לבנות מערכת שתענה על:

1. לבנות מערכת שתענה על: פיתוח מואץ: הכפלה כל 20-25 שנה. צפיפות: מהגבוהות בעולם המערבי. מודעות: ציבורית. סביבתית. פרטית. 50,000,000,000 ₪ השקעה שנתית בשוק הנדל"ן כוחות שוק חזקים: מנוף ואיום כאחד. צרכים ביטחוניים ייחודיים.

2. תכנון מתקנים ביטחוניים: החוק הקיים הקמת מתקנים ביטחוניים - שגרה • תכנון:מתקן ביטחוני מוקם בהיתר. אינו מחייב תכנית ואינו כפוף להיררכיית התכניות. • מוסד התכנון: מתקן ביטחוני נדון ומאושר בוועדה למתקנים ביטחוניים בכל מחוז (ולמ"ב) - • הרכב מצומצם. ראיה מחוזית בלבד. • סודיות: אין פרסום החלטות לציבור, אין אפשרות להתנגד, אין התייעצות עם גורמים ממשלתיים אחרים. • פירוט התכנון: בקשה להיתר כוללת רק פרטים על מיקום המתקן ופירוט המגבלות עקב הקמתו. • פגיעה קניינית: אין זכאות לפיצויים על ירידת ערך. • מגבלות בתוכניות אחרות: אפשרות להטלת מגבלות על תכנון עתידי. • התנגדויות ביטחוניות: התנגדות שר בטחון לכל תכנית שהיא נדונה בולמ"ב.

3. תכנון מתקנים ביטחוניים: קריאה למחוקק "ראוי שהמחוקק ייתן דעתו להכנתו של הסדר חלופי, המאזן ביתר מידתיות ביןצרכי הביטחון לצרכים אחרים, מבלי לפגוע בליבת הביטחון; חקיקה חדשה, על פניה, צריך שתהא קשובה, מחד גיסא, לאינטרס החיוני של הביטחון - אך מאידך גיסא לצורך בשמירה על אינטרסים ציבוריים של תכנון ובניה, איכות הסביבה וזכויות הפרט." (מתוך פסק דין הושעיה, עע"מ 2408/05)

4. תוכן עניינים תכנון ורישוי מתקן ביטחוני - הכלל 1 מוסדות תכנון למתקנים ביטחוניים 2 רישוי מתקן בטחוני - חריגים 3 הסדרת מתקנים ביטחוניים קיימים 4

5. מהו "מתקן בטחוני"? הגדרת מתקן בטחוני • מתקן שמתקיימים בו כל אלה: • בניין, מחנה או דרך; • מיועד בעיקרו למטרה ביטחונית; • מיועד להיות מוחזק על ידי אחד מאלה: • צבא ההגנה לישראל, • יחידות ממשלתיות שעיקר עיסוקן בביטחון המדינה או מפעל/ספק ביטחוני שאושר על ידי שר הביטחון, • משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר, לגבי מתקנים שאושרו על ידי השר לביטחון פנים.

6. תכנון ורישוי מתקן בטחוני - הכלל 1 ככלל, הליך כמעט זהה לתכנון ורישוי "רגיל" • הקמת מתקן ביטחונימחייבת אישור תכנית והוצאת היתר תואם תכנית. • תכנית למתקן בטחוני תקודם במסגרת הליך תכנון מלא, לרבות הגשת מסמכים וחוות דעת מקצועיות, שקיפות החלטות והתנגדויות הציבור. • השלכות קנייניות מלאות: זכאות לפיצויים על ירידת ערך בעקבות אישור תכנית ועקב קביעת מגבלות.

7. תכנון ורישוי מתקן בטחוני - הכלל 1 ככלל, הליך כמעט זהה לתכנון ורישוי "רגיל" - יכללו תסקיר השפעה על הסביבה או נספחתחבורתי ונספח סביבתי, בהתאם לרמת פירוט התכנית ובדומה לכל תוכנית אחרת. - יופקדו להתנגדויות הציבור. החוקר שימונה לשמיעת ההתנגדויות יהיה בעל סיווג ביטחוני. - לפני הדיון יישלחו לחברים חוות דעת מקצועיות מטעם יועצי הוועדה. - שילוב בתכנון העירוני: מגבלות עקב מתקנים ביטחוניים מתכוננים או קיימים יסומנו בתכנית המתאר המקומית-כוללנית, על מנת לשלבם כראוי בתכנון העירוני.

