הוראת הקריאה

1. בית ספר "רמז" כפר סבא תשס"ו הוראת הקריאה עריכה: מחנכות כיתה א' אלקלעי עטרה פחימה עוזית סתיו גילה

2. גישות ושיטות להוראת הקריאה והכתיבה • נהוג להפריד בין גישות להוראת קריאה לבין שיטות. • גישה: המושג או התפיסה הפילוסופית, תיאורטית על האופן שבו צריך ללמד את מיומנות הקריאה. הגישה היא תיאורטית ויכולה להשתמש בשיטות שונות. זוהי דרך כללית ומקיפה להתבונן בתהליך רכישת הקריאה. נקודת המוצא של כל גישה יוצאת ברוב המקרים מתפיסה פילוסופית ונשענת על מחקרים והסברים מתחומי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. • שיטה: דרך ייחודית ליישום בכיתה. השיטות משתנות עם השנים, אך העקרונות של השיטות נגזרים מהגישות.לפיכך, מספר השיטות רב ממספר הגישות, שהן השקפה כללית על הוראת הקריאה. • את הגישות ניתן לצמצם לשלש גישות בסיסיות: א. גישה סינטתית ופונטית – צרוף והרכבה ב. גישה אנליטית וגלובלית ג. גישה אקלקטית

3. גישה סינטטית פונטית • יוצאת מנקודת מבט שתהליך הקריאה הוא הרכבה של צרופים . מהפרטים הקטנים - האותיות לשלם- המילה. זהו תהליך הדומה לרכישת השפה: ממלמול עד למילים שלמות. תהליך רכישת הקריאה יהיה: הכרות עם האותיות (גרפים), קישורם לצליל שפתי (הצללה), צרוף הצלילים למילים (הרכבה) ונתינת פרוש (מציאת המלה במאגר הידע השפתי). הגישה מדגישה את צרוף היסודות השונים של המלה עד לבנייתה של המלה. ההוראה מבוססת על שינון, ברוב המקרים הוא מנותק ממשמעות או שהמשמעות הנוצרת היא מאולצת, שכן קשה ליצור חומר קריאה מגוון כשהניתן לצרוף מוגבל. • השיטות שמתבססות על גישה זו של מרכיבי וצלילי המילה הן: אלפוני, שיטת הצבע (התאמת צליל לצבע ) , הכוח לקרוא , יש לי סוד, צלילים ומספרים, שיטת החדר.שיטת האסוציאציה (א-אוירון)

4. גישה אנליטית וגלובלית • אנליזה פרושה לפרק לגורמים. הילד מזהה את התבנית – המילה השלמה ואח"כ את מרכיביה. הגישה יצאת מנקודת הנחה, שאנחנו חושבים במילים ולכן אין צורך להתייחס לצלילים המרכיבים את המלה. הגישה מתייחסת לילד בשלב ההתפתחותי בו הוא מצוי. הוא מגיע לכיתה א' עם מטען שפתי ויש להתחבר לידע שלו ומתוכו להרכיב טקסטים אישים ,חווייתיים וסיפורים כיתתיים. הרעיון הוא לעבוד ולעבד סיפורים הקשורים לילד. • בגישה הזו מקנים לילד אסטרטגית עבודה כמו שאילת שאלות, השלמת מילים בקטע ועוד. זוהי שיטה המתאימה לילדים הבאים מסביבה מאוד מטפחת ומעודדת שימוש בקריאה וכתיבה כחלק מהתהליך התקשורתי הכללי. ילדים בעלי הפרעת קשב, אך אינטליגנטים שצריך לעניין אותם כל הזמן, ייהנו משיטה זו, אך אולי בשל מורכבותה בסופו של דבר יתקשו. מתאימה ללימוד בקבוצות קטנות או במקרים שיש סיוע צמוד ונרחב בכתה. • המטרה המוצהרת של הגישה היא להבין את הנשמע וממנו לצאת להבנת הנקרא , ישנו דגש על התוכן ופחות על הפענוח. • שיטות הוראה המתבססות על גישה זו: אוריינות, קריאה ללא מקראה, השפה כמכלול, הקריאה כחוויה, משפט, פסוק ועוד.., שיטת המוסיקה, החוויה הלשונית

