1 / 25

ביה"ס הממלכתי "אלון"

ביה"ס הממלכתי "אלון". רח' יגאל אלון 8, רמת אלון חיפה 32983 טל': 04-812-4343 טלפקס: 04-812-4333. תכנית הפעילות הבית ספרית. הילדים של היום הם העתיד של המחר. מבוא-דבר המנהלת.

meryl
Download Presentation

ביה"ס הממלכתי "אלון"

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. ביה"ס הממלכתי "אלון" רח' יגאל אלון 8, רמת אלון חיפה 32983 טל': 04-812-4343 טלפקס: 04-812-4333 תכנית הפעילות הבית ספרית

  2. הילדים של היום הם העתיד של המחר

  3. מבוא-דבר המנהלת • מתוך דאגה לפני החברה העתידית מחד וראיית ביה"ס ומערכת החינוך כגורם מעצב בעל השקפה מאידך,החליט הצוות החינוכי של ביה"ס "אלון" להציב לעצמו מטרה שבה יצייד כל לומד בערכים,ובכלי התנהגות נאותים לקראת היותו אדם רגיש ,חושב ,בעל ערכי חברה הומניסטיים התורם ונתרם ע"י סביבתו. • מטרה זו התוותה את דרכנו בבניית תכנית לימודים בית ספרית: "הילדים של היום הם העתיד של המחר" תכנית אשר אחד מעקרונותיה החשובים היא הלימה בין תכנית הלימודים של משרד-החינוך והרלוונטיות לעולמו של הילד. עוצמתו של ביה"ס היא הצלחה בשליחותו החינוכית ובעיקר ע"י פתןח תכניות לימודים. ביה"ס,המתכנן ומעצב ת"ל עבור תלמידיו,והדואג לישמה-זהו עיקר תפקידו. אנו רואים בצוות מגובש,הפועל תוך שיתוף פעולה ומתוך הבנה לצרכים ולמטרות בסיס איתן להצלחה. מסמך זה יתאר את התכנית שנבנתה ע"י הצוות הבית-ספרי, התכנית שלבה תחומי דעת שונים וגוונים כגון:מולדת וחברה,גיאוגרפיה,ספרות,הסטוריה,תנ"ך,מקורות יהודיים ובעיות יום יום בחיי ביה"ס והסביבה. התכנים שנאספו מדיסצפלינות ומקורות שונים משולבים זה בזה ומשלימים זה את זה.

  4. תחום דעת מאיר את הנושא מהזווית המיוחדת לו ויחד הם יוצרים מקשה אחת שלמה. • ברצוני להודות לצוות ביה"ס "אלון" שלקח את האתגר וביחד בנה את התלב"ס. • בראש ובראשונה לגב' ענווה שבתאי שהובילה עם הצוות החינוכי את תהליך פתוח התלב"ס. • התכנית יצאה לפועל בזכות חברי הצוות שהיו "משוגעים לדבר" • וראו את הצורך של התפתחות והתאמצות ברמות וברבדים השונים. • לוותה אותי תחושה של מנצח על תזמורת נהדרת שכל מנגן בה הוא אומן ויחד יוצרים הרמוניה נהדרת הגורמת להתעלות-היא הצמיחה וההתפתחות. שלכם אילנה וגמן-מנהלת ביה"ס

  5. רקע והקדמה בביה"ס אלון, דואגים לפני החברה העתידית. ההכרה בכך שמערכת החינוך היא גורם מרכזי בעיצוב פני החברה לעתיד הביאה אותנו להציב לעצמנו כמטרה לצייד את התלמידים שלנו בערכים ובכישורים נאותים של: רגישות, חשיבה וערכיות כך שיתרמו ויתרמו ע"י סביבתם. צוות ביה"ס עובד בשיתוף פעולה, מתוך הבנה של צרכי הילדים, בהלימה למטרות בית הספר, מתכנן ומפתח תלב"ס המשלב את כל המקצועות פרט למתמטיקה, למדעים ולאנגלית. בתלב"ס נבחרו תכנים מחיי היום יום של התלמידים, הוגדרו ערכי וכישורי הליבה והותאמו כלי הערכה מגוונים. התכנים נשאבו ממעגלים מתרחבים הסובבים את הלומדים: האני, המשפחה, הקהילה, הישוב והמדינה. בתלב"ס מושם דגש על למידה עצמית ועצמאית מחד ועבודת צוות מאידך, פיתוח החשיבה, קבלת החלטות, פתרון בעיות לצד יכולת הביטוי בכתב ובעל-פה. ערכים של כבוד, סבלנות וסובלנות, נתינה וקבלה קבלו ביטוי ומקום של משמעות.

