חשיפות וגידורים בחו"ל (והיכן טמונים המוקשים) הזווית המשפטית

1. חשיפות וגידורים בחו"ל(והיכן טמונים המוקשים)הזווית המשפטית הוועידה השנתית להשקעה מוסדית 19 במרץ 2013 נטלי ג'יקובס, שותפה, ראש תחום מכשירים פיננסיים, נגזרים וקרנות גידור

2. על אילו נכסים מדובר? עסקאות גידור • ניירות ערך המשלמים במטבע זר – גידור סיכוני מטבע • החלפי ריביות (interest rate swaps) • הגנה מפני תנודות במדד המחירים לצרכן (אינפלציה) • הגנה מפני כשל אשראי של אג"ח או לווה (credit default swap) יצירת חשיפה • חשיפה למניה או מדד מניות • חשיפה לאג"ח או לאיתנות פיננסית של תאגיד או מדינה • חשיפה לריבית • חשיפה לשערי מט"ח

3. טרמינולוגיה • נגזר • נכס בסיס • סוגי נכסי בסיס • סוופ (החלף) • אופציה (סחירה ולא סחירה – OTC) • קרנות גידור

4. המסגרת המשפטית - הסכם מסגרת לעסקאות בנגזרים • ISDA – International Swaps and Derivatives Association • הסכם מסגרת – ISDA Master Agreement • נספח להסכם המסגרת – ISDA Schedule • נספח בטחונות – Credit Support Annex • מסמך אישור עסקה – Confirmation • ספר הגדרות ISDAהרלוונטי לעסקה

5. למה? • יעילות וודאות כלכלית • העברת בטחונות באופן שוטף והקטנת חשיפות • קיזוז חסין פירוק (בתנאים מסוימים) • התאמה שוטפת לרגולציה בעולם על ידי ארגון ISDA

6. מסמך הבטחונות – CSA - Credit Support Annex • קובע את סוג הבטחונות שיועברו לצורך תיחום חשיפה (לרוב מזומן בלבד). • קובע את סכום הסף של החשיפה, שממנו ואילך מתחילים להעביר בטחונות. • קובע את סכום המינימום להעברה. • קובע את תדירות חישוב ה MTM של העסקאות הפתוחות. • קובע את תדירות העברת התשלום לתיחום החשיפה. • קובע את המנגנון לפתרון מחלוקות לגבי אופן חישוב ה MTM. • קובע מי מהצדדים הוא סוכן החישוב לצורך חישוב החשיפה.

7. חוק ההסכמים בנכסים פיננסיים, 2006 • מטרות: • קיזוז עסקאות תחת הסכם מסגרת, הגובר על הליכי פירוק • הסדרת העברת בטחונות לתיחום חשיפה כהעברת בעלות • עסקאות מכר חוזר • על מי חל? • תאגידים, שאחד מהם לפחות הוא מוסד פיננסי או מדינת ישראל • על מה חל? הסכמי מסגרת: "הסכם, לרבות התקשרות בין מסלקה לבין חבר מסלקה, בין בעבור עצמו ובין בעבור אחר, במסגרת כללי מסלקה, המסדיר מספר עסקאות בנגזרים או עסקאות מכר חוזר בניירות ערך...."

8. ומה טומן העתיד הקרוב? • הגברת הפיקוח על הגופים הפיננסיים העוסקים בנגזרים • הגברת השקיפות והדיווחים על עסקאות בנגזרים לרגולטורים • דיווחים לצד שאינו "סוחר בנגזרים" על שווי העסקאות באופן שוטף • הגדלת הבטחונות לגבי עסקאות בנגזרים • העברת עסקאות בריביות ובנגזרי אשראי לפלטפורמות הדומות למסחר בחוזים עתידיים

9. קרנות גידור • השקעה משותפת בתאגיד – חברה או שותפות • יוצרות חשיפה לסוג או סוגים של נכסים פיננסיים • סחירים / לא סחירים • חשיפה למינוף • חשיפה לנגזרים • חשיפה למנהל ולנותני השירותים • חשיפה לרגולציה החלה על הקרן ונותני השירותים שלה • חשיפה לתנאי יציאה / פדיון

10. שיקולים בבחינת קרנות גידור הקרן עצמה • תחת איזה דין מוקמת • האם נתונה לפיקוח רגולטורי • סחירה / לא סחירה? • פתוחה / סגורה? • הדיווחים למשקיעים – מהות ותדירות מנהל הקרן • מיהו ומהו המוניטין שלו? וותק? • שיקול הדעת שלו והפיקוח עליו? מיהם נותני השירותים של הקרן?

11. נותני השירותים לקרן קסטודיאן וסאב קסטודיאן • האם בנק? מהו המשטר הרגולטורי החל עליו? • היכן מואגד? • האם נכסי הקרן חשופים לסכנת חדלות פירעון של הקסטודיאן? • סאב-קסטודי – באילו גופים? באילו מדינות? האדמיניסטרטור • האם גוף קשור למנהל? • כיצד מחשב את ה NAV? נותני שירותים נוספים? ברוקרים? האם קשורים למנהל?

12. נקודות לבדיקה • רגולציה ופיקוח חיצוני על הקרן • היכן יושבים נכסי הקרן והאם נתונים לסיכון הקסטודי • מינוף – האם מותר? מגבלות? • שיקול דעת מנהל ההשקעות – האם יכול לשנות מדיניות? • אופן חישוב ה NAV • מגבלות על יציאה ופדיון • קשרים בין נותני השירותים • תנאים מיטיבים למשקיעים מסוימים (MFN) • שקיפות: דיווחים למשקיעים, מהות הדיווח ותדירות

13. שאלות ותשובות