פרופ' ערן ישיב אוניברסיטת תל אביב 03-640-9233 yashiv@post.tau.ac.il tau.ac.il/~yashiv/

1. בעקבות המחאה החברתית נקרית הזדמנות היסטורית לבצע רפורמה ומהפך כלכלי מבני במשק הישראלי. • השיח הציבורי בנושא של סדר עדיפויות כלכלי-חברתי היה קלוש עד כה. משהתעורר שיח זה, יש מקום לנצלו לשינוי עמוק ולא רק לשינוי מוגבל. שינוי עמוק זה נדרש לנוכח קשיי היסוד של המשק. זו הזדמנות היסטורית "ללכת בגדול" ולבצע מהפך כלכלי. • ב-1985 עמדה ישראל בפני משבר של היפר-אינפלציה, גירעון ממשלתי גדול וחוב גדול ויישמה תוכנית דרסטית לייצוב המשק; עכשיו יש אתגר בסדר גודל דומה, גם אם לא באותם נושאים כלכליים; ההצעות המובאות כאן נענות לאתגר הזה. • צודק אהוד ברק באומרו שהמחאה הבאה עלולה להיות פחות סימפטית (לא סחבקית, לא נחמדה). • נקודת המוצא: יש פיגורים חמורים בתשתית האנושית ובתשתית הפיסית; מעמד הביניים "נלחץ" בין שכבה עשירה שהשתלטה על מקורות רבים לבין שכבות חלשות ונזקקות שלא מספקות אלא שואבות מקורות. • שינויים דמוגרפיים משמעותיים משנים את פני המדינה ומכתיבים את התוואי החברתי-כלכלי שלה: 20% ערבים, 10% חרדים, שעשויים להגיע יחד לכ-40% מהאוכלוסיה עוד 20 שנה. פרופ' ערן ישיבאוניברסיטת תל אביב03-640-9233yashiv@post.tau.ac.il http://www.tau.ac.il/~yashiv/

2. קרוגמןושטיגליץ צודקים בהמלצותיהם לארה"ב ואירופה בנוגע להגדלה זמנית של הגירעון והחוב לעידוד מחזורי. • אולם ישראל במצב שונה מבחינת הצורך בעידוד מחזורי ומבחינת תגובת השווקים להגדלת גירעון יזומה. • סוכנויות הדרוג בעייתיות אבל זו המציאות השלטת. • יש שאלה חשובה של עיתוי לנוכח המשבר הגלובלי. • העקרונות של ההצעות כאן הם: • הגדלה בו זמנית של ההוצאות והמיסים ללא שינוי בגירעון • ההגדלה המוצעת במיסים מייצגת חזרה 4-5 שנים אחורה בלבד • הגדלת ההוצאות היא לא לחלוקה סקטוריאלית אלא להשקעה בתשתית האנושית והפיזית • לבצע שינוי סדר עדיפויות ברוח ממשלת רבין 1992-1995 כולל מתן עדיפות לתשתיות וכולל קיצוץ זמני בביטחון פרופ' ערן ישיבאוניברסיטת תל אביב28 נובמבר 2011

3. מה העיקר בתוכנית? • ההשקעה בתשתית אנושית • להקצות 3 מיליארד ש"ח בטווח קצר ועוד 2 מיליארד ש"ח בטווח הארוך לתוכניות הגברת תעסוקה במגזר הערבי. • להעלות את תשלומי מס הכנסה שלילי בחצי מיליארד ש"ח בטווח הקצר ולערוך מבצע נרחב להגברת המודעות אליו. בעתיד להמשיך ולהעלות את שיעור המס השלילי, בסכום נוסף של מיליארד ש"ח. • לבטל בחקיקה את רוב הפעילות של חברות כוח האדם, כלומר לאסור על פעולתן ולאכוף זאת על ידי ענישה משמעותית. • לעשות בחינה מחדש של כל מערך הקצבאות לחרדים ולהתוות תוואי רב שנתי לצמצומו במיליארד ש"ח. • להפחית מאד מכסות של עובדים זרים שאינם עובדי סיעוד ולחוקק קנסות כבדים על חברות כ"א ומעסיקים של עובדים זרים החורגים מהמכסות. • להרחיב את מערך מעונות היום בדגש על נשים חד הוריות ועל ערביות. זאת, בין היתר, כדי לסייע ליציאתן לעבודה. • להקים רשות תעסוקה לתיאום העסקת עובדים פלשתינאים בכלל ובענף הבנייה בפרט. • ההשקעה בתשתית פיסית • לשדרג ההשקעה בתשתיות ולהגדיל התקציב באופן חד פעמי ב-30 מיליארד ש"ח על פני שלוש שנים כדי להשלים הפיגור הקיים. • לקדם מהפכה טכנולוגית בשוק הבנייה ולתת סבסוד משמעותי לבנייה עתירת הון ו"ירוקה." • לפרק לחלוטין את מינהל מקרקעי ישראל. במקומו להקים שתי רשויות: אחת תפעל להגדיל את היצע הקרקעות לסקטור הפרטי, תוך שימוש בטכניקות שיושמו בהצלחה בחו"ל. שנייה תפעל לרגולציה חדשה בענף שתכוון למניעת קבלת רנטות מוגזמות על ידי יזמים ושתדאג לנושאים של תכנון אורבאני ואיכות סביבה. פרופ' ערן ישיבאוניברסיטת תל אביב28 נובמבר 2011