5. גישה אקלקטית • בבית ספר "רמז" נלמד בגישה האקלקטית ע"י שיטת "בלי סודות". • אקלקטי: בחירה ושילוב מאורגן של תכונות מתאימות ממקורות שונים. שילוב היסודות תקפים מכמה תיאוריות ומאורגנים לשלמות חדשה. שילוב של שתי הגישות פרוק והרכבה עד להגעת תבנית שלמה. הגישה יוצאת מן המלה השלמה, אך תמיד מגיעה עד לפרוק הצלילי. בניגוד לשיטות פונטיות היא מקנה את הצלילים בסדר אקראי, לא צליל אחר צליל אלא חלק מהאותיות עם כמה תנועות. ההוראה יוצאת מסיפור קצר, מלים המהוות מילות מטרה ופירוקן של המלים לצלילים. מהצלילים המגוונים שנלמדים יכולים הילדים למצוא מלים חדשות אותן הם מכירים מהשפה הדבורה. • שיטות הוראה שהמתבססות על גישה זו הם: בלי סודות וליטף.

6. יתרונות השיטה האקלקטית א. משתמשים במילה השלמה וביחידת המשמעות- למשל: "שלום כיתה א'" פרוק להברות- קודם: ש – לום, אח"כ: ש – לו – ם, ולבסוף: ש – ל – ו - ם. הפרוק וההרכבה מאפשרים לכל ילד להתחבר ליכולת החזקה שלו. ילדים בעלי יכולת פונולוגית טובה ילמדו דרך הפרוק, בעוד ילדים בעלי תפיסה חזותית תבניתית טובה ירכשו את הקריאה מהמלה השלמה. ב. מקנה מסודר את אבני היסוד- לא על פי לוח צרופים מלא, אלא על פי סדר שנקבע מראש: מקנים תנועה a ו i בהתאם לטקסט, אך בסוף השיטה היא לימדה את כל לוח הצרופים. ג. מתאימה לרוב הילדים בשל העיסוק בפרוק והרכבה, לכל ילד יש נקודת חוזק משלו. כל ילד יכול להתחבר ליכולת החזקה ולהישען עליה ברכישה. חשוב שהמורה המלמדת תבדוק את הרכישה הן ברמת המלים והן ברמת הצלילים שנרכשו כדי למנוע השענות על יכולת אחת והזנחתה של האחרת. ד. המורה מיד מתרגלת את הבנת הנקרא, ע"י שאלת שאלות בגוף הסיפור. מפני שתמיד מתחילים מטקסט, אמנם קצר. יש אפשרות לעסוק מיידית בהבנת נקרא. ה. מעודד סקרנות מתוך החיפוש של מילים חדשות. כשהילדים רוכשים צרופים הם בודקים אולי יוכלו להרכיב מלים חדשות מהצרופים אותם הם מכירים. מציאת מלה כזו היא גילוי ויש בצידה הנאה גדולה. ו. מונעת קיבעון בתנועה אחת- בשיטות פונטיות יש לימוד של תנועה אחת לכל האותיות. לעיתים ילדים רוכשים את הצליל ומתקשים להבין שישנם צלילים נוספים. זהו מצב בו מקובעת תנועה והיא מפריעה לרכוש תנועות נוספות.

7. סיכום • בכל גישה או שיטה כ- 80% מהילדים לומדים לקרוא. • אין גישה או שיטה המתאימה לכל התלמידים. לכל אחד יש סגנון למידה משלו. • אין גישה או שיטה שעונה על הצרכים של כל התלמידים. • אין גישה או שיטה המתאימה לכל המורים המלמדים במערכת החינוך. • מרבית השיטות המוכנסות לשימוש במערכת מודעות לחסרונות של הגישות, לפיכך הן מנסות לענות עליהם ולתת פתרון לחסר. לעיתים זה מאוד מוצלח ולעיתים זה מבלבל ומפריע. • רוב המחקרים מדגישים כי המורה ולא הגישה או השיטה הוא הגורם החשוב ביותר בהקניית קריאה. מודעות המורה לחסרונות יכולה להוות פתרון לחסרונות. למורים יש את היכולת לזמן פתרונות יעילים.

8. עוד על קריאה וכתיבה • דו"ח הוועדה להוראת הקריאה- http://micro5.mscc.huji.ac.il/~frost/files/Reading_Report.doc