8. תכנון ורישוי מתקן בטחוני - הכלל 1 תכנית ארצית למתקנים ביטחוניים • - תחום התוכנית: שטח המתקן ושטח נוסף, הנדרש עקב קיום המתקן (למשל, מגבלות) ושטח הנדרש במישרין לצורך הקמה או תפעול של המתקן (למשל, כביש גישה). • יכולה להיות תכנית הכוללת הוראות מפורטות. תכנית מקומית למתקן ביטחוני • תסמן יעודים כלליים: מבצעי, הנדסי, מנהלי. תציין שטח כולל מותר לבניה, מגבלת גובה, מרחק מבנים מגבול המתקן ומרחקים בין מבנים בתוך המתקן. • תהיה תכנית הכוללת הוראות מפורטות. • אישור ועדה מחוזית. • יכולה לגבור על תכנית מקומית-כוללנית.

9. תכנון ורישוי מתקן בטחוני - הכלל 1 רישוי מתקן בטחוני • ככלל, הקמת מתקן בטחוני תחייב הוצאת היתר תואם תכנית. • בקשה להיתר תיערך על פי תקנות שייקבע השר בהסכמת שר הביטחון. ההליך שייקבע בתקנות יחליף את ההליך הקבוע בפרק הרישוי. • האחריות להתאמת המתקן לתכן הבניה תחול על המחזיק במתקן, ללא מעורבות מכון בקרה. • - על מתקנים ביטחוניים של המשטרה או שב"ס תחול חובת מכון בקרה, באחת משתיים: המכון יידרש לאישור שר הביטחון או שיהיה מכון בקרה עצמי (כמו חברה ממשלתית). • נקבעו סוגיעבודות ושימושים הפטורים מהיתר ככל שתואמים תוכנית.

10. מוסדות תכנון למתקנים ביטחוניים 2 ועדה ארצית למתקנים ביטחוניים תכנית מתאר ארצית למתקן ביטחוני תהיה בסמכות ועדת משנה (הרכב רחב). לוועדת המשנה יהיו יועצים מקצועיים בעלי סיווג בטחוני. חברי הועדה אינם מחויבים בסיווג. ככלל, דיונים פומביים. ועדה מחוזית למתקנים ביטחוניים תכנית מקומית למתקן ביטחוני תהיה בסמכות מליאת הועדה המחוזית או ועדת המשנה הקבועה. יועצי הועדה יכולים להיות יועצי הועדה המחוזית, בעלי סיווג בטחוני. חברי הועדה אינם מחויבים בסיווג. ככלל, דיונים פומביים. הועדה למתקנים ביטחוניים רשות הרישוי למתקן ביטחוני תהיה הולמ"ב בכל מחוז: יו"ר הועדה מחוזית, מתכנן המחוז ונציג שר ביטחון, שיהיו בעלי סיווג בטחוני. יועצי הועדה יכולים להיות יועצי הועדה המחוזית, בעלי סיווג בטחוני.

11. רישוי מתקנים ביטחוניים - חריג (סודי או דחוף) 3 מתקן בטחוני סודי • הולמ"ב החליטה כי לא ניתן לפרסם את המידע על קיומו של מתקן, מחשש לפגיעה בביטחון המדינה. • יהיה היתר זמני ל- 5 שנים. הולמ"ב רשאית להאריכו אם עילת הסודיות ממשיכה להתקיים ויש הצדקה להמשך קיומו במקום. מתקן בטחוני דחוף • הולמ"ב החליטה כי הקמת המתקן דרושה באופן דחוף, ולא ניתן יהיה להקימו במועד הדרוש אם תידרש הכנת תכנית. • יהיה היתר זמני ל- 4 שנים. הולמ"ב רשאית להאריכו אם השתכנעה כי תכנית להסדרת המתקן הוגשה במהירות הדרושה אך ההליכים טרם הסתיימו.

12. רישוי מתקנים ביטחוניים - חריג (סודי או דחוף) 3 הליך תכנון מתקן בטחוני סודי או דחוף • בקשה להיתר תיערך באופן דומה לתכנית (תשריט ותקנון), ויצורפו לה חוות דעת סביבתית, תחבורתית וסקירת התאמת הבקשה לתכניות החלות בשטח. • בקשה להיתר תועבר לבדיקת נציגי השר להגנת הסביבה ושר התחבורה בוועדה המחוזית. במידת הצורך - גם לנציג שר הבריאות. יוכלו להעיר. • לחברי הולמ"ביוגשו חוות דעת תכנונית, סביבתית ותחבורתית, וחוות דעת מקצועיות נוספות הדרושות לדעת מתכנן המחוז. • בקשה להיתר למתקן בטחוני דחוףתפורסם להשגות הציבור. בקשה להיתר למתקן ביטחוני סודי תפורסם להשגות הציבור, בכפוף לאישור שר הביטחון כי אין מניעה לכך מטעמים של בטחון המדינה. • סורבה תכנית להסדרת מתקן שהוקם בסטיה מתכנית - ייהרס המתקן במועד שתקבע הולמ"ב.

