הפן המשפטי ביישום SOX

1. הפן המשפטי ביישום SOX אסתר קורן, עו"ד (רו"ח) ראש מחלקת חברות ו – M&A משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי גרינברג ושות' יועצת משפטית לועדת דיווחים בפורום CFO ספטמבר 2009 טל: 03-6074463, 054-4709257 esther@gkh-law.com

2. נושאי המצגת • הסביבה המשפטית • התקנות המוצעות • יישום התקנות – כללי • יישום בדוחות 31.12.09 – הוראות מעבר • השלכות משפטיות לאור היישום בארה"ב

3. נושאי המצגת • הסביבה המשפטית • התקנות המוצעות • יישום התקנות – כללי • יישום בדוחות 31.12.09 – הוראות מעבר • השלכות משפטיות לאור היישום בארה"ב

4. ממשל תאגידי ציוני דרך בולטים תיקון מס' 3 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) – דוח על הבקרה הפנימית והצהרות מנהלים חוק סרבנס-אוקסלי דוח דנציגר (בזק) 2006 2008 2002 2007 2009 2001 תיקון מס' 8 לחוק החברות (דירקטורים בלתי תלויים; כשירות דירקטורים); תזכיר הצעת חוק לתיקון מס' 10לחוק החברות (אימוץ המלצות רבות מדוח ועדת גושן) התמוטטות אנרון (חשיפת כשלים חשבונאיים) דוח "ועדת גושן"

5. הסביבה המשפטית • ועדת גושן • קוד הממשל התאגידי מהווה אוסף של עקרונות וכללים המגדירים כיצד ראוי שחברה ציבורית תתנהל בהיבטי בקרה ופיקוח. • המלצות ועדת גושן מתמקדות בעיקר בנושאים שלהלן: • שיפור עצמאות הדירקטוריון – בנוסף לדירקטורים החיצוניים יכהנו דירקטורים עצמאיים, כך שמספרם הכולל של הדירקטורים החיצוניים והדירקטורים העצמאיים יהיה לפחות מחצית/שליש מסך הדירקטורים בחברה שאין/יש בה דבוקת שליטה • ברוח הדברים תיקון מספר 8 עיגן את האפשרות למינוי "דירקטורים בלתי תלויים" – משמע דירקטור המקיים את תנאי הכשירות לדח"צ ושאינו מכהן כדירקטור בחברה מעל 9 שנים רצופות. • לפי תיקון מספר 8 ימונה לדירקטור רק בעל הכישורים הדרושים והיכולת להקדיש את הזמן הראוי. הדירקטור נדרש לתת הצהרה לחברה על כך בטרם מינויו. • בהמשך לכך, בתוספת השניה לתזכיר חוק החברות (תיקון מס' 10) (להלן: תזכיר תיקון החוק) הוכנסה המלצה למינוי "דירקטורים בלתי תלויים" בשיעורים משתנים בהתאם לשליטה בחברה (מחצית/שליש) על בסיס "אמץ או גלה".

6. הסביבה המשפטית • ועדת גושן - המשך • הרכב ועבודת ועדת הביקורת – רוב חברי ועדת הביקורת יהיו דירקטורים עצמאיים (לרבות החיצוניים) ויו"ר הוועדה יהיה דירקטור חיצוני. ועדת הביקורת תקיים דיון מקדים בדוחותיה הכספיים של החברה והמלצותיה תובאנה בפני הדירקטוריון • תזכיר תיקון החוק קובע כי רוב חברי ועדת הביקורת ויו"ר הועדה יהיו דח"צים. בנוסף, התזכיר מרחיב את סמכויות ועדת הביקורת בנוגע למבקר הפנימי ורוה"ח המבקר ומעניק לה סמכות לקבוע נהלים לטיפול בליקויים. • אישור עסקאות עם בעלי שליטה – ידרוש את אישור האסיפה כאשר במניין קולות הרוב באסיפה יכללו רוב מכלל קולות בעלי המניות שאין להם עניין אישי באישור העסקה, המשתתפים באסיפה – במקום הדרישה לשליש כיום. • בעניין אישור עסקאות חריגות כאשר לבעל השליטה יש בהן עניין אישי, תזכיר תיקון החוק מציע להעלות את הרוב הנדרש לאישור העסקאות משליש לרוב בעלי המניות שאין להם עניין אישי בעסקה • כינון בית משפט מתמחה לדיני חברות ודיני ניירות ערך – יהווה גורם מרכזי בהתפתחות שוק ההון ובשיפור הכלכלה.

