מיח"א תל אביב ואזור המרכז

1. מיח"א תל אביב ואזור המרכז דר' דרורית בן-יצחק – מנהלת חינוכית, גיל הרך דר' שרה אינגבר - מנהלת חינוכית, קדם יסודי

2. התערבות מוקדמת • הגעה להישגים טובים יותר במגוון תחומים: • שימוש מוקדם בעזרי שמיעה ופיתוח יכולת השמיעה עם העזרים: מכשירי שמיעה או שתל השבלול • מתן מידע למשפחות • ביסוס כישורי תקשורת באינטראקציה הורה - פעוט • השגת אבני הדרך ברכישת השפה • הגדלת מובנות הדיבור • התפתחות רגשית-חברתית • (Calderon & Naidu, 2000; Yoshinaga-Itano, 2003) • נתונים על ההשתתפות בתכנית ההתערבות המוקדמת במיחא תל אביב והמרכז בתקופה 7/03-7/04

3. גיל התחלת הטיפול

4. גישה מערכתית • למשפחה מקום מרכזי בתהליך ההתפתחות של הילד, תפקידם הטבעי של ההורים הוא לגדל את הילד ולהיות מעורבים בתהליך חינוכו • לא ניתן לקדם ילדים במנותק ממשפחותיהם בשל ההשפעה ההדדית שיש להם זה על זה • שילוב הורים בתכנית הטיפול יש לו תרומה לתהליך הטבעי של רכישת תקשורת ושפה, ולהקשר הטבעי שבו מתרחשת הלמידה. הורים לילדים עם לקות שמיעה זקוקים להדרכה בפיתוח קודים הנחוצים לתקשורת עם ילדיהם • השתתפות של המשפחות בתכנית הטיפול מפחיתה את דרגת הלחץ אצל הורים לילדים עם לקות שמיעה ומסייעת בשיפור האינטראקציה שלהם עם ילדיהםCaldron, 2000; Meadow-Orlans et al, 1997; Seewald, 2000; Turnbull & Turnbull 2001 שיתוף ושילוב הורים בתכנית הטיפול במיח"א שגור ומושרש בתוכנית ההתערבות ובא לידי ביטוי בתהליכי הדרכה, במתן מידע, בלווי תמיכה וייעוץ, בתהליכי סנגור ובפעילויות שמטרתן להעצים את ההורים בהובלת תהליך החינוך והשיקום של הילד

5. אוכלוסיית המשפחות

6. שמיעה מגמות עכשוויות בתכנית ההתערבות במיחא תל אביב והמרכז: • הורחבו הבדיקות האוביקטיביות הנעשות בקהילה: ABR; OAE; MASTER; SSEP • המידע מסייע בבדיקות השמיעה ההתנהגותיות ובתהליך התאמת מכשירי השמיעה • נתונים על חומרת הלקות בשמיעה של הפעוטות והילדים בתקופה 7/03-7/04: • שימוש במכשירי שמיעה דיגיטליים מהחדשים הראשונים לחיים • גידול ניכר במספר הילדים הנעזרים בשתל השבלול: 23 פעוטות המהווים 49% מן הפעוטות עם לקות עמוקה; מס’ הילדים בני 3- 7 שנים: 43 ילדים: 19 בשילוב פרטני ו 24 בשילוב קבוצתי • הרחבת השימוש במערכות FM אישיות מהחדשים הראשונים • הלמידה השמיעתית עם העזרים נעשית בדרך טבעית בכל האינטראקציות התקשורתיות • הערכת התפקוד השמיעתי הורחבה מחוץ לתא האטום: תצפיות ושאלונים • הגברת המודעות בקהילה לצרכים של ילדים עם לקות בשמיעה • הגברת המודעות לתנאי ההקשבה בסביבות חינוכיות מגוונות

7. התפלגות חומרת הירידה בשמיעה

8. גישה התפתחותית-הוליסטית • ללקות שמיעה השלכות על התפתחותו של הילד בתחומים שונים: תקשורת ושפה, התפתחות רגשית, חברתית וקוגניטיבית (Meadow-Orlans, 1990; Moores 2001) • החסך השמיעתי משפיע על רכישת אוצר מילים, יצירת מבנים מורפו-תחביריים, ושליטה בחוקיות השיח Yoshinaga-Itano & Downey, 1996)) • לקות שמיעה משפיעה על יכולתו של הילד לפתח מיומנויות חברתיות (Antia & Stinson, 1999; Fujiki et al, 1996; Rodriguez & Lana, 1996) תכנית ההתערבות במיח"א מתייחסת לכלל ההשלכות שיש ללקות השמיעה על התפתחות הילד והיא כוללת את התחומים: שמיעה, תקשורת, שפה, דיבור, חשיבה ולמידה, התפתחות מטורית, רגשית וחברתית. בתכנית הטיפול מושם דגש על למידה ואימון שמיעתי כמו גם הקניית תקשורת שפה ודיבור. בד בבד קיימת התייחסות לתחומי התפתחות נוספים. בשנים האחרונות פיתחנו תכניות חדשות העוסקות ב: קידום ניצני אוריינות, טיפוח התחום הרגשי/חברתי וקוגניטיבי, וביסוס מיומנויות הלמידה לקראת המעבר לביה"ס

