התכנון בשטח סי שבגדה המערבית

1. התכנון בשטח סי שבגדה המערבית • צבאי לפלסטינים, אזרחי למתנחלים, נפיץ לישראלים • מידע לקראת דיון בעתירה בנידון לבג"צ [ב-19.11.12]

2. התכנון הצבאי אחראי להפרות רבות של זכויות אדם בגדה • אפשר לשפר באופן דראמטי את זכויות אדם בגדה גם ללא הסכם מדיני כולל • אמרו לא למשטר אפלייה תכנוני על בסיס לאום

3. שתי מערכות תכנון על בסיס לאום • בשטח C יש: • מערכת תכנון ובנייה צבאית לפסטינים - ללא ייצוג לתושבים כמקובל בדמוקרטיה. • בהתנחלויות הסמוכות, בהם מתגוררים יהודים, ישנן ועדות תכנון אזרחיות עם נציגות לתושבים

4. תכנון על בסיס לאום • עד שנת 1971 התקיימו ועדות תכנון פלסטיניות בגדה. • ואז... צו צבאי 418 ביטל אותן ובאותה נשימה הגדיר ועדות מקומיות "מיוחדות" עבור ההתנחלויות; לפלסטינים הועיד הצו תכנון ע"י הצבא.

5. שטח C בלתי ניתן להפרדה משאר הגדה • "שטח C" לא יכול להתקיים כאזור נפרד משאר הגדה מבחינה גיאגרפית ומבחינת תשתיות ועתודות פיתוח • אין קיום ראוי לשטחי A ו-B הצפופים והמקטועים ללא המשכיות תכנונית עם המרחבים הפתוחים בשטח C, המהווה 60% מהגדה המערבית

6. מפת הגדה • שטחי B+A בצהוב • שטח C בלבן המפה באדיבות "במקום"

7. מקסימום שטח, מנימום תכנון • אז מה קורה בשטח C עצמו, לאחר שנותק משאר הגדה?

8. לא תיכנון; תוכניות תיחום וצמצום • "המינהל האזרחי" (זרוע של צה"ל) אמור לספק שירותי תיכנון לכפרים הפלסטינים בשטח C • ב-1987 אישר מינהל האזרחי תוכניות שמטרתן העיקרית לקבוע את גבולות הפיתוח לכפרים הפלסטינים. • המידע באדיבות "במקום" והמשרד לתאום עניינים הומניטריים מטעם האו"ם [OCHA]

9. לא תיכנון; תיחום, צמצוםודחיקה • לכ- 149 כפרים פלסטינים בשטח C אין אפילו תוכניות כאלו – הם לא מוכרים חוקית, ועלולים לההרס. • רק כ-17 כפרים פלסטינים "זכו" ב"תוכניות התיחום". • התיחום בתוכניות אלו בוצע על ידי סימון קו שלעיתים לא כלל אפילו את כל השטח הבנוי של הכפר.

10. לא תיכנון; תוכניות תיחום וצמצום • תוכניות התיחום אכן תוחמות בנייה פלסטינית, אך אינן עוסקות בתוכן התכנוני בתחום הבנוי [גובה מבנים, חלוקה למגרשים וכו']. • התוצאה: בעיות תכנוניות קשות בכפרים הפלסטינים וחשיפתם להריסות וגירוש, לעיתים של כפרים שלמים.

11. תוכנית ייהוד ודחיקהשל הפלסטינים • שיטת תיחום אחרת הייתה הכרזה על "אדמות מדינה". • בפועל הממשל הצבאי נוהג בהן כאדמות לישראלים - ולמעשה ליהודים - בלבד. • כל הגבלות התכנון שתוארו חלות על מעט האדמות שעוד נותרו בידי הפלסטינים אחרי ההכרזות וההשתלטויות.

