התיעלות אנרגטית במבנים פיתרונות יישומיים

1. התיעלות אנרגטית במבניםפיתרונות יישומיים מאיר ברקן יו"ר ועדת תיכנון ובניה ארצית 054-4301050 התאחדות הקבלנים והבונים בישראל

2. תהליך ויזום פתרונות • מר שמעון פרס, נשיא המדינה, הצהיר בוועידת קופנהגן, בדצמבר 2009, כי מדינת ישראל תפחית את היקף פליטות גזי החממה ב- 20% ב-2020, ביחס לתרחיש "עסקים כרגיל" (BAU). החלטת ממשלה מס' 1504 מיום 14.3.2010 מאמצת הצהרה זו. • על פי דו"ח חברת מיקינזי, שהוגש למשרד להגנת הסביבה בנובמבר 2009, הפליטות צפויות להגיע בשנת 2020 לרמה של 109 מיליון טון שווה ערך פחמן דו חמצני ((CO2. • לאחר קביעת היעד, אנו נדרשים כעת לסלול את הדרך אל היעד – לקבוע אילו אמצעי מדיניות קונקרטיים נדרשים על מנת להגיע להפחתה הנדרשת, בהתחשב בחסמים העיקריים העומדים בפנינו. • עפ"י החלטת ממשלה 1507 מיום 15.3.2010, הוקמה ועדת מנכ"לים בראשות מר חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר, אשר הציגה בפני ממשלת ישראל תוכנית פעולה להגעה ליעד זה.

3. מצב קיים הביקוש לאנרגיה בשעות השיא בחורף ובקיץ נמצא בצמיחת שיא. בשל היעדר מקורות לייצור חשמל ולהגדלת ההיצע כפי הנדרש, וללא תוכנית אופרטיבית לוויסות הביקושים, צפוי המשק הישראלי להיקלע למחסור בחשמל בשנים הקרובות, מחסור אשר ילך ויחמיר. במעבר להקטנת ההוצאה על הפקת אנרגיה, ושימוש באנרגיות חלופיות,גלומים יתרונות משקיים רבים: • הקטנת ההוצאה הכספית על שימוש בחשמל • הפחתה בכמות המזהמים • ירידה בהשקעה הנדרשת לפיתוח משק האנרגיה לרבות דחייה של הקמת תחנות כוח חדשות

4. התמקדות בקבוצות הפיתרונות נדרשת עבודה בקבוצות, שלשמן מונו תת-ועדות של ועדת המנכ"לים: 1.ייעול תהליכי ייצור אנרגיה, שינוי תמהיל דלקים וקידום ייצור אנרגיות מתחדשות. 2.שימור אנרגיה והתייעלות אנרגטית במבנים,תעשיה ומשרדים. 3. בנייה ירוקה למגורים,תעשיה ,משרדים ומבני ציבור. 4. תחבורה. 5. פסולת, מים וחקלאות.

5. בניה ירוקה אין להפריד בין התיעלות אנרגטית לבין בניה ירוקה,"הא בהא תליא". להשגת מטרת היעד "בניה ירוקה" יש צורך להטמיע את עקרונות הבניה הירוקה כבר בשלב התכנון: מפנה המבנה, כיווני אויר,תאורה טבעית ושיקולי איקלום פנימיים וחיצוניים. בבניה החדשה קיימת שימת לב מוגברת והדגשים לאמור לעיל,אולם בבניה הקיימת אשר מהווה את מרבית המבנים בישראל יש לטפל באופן מורכב ויסודי על מנת שייתקיימו יחסי הגומלין בין התיעלות אנרגטית ובניה ירוקה. אנו סבורים כי שילוב של שלושת המרכיבים הנזכרים מטה, מהווים נדבך יסודי ביחסי הגומלין האמורים להעצים את היתרון הכלכלי החסר בכל אחד מן המרכיבים הללו באופן פרטני. 1.התייעלות אנרגטית למבני מגורים קיימים. 2.חיזוק מבנים בהתאם לעקרונות תמ"א 38. 3.מיגון מבנים בהתאם לתקנות התגוננות האזרחית(ממדים).

6. לישום יש לפעול בצעדים הבאים יצירת קרן לבניה הצעתנו מתבססת על יצירת קרן (בהיקף של 40-50 מליון ש"ח)במתכונת הקרן לעסקים קטנים/בינוניים אשר תמונף כספית באמצעות המערכת הבנקאית ו/או חברות ביטוח ותביא לידי ישום את היתרונות בהתנעת תהליך תנופת הבניה במגזר המבנים הקיימים. ניתן לומר כי באמצעות מינוף זה, שהיקפו הכספי מועט יחסית ואיננו נופל מרביתו על התקציב השוטף יכול לתמרץ ולמנף התיעלות אנרגטית של כ-900,000 יחידות דיור בכל שנה כ-30,000 יחידות דיור במהלך 10 שנים הבאות.

