Download
1 / 25
E N D
עוד לא תמו כל פלאייךמילים: יורם טהרלבלחן: רמי קלינשטייןארצנו הקטנטונת, ארצנו היפה מולדת בלי כותונת, מולדת יחפה קבליני אל שירייך, כלה יפהפייה פתחי לי שערייך אבוא בם אודה יה. בצל עצי החורש, הרחק מאור חמה יחדיו נכה פה שורש אל לב האדמה אל מעיינות הזוהר, אל בארות התום מולדת ללא תואר וצועני יתום. עוד לא תמו כל פלאייךעוד הזמר לו שט עוד לבי מכה עם ליל ולוחש לו בלאט: את לי את האחת את לי את, אם ובת את לי את המעט המעט שנותר. עוד לא תמו כול פלאייך נביאה בבגדינו את ריח הכפרים בפעמון ליבנו יכו העדרים, ישנה דממה רוגעת וקרן אור יפה, ולאורה נפסעה ברגל יחפה. עוד לא תמו כל פלאייךעוד הזמר לו שט עוד לבי מכה עם ליל ולוחש לו בלאט: את לי את האחת את לי את, אם ובת את לי את המעט המעט שנותר. http://www.youtube.com/watch?v=cVLVMQytY3o&feature=related
באר שבע אחת משבעת פלאי ישראל תחנת הרכבת באר שבע / התקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה)תחנת הרכבת באר שבע הידועה גם בשם "תחנת הרכבת הטורקית" הינה תחנת רכבת היסטורית שנחנכה בשנת 1915 בשלהי השלטון העותומאני בארץ ישראל. תחנת הרכבת באר שבע נבנתה על ידי העותומאניים במהלך מלחמת העולם ה-1 (1914-1918), והיוותה תחנה ראשית בקו מסילת אורך שהתחיל בדמשק, חצה את ארץ ישראל לכל אורכה, והגיע עד לחצי האי סיני. בנייתה של המסילה נועדה לשינוע הצבא ואספקה לכוחות התורכים והגרמנים שחנו בדרום ארץ ישראל וברחבי סיני, שם ניצב קו החזית הדרומית כנגד מדינות ההסכמה ובראשן בריטניה ששלטה באותה התקופה במצרים. בתקופה זו הייתה העיר באר שבע מרכז צבאי לכוחות התורכים ובעלי בריתם הגרמנים. בשנת 1917 נכבשה באר שבע ע"י הצבא הבריטי ועם סיום המלחמה בשנת 1918 הונח קו רוחבי נוסף בין העיר באר שבע לרפיח (שני קוים רוחביים קודמים היו קו יפו-ירושלים וקו "רכבת העמק" בצפון הארץ).
באר שבע תחנת הרכבת באר שבע / התקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה)ימי תהילתה של תחנת הרכבת באר שבע היו קצרים למדי. בשנת 1919 נסגרו רוב קווי הרכבת מהתחנה ובשנת 1927 הופסקה פעילותה סופית, ומבני התחנה עברו לידי פקידות ממשלת המנדט הבריטי. לאחר כיבושה של העיר באר שבע במלחמת העצמאות בשנת 1948 הפכו מבני התחנה למחסני ציוד צבאי. בראשית שנות ה-80 עבר המבנה הסבה לשימוש בית ספר שדה של החברה להגנת הטבע. במהלך שנות ה-90 קיבל המבנה מעמד של אתר לאומי מוכרז והוא ממתין כיום לתהליך של שימור.
באר שבע • הגשר הטורקי / התקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה)הגשר הטורקי בעיר באר שבע הוא שריד של גשר עתיק עליו ניצבה מסילת הברזל התורכית הישנה שנבנתה מעפולה למצרים. בשלהי המאה ה-19 החלו התורכים לבנות את מסילת הברזל הראשונה מיפו לירושלים שנחנכה בשנת 1892. בראשית המאה ה-20 נסללה המסילה השנייה שהייתה ידועה בקרב הישוב היהודי כמסילת רכבת העמק שהשתרעה בין הירמוך ועד חיפה, ולמעשה הייתה שלוחה של מסילת הרכבת החיג'אזית שנבנתה בין דמשק לסעודיה. הפרויקט הבא של הממשל התורכי היה הקמתה של מסילת הרכבת בין עפולה למצרים. היה זה בעיקר פרויקט בעל מטרות צבאיות שנועד להוביל צבא ואספקה דרומה, ותוכנן להבנות עד תעלת סואץ שבמצרים. מסילה זו נסללה בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה (1914-1918). הפרויקט הושלם בשנת 1915 ותוואי המסילה הגיע עד לקסיימה שבסיני. שנתיים לאחר השלמת הפרויקט פוצצו הבריטים ופרקו חלק גדול מהמסילות והגשרים.
