ביודע – תש"ע מפגש מנחים - מורים

1. ביודע – תש"עמפגש מנחים - מורים

2. נושאים למפגש: התלקיט האישי: דף אישידוחותהערות מקדמות שינויים בדרישות/בהנחיותלו"ז כיתה י"אלו"ז כיתה י"ב בין תצפית לניסוי הגדרת המשתנים מהי בקרה וחשיבותה חזרות ופריטים דיווח על תוצאות – גרפים מסקנות בעיות בתלקיט ומחירן

3. א. התלקיט האישי כולל את הפריטים על-פי הסדר הבא: תוכן עניינים דף אישי (שינויים בהמשך) 4 דוחות מעבדה מורחבים (חידוד בהנחיות) 8 דוחות מעבדה –תיעוד דוח סיור

4. שינויים לקראת תש"ע נקודת מוצא וטווח הנושאים שונה בתשס"ח דף אישי: החלפת שאלות הבהרות לשאלות החקר : תצפית, ניסוי, איכותי -כמותי עידכון הנחיות להגשת תלמידים לבחינה

5. דף אישי – שאלות חלופיות במשך לימודי הביולוגיה נחשפת לעקרונות ורעיונות ביולוגיים מרכזיים. בחר אחד מהרעיונות המופיעים ברשימה בעמוד ..., שקשור לעבודת החקר שלך והסבר את הקשר. בחר שאלה אחת עם תוצאות כמותיות: א. תאר כיצד נעשה עיבוד התוצאות. הדגם בעזרת יומן העבודה.ב. הסבר מדוע בחרת בדרך זו לעיבוד והצגת התוצאות. בחר אחת מהשאלות שחקרת. ציין מה ניתן לתקן/לשפר בדרך בדיקתה והסבר כיצד השיפור יאפשר להסיק מסקנות יותר מבוססות.

6. מה ירד מהדף האישי • לו היית צריך להמשיך את עבודת המחקר: איזו שאלת מחקר חדשה היית מעלה? חזור לדגם שבחרת בשאלה א', הוסף בו במקום הנראה לך מתאים גם שאלה זו והסבר את הקשר החדש שיצרת הסבר במה שאלה זו עשויה לתרום להבנת התופעה? • בחר באחד המקורות שסייע לך במחקר ואוזכר בסיכום המחקר.צלם את המקור וצרף אותו בתלקיט לדף זה. הוסף על גבי הצילום את הפירוט המלא של מקור המידע (כפי שנרשם ברשימת המקורות). אם עבדתם בצוות, כל תלמיד יבחר מקור מידע אחר. סמן בעט את הקטעים שסייעו לך והיו משמעותיים בעבודתך. סכם בקצרה מה הייתה תרומתו של מקור זה לעבודתך, וציין היכן הוא מצוטט בסיכום המחקר. (התרומה יכולה להתייחס להבנת התופעה, לבחירת שאלות המחקר, לתכנון המחקר, להכרת וליישום שיטות עבודה, להכרת האורגניזמים שנבדקו ועוד) • בשלבים שונים של המחקר נאלצים לשנות דברים יחסית לתכנון המקורי. (שינוי נושא, החלפת אורגניזם, שינוי שאלת מחקר, שינוי מערכי ניסוי וכדומה) במהלך המחקר תיעדתם ביומן העבודה את השינויים שערכתם. היעזר בתיעוד זה וציין שינוי אחד משמעותי שערכתם. הסבר כיצד שינוי זה השפיע על המשך המחקר. (צלם מיומן העבודה את הדף בו נמצא התיעוד שבחרת וצרף את הצילום לדף האישי)

7. דוחות מעבדה / סיור לכל דוח מצורפות הוראות עבודה. דוחות המעבדה המורחבים נבדקים ע"י המורה הערות המורה מופיעות בגוף הדוח או ע"ג דף מרוכז והן הערות מקדמותאם התלמיד בחר לתקן את הדוח, יוצג הדו"ח המתוקן והציון הממוצע של ציון הדוח המקורי וציון התיקון בתלקיט מופיעים הדוחות עם ציוני המורה והערותיו.