  6. התהליך בשנה"ל תשס"ד השלים בי"ס אלון את תהליך הצמיחה שלו והתפנה למצוא לעצמו ייחוד. ביה"ס שוכן בליבה של שכונת "רמת אלון" שכונה צעירה, שכנה לטכניון בחיפה. המשפחות המזינות את ביה"ס, ברובן משפחות צעירות וההורים ילידי הארץ ברובם הגדול. הציר המרכזי סביבו בי"ס בונה את הייחוד שלו נבחר להיות ציר מורשתי. לתכנון הלימודים הבית-ספרי (התלב"ס) נבחר השם המשקף את הרעיון המרכזי שלו והוא: "הילדים של היום הם העתיד של המחר". אנו רואים בביה"ס מוסד מרכזי ומשמעותי לטיפוח ערכי המורשת הישראלית- יהודית מתוך הבנה שעל הילדים הצעירים להכיר את העבר האישי של משפחתם ושל מסורתם כיהודים, על מנת לבנות כבוגרים את העתיד, תוך הקפדה על קשר והמשכיות. התכנון נמשך כ-3 שנים תוך כדי פעולה בשטח, הפקת לקחים והתנסות בחלופות, והוא לווה בהדרכה מתחום תכנון הלימודים.

  7. שותפים בתהליך היו ההנהלה וצוות בית הספר, כשבכל תקופה הושם דגש על חלק אחר בתהליך: בשנה הראשונה התמקדנו בבחירת יסוד מארגן לכל שכבת גיל, אינטגרציות ראשוניות של תחומי הדעת הרלוונטיים הטמעת עקרונות תכנון ואסטרטגיות הוראה – למידה מגוונות. בשנה השנייה התמקדנו במיקוד הלמידה ליצירת חוויה משמעותית ללומדים וכן מתוך המשובים של השנה הראשונה, שינינו חלק מן היסודות המארגנים השכבתיים ובדקנו את הרצף א-ו. בשנה השלישית, הנוכחית, התמקדנו בהרחבת מעגל המקצועות באשכול של התלב"ס ובכך נקשר הצוות כולו לתכנון. במקביל, נבדקו אפשרויות להגביר את מעורבותם של ההורים בתהליך הלמידה של הילדים. התנסנו במספר חלופות להערכת השגים והחל תהליך העצמה של הכוחות הפנים בית-ספריים כך שיוכלו לקחת על עצמם את המשך הובלת הנושא בעתיד (לאחר צאת המדריכה מן התמונה).

  8. מולדתנו הבלתי נשכחת "זקוקים אנו למולדת, לארץ. שתהא שייכת לנו לפי משפט העמים. עמים קטנים משלנו העזו לתבוע לעצמם כברת אדמה על פני כדור הארץ בתורת בנין מדיני, ומשום שהעזו, משום שהיה להם האומץ המדינתי גם קבלו אותה... ארץ ישראל היא מולדתנו ההסטורית הבלתי נשכחת. שם זה בלבד יהיה לעמנו קול קריאה מזעיק, אדיר ומרגש... אני מאמין שדור של יהודים נפלאים יצמח מן האדמה. אנו רוצים סוף סוף להיות כבני חורין, על כברת אדמתנו. משאת פנינו אל ארצנו העתיקה, אך באותה ארץ עתיקה מבקשים אנו אך פריחה חדשה לרוח היהודי." בנימין זאב הרצל