7. נושאי המצגת • הסביבה המשפטית • התקנות המוצעות • יישום התקנות – כללי • יישום בדוחות 31.12.09 – הוראות מעבר • השלכות משפטיות לאור היישום בארה"ב

8. לוחות זמנים – הוראות מעבר

9. לוחות זמנים – הוראות מעבר פרסום התקנות • צירוף הצהרות חתומות של המנהל הכללי ושל נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים בהן יצהירו כי בחנו את הדוחות, כי לא נכלל בהם פרט מטעה וכי הדוחות משקפים את מצבה הכספי של החברה.* • בדוח הדירקטוריון יינתן גילוי בדבר הפעולות שביצע התאגיד עד למועד הדוח – • קביעת תכנית היערכות ליישום הפרויקט והאחראי לפרויקט; • מיפוי התהליכים אשר התאגיד רואה אותם כמהותיים מאוד (קריטיים) לדיווח הכספי ולגילוי 31.12.2009 • בדוח הדירקטוריון יינתן גילוי בדבר הפעולות שבוצעו עד למועד הדוח – • הליך הערכת סיכונים של הבקרה הפנימית; • תיעוד התהליכים העסקיים והבקרות הפנימיות הקיימות על הדיווח הכספי ועל הגילוי; • ביצוע הליך ניתוח פערים קיימים בתכנון הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי ועל הגילוי. • יישום מלא של התקנות החדשות • הגשת דוח בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי ועל הליך הגילוי (כולל גילוי חולשות מהותיות ופעולות לתיקונן); • צירוף חוות דעת של רו"ח מבקר בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי; • צירוף הצהרות חתומות של המנהל הכללי ושל נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים בהן יצהירו כי בחנו את הדוחות הכספיים, כי לא נכלל בהם פרט מטעה וכי הדוחות משקפים את מצבה הכספי של החברה, לאחר שקבעו בקרות ונהלים להבטיח שמידע מהותי מובא לידיעתם ולהבטיח באופן סביר את מהימנות הדיווח הכספי. בנוסף, יצהירו כי גילו לרו"ח המבקר את הליקויים המשמעותיים והחולשות המהותיות בבקרה הפנימית וכל תרמית בה מעורבים גורמים שיש להם תפקיד משמעותי בבקרה הפנימית.* 31.12.2010 30.06.2010 *המנכ"ל יצהיר בנוגע לדוח התקופתי בכללותו ואילו מנהל הכספים יצהיר רק בנוגע לדוחות הכספיים ולמידע כספי אחר הכלול בדוחות.

10. נולד דוח חדש דוחות 31.12.09 – הוראות מעבר צירוף הצהרות מנכ"ל ומנהל כספים דוחות 31.12.10 – יישום מלא הדוח התקופתי יכלול חמישה דוחות: • תיאור עסקי התאגיד • דוח הדירקטוריון על מצב עניני התאגיד • דוחות כספיים • פרטים נוספים על התאגיד • דוח בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי ועל הגילוי • לדוח זה יצורפו הצהרות המנהלים • וחוות דעת של רו"ח מבקר בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית.

11. הערות עיקריות לתקנות המוצעות

12. הערות עיקריות לתקנות המוצעות - המשך

13. הערות עיקריות לתקנות המוצעות - המשך

14. נושאי המצגת • הסביבה המשפטית • התקנות המוצעות • יישום התקנות – כללי • יישום בדוחות 31.12.09 – הוראות מעבר • השלכות משפטיות לאור היישום בארה"ב

15. תכנית יישום ברמת הנהלת החברה והדירקטוריון • קווים מנחים לתהליך – • תהליך מבוסס סיכונים הייחודיים לתאגיד וקשורים בדיווח ובגילוי. על תהליך היישום להיות מותאם באופן ספציפי עבור החברה תוך התחשבות במאפיינים המיוחדים שלה, במצבה הכספי ותחום פעילותה; • מאזן עלות-תועלת – התמקדות בתהליכים העסקיים המרכזיים והקריטיים של התאגיד; • תהליך היישום יותווה על ידי ההנהלה/הדירקטוריון ויקיף את כל הקבוצה (כולל שיתוף החברות הבנות והחברות המוחזקות האחרות של החברה). התהליך אמנם דורש משאבים רבים (זמן וכסף), אך יישום נכון ואיכותי של התהליך עשוי להשתלם לתאגיד בטווח הארוך, שכן מערכת תהליכים משופרת עשויה לתרגם עצמה לחסכון משאבים משמעותי בעתיד ואף למקסום פוטנציאל התאגיד