8. נושאים למחקר • כל תופעה ביולוגית שניתן לצפות בה (לא רק בשדה). • הצפייה בתופעה אינה חייבת להיות נקודת המוצא למחקר אך חייבת להיעשות במהלכו או עם סיומו ולבוא לידי ביטוי בעבודה הכתובה בתיאור או/ו בצילום. • התופעה: רחבה הגדרת הנושא: ממוקדת (מתייחסת לתהליך ביולוגי במין מוגדר) השאלה: קושרת בין שני משתנים נבדקים

9. מה בין תצפית לניסוי.. תצפית מדעית הינה ניסוי מבוקר, בו החוקרים עוקבים אחר תופעה מסוימת במערכת תוך צפייה שיטתית, מתוכננת ומסודרת, ללאשינוי תנאי המערכת וללא התערבות בהם. לצורך התצפית משתמשים במשקפת, בעין רגילה, בזכוכית מגדלת, במסרטה, במצלמה ובבדיקות מעבדה שונות. יש תצפיות המסתייעות בבדיקות מעבדתיות. לדוגמה- בדיקת רמת הסוכר בפרי לאורך תקופת התפתחותו, בדיקת כמות כלורופיל עם השתנות העונות, בדיקת כמות חיידקים בקרקע במקומות שונים מתחת לעץ..

10. מה בין תצפית לניסוי.. ניסוי הוא פעולה שבה חוקרים תופעה מסוימת תוך שינוי נתוני המערכת שבה התופעה מתרחשת. ניסוי בא לבדוק השערה שהועלתה על סמך תצפית, קריאת חומר מדעי כלשהו וחשיבה בעקבותיהן. בניסוי משנים תנאי אחד בלבד ומקפידים ששאר התנאים יישארו קבועים. כך אפשר ללמוד על השפעת תנאי זה על התופעה הנבדקת.

11. מה בין תצפית לניסוי.. חשוב להקפיד שהן התצפית והן הניסוי יהיו מהימנים כך שאפשר יהיה להסיק על פיהם מסקנות. לשם כך יש לוודא: א. שהתוצאות אינן מקריות (חזרות, ריבוי פריטים) ב. שיש מודעות למרבית התנאים (הביוטיים והאביוטיים) העשויים להשפיע וניסיון לשמור שתנאים אלה יהיו קבועים. יש לשים לב לכל הגורמים גם אם לכאורה אין הם קשורים לתופעה הנבדקת. גורמים כאלו עשויים להיות שותפים (לעיתים סמויים) למערכת ולהשפיע על התופעה הנבדקת. יש לדאוג שגם גורמים כאלו לא ישתנו (טמפרטורת החדר, בוקר-ערב, מוזיקת רקע וכדומה).

12. דוגמא לשאלות ממחקר תלמידים: נושא המחקר "צופנים בקיקיון" שאלות מחקר: מה הקשר בין גיל העלה למס' ביקורי הנמלים בצופנים אקסטרפלורלים? מה הקשר בין גיל העלה לבין רמת הסוכר בצופן? מה הקשר בין גיל העלה לבין פעילות האנזים אינברטאז בצוף? על סמך ההגדרות הקודמות: האם מחקר זה עומד בקריטריונים של חקר בביודע?