9. תקשורת ושפה • מטרתנו היא לסייע לילדים לפתח תקשורת ושפה ככל יכולתם ובהתאמה לרצון משפחתם • תהליך הקניית השפה נעשה בהתאם לידע הקיים על רכישת העברית • התהליך מתמקד בכל ממדי השפה: פרגמטיקה, סמנטיקה, תחביר, מורפולוגיה ופונולוגיה • תהליך הקניית השפה נעשה על פי עקרונות הגישה הטבעית • התהליך נעשה בשותפות עם המשפחה • התהליך קשור לנתונים של הילד: חומרת הלקות, גיל התחלת הטיפול, בעיות נוספות • התהליך נעשה בד בבד עם פיתוח כישורי התפיסה השמיעתית, קריאת הדיבור, הפקת דיבור, או הפקת סימנים - בהתאמה לכל ילד • תהליך הקניית השפה נעשה בשיטות התקשורת המוכרות בשיקום וחינוך ילדים עם לקות בשמיעה: גישה אוראלית; גישה אוראלית חד חושית - הגישה השמיעתית-מילולית; גישה סימולטנית המשלבת שפה דבורה + סימנים בהתאמה לכל ילד • תהליך הקניית השפה מלווה באבחון והערכה נמשכים עם ההתקדמות הטכנולוגית, הורדת גיל התחלת הטיפול, השותפות עם המשפחה, ויישום עקרונות תכנית “קשר” - יותר ילדים מגיעים לשלבים מתקדמים ברכישת השפה בגיל מוקדם יותר

10. שילוב בקהילה • לכל ילד הזכות להזדמנות שווה למיצוי יכולתו וכישוריו – האמנה בדבר זכויות הילד • ילדים לומדים שפה בהקשר הזוגי: הורה-ילד, באינטראקציות תקשורתיות עם דמויות משמעותיות נוספות, ובהמשך - הקשר עם עמיתים תופס מקום חשוב בתהליך התפתחות השפה • מסגרת הגן מזמנת לילד אינטראקציות מגוונות בהן הוא נדרש לתקשר עם מבוגרים ועם ילדים אחרים בעלי יכולות תקשורת שונות • שילוב של הילד עם לקות השמיעה בקרב עמיתים שומעים מאפשר לו להיחשף לדגמי התנהגות ותקשורת שונים ולהרחיב את ההתנסויות התקשורתיות והשפתיות שלו, לפתח גמישות בכישורי התקשורת והשפה וכן בתפקודי החיים תכנית ההתערבות במיח"א מאמצת את האמנה המציינת את זכותו ויכולתו של הילד להשתלב בחברה ומדגישה את היתרונות שיש להתערבות בסביבה הטבעית. מטרתנו היא לשלב את הילד בחברה ולהעשיר את התנסויותיו. בד בבד מוטלת עלינו המשימה של הגברת המודעות בקהילה והכשרת אנשי המקצוע בה. פיתחנו תכניות שילוב מגוונות המותאמות לצורכי הילדים, חוגי העשרה לילדים בשיתוף חברת המתנסים, ואנו מקיימים פעילויות הסברה בקהילה בשיתוף סטודנטים המתמחים בחינוך לקויי שמיעה

11. שילוב במסגרות חינוכיות

12. ומכאן לאן.... • פיתוח תכניות התערבות ייחודיות המותאמות לצורכי אוכלוסיית הילדים עם לקות שמיעה ומשפחותיהם • הפקת חומרי למידה והדרכה תואמים • הרחבת תחומי הטיפול ומוקדי הטיפול • טיפוח ועידוד הקשרים עם הקהילה: הדרכת אנשי מקצוע, הגברת המודעות בקרב האוכלוסייה • עידוד המעורבות והשילוב של ילדים עם לקות שמיעה במסגרות שונות בקהילה: הנגשת שירותים, התאמת סביבות למידה • מחקר, הערכה ובקרה של איכות השירותים הניתנים לאוכלוסיית הילדים והמשפחות בטיפול