16. הקמת צוות מיוחד ליישום הפרויקט בחברה ומינוי אחראי קביעת האורגן האחראי ליישום התהליך מיפוי התהליכים בחברה – תיעוד התהליכים, הסיכונים והבקרות וזיהוי התהליכים המהותיים ביצוע הליך הערכת סיכונים של הבקרה הפנימית, תוך גילוי ספקנות מקצועית התמקדות בתהליכים הקריטיים לדיווח הכספי ולגילוי והערכת אפקטיביות הבקרה הפנימית בחברה (הן בהיבט התכנון והן בהיבט הביצוע), תוך ריכוז ליקויים וחולשות בתהליך הבקרה תכנית יישום ברמת הנהלת החברה והדירקטוריון - המשך לימוד הדרישות העיקריות בתקנות המוצעות יישום התוכנית לתיקון ושיפור התהליכים והבקרה יש לתת גילוי לפעולות אלו בדוח הדירקטוריון לתאריך 31.12.09 בדיקה חוזרת של הבקרה הפנימית בחברה בתהליכים הקריטיים (תכנון וביצוע הבקרות והתהליכים) יש לתת גילוי לפעולות אלו בדוח הדירקטוריון לתאריך 30.06.10 דיווח ממצאי התהליך לדירקטוריון ע"י האורגן האחראי על התהליך ואישור הדירקטוריון את ממצאי התהליך עריכת תוכנית מפורטת, לפי לוחות זמנים, לשיפור התהליכים והבקרה, בדגש על ליקויים משמעותיים וחולשות מהותיות במקרה של זיהוי ליקויים משמעותיים וחלושות מהותיות. דוח ההנהלה והדירקטוריון על הבקרה הפנימית והצהרות המנהלים

17. אופן הערכת אפקטיביות הבקרה הפנימית

18. אופן הערכת אפקטיביות הבקרה הפנימית - המשך בקרות ברמת הארגון • הגדרת סביבת הבקרה ברמת הארגון המהווה תשתית לגישה בארגון לבקרה הפנימית. • חיזוק הבקרות ברמת הארגון– • שיפור הגישה של ההנהלה לבקרה הפנימית בארגון והדוגמא שההנהלה נותנת לכלל הארגון ביחס לגישה לבקרה הפנימית • דגש על האווירה בארגון והערכים המועברים על ידי ההנהלה הבכירה לכלל הארגון • חתימת העובדים על קוד אתי • מדיניות מיוחדת לעידוד מסירת מידע להנהלה בקשר לעקיפת בקרות או פעילות אחרת שאינה לטובת החברה. • שיפור אופן קיום חובת הפיקוח על הדיווח הכספי והבקרה הפנימית. • יישום מבנה ארגוני תקין הכולל הגדרת תפקידים תוך הפרדת תפקידים וניהול הרשאות ומשאבי אנוש מספקים. • בקרות על הממשל התאגידי הקיים בחברה [?] שיפור הבקרות ברמת הארגון, תוך שיתוף גורמים רבים בארגון בחשיבות התהליך, עשוי לתרום לחברה ערך מוסף ולייעל את התהליכים בה, תוך יישום התקנות החדשות. קוד אתי משותף לעובדים בארגון ייצור תשתית ערכים משותפת ותחושת שייכות אצל העובדים.

19. אופן הערכת אפקטיביות הבקרה הפנימית - המשך בחינת תהליכים קריטיים לדיווח הכספי והגילוי • על התאגיד לאתר את התהליכים הקריטיים לדיווחיו הכספיים ולגילוי, כלומר במסגרת תהליך הערכת הסיכונים יש לזהות את התהליכים העסקיים שעשויה להיות להם השפעה מהותית מאוד על דוחות התאגיד. • התהליכים הקריטיים עשויים להשתנות מתאגיד לתאגיד. • שלבים קריטיים בתהליכים בתאגיד הם שלבים שבהם – • יוזמים • מחשבים • רושמים • מעבירים • אוספים • מעבדים • מסכמים • אומדים • יש לוודא ששלבים אלו בתהליך תקינים ויעילים ושקיימות בקרות המתוכננות ומבוצעות באופן אפקטיבי. נתונים ומידע הקשורים לדיווח הכספי ולגילוי