7. תמריצים בתוכנית הקרן שהוצעה לא קיימים תמריצים לבניה ירוקה מיידיים, ולעניות דעתנו יש לישם אותם בתהליך משולב ובמקביל: • הטבות מס הכנסה – כנהוג בארה"ב (tax credit) או לחילופין הטבות במתכונת "מפעל מאושר" לפרויקט בניה ירוקה . • הפחתת מע"מ לשיעור 0 על כל החומרים והשירותים הירוקים (תו תקן ירוק)שניתנים לבניין בעת בניתו . • הטבות  בהקטנת  אגרות והיטלים לכדי 10% בעת הרישוי. • חיוב ב-10%  היטל השבחה- (כמו תמ"א 38) בלבד לפרויקטים ירוקים • הקטנת עלות חיבור חשמל ל10% מהעלות לפרויקט. • הטבות במס רכישה לדייר. • הטבות בארנונה לדייר. • הטבות בביטוח הדירה לקבלן ולדייר הקצה,המשתמש . • פיילוט השואתי בין מבנים בבניה ירוקה ובניה רגילה,תוך לימוד והוצאת מסקנות • התקן הישראלי לבניה ירוקה הולך ומתהווה בחודשים אלה, משק הבניה וצרכי השוק גוברים, ענף הבניה זקוק לפתרונות מיידיים ולא תאוריות ונסיונות עתידיים.

8. פתרונות ארוכי טווח הבניה הירוקה איננה מקצה שיפורים תלת שלבי לבניה הקיימת היום. עלינו להיערך לפתרונות ארוכי טווח שבה כל צד יודע באופן ברור כיצד להתמודד עם הנושא. נושא הבקרה - יש לשים לב כי הבקרה הינה תהליכית: 1.בקרה תיכנונית בעת הגשת בקשת ההיתר. 2.בקרה תהליכית בזמן ביצוע הבניה. 3.בקרת ביצוע עם השלמת הבניה. 4.בקרת תוצר לאחר גמר הבניה ומתן טופס איכלוס.

9. תהליכים • באם יתממש החזון לו שואפת ממשלת ישראל ובעיקר ראש הממשלה מר ב.נתניהו הרי שאנו צפויים לביצוע שנתי של כ-45,000 יחידות דיור בשנה, משמעות הדבר בקרה תיכנונית, תהליכית ובקרת ביצוע ואישור איכלוס של אותן יחדות בשנת פעילות אחת, שלא לדבר על תהליך מצטבר העלול לגרום לקריסת מערכות כאשר ההיקפים יגדלו. • נושאי הבקרה, כידוע, נמסרו למכון התקנים, ועדת טכטנברג השיגה על ריכוזיות זו והמלצותיה אנו מקווים תפתור צואר בקבוק זה . • אנו סבורים כי יווצר צואר בקבוק אפילו בשלבי המימוש ההתחלתיים, דהיינו בעת הגשת התוכניות למתן היתר בניה וזאת לאור דרישות הבקרה המורכבות הנחוצות לעבור שלב ראשוני זה. • כל אלה יוסיפו עלויות בניה וייקרו את התוצר(דירת המגורים) כאשר מנגד יעמוד החיסכון העתידי למשתכן,וככל שדרישות התקן ילכו ויחמירו כן העלות תגבר. • הפיתרון לכך יושג באמצעות תמריצים לקבלנים ,שמטרתם המיידית תהא בהפחתת עלויות הבניה. • מאידך ניתן יהא לדרג התקן בדרישות הולכות ועולות בהתאם לסוגי הדירות ואזורי הביקוש,דהינו דרישת השוק תקבע את מחיר המוצר כפועל יוצא של רמת דירוג התקן לבניה ירוקה. • בקרת הביצוע כאמור יש לה משמעות כבדת משקל בתהליך הבניה ובלוחות הזמנים ועל כן אנו רואים בתחום זה חסם אשר יגרום להאטה ולא לזירוז בסיומם של מבני המגורים ובכלל המבנים. • אנו סבורים כי יש להוסיף מוסדות בקרה והסמכה (כגון מהנדסי בקרה יעודיים) אשר יוכלו לאשר את התהליך מתחילתו ועד מתן אישור האיכלוס.

10. חומרי בניה ירוקים • המשק איננו ערוך כיום לאספקתם של חומרים אשר אמורים לשמש את הבניה בפועל ולהעניק לה את תו התקן הראוי. • התעשייה הקיימת ויבוא מוצרים נמצא בחיתוליו, ואילו התקן עומד להפוך לעובדה קיימת כתקן וולונטרי אך נדרש ע"י הרשויות תוך מספר חודשים. • תהליך תעשייתי של הסבת קווי יצור הינו תהליך ארוך וממושך הכרוך בהערכות ארגונית ,תפעולית ,כלכלית ושיווקית. • יש להרגיל משק הבניה לתהליך זה ולהטמיע החומרים בתהליכי הבניה, תהליכי הביצוע הנהוגים כיום על פי התקינה הקיימת אינם בהכרח מתאימים לחומרים החדשים. על כן תהיה תקופת הסתגלות ממושכת.

11. תודה רבה על תשומת הלב!