התמדה ונשירה ממערכת החינוך במגזרים: הערבי, הבדואי והדרוזי

1. התמדה ונשירה ממערכת החינוך במגזרים: הערבי, הבדואי והדרוזי ח'לאד אבו עסבה ברברה פרסקו המכללה האקדמית בית ברל 13.12.2012

2. צירים מרכזיים במחקר • איתור מאפיינים אישיים (דמוגרפיים, משפחתיים, חברתיים, לימודיים) ובית ספריים (אובייקטיביים וסובייקטיביים) המנבאים נשירה גלויה וסמויה בבתי הספר הערביים, הבדואיים והדרוזיים. • בדיקת ההליכים והדרכים לטיפול בתופעת הנשירה במהלך שהיית התלמידים בביה"ס ולאחר נשירתם. • תיאור הפעילות והעיסוקים של הנושרים.

3. שיטות המחקר • מחקר משלב שתי גישות: איכותנית וכמותית • המדגם: א. נדגמו 14 יישובים ב. הבחירה התייחסה ל-4 משתנים: • אוכלוסייה של דוברי ערבית • שייכות למחוז מסוים של משרד החינוך • גודל/סוג יישוב • ביישוב יש חט"ב וגם תיכון

4. תיאור המדגם

5. כלי המחקר בשלב האיכותני • 127 ראיונות עומק חצי מובנים עם בעלי תפקידים: 23 יועצים חינוכיים, 9 מדריכי נוער, 12 קציני ביקור סדיר , 11מנהלי מחלקת חינוך, 12 מנהלי מחלקת רווחה ו-10מנהלי יחידות לקידום נוער • 50 ראיונות עומק חצי מובנים עם הורים לתלמידים נושרים • 22 קבוצות מיקוד עם מורים בחט"ב ותיכון • ניתוח מסמכים בית ספריים (היה מתוכנן, אך לא התבצע)

6. כלי המחקר בשלב הכמותי(איסוף הנתונים מסתיים בקרוב) • שאלון לתלמידים (בסכנת נשירה ולא בסכנת נשירה) • שאלון לנושרים תכני השאלונים עיקריים: נתוני רקע אישיים, משפחתיים ולימודיים; יחס לבית הספר; יחס ההורים ללימודים; דימוי עצמי; והעיסוקים כיום

7. ממצאיםא. הגדרת שיעור הנשירה • עמימות סביב ההגדרה • נושרים גלויים: אינם לומדים בבית הספר. • האם הקבוצה כוללת גם אלה שעזבו את הבית הספר אך לומדים במסגרות אחרות (לא של משרד החינוך)? • נושרים סמויים: • האם הקבוצה כוללת אלה שלא מבקרים באופן סדיר בבית הספר וגם אלה שמבקרים בבית הספר אך יושבים פסיבית בכיתה? • כתוצאה מחוסר הסכמה, קשה לאמוד את שיעור הנשירה הקיימת ושיעור הנשירה הפוטנציאלית.

8. ממצאים:ב. גורמי נשירה ומאפייני נושרים

9. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין המגזרים. • גורמי בית הספר נוטים "להאשים" את ההורים בעוד שההורים וחלק מגורמים חיצוניים מטילים את האחריות לנשירה גם על בית הספר.

10. ממצאיםג. הליכים ודרכים לטיפול בנשירה סמויה 1. המרואיינים מציינים מספר רב של תכניות לטיפול בנשירה. • 15 תכניות בחט"ב • 18 תכניות בתיכון • כל התכניות מדגישות מתן עזרה בלימודים. • מעט תכניות עוסקות גם בפן החברתי-רגשי. 2. קיים מחסור באנשי טיפול מקצועיים בבתי הספר, פרט ליועץ חינוכי.

11. ממצאיםד. הליכים ודרכים לטיפול בנשירה גלויה הטיפול בעיקר בידי היחידה לקידום נוער המסגרות כוללות: • היל"ה (השלמת השכלה) • קורסים מקצועיים לרכישת מקצוע • פעילויות חברתיות, ספורט ותרבות קשיים: • רמה נמוכה של שיתוף פעולה של ההורים • התכניות לא תמיד מתאימות לבני נוער עובדים • בני הנוער לא תמיד נותנים אימון במסגרות אלה • המסגרות סובלות מדלות במשאבים

12. ממצאיםה. העיסוקים של הנושרים • לפי ההורים, הבנים לא עובדים באופן קבוע ומסודר (לא תורמים להכנסת המשפחה) • רובם יושבים בבית • הבנות נשארות בבית, חלקן מתחתנות

13. סיכום • החלק האיכותני חשף באופן ברור את הסוגיות ואת הדפוסים של הנשירה • החלק הכמותי אמור להצביע על היקף הבעיה, שכיחות הגורמים השונים לנשירה והתפיסות של התלמידים/הנושרים ביחס לבית הספר, לעצמם ולעתיד שלהם • מסקנות ראשוניות: קיים מחסור של משאבים ואנשי טיפול לצד חוסר הסכמה סביב ההגדרה מי הוא נושר. מופעל מספר רב של תכניות חינוכיות שמטרתן לטפל בתופעת הנשירה, אך רובם מתמקדות בפן הלימודי ואינן מתייחסות לצרכים החברתיים והרגשיים של הנושרים הפוטנציאליים.