20. אופן הערכת אפקטיביות הבקרה הפנימית - המשך בחינת תהליכים קריטיים לדיווח הכספי והגילוי - המשך • יש לתעד את התהליכים בנרטיבים מפורטים הכוללים את כל השלבים בתהליך ואת האחראי והמבצע של כל שלב. • בדיקת התיעוד של התהליכים תיעשה באמצעות דגימת מופע בתהליך ובדיקה שהשלבים הרשומים בנרטיב אכן התבצעו בפועל (walkthrough). • על מנת שעובדי התאגיד ימשיכו לקיים את התהליכים כראוי, חשוב לדאוג שיהיו העתקים זמינים של הנרטיבים לכל הנוגעים בדבר, אף באמצעות פרסום הנרטיבים (שאינם סודיים) באינטראנט של התאגיד. • מומלץ לשלב במסגרת התהליכים דרישות לחתימה של האחראים על ביצוע הפעולות החשובות השונות הן בדרג ההנהלה והן בדרגים נמוכים יותר בכל חברות הקבוצה. • בארה"ב מנהלים מנסים להקטין את החשיפה שלהם ע"י איסוף חתימות של עובדים מדרג נמוך יותר כדי לתמוך בהצהרות שלהם. • בדיקת אפקטיביות תכנון וביצוע הבקרות של התהליכים תיעשה באמצעות טסטים לבקרות. • דוגמאות לתהליכים קריטיים: הכרה בהכנסה, הערכת מלאי, הערכות שווי, התחייבויות תלויות, מזומנים. • אחד התהליכים הקריטיים ביותר לדיווח הכספי והגילוי במרבית התאגידים הינו תהליך סגירת הדוחות הכספיים (ראה/י להלן).

21. אופן הערכת אפקטיביות הבקרה הפנימית - המשך תהליך סגירת הדוחות הכספיים • תהליך סגירת הדוחות הכספיים הוא התהליך אליו מתנקזים כל התהליכים הפיננסיים בתאגיד. התהליך מתחיל ממאזן בוחן גולמי ובמהלכו ממוינים, מעובדים ומאוחדים (אם רלוונטי) הנתונים לעריכת הדוחות הכספיים, תוך יישום מדיניות חשבונאית, כתיבת הביאורים ועריכת המידע הנוסף הנלווה לדוחות הכספיים. סופו של התהליך באישור הדוחות הכספיים במוסדות הרלוונטיים. • בתהליך זה חשוב מאוד הממשק בין חברות המאחדות את דוחותיהן הכספיים. • בתהליך זה בא לידי ביטוי באופן קריטי יישום התקינה הבינלאומית (IFRS) והבחירה בין חלופות חשבונאיות שונות. • ההצהרה:

22. אופן הערכת אפקטיביות הבקרה הפנימית - המשך תהליך סגירת הדוחות הכספיים - המשך • על התאגיד לפתח מנגנונים שיוודאו את תקינות התהליך, ובין היתר – • יש לוודא שקיימים נרטיבים מפורטים, תוך חלוקת האחריות, אשר מתעדכנים מעת לעת וזמינים לעובדים; • מומלץ לכלול בתהליך דרישה לחתימות של הגורמים האחראים על ביצוע הפעולות השונות הקריטיות לתהליך; • עדכון צוות הכספים באשר לתקני חשבונאות חדשים; • הצפת סוגיות חשבונאיות מיוחדות וחדשות במועד על מנת לאפשר החלטה מושכלת לגביהן, ובמיוחד ביחס לאומדנים ו/או לנושאים בהם נדרשת הפעלת שיקול דעת בבחירה בין אלטרנטיבות לדיווח. • חשוב לכלול בקרות בדיקה חוזרת של נתונים על ידי גורמים שונים; • יש לערוך ניתוח אנליטי – השוואה של הדוחות הכספיים בתקופה הנוכחית לתקופות הקודמות (מאזנית ותוצאתית) ולהסביר את ההפרשים המהותיים, במטרה לגלות טעויות; • יש לוודא עמידה בדרישות הגילוי השונות בדוחות הכספיים.

