכחותהגוף- המוכל והמכיל. מרחב- נוכחות הגוף במרחב כתוחם וכתחום. משך זמן- התמשכות ועקביות של נוכחות בזמן. מודעות רגשית- היכולת האמפטית של המבוגר. 23

תפיסת הנוכחות בעיני הילד- 24 ההורה שלי יכול להיות שם בטוב וברע בשבילי. ההורה שלי יכול לשקף לי את מי שאני עכשיו ואת מי שאוכל להיות. הורה נוכח יכול לראות אותי גם כשאיני יכול לראות אותו או לראות את עצמי. ההורה שלי יכול להתאים את התנהגותו אלי גם שאני איני מסוגל להתאים עצמי לסביבה. כאשר ההורה שלי נוכח אני נוכח יותר.

שלושת היבטי הנוכחות החינוכית ההיבט ההתנהגותי- טיפול יעיל בהפרות המשמעת ובעיות ההתנהגות של הילד תוך מחויבות לקשר עמו והתחשבות בצרכיו הרגשיים. עלי לפעול לטובת הילד!", "פעולותיי אפקטיביות!" ההיבט התוך אישי- פיתוח תחושת המסוגלות העצמית של המורה תוך הכרה בערכיות תפקידו החינוכי ובנחיצותו. "אני יודע כיצד לפעול !", "אני מסוגל לפעול !", "פעולותיי צודקות ומוסריות !" ההיבט הבין אישי- א. שיקום מערכת היחסים בין המורה לבין הילד."אני איני נלחם בילד אלא מסיע לו". ב. ומתן תמיכהולגיטמיזציה מצד הסביבה לאקטים החינוכיים של המורה. " אני איני לבד!" 25

דוגמא ליישום מערכתי:בניית תפיסת הסמכות והנוכחות במוסד החינוכי תקנון חזון 26

בניית תפיסת הסמכות הבית- ספרית 27 ערכי ליבה בית ספריים- עמדות, שאיפות, חזון חינוכי וכדומה... עיקרם: קידום שילוב קהילתי, הקניית ידע ועוד... נהלים בית ספרים- נגזרים בהתאם לערכים הארגונים של בית הספר ולחוקי משרד החינוך. קובעים את נורמות ההתנהגות הנהוגות בקהילית ביה"ס. מנוסחים על דרך החיוב- מסבירים כיצד צריך להתנהג. אורות אדומים- כללים בל יעברו. נגזרים מן הנהלים והערכים ומאפשרים תגובה מערכתית כלל בית ספרית. מנוסחים על דרך השלילה כצו קטגוריאלי. אורות ירוקים- נגזרים מן הנהלים והערכים. מדגישים נורמות התנהגות חיוביות שקהילית ביה"ס מעונינת להדגיש את ביטויים. מטרת "האורות האדומים" ו"האורות הירוקים" היא הצגה פשוטה של נהלי בי"ס באופן שיאפשר גיבוש שפה משותפת.

בניית תפיסת הנוכחות הבית ספרית. 28 העיקרון המנחה: תפיסת הנוכחות הבית ספרית חייבת לעלות בקנה אחד עם ערכי הליבה של ביה"ס. לשם כך נבנתה המשגה של מעגל התמיכה- הממחיש כיצד נוכחות המורה מקדמת ויסות התנהגותי- רגשי של התלמיד. מן המעגל תיגזר תפיסת הנוכחות ודפוסי הפעולה בית ספריים בנושא סמכות.

מצב משבר מעגל התמיכה והנוכחות 29

מעגל התמיכה- השערות על חווית התלמיד. מצב משבר עברתי את הגבול. מגיבים בחומרה, אך לא נוטשים אותי. 30

נוכחות חינוכית- הסמכות החדשה בהשראת גישתו של חיים עומר.