  9. מורשת ישראל מורשת היא תמצית המידע והידע הראוי שיהא נחלת כל יהודי באשר הוא. על דור העתיד להכיר את המורשת, הכוללת בתוכה: מורשת יהודית, ציונות ודמוקרטיה – אבני הבניין ליצירת חברה. כדי להגביר שייכות של אדם למדינתו, יש להעמיק את הקשר והשייכות להסטוריה היהודית, הכרה של גיבוריה, מנהיגיה וחכמיה, גישה אל אוצרות הרוח והיצירה היהודיים. זאת במקביל ובמשולב עם הנחלת מושגים ויצירות, רעיונות וסמלים של כלל האנושות. כדי שאדם יוכל לבחור לעצמו בעיניו הוא, ומתוך שיקול דעת שלו את דרכו, עליו להכיר ולחזק את מעגל הידע והזהות שלו.

  10. מנהיג בקהילה אני במדינת ישראל כתות ו' אני ביישוב שלי אני בקהילה אני והמשפחה כתות ה' אני כתות ד' כתות ג' כתות ב' כתות א' מיקוד למידה הילדים של היום הם העתיד של המחר

  11. מיקוד הלמידה • המיקוד הבית ספרי מתקיים סביב ההיגד "הילדים של היום הם העתיד של המחר" • הלמידה מתקיימת במהלך כל השנה תוך כדי התייחסות לארועי לוח השנה העברי. • כל שכבה בחרה בתת-נושא רלוונטי מתוך ההיגד הנ"ל בזיקה לנושאי תוכנית הלימודים של השכבה ותוך התאמה לצרכי הגיל של הלומדים. • היקף הלמידה של הנושא הוא שווה ערך לשתי שעות שבועיות, והוא מאשכל את לימודי השפה, מולדת – חברה ואזרחות, מקרא, היסטוריה, מוזיקה, אומנות, אנגלית, לימודי אקטואליה, מידענות ומחשב. • בתכנון השנתי של בית הספר נקבע מועד שבו מגיעה הלמידה לשיאה. בתקופה זו (הנמשכת שבועיים עד חודש ימים) עוסקת כל שכבה באופן אינטנסיבי וממוקד בלמידה סביב היסוד המארגן שלה מתוך התלב"ס. במהלך תקופת מיקוד הלמידה נערכות בכיתות פעילויות מגוונות אתגריות ויצירתיות בשיתוף עם ההורים.

  12. כתות א' - אני בחברה מטרות: • לטפח אצל הלומדים את התקשורת הבין-אישית ליצירת חברה נעימה יותר, רגישות, אכפתיות, נימוס וכבוד איש לרעהו. • הכרת מצבים של יחיד ויחד והשפעתם ההדדית זה על זה.

  13. מהלך התוכנית • הכרות עם מצבים שונים המתקיימים בחברת הילדים בימי חול ובימי חג ומועד. • לימוד דרכים לפתרון בעיות. • ניתוח סיטואציות חברתיות מהספרות ומחיי היום-יום • תרגול השימוש ב"מפתחות" – כלים להתנהגות נכונה ונבונה בחברה. • הכרות עם חברות בזמר ויצירה בצוותא של עבודות אומנות. במיקוד הלמידה עיסוק במושג חברות: דיונים על חברויות בין דמויות בסיפורים ובסרטי-ילדים, חקר קשר חברי של ההורים. יצירה: "מתכון" לחברות טובה, "ברכת החבר הטוב", מתנות לחברים.

  14. כתות ב' - אני והמשפחה מטרות: • העמקת הקשר בין הילד למשפחתו: הילד יכיר טוב יותר את משפחתו המהווה מסגרת מרכזית בחייו לבניית דמותו כבוגר. טיפוח גאווה משפחתית הנובעת מהכרת הייחודיות של כל משפחה. • הילד ירחיב את עולם המושגים שלו ויגלה את השינוי שחל במשמעות המושגים בתקופות ובחברות שונות. • הילד ייחשף לסיפורי משפחות שונות ויפתח ראייה ביקורתית (מושכלת) על משפחתיות.