באר שבע • הגשר הטורקי / התקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה)עד היום ניתן לראות לאורך התוואי ובעיקר באזור הנגב שרידים מרשימים יותר או פחות של מסילת הברזל וגשריה. המפורסם ואחד היפים שבהם הוא הגשר התורכי שחוצה את אפיק נחל באר שבע. גשר זה נבנה ע"י פועלים יהודים, אורכו כ-190 מטרים והוא הושלם בתום שישה חודשים בלבד. בסמוך ומעט מצפון לו שוכן מבנה תחנת הרכבת הישנה. השרידים המהותיים של מסילת הברזל התורכית נמצאים כיום בתחנות הבאות: בין תל נגילה לחורבת פורה, מדרום לצומת הנשיא (גשר גדול ויפה החוצה את נחל פטיש), תחנת הרכבת באר שבע, הגשר הטורקי בבאר שבע, שרידי טחנת הרכבת בתל ניצנה, שרידי הגשר בבארותיים. בתחילת המאה ה-21 נבדק ותועד תוואי המסילה הישנה ובעיקר הגשרים שלאורכה ע"י בית ספר שדה "שדה בוקר". סך הכל נסקרו ונבדקו למעלה מ-100 גשרים, מבאר שבע עד גבול מצרים, בסמוך לבארותיים. גשרים אלו נמצאים ברובם באזורי שטחי אש של צה"ל, והם עבירים רק לרכבי שטח.
באר שבע • באר אברהם/ מתקופות שונותבאר אברהם הינה באר קדומה השוכנת במבואות העיר העתיקה באר שבע, כמה עשרות מטרים צפונית לנחל באר שבע, בסמוך לגשר הולכי הרגל שמעל לנחל. עומק הבאר - 13.5 מטר ובתחתיתה כ-5 מטר חצובים בסלע. קוטר הבאר הוא כ-3.75 מטרים. אבנים מסותתות מדפנות את קירות הבאר עד לתחתיתה. מי-התהום הנובעים ממנה מחלחלים באדמת הלס המדברית ומזינים אותה.
באר שבע • באר אברהם/ מתקופות שונותעל פי המסורת באר אברהם הינה אחת משבעה בארות שנחפרו על ידי אברהם אבינו, כפי שנכתב בספר בראשית, וזה דורות רבים מיוחסת הבאר לתקופת האבות. אין ודאות כמובן לגבי גילה האמיתי של הבאר, אם כי בחפירות שערכה הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל בשנת 1874, נמצאה כתובת ערבית ממנה עולה שהבאר הייתה כבר קיימת בראשית התקופה הצלבנית (1099-1260 לספירה). בעבר היתהבאר אברהם מקום מפגש חשוב לבדואים וכן לסוחרים מהערים עזה וחברון שסחרו עימם. בשנת 1897 בנה שייח' בדואי סביב הבאר את המבנה המרובע בעל הקימרון, הנראה עד ימינו. בתחילת המאה ה-20 כותב עובר אורח יהודי, כי הבדואים מייחסים למי הבאר סגולה בדוקה נגד מחלות רבות. במבצע יואב, במלחמת העצמאות (1948), נכבשה באר שבע על ידי חטיבת הנגב של הפלמ"ח ובאר אברהם הפכה אתר ארכאולוגי ציבורי. כיום שוכן באתר באר אברהם מרכז מבקרים ומידע על אזור באר שבע והסביבה.
אנדרטת חטיבת הנגב / תקופת האתר: מודרני 1968אנדרטת חטיבת הנגב הוקמה בין השנים 1963 ל-1968 על ידי הפסל דני קרוון, חתן פרס ישראל, לזכר הרוגי חטיבת הנגב של הפלמ"ח שלחמה לשחרור העיר באר שבע במהלך מלחמת העצמאות בשנת 1948. אנדרטת חטיבת הנגב האנדרטה ממוקמת בפסגת כתף באר שבע על גבעה שצופה על העיר באר שבע ועשויה בטון חשוף. מרכיבי האנדרטה השונים, 18 במספר, מתקשרים למלחמת העצמאות ולפלמ"ח.