23. אופן הערכת אפקטיביות הבקרה הפנימית - המשך בקרות כלליות על מערכות המידע • למערכות המידע תפקיד חשוב מאוד בתהליך הדיווח בתאגיד. מערכות המידע מעורבות בתהליכים הקריטיים השונים ובהן רושמים, מעבדים, מסכמים, אוספים, מאחסנים ומעבירים מידע. • יש לבדוק את מערכות המידע שיש להן נגיעה לדיווח הכספי ולוודא את יכולתן לשמור, לאחסן ולאחזר מידע. • יש לוודא שמערכות המידע מותאמות לצרכי התאגיד ושמשולבות בהן בקרות בשלבים הקריטיים בתהליך. • יש לוודא שעובדי התאגיד המשתמשים במערכות המידע יודעים להפעיל אותן באופן האופטימאלי ביותר. • יש לוודא ניהול הרשאות גישה וסיסמאות כך שרק עובדים מורשים יוכלו לגשת, לבחון ו/או לשנות את המידע הרלוונטי. • יש לוודא אבטחה פיזית של החומרה, כולל חסימת גישה לא מורשית להתקני USB הכוללים מידע מסווג. • על מנת לשמור על אפקטיביות הבקרות חשוב לקיים נוהלי שינוי ו/או עדכון חומרה ותוכנה תקינים ומבוקרים.

24. גילוי חולשה מהותית חולשה מהותית היא ליקוי או צירוף של ליקויים בתכנון או בהפעלה של הבקרה הפנימית, כך שקיימת אפשרות סבירה שהצגה מוטעית מהותית בדוחות התאגיד לא תימנע או תתגלה במועד. על פי ההצעה לתיקון התקנות דוחות כספיים של תאגיד שלו חולשה מהותית שלא תוקנה בתקופה המוגדרת ייראו כדוחות שאינם ערוכים כדין. התקופה המוגדרת תיקבע באופן הבא – עקב לוח הזמנים הצפוף הדורש לתקן את החולשה המהותית במסגרת התקופה המוגדרת, יש להתמקד בחולשה המהותית שהתגלתה ולתכנן תהליך יעיל וזריז לתיקונה. את התהליך יש ליישם בהקדם האפשרי.

25. גילוי חולשה מהותית - המשך התארגנות לבחינת החולשה המהותית • מומלץ להקים צוות משימה מיוחד אשר יטפל בחולשה המהותית באופן ספציפי; • התייעצות באשר לטיפול בחולשה המהותית הספציפית ובמידת הצורך התקשרות עם יועצים לטיפול בבעיה; איתור נקודת התורפה אשר גרמה לחולשה המהותית • האם התהליך בו נתגלתה החולשה המהותית תקין? • במידה הצורך, יש לתקן את התהליך/לרענן אותו ולוודא הבנתו לכל אורכו. • האם יישום התהליך בפועל נעשה כראוי? טיפול בחולשה המהותית • קביעת תוכנית לתיקון החולשה ולוחות זמנים לביצועה • במסגרת זו מומלץ לבדוק: • האם נדרשת השתלמות/העשרה לעובדים המעורבים בתהליך? • האם קיימים אחראים ספציפיים לחולשה המהותית? • האם מערכת מידע כלשהי גרמה לליקויים אשר עולים כדי חולשה מהותית? • האם בתאגיד קיימת היכולת לבצע את ההליך הפגום כראוי? • יש לשקול Outsourcing במידת הצורך והאפשר. • יצירת בקרות חדשות במידת הצורך, על מנת למנוע הישנות המקרה; • תיעוד המסקנות מהתהליך ויישומן במידת הצורך בתהליכים דומים אחרים על מנת למנוע היווצרות חולשות מהותיות נוספות בעתיד.