  15. מהלך התוכנית • איסוף מונחה של מידע על המשפחה האישית (בעיקר באמצעות ראיונות), ואירגונו באמצעים שונים. • שיתוף בחוויות ממנהגי החגים במשפחות השונות בכיתה. • זיהוי המייחד והמאחד את המשפחות השונות בכיתה. • השוואת המנהגים המשפחתיים בין תקופת המקרא לימינו. • היכרות עם מנהגי משפחות בחברות ובתרבויות שונות. • בניית אלבום משפחתי– שכבתי דיגיטאלי. • הכרות עם משפחות בזמר (שירי משפחה) ובאומנות (משפחות צבעים). במיקוד הלמידה עבודה בקבוצות קטנות במרכזי למידה על מושגים בתחום המשפחה (נישואין, אבלות, בכורה,מעמד האשה, הכבוד למבוגר, מגורים) המשפחות של הכתה סועדות ארוחה משותפת פרי בישולים משפחתיים. סדנאות בהנחיית הורי הכתה הקשורות ל"גאווה משפחתית" – תחומי עניין, עיסוקים, סיפורים אישיים.

  16. כתות ג' - אני בקהילה מטרות: • הטמעת המושג נתינה תוך שמירה על כבוד האדם המקבל. • הכרת "הפרס" שבנתינה "שלא על מנת לקבל פרס" • גם אני יכול לתרום – טיפוח תחושת הערך העצמי. • הפעלת הילדים בקהילה.

  17. מהלך התוכנית • הכרת חשיבותה של ה"נתינה" כערך. • ה"נתינה" כמוטיב חוזר ומרכזי בחגי ישראל ומועדיו. • התנסויות שונות ומגוונות בנתינה:בכיתה (הכנת משחקי תירגול לאנגלית, עזרה לחבר בשעור, דאגה לתלמיד חולה), בקהילת בית הספר (המיזם ובשגרת מפקדי הבוקר), במשפחה (מחוייבות משפחתית). • הכרות עם פעילויותיהם של אירגוני-עזרה וצדקה, חוקים-חברתיים בתקופת המקרא ובימינו. • הכרת מצבים שונים של נתינה: מוחשית ומופשטת, לטווח קצר ולטווח ארוך, אישית וציבורית. במיקוד הלמידה • תהליך קבוצתי מונחה לאיתור צרכים (שימוש בסקר). בניית תוכנית עבודה, פירסום, טיעון ושכנוע הגורמים המעורבים. בצוע המיזם של תרומה לקהילת בית הספר. • מפגש עם בוגרים פעילים מעורבים חברתית בקהילה.

  18. כיתה ד' - אני תושב העיר חיפה מטרות: • הילד יפתח, בעקבות הכרות עם עירו – חיפה, תחושת גאווה מקומית. • הילד יכיר את תולדות העיר. • הילד יכיר לעומק מקומות ואתרים שונים בעיר. • התמודדות עם דילמות מתחום השמירה על איכות החיים והסביבה בעיר ובסביבתה הקרובה.

  19. מהלך התוכנית • הכרת ציוני הדרך בתולדות חיפה • הכרות עם אתרים שונים מהעבר וההווה – כתיבת עבודת נושא אישי. • עיסוק בסוגיית יחסי הגומלין בין אדם לרשות. • הכרות עם יוצרים חיפאיים ויצירות שעניינן חיפה. • רכישת מושגים בסיסיים להתמצאות בחיפה באנגלית – עם הפנים לתיירים. במיקוד הלמידה חיפה, שימור מול פיתוח-פעילויות – עיסוק בדילמות ודיונים מונחים (די-בייט) הכנת כרזות קבוצתיות בהקשר של בעיות מחיי העיר (שימור מול פיתוח / איכות סביבה) הכנת כתבי-חידה ופתרונם

  20. כיתות ה' - רק בישראל מטרות: • התלמיד יתחקה אחרי תהליך התפתחות הזהות הישראלית מימי קום המדינה ועד היום. • הילד יכיר פרקים וארועים נבחרים בהיסטוריה של ישראל בעת החדשה. • הילד יתנסה בתהליך חקר. • התלמיד ייחשף לתופעות, מושגים, מוסדות וארגונים וביטויים ארץ-ישראליים ייחודיים. • הילד יפתח רגש לתרבות הא"י הטיפוסית.