13. הגדרת משתנים • נמצא בלבול בהגדרת המשתנה התלוי. תלמידים מחליפים את המשנה התלוי בדרך מדידתו. • דוגמא לטעות בהגדרת משתנה תלוי ודרך מדידתו: • נושא הניסוי: השפעת עוצמת אורעל שיעור הפוטוסינתזה בצמחי לוע הארי • דרך המדידה מבוססת על: קצב היעלמות המגיב או קצב יצירת תוצר המשתנה התלוי הוא שיעור הפוטוסינתזהולא:קצב העלמות צבע האינדיקטור / שינוי צבע אינדיקטור / מספר הטיפות בטיטרציה כמותית / השתנות לחץ חמצן / תנועה של בועת צבע : כל אלו מייצגות את דרך הבדיקה

14. מהי הבקרה והבנת חשיבותה למערך הניסוי מהי בקרה: מבוסס על: סודות הבקרה - מסע אל תוך החקראו: הסבר אפשרי, הסבר חלופי ומה שביניהם אורה הירש ושרה ורטהימר http://bioteach.snunit.k12.il/upload/.doc04/16925.doc

15. חשיבות הבקרה במערך הניסוי לשאלת מחקר/לתופעה יתכנו בדרך כלל מספר תשובות אפשריות/הסברים אפשריים המבוססים על ידע ביולוגי קודם. מתכנן הניסוי בוחר לבדוק בניסוי את אחד ההסברים האפשריים, הסבר זה הוא ההשערה שתיבדק בניסוי, שאר ההסברים הם הסברים חלופיים, שאותם ניתן לשלול רק באמצעות ביצוע ביקורות.

16. קשיים בזיהוי בקרה והבנת חשיבותה למערך הניסוי קושי בהבנת חשיבות הבקרה למערך הניסוי: מדקלמים סיסמאות בקרה פנימית חיצונית, "הסבר" שטחי ולא מדויק של טיפולי בקרה בלבול בין בקרה לחזרה קיים קושי בתכנון בקרות המתאימות להשערה הנבדקת ולשיטת המדידה. כל בקרה היא השוואה: השוואה בין הטיפולים, השוואה למערך ללא המשתנה הבלתי תלוי, השוואת צבע, השוואת צלילות, וכדומה

17. טיפים להבנת חשיבות הבקרה מומלץ להסביר את חשיבות הבקרה כסיוע לשלילת הסבר חלופי מומלץ לשלב ניסויי מעבדה בהם הבקרה אינה שווה "0". הדגשת ההבדלים בין בקרה לחזרות בקרות הבודקות את שיטת המדידה מומלץ לעשות בכתה תרגילים בתכנון ניסוי עם בקרות – דורש הבנה של כל מערך הניסוי

18. מה בודקת בקרה זאת בניסוי זה? (מבחנה ללא חלבון - כנקודת התייחסות להשוואת צלילות בסוף התהליך) • תשובת התלמיד: • בקרה זו בודקת האם הפפסין הוא זה שמפרק את החלבון וגורם לתמיסה להיות צלולה, כאשר הוא מתפרק ולא גורמים אחרים. מבחנה זו מייצגת את צלילות המים, ובעזרתה ניתן להשוות את שאר המבחנות שבהן הייתה התמיסה, ולראות את קצב ההצטללות , בהשוואה לצלילות המים. • הערות מקדמות לדוגמה: • קראו שוב את החלק הראשון של התשובה- האם לא קיימת סתירה בינו לבין החלק השני? • איך מבחנה זו בודקת האם פפסין מפרק את החלבון?

19. חזרות / ריבוי פריטים – למהימנות התוצאות (שלילת המיקריות) מה בין חזרות לריבוי פריטים? האם תמיד צריך חזרות? מתי נסתפק בפריטים מועטים? http://www.snunit.k12.il/heb_journals/allon/138042.html מה בין חזרות לריבוי פריטים – עמינדב ברנשטיין, עלון 138

20. תיאור גרפי של תוצאות: על מה לשים לב בשרטוט גרף? שרטוט הצגה הגרפית • רישום כותרת מתאימה לגרף • בחירת הצגה גרפית מתאימה • בחירת הצירים. • רישום כותרות מתאימות לצירים. (משתנה תלוי / דרך המדידה של המשתנה התלוי לציר Y, משתנה בלתי תלוי על ציר X) • רישום יחידות מתאימות • תכנון וחלוקת הציר, קנה המידה בצירY או בציר X מתאים. • מפגש ציר X עם ציר Y (ראשית הצירים) נמצא בנקודה מתאימה • שרטוט הנקודות: התאמה בין ערכי הנקודות בטבלה לרישום בגרף • שרטוט העמודות, חיבור קו בין הנקודות בהתאם לסוג הגרף שנבחר.