אנדרטת חטיבת הנגב בין מרכבי האנדרטה:קיר הכניסה - עליו סמל החטיבה, שמות החטיבות שהשתתפו בקרבות הנגב והקדשה לנופלים.האוהל - אוהל בטון שמתרומם מהקרקע - מציין את אוהל הפלמ"ח.המשלט - גומחת בטון עגולה שממנה מקשרות תעלות לחדרי נשק ותחמושת.הקיר הנטוי - קיר שעליו חקוק יומן הקרבות בפלישה המצרית.אמת המים - תעלה המזכירה את את קו צינור המים עליו הגנו הלוחמים בחירוף נפש.ככר המבצעים - כיכר במרכז האנדרטה בה מתוארים מיקום הכוחות ומהלך הקרבות.כיפת הזיכרון - היכל כיפתי דרכו נכנסות קרני השמש והוא נותן תחושה של רקיע וכוכבי השמיים.סביבת אנדרטת חטיבת הנגב היא גן הלאומי של רשות הטבע והגנים הלאומיים. שטחו של הגן משתרע בגבעות סביב האנדרטה. אנדרטת חטיבת הנגב עצמה אינה נכללת בשטחו של הגן הלאומי ומהווה אתר הנצחה ממלכתי.
בית המושל - באר שבע / התקופה העותומאנית(1516-1917 לספירה)בית המושל הינו מבנה בין שתי קומות שנבנה בשנת 1906 בעיר המחוז התורכית באר שבע (כיום שוכן המבנה בפינת הרחובות הרצל והעצמאות). המבנה שימש את המושל העותומאני הראשון בישוב אצף ביי (שנשא את התואר התורכי קאימקאם) ואת המושלים שבאו אחריו, עד לכיבוש המקום על ידי הבריטים בשנת 1917. בין שתי קומות המבנה הייתה הפרדה מוחלטת שכללה גם כניסות נפרדות. בקומה העליונה שכנו המושל ומשפחתו ואילו הקומה התחתונה המפוארת יותר, נועדה לאירוח וקבלות פנים רשמיות. לאחר שעבר המקום לידי הבריטים המשיך לשמש המבנה במתכונתו המקורית אם כי מעתה היה המושל בעיר ממוצא בריטי כמובן. לצדו של המושל הבריטי נודע תפקיד חשוב לקצין המחוז שהיה ממוצא ערבי.
בית המושל - באר שבע / התקופה העותומאנית(1516-1917 לספירה)בין השנים 1929-1938 שכן במבנה קצין המחוז עראף אל עראף דמות ססגונית, שנודע גם כהיסטוריון והיה מראשי המרד הערבי בין השנים 1936-1939. בשנת 1938 עבר עראף למבנה מגורים חדש בסגנון ירושלמי (בית זה ידוע בעיר באר שבע כבית עראף אל עראף) ומבנה המושל הוסב לבית ספר לבנות. עם כיבוש העיר במסגרת מלחמת העצמאות שימש המבנה זמן קצר את צבא ההגנה לישראל, עד להיווסדה של העיר העברית באר שבע בשנת 1950. בשלב זה הפך מבנה המושל לבית העירייה עד שלהי שנות ה-70, עת עברה עיריית באר שבע למשכנה החדש בעיר. מאז ואילך שוכן במקום מוזיאון הנגב לאומנות, שעבר שיפוץ מקיף בשנת 1998 ונפתח לקהל הרחב מחדש בשנת 2003.
הסראייה - באר שבע/ מהתקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה)הסראייה באר שבע הינו מבנה דו קומתי שהיווה את מרכז השלטון העותומאני בנגב בראשית המאה ה-20. המבנה המרשים שמוקם בראש גבעה נישאת בישוב נחנך בשנת 1901 ולמעשה היה המבנה המנהלי הראשון בעיר. סגנון בנייתו אופייני למבנים עותומאניים מהתקופה בארץ ישראל והוא משלב מוטיבים מזרחיים ומערביים כאחד. עם כיבוש העיר באר שבע ע"י הבריטים בשנת 1917 המשיך המבנה לשמש את הממשל הבריטי בעיר. בשנת 1938 בתקופת ימי המרד הערבי הגדול (1936-1939) השתלטה כנופיה ערבית מהר חברון על מבני השלטון בעיר והעלתה אותם באש.