26. נושאי המצגת • הסביבה המשפטית • התקנות המוצעות • יישום התקנות – כללי • יישום בדוחות 31.12.09 – הוראות מעבר • השלכות משפטיות לאור היישום בארה"ב

27. יישום התקנות לתאריך 31.12.09 מה נדרש? • צירוף הצהרות חתומות של המנהל הכללי ומנהל הכספים בהן יצהירו כי בחנו את הדוחות, כי לא נכלל בהם פרט מטעה וכי הדוחות משקפים את מצבה הכספי של החברה (מנהל הכספים יחתום ביחס לדוחות הכספיים ולמידע הכספי האחר בלבד). • בדוח הדירקטוריון יינתן גילוי בדבר הפעולות שביצע התאגיד עד למועד הדוח – • קביעת תכנית היערכות ליישום הפרויקט והאחראי לפרויקט; • מיפוי התהליכים אשר התאגיד רואה אותם כמהותיים מאוד לדיווח הכספי ולגילוי

28. יישום התקנות לתאריך 31.12.09 - המשך איך ניישם? (א) דיון ברמת ההנהלה והדירקטוריון בדרישת התקנות ובהערכות הנדרשות ליישום, ובכלל זה התייחסות לנושאים: • קביעת האורגן האחראי ליישום הפרוייקט (ועדת הביקורת); • הקמת צוות מיוחד ליישום הפרויקט בתאגיד ומינוי אחראי; • מיפוי התהליכים בחברה לזיהוי תהליכים קריטיים– תיעוד התהליכים, הסיכונים והבקרות וזיהוי התהליכים הקריטיים בתאגיד. (ב) יישום התהליך והטמעה: • מיפוי אופן זרימת המידע בתאגיד: יש לוודא שקיימים בחברה מנגנונים להצפת מידע לדרגי ההנהלה השונים. יש לשים דגש שמידע לא רק יצא מההנהלה אל עובדי התאגיד, אלא גם יגיע מעובדי התאגיד להנהלה; • מיפוי תהליך סגירת הדוחות הכספיים בתאגיד, תוך רכישת בקיאות במצב הכספי של התאגיד, זרימת המידע, תהליך עריכת הדוחות והסוגיות החשבונאיות המהותיות בתאגיד; • על האורגן האחראי ליישום הפרויקט לדווח לדירקטוריון על ממצאי התהליך; • חתימה על הצהרות המנהלים וכתיבת הגילוי הנדרש בדוח הדירקטוריון.

29. יישום התקנות לתאריך 31.12.09 - המשך עצות למנכ"ל/ מנהל הכספים – תהליך בדיקת נכונות הדוח קריאת הדוח באופן ביקורתי • קיום תהליך בדיקה תוך ארגוני לנכונות המצגים הכלולים בדוחות, ובדיקה שהם מלאים ושלא חסר בהם מידע; • קיום תהליך בקרה בו יישמר תיעוד ביחס לכל נתון הכלול בדוח (נתון כספי או מילולי); • הדוח יופץ בכלולותו לכל הגורמים בהנהלת החברה ויתקבל אישור, שיופנה לגורם החותם, מכל חבר הנהלה ביחס לתיאור הנושא עליו הוא אחראי, לרבות אישורים של מנהלי חברות מוחזקות; • השוואה לדוח השנתי הקודם והסבר השינויים; • התאמה לדיווחים שונים שנתנה החברה במהלך התקופה; • בדיקת המידע הכלול בדוח ביחס להחלטות החברה (לרבות החלטות הדירקטוריון); • גיבוש תהליך עבודה מפורט ביחס לתיאום בין החלקים השונים בדוח (תיאום בין "החלק המשפטי" בדוח התקופתי, דוח הדירקטוריון והדוחות הכספיים ביחס לתיאורים המילוליים ולנתונים הכמותיים בחתכים השונים). *המנכ"ל יצהיר בנוגע לדוח התקופתי בכללותו ואילו מנהל הכספים יצהיר רק בנוגע לדוחות הכספיים ולמידע כספי אחר הכלול בדוחות.

30. יישום התקנות לתאריך 31.12.09 - המשך עצות למנכ"ל/ מנהל הכספים – תהליך בדיקת נכונות הדוח - המשך • הפעלת בקרות פנימיות על סעיפי הדוח המאזניים והתוצאתיים במשך כל תקופת הדוח; • הפעלת בקרות נדרשות לתהליך סגירת דוחות כספיים; • קיום הדיונים הנדרשים בועדת הביקורת והדירקטוריון בנוגע לדוחות; • קבלת חוות דעת מהמבקר הפנימי בחברה; • בקשת עמדתו של רואה החשבון החיצוני ביחס לדוחות הכספיים. *המנכ"ל יצהיר בנוגע לדוח התקופתי בכללותו ואילו מנהל הכספים יצהיר רק בנוגע לדוחות הכספיים ולמידע כספי אחר הכלול בדוחות.