21. גרף לדיון: מה יש לתקן, מה לא תקין?

22. דיוןבתוצאות ובמסקנות א. לאחר הצגת התוצאות: יש לסכם את התוצאות. סיכום התוצאות מתייחס לגורמים שנבדקו ולא לתהליך בו מדובר. (התוצאות יתארו את כמות החמצן שנפלטה ביחס לעוצמת התאורה, באופן מכליל) ב. לאחר סיכום התוצאות תינתן בשורה אחת מסקנה המתייחסת לתהליך – למשתנה התלוי שבשאלה. (מסקנה – כשעוצמת האור עולה קצב הפוטוסינטזה עולה..)

23. מילון אבן-שושן מגדיר "מדע" כך: "מחקר שיטתי במקצוע מסוים, מאורגן ומבוסס על עובדות, תצפיות או ניסויים שסוכמו לחוקים, לכללים ולאמיתות...". מילון אבן-שושן, 2004, עמ' 893–894. דיון מסכם

24. מן ההגדרה שבמילון ניתן ללמוד כי מדע איננו אך ורק איסוף אקראי של עובדות או אירועים, אלא הוא ארגון ופרשנות שיטתיים של אירועים המתקיימים בעולם (בטבע או בחברה), המאפשרים הסקת מסקנות נוספות על העולם ותורמים להבנתו. ייחודו של העיסוק המדעי הוא החיפוש המתמיד אחר ראיות – לא רק להוכחת הנחות היסוד אלא גם להפרכתן. הניסיון המתמיד להעמיד במבחן את האמיתות המדעיות הקיימות הוא אחד מן היסודות של ההתפתחות המדעית.

25. מהי מסקנה תשובה לשאלת המחקר מסקנה היא הכללה של הממצאים. טיעון חדש על סמך טענות קודמות.

26. קשיים בניסוח מסקנות נטייה לתאר תוצאות במקום להסיק מסקנה נטייה להסיק מסקנות שהן מעבר לתחום השאלה: http://www.snunit.k12.il/heb_journals/allon/118087.html

27. מבנה פרק הדיון כתיבת המסקנות לשאלות המחקר ביסוס המסקנות בעזרת תוצאות הניסויים. (התייחסות להשערות הכתובות בפרק המבוא). נימוק מסוג ראיה ביסוס המסקנות באמצעות הסבר התוצאות המבוסס על ידע קודם. נימוק מסוג הסבר (הסתמך על המידע בפרק המבוא והוסף מידע חדש). הדגשת הקשר בין שאלות המחקר ובין המסקנות ולנסות להגיע להכללה חשיבה ביקורתית על מערך הניסויים והתצפיות. דיון במהימנותם ותוקפם, והעלאת הצעות לשיפור. כיווני המשך במחקר

28. שאלות מנחות לתלמיד רשום את המסקנות מכל ניסוי ותצפית בעבודתך. בדוק שהמסקנות שרשמת תואמות לטווחי המדידה שבדקת. בסס כל מסקנה בעזרת תוצאות שקבלת. היעזר במקורות מידע ובתוצאות הניסויים והתצפיות והסבר את התוצאות. הסבר כיצד המסקנות תומכות אחת בשנייה. האם המסקנות מאששות או מפריכות את ההשערות. נמק