12. תוכנית ייהוד ודחיקהשל הפלסטינים • וועדות התכנון הצבאיות המטפלות ביישובים פלסטיניים נטולות פלסטינים, אך מתנחלים יושבים בהן - ניגוד אינטרסים? • גופים הקשורים להתנחלויות לא ניסו להסתיר כי צמצום הבנייה הפלסטינית חיוני מבחינתם להרחבת ההתיישבות היהודית.

13. תוכנית ייהוד ודחיקהשל הפלסטינים • מתוך מסמך של "החטיבה להתיישבות" בהסתדרות הציונית הנוגע לדרום השומרון:"האוכלוסייה הערבית תמשיך להתגורר באותם ערים וכפרים. זאת על ידי ציפוף היישובים [...] ולא על ידי הקמת יישובים חדשים או התפשטות בלתי מבוקרת [...]. זאת בהשוואה לאוכלוסייה היהודית האמורה לצרוך שטחים נרחבים לצורכי התיישבות" • מצוטט בדו"ח של "במקום"

14. מצב התיכנון בתוך השטח הפלסטיני: • תוכניות המתאר המיוחדות הן אפוא "תוכניות קו כחול" שנועדו לקבוע גבולות לפיתוח הכפרים, ותו לו. • זה אינו תכנון כי אם תיחום, צמצום והפללה של כל בנייה חדשה, ללא כל מוצא אחר להתפתחות

15. תוצאות התיחום – הריסות מאסיביות והעברה בכפייה • (לפי דוח של OCHA – ארגון האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים): • דוח אוצ'ה  מאוגוסט 2011 מצא כי אחד הגורמים המרכזיים לתופעת ההעברה בכפייה של אוכלוסיה פלסטינית בשטח סי הוא מדיניות התיכנון. • מדיניות התיכנון מובילה להרס מוגבר של בתים בשל הדראקוניות שלה:

16. תוצאות התיחום – הריסות מאסיביות והעברה בכפייה • מאז 1987, נהרסו בשטחים 5154 בתים מסיבות מנהליות[לא כולל הריסות בעת לחימה וכו']

17. תוצאות התיחום – הריסות מאסיביות והעברה בכפייה • הריסות כבר בחציון הראשון של 2011 הביאו לעקירתם בכפייה של 656 פלסטינים, 351 מביניהם ילדים • אנשים וילדים אלו נדחקו בניגוד לרצונם, ושלא בטובתם, לשטחי A ו-B הצפופים והמצומצמים ולעיתים לאזורים אחרים בשטח C

18. תוצאות התיחום – הריסות מאסיביות והעברה בכפייה • מאז תחילת 2010 נהרסו בסך הכל 37 מבנים חיוניים לאגירת מי גשמים, עשרה מהם ב- 2011 והביאו לפגיעה קשה במרקם החיים • זאת בניגוד לרוח היהודית [ואם צמא (שונאך), השקהו מים – משלי כ"ה], המוסר האנושי ואמנות בינלאומיות • חוו"ד של המומחה הבינלאומי, פרופ' איל בנבנישתי קובעת, כי הריסה נרחבת כזו מגיעה לכדי הפרה חמורה של הדין הבינלאומי

19. התיחום הפלסטיני רע לישראלים • מערכת תכנון ובנייה בידיים צבאיות לא באה משיקולי ביטחון; במקרה נדיר שצורך ביטחוני סותר מתווה תכנוני ניתן היה להתערב נקודתית בתוכנית. • אין צורך בטחוני שצב ייתכנן לתושבים בהם הוא שולט • תכנון כזה רק מתדלק אידיאולוגיה קיצונית

20. מתכננים על זכויות אדם • תכנון צריך לשקף זכויות אנושיות ואזרחיות בסיסיות, ועקרונות הוגנים ושיוויוניים • מה בעתירה לבג"צ?העותרים, בהם רבנים למען זכויות האדם, קוראים לשר הביטחון להשיב על כנן את ועדות התכנון הפלסטיניות, בטרם בוטלו בשנת 1971

21. היכנסו לאתר למידע נוסף: • http://rhr.org.il • הדיון בעתירה ב-19.11.12 – מידע נוסף באתר