31. נושאי המצגת • הסביבה המשפטית • התקנות המוצעות • יישום התקנות – כללי • יישום בדוחות 31.12.09 – הוראות מעבר • השלכות משפטיות לאור היישום בארה"ב

32. הצהרות המנהלים – השלכות משפטיות אחריות נושאי משרה: • חובת זהירות (סעיף 252, 253 לחוק החברות) – ייבחן בראי ה- Business Judgment Rule (נוכחות אקטיבית בישיבות; הכרות מעמיקה עם עסקי החברה; התמצאות במצב הפיננסי ובדוחות הכספיים וכו'). • חובת אמונים (סעיף 254 לחוק החברות) • פרשת בנק צפון אמריקה – קבע נורמות התנהגות מחמירות על דירקטורים ונושאי משרה. • פרשת פלד-גבעוני – עליית מדרגה בהתייחסות רשויות האכיפה בישראל - הרשעת 3 דירקטורים בגין אי ביצוע חובות פיקוח לעניין אישור ופרסום במועד של דוחות כספיים. נראה כי התקנות החדשות המחייבות עריכת דוח על אפקטיביות הבקרה הפנימית והצהרות מנהלים יוצרות מימד נוסף באשר למצופה מנושא המשרה הסביר ובאשר למיומנות הנדרשת מנושא המשרה הסביר. טענת 'לא ידעתי' של נושא משרה הופכת חלשה יותר כאשר זה מצהיר שפעל להבטיח שמידע מהותי המתייחס לתאגיד יובא לידעתו.

33. הצהרות המנהלים – השלכות משפטיות - המשך אחריות נושאי משרה – המשך • כתוצאה מהרחבת החשיפה של מנהלי התאגיד יש לשקול הרחבת פוליסות הביטוח של נושאי המשרה. • הרחבת נוסחי כתבי השיפוי כך שיתייחסו באופן ספציפי להצהרות הנדרשות. יצויין כי ביטוח ושיפוי דירקטורים בחברה ציבורית דורשים אישור האסיפה הכללית.

34. הצהרות המנהלים – השלכות משפטיות בארה"ב

35. הצהרות המנהלים – השלכות משפטיות בארה"ב* - המשך • הצהרות מנהלים כוזבות בארה"ב עשויות להוכיח את 'אי התאמתו' של המנהל שהפר את התקנות ולהשית עליו איסור להתמנות בתור נושא משרה כלשהו של חברה ציבורית (לפני ה-SOX בארה"ב נדרשה 'אי התאמה מהותית' כתנאי מוקדם לאיסור להתמנות בתור נושא משרה). • הצהרות המנהלים עשויות להקשות על המנכ"ל ומנהל הכספים להתנער מאחריות למצגי החברה ולטעון שלא ידעו על המצג המטעה. • התלונות המוגשות ע"י ה-SEC בקשר להפרה של סעיף 302 מתלוות בדרך כלל להונאה (backdated options) או לחריגות חשבונאיות הכוללות חשבונאות יצירתית (ניפוח הכנסות). • לרשות אין עניין בתלונות על הצהרות לא מדויקות באופן טכני. *בהתבסס על מאמרים שפורסמו בארה"ב ב- 2007.

36. הצהרות המנהלים – השלכות משפטיות בארה"ב* - המשך • לגבי תביעות של בעלי מניות, בתי המשפט בארה"ב דחו את הטענה לפיה הצהרה לפי סעיף 302 מבססת לבדה את המודעות הנדרשת להרשעה (תחת ה-PSLRA). • בית המשפט בארה"ב קבע שהצהרות המנהלים יכולות לבסס מודעות רק אם החותם על ההצהרה היה פזיז באופן חמור כאשר אישר את נכונות הדוחות הכספיים. • פזיזות חמורה – כאשר לחותם הייתה סיבה לדעת או הייתה לו סיבה לחשוד, עקב חריגות חשבונאיות בולטות או 'דגלים אדומים' אחרים שהדוחות הכספיים כוללים הצגה מוטעית מהותית או השמטות. • לפי בית המשפט בארה"ב ההצהרות הנדרשות ב-SOX נועדו למנוע מנהלים מ'לטמון את ראשם בחול' (head-in-the-sand). לפיכך, מנהל אשר יטמון ראשו בחול ייחשב כפזיז בכוונה. • ניתן לבסס מודעות של הנתבע רק כאשר הסבירות שהייתה מודעות יותר גבוהה מאשר אפשרויות אחרות. *בהתבסס על מאמרים שפורסמו בארה"ב ב- 2007.