29. שאלות מנחות לתלמיד - המשך מהימנות התוצאות: ציין האם במערך הבדיקות השונות שערכת (ניסויים ותצפיות) היו מרכיבים התורמים למהימנות הניסוי כמו חזרות, ריבוי פריטים או ריבוי טיפולים. התייחס למרכיבים אלו במערך הבדיקות ורשום את תרומתם הכללית למהימנותן של הבדיקות. התייחס לחישובי הממוצעים וסטיות התקן של החזרות וריבוי הפריטים בבדיקות שערכת ורשום האם לדעתך ההבדלים בין הטיפולים השונים הם אקראיים? נמק על מה אתה מבסס את קביעתך? האם מספר הטיפולים שערכת בטווח המדידות שלך בכל תצפית או ניסוי, תומך בכך שקיים קשר בין המשתנים שבדקת. (ניתן לראות מגמה ברורה)? או שהקשר אינו ודאי? נמק את תשובתך.

30. שאלות מנחות לתלמיד - המשך תוקף התצפיות והניסויים רשום באופן כללי את החשיבות של שמירה על קבועים במערך הניסוי. האם לאורך כל הבדיקות הקפדתם על שמירת כל הקבועים האפשריים? נמקו את קביעתכם על סמך מערכי הבדיקות. במקרים בהם לא נשמרו קבועים הסבירו מדוע. רשום באופן כללי את החשיבות של הבקרות במערך הבדיקות. האם כללתם את כל הבקרות האפשריות כך שבאמצעותן תוכלו לקבוע שהשערה מתקבלת או מופרכת. וניתן לשלול כל הסבר חלופי? נמקו

31. סכמו, מהן ההסתייגויות שלכם ממערכי הבדיקות שבצעתם? והציעו דרכים לשיפור מערכי הבדיקות. בהנחה שעליך להמשיך את המחקר. בחר כיוון להמשך מחקרך ונסח שאלת מחקר מתאימה. הסבר מדוע בחרת להמשיך את המחקר בכיוון שציינת. שאלות מנחות לתלמיד - המשך

32. לוח זמנים: כתה יא לדווח למנחה על מספר התלמידים (ספטמבר) סיור (אוקטובר – מרץ) חלוקה לקבוצות (בכתות גדולות מומלץ שהחלוקה תעשה ע"י המורה, רצוי לשמור על הקבוצות לאורך כל הפרויקט. המבחן הוא בדוחות הראשונים)) הגשת דוח סיור עד פורים כתה יא תחילת טיפול בחקר והעלאת תופעות לחקר:עדפורים ומיד אחר כך בחירת נושא העלאת שאלת מחקר ראשונה ותכנון ראשוני של הביצוע – עד פסח במהלך כתה יא יש לבצע מגוון מעבדות. מומלץ לעשות לפחות 2 מעבדות עם דוח מלא ולפחות 6 מעבדות תיעוד.

33. לוח זמנים: כתה יב לדווח למנחה על מספר התלמידים – קיץ בין יא ל יב. העלאת שאלות מחקר נוספות: ספטמבר אוקטובר מילוי טבלת נושאים לביודע: לרשום ליד כל שאלת מחקר האם תיבדק בניסוי או בתצפית (דרישה חדשה) שליחת טבלת נושאים למנחה בתחילת נובמבר ביצוע המחקר: מסוף/אמצע יא עד ינואר יב תיקון הטבלה רישום לביודע מרכז הארצי עד ינואר יב. לבצע מגוון מעבדות עד ינואר להשאיר זמן לארגון התלקיט וכתיבת סיכום המחקר הגשת התלקיט עד פורים בחינה מומלצת עד פסח ולא יאוחר מיוני באותה שנה

34. בעיות בתלקיט ומחירן(החטא ועונשו)

35. המלצה בתיאור הניסוי או התצפית המכוונת להוסיף תיאור מדוייק של מערך הניסוי שיטות המדידה וטבלה המתארת את מערך הניסוי ותוצאותיו