4. מה העיקר בתוכנית (המשך)? • התקציב • לנצל האווירה הציבורית כנגד קבוצות לחץ ולבטל הטבות מס בסך 20 מיליארד ש"ח מתוך סדר גודל של כ-38 מיליארד ש"ח. • ללכת חלק מהדרך חזרה בנושא נטל המס על חברות: יש לעצור את הפחתת מס חברות, להעלותו, וכן להעלות את תשלומי ביטוח לאומי של המעסיקים. • לכונן ועדה לרפורמה במס, ליישום המלצות קודמות ולרפורמה נוספת; לייחד טיפול מיוחד בנושא פירמידות השליטה. • להקטין את תקציב הביטחון מיידית אך זמנית; עם האצת יישום המלצות ועדת ברודט וחברת מקינזי לייעול, ניתן יהיה לחזור למתווה התקציב של ועדת ברודט "מלמטה," כלומר בהעלאה הדרגתית של התקציב שיקוצץ. • לטיפול בריכוזיות ובטייקונים. כיווני הפיתרון הם שניים: האחד הוא שינויי מיסוי שיקטינו מאד את התמריץ להעביר כספים בתוך הקבוצה; למשל, הנהגת מיסוי כפול של דיבידנדים בתוך הקבוצה (של הצד המשלם והמקבל), כפי שהונהג בארה"ב בשנות השלושים; הכיוון השני הוא רגולציה של בעלות, כגון הגבלה בחקיקה של הבעלות והשליטה (למשל, של חברות פיננסיות וריאליות). ככל הנראה יידרש לשנות את תפקידיו וסמכויותיו של הממונה על ההגבלים העסקיים או להקים רשות פיקוח חדשה. פרופ' ערן ישיבאוניברסיטת תל אביב28 נובמבר 2011

5. ביטול הטבות מס בסך של כ-20 מיליארד ש"ח • קרנות ההשתלמות – 2.3 מיליארד ש"ח • ההטבות על הכנסה מריבית ועל רווחי הון – 5.6 מיליארד ₪ • הטבות במיסי נדל"ן במיוחד מס שבח –3.2 מיליארד ₪ • מס סולר – 2.1 מיליארד ₪ • הכנסות מהימורים – 300 מיליון ש"ח • הטבות מס לגבי טובות הנאה – 300 מיליון ₪ • אפשר גם לפעול סלקטיבית בתוך חוק עידוד השקעות הון, בו ההטבות מסתכמות ב-5.5 מיליארד ₪ • הנ"ל הם "המועמדים העיקריים"  בלי לפגוע בהטבות של חיסכון פנסיוני ושל תשלומי רווחה. • אם מקצצים את כל הנ"ל מגיעים ל- 19.3 מיליארד ש"ח.  אם רק מקצצים בהם 75% מההטבות מגיעים לקיצוץ של 14.5 מיליארד ש"ח ואז צריך ל"גרד" 5.5 מיליארד ש"ח מקיצוץ הטבות אחרות. פרופ' ערן ישיבאוניברסיטת תל אביב28 נובמבר 2011

6. פרופ' ערן ישיבאוניברסיטת תל אביב28 נובמבר 2011