37. השפעות ה-SOX בארה"ב* ביטוח נושאי משרה חלק מחברות הביטוח לא מוכנות לתת את אותו היקף כיסוי שניתן לפני SOX. לכן, לעיתים יש לרכוש ביטוח ממספר מבטחים. הפרמיות בפוליסות הביטוח עלו ב- 29% בשנים 2001 ו-2002 וב- 33% אחוזים בשנת 2003. מיזוגים ורכישות בניגוד למצופה – לא הייתה ירידה בהיקף העסקאות. עלויות יישום SOX עשויות להיות נמוכות יותר עבור תאגידים ממוזגים. עלייה בעלויות עסקאות מיזוגים ורכישות עקב השפעת ה-SOX על הדיו-דיליג'נס. חברות רבות הטמיעו מערכת ניהול ותיעוד מסמכים כדי לאפשר אחזור יעיל של אימיילים במידת הצורך מאמצי וועדת הביקורת לפי סקר שנעשה בארה"ב טרם SOX וועדות ביקורת נפגשו בממוצע פחות מ-4 פעמים בשנה. בשנת 2003 נפגשו וועדות ביקורת בממוצע 7 פעמים בשנה ועל פי סקר נפרד בשנת 2005 נפגשו וועדות ביקורת בממוצע 9 פעמים בשנה. עלייה בעלויות חשבונאות וביקורת הערכת הפירמות הגדולות לעליה של בין 40% ל-60% בהיקף שעות הביקורת כתוצאה מיישום SOX. *הנתונים בשקף זה לקוחים ממאמר מתוך The CPA Journal.

38. השפעות ה-SOX בארה"ב - המשך בדיקת ההשפעה של דיווח על חולשה מהותית מחקר* בארה"ב בדק את ההשלכות של דיווח על חולשה מהותית בבקרה הפנימית על 114 החברות הראשונות אשר דיווחו על חולשה מהותית והגיע לממצאים הבאים: • המשך סחירות החברות – מתוך 114 החברות, רק 85 חברות עדיין ציבוריות. האחרות נמחקו מהמסחר או התמזגו לחברה אחרת, בשכיחות גבוהה מזו המיוחסת ליתר שוק החברות הציבוריות. • סיכון – לקבוצת החברות שנבדקה מיוחסת עליה בבטא של המניה (שמתורגמת לעליה בסיכון המיוחס למניה) לאחר ההצהרה על החולשה המהותית. • מחיר המניה – בשלוש השנים שלאחר ההצהרה על חולשה מהותית התשואה הממוצעת על המניה הייתה 1.68% בעוד כלל השוק הניב תשואה של 17.28%. • שינויים בהנהלה – החברות שנבדקו החליפו את המנכ"ל ו/או את מנהל הכספים שלהן בשיעורים גבוהים משמעותית משיעורי ההחלפות בחברות שלא דיווחו על חולשה מהותית. כמו כן, חברות אלו נטו יותר גם להחליף את רוה"ח המבקר. בדיקת השפעת ה-SOX על סחירות המניות מחקר** אחר מצא שחל שיפור מהותי בסחירות במניות, במיוחד בטווח הארוך, שלאחר חיקוק SOX. המחקר מייחס את העלייה בסחירות לכך שהרפורמה החזירה לגורמים בשוק את הביטחון במידע הכספי המדווח. * פורסם בארה"ב בשנת 2009 ב- The CPA Journal ** פורסם בארה"ב בשנת 2008 ב- The Financial Review

39. השפעות ה-SOX בארה"ב - המשך מחקר* עקב אחר מחירי מניה של 2,481 חברות כדי לבדוק כיצד הם מושפעים מדיווחים על חולשות מהותיות. מחירי המניה שנבדקו הם לתאריכים הבאים – 31 במרץ, 2004 – לפני יישום SOX 31 במרץ, 2005 – לאחר שנה של יישום SOX 31 במרץ, 2005 – לאחר שנתיים של יישום SOX ממצאים - * The Lord & Benoit Report: Do the Benefits of 404 Exceed the Cost? ((May 8, 2009)

40. תודה על ההקשבה ואימוץ SOX מוצלח לכולנו! לשאלות והבהרות ניתן לפנות לעו"ד אסתר קורן