  21. מהלך התוכנית • עיסוק בחפצים המאפיינים את ה"ישראלי". • הכרות עם נכסי צאן ברזל בתרבות שלנו דרך סרטים, שירי-להקות, מאכלים והומור. • בניית מדריך דיגיטאלי למטייל בפינות החמד של ישראל. • הכנת ת"ז אישית ו"ישראלית" בעברית ובאנגלית. • התמודדות עם התכנים העולים באקטואליה בעיתונות באנגלית. • יצירה בעקבות אומנים ישראליים. • העשרת ידע אודות דמויות משמעותיות בהסטוריה של ישראל מימי המקרא ועד ימינו. • העמקת הידע בארועים משמעותיים בהסטוריה הישראלית, דרך חשיפה למגוון טקסטים. • עיסוק בשיקולים לבחירת ירושלים כבירת ישראל בדורות השונים. • הכרות עם הפן הלאומי של חגי ישראל מול סכנת ההתבוללות בתקופות השונות. במיקוד הלמידה חקר סיפורי "מקימי הארץ". ערב זמר ו"מיקרופון נודד" – מסיפורי ארץ אהבתי ושיריה. דיון בדילמה: "התבוללות מול התבדלות ישראלית".

  22. כיתות ו' - מנהיגות ומנהיגים מטרות: • טיפוח בוגר מתוך הכרות והזדהות עם דמויות מופת שונות. • עיצוב ילד שיגדל להיות אזרח פעיל, מעורב, היודע את זכויותיו וחובותיו, סובלני ומקבל החלטות. • עידוד לנטילת אחריות, נתינה ומנהיגות. • הקניית כלים למיפוי נקודות החוזק האישיות ופתוח בוגרים בעלי חזון .

  23. מהלך התוכנית • עיסוק בתרבות השיח והוויכוח סביב דילמות ונושאי אקטואליה. • הכרת סוגי משטרים ודגש על שלטון הדמוקרטיה. • הכרת סגנונות הנהגה. • חשיפה לדמויות בולטות ומנהיגים בתקופות השונות של ההסטוריה היהודית. • יצירת הבחנות בין מנהיג לדמות מופת ובניית מחוון להערכת מנהיגים ודמויות מופת. • העמקה במושגים חובות וזכויות עם דגש על חובות וזכויות התלמיד, כהכנה לאזרח בוגר. • עיצוב בול לדמות מופת/מנהיג. • יצירת אנלוגיה בין דמות מופת לדמות בוגר הנכנס לגיל מצוות. • יצירת דיוקן אישי של כל ילד באומנות מחומרים המאפיינים את הילד כחלק מתהליך התבוננות פנימית. • הפקת ספר מחזור (ספר הבוגרים) דיגיטאלי. • הכנת כרטיס ביקור ותיק עבודות אישי באנגלית, המציג את תחומי הענין והעיסוק היחודיים של כל ילד. • עיסוק בדמויות הבולטות בסיפורים ההסטורים של חגי ישראל.

  24. במיקוד הלמידה חקר דמויות מופת . מפגש עם בני משפחה המשמשים בתפקידי הנהגה.

  25. תם ולא נשלם... במהלך השנים הבאות: א. נחדד את הזדמנויות הלמידה שמזמן התלב"ס לעמידה בסטנדרטים המצופים בתחומי השפה, החינוך החברתי, מידענות ואנגלית. ב. נהפוך את ההערכה לחלק מתהליך ההוראה, ונרחיב את השימוש בכלי הערכה מגוונים. ג. יש להגביר את ביטוייה של תכנית הלימודים במולדת, חברה ואזרחות בתלב"ס. ד. יש לחשוף את התלמידים למספר גדול יותר של מושגים מתוך "100 מושגים". ה. ייקבע שבוע מרוכז לכל בית הספר, בו תעסוק כל שכבה ביסוד המארגן שלה ביתר הרחבה.השבוע המרוכז יסתיים באירוע שיא – בית ספרי.

More Related