13. רישוי מתקנים ביטחוניים - חריג (סודי או דחוף) 3 שקיפות מסמכים והחלטות • דיוני הולמ"ב יהיו דיונים פנימיים, אלא אם אישר שר הביטחון לפתחם לציבור ולמעט דיונים לשמיעת השגות. • פרוטוקול הולמ"ב, מסמכיה והחלטותיה לא יפורסמו, אלא אם אישר שר הביטחון כי אין מניעה לפרסום מטעמים של ביטחון המדינה. התנגדויות והשגות הציבור • בקשה להיתר בסטיה מתכנית תפורסם להשגות ל- 14 יום לפחות. בקשה להיתר למתקן סודי תפורסם, אם אישר שר הביטחון כי אין מניעה לכך מטעמים של בטחון המדינה. • בקשה להוראת שינוי תישלח למי שעלול להיפגע ממנה ולוועדה המקומית, ותהיה להם זכות להתנגד בתוך 30 יום.

14. רישוי מתקנים ביטחוניים - חריג (מגבלות) 3 מגבלות עקב מתקן או פעילות ביטחונית • ככלל, מגבלות עקב מתקן ביטחוני ייקבעו בתכנית (מקומית-כוללנית או תכנית מקומית למתקן ביטחוני). • באישור מתקן בסטיה מתכנית, תוכל הולמ"ב לקבוע מגבלות הנדרשות על מנת לאפשר קיומו של מתקן, תקינות או סודיות פעילותו או כדי למנוע נזק לנפש או לרכוש. • הולמ"ב תוכל לקבוע מגבלות, אם הן נדרשות על מנת למנוע פגיעה בפעילות ביטחונית, גם בהיעדר מתקן. • הולמ"ב תקבע מגבלות רק לאחר הליך פרסום ושמיעת השגות הציבור. • על מגבלות שקבעה הולמ"ב יחולו הוראות חלק הפיצויים.

15. רישוי מתקנים ביטחוניים - חריג (התנגדות) 3 התנגדות ביטחונית • ככלל, התנגדות רגילה למוסדות תכנון. • התנגדות ביטחונית - במקרה שקבע שר הביטחון כי אין לפרסם את ההתנגדות או פרט מהותי בה מטעמים של ביטחון המדינה. • יתאפשר גם לצורך פעילות ביטחונית בהיעדר מתקן. • ידון בסודיות בולמ"ב או בוועדה מיוחדת לשמיעת התנגדויות במועצה הארצית.

16. הסדרת מתקנים ביטחוניים קיימים 4 הסדרת מתקן קיים, הרחבתו ומגבלות • אישור או היתר שניתנו למתקן בטחוני קיים יהיו מוגבלים בזמן (4-5 שנים). במהלך התקופה, יידרש אישור הולמ"ב לתשריט מתקן בטחוני קיים. • הולמ"ב רשאית לאשר היתר לבניה נוספת במתקן ביטחוני קיים, בכפוף למגבלת גודל ובלבד שהבניה לא תשנה את אופיו של המתקן ולא תשפיע השפעה של ממש על סביבתו. • הסדרת מתקן ביטחוני קיים, לרבות מגבלות ובניה נוספת כאמור, לא יהוו עילה לפיצויים על ירידת ערך.

17. תכנון מתקנים ביטחוניים: סיכום

18. תכנון מתקנים ביטחוניים: קריאה למחוקק "ראוי שהמחוקק ייתן דעתו להכנתו של הסדר חלופי, המאזן ביתר מידתיות ביןצרכי הביטחון לצרכים אחרים, מבלי לפגוע בליבת הביטחון; חקיקה חדשה, על פניה, צריך שתהא קשובה, מחד גיסא, לאינטרס החיוני של הביטחון - אך מאידך גיסא לצורך בשמירה על אינטרסים ציבוריים של תכנון ובניה, איכות הסביבה וזכויות הפרט." (מתוך פסק דין הושעיה, עע"מ 2408/05)