הסראייה - באר שבע/ מהתקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה)בין המבנים שהוצתו היה גם בית הסראייה שנפגע קשה בשל ההצתה. בעקבות מאורעות המרד הקימו הבריטים תחנות משטרה שנודעו בשם מצודות טגארט. הללו היוו מפקדות ובסיסים בנקודות מפתח כנגד המורדים הערבים. מצודת הטגארט שנבנתה בעיר באר שבע שילבה בתוכה את מבנה הסראייה. בעת מלחמת העצמאות בשנת 1948 שימש המבנה את כוחות הצבא המצרי עם כי עד מהרה נכבש המקום על ידי חטיבת הנגב של צבא ההגנה לישראל. מאז ועד ימינו משמש המבנה את מטה פיקוד דרום השוכן בעיר.
תל באר שבע/ התקופה המקראית • מיקום האתר: כ-ק"מ מזרחית לעיר באר שבעתל באר שבע הינו תל קטן (כ-12 דונם) השוכן בסמוך למפגש הנחלים- נחל באר שבע ונחל חברון בסמוך לעיר המודרנית באר שבע. מרבית החוקרים מזהים בתל זה את העיר באר שבע המקראית. היישוב הראשון שנוסד על תל באר שבע מתוארך לתקופה הישראלית ה-1 (1200-1000 לפנה"ס) המקבילה לתקופת השופטים המקראית. בראשית התקופה הייתה באר שבע ישוב ארעי של סוכות, אוהלים ובורות מגורים, שעיקר פרנסתו נשען על גידול צאן ובקר. במהלך המאה ה-11 לפנה"ס השתנה האתר ובמקום החלו להבנות בתי קבע. ככל הנראה בשלב זה נבנתה באר מים שעומקה כ-70 מטרים והיא באר המים העמוקה ביותר ברחבי הנגב. לאורך כל התקופה היה הישוב פרוז (ללא ביצור). בתקופה הישראלית ה-2 (1000- 586 לפנה"ס) המקבילה לתקופת המלוכה בישראל, באר שבע היא עיר מנהל מבוצרת. עיר זו על כל שלביה הייתה מתוכננת מראש בקפידה על רחובותיה ומבניה השונים, ולה מפעל מים משוכלל המעיד על יכולת אדריכלות הנדסית גבוהה במיוחד.
תל באר שבע/ התקופה המקראית • מיקום האתר: כ-ק"מ מזרחית לעיר באר שבעבתקופה הפרסית (539-332 לפנה"ס) נחפרו בשטחי תל באר שבע עשרות בורות שנועדו לאחסון ונראה שהמקום בשלב זה שימש כמרכז אספקה במרחב הנגב. בתקופה ההלניסטית (332-63 לפנה"ס) נוסד במקום מקדש ממנו נותר בסיס האבן למזבח. בראשית התקופה הרומית (63 לפנה"ס עד 324 לספירה) נבנתה בתל מצודה גדולה ובה בית מרחץ. במאה ה-3 לספירה נבנתה בשטחי התל מצודה חדשה אשר שופצה במהלך התקופה הערבית הקדומה (638-1099 לפנה"ס). תל באר שבע הינו גן לאומי בהנהלת רשות הטבע והגנים הלאומיים. חלקים נרחבים מהעיר המקראית שומרו ושוחזרו וניתן להתרשם במקום מהבאר העמוקה, רחובות העיר, המחסנים, מבני הציבור, הבתים הפרטיים, החומה, השערים ומאגר המים. מוצג מיוחד במינו הינו מזבח הקרנות המשוחזר, שחלקים ממנו התגלו באתר. בשנת 2005 הוכרז תל באר שבע יחד עם תל מגידו ותל חצור, במסגרת אתרי המקרא, כאתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסקו.
מוזיאון הילדים באר שבע מוזיאון הילדים של באר שבעמוזיאון באר-שבע לילדים יקום במבנה חדש שהועמד לטובת הפרויקט על ידי עיריית באר-שבע ויתקיימו בו פעילויות אינטראקטיבית לילדים, תצוגות מתחלפות וקבועות. מוזיאון הילדים של באר שבע מוקם בימים אלו בצפון העיר במבנה של כ-4,000 מ"ר.מוזיאון הילדים של באר שבע מיועד לילדים מגילאי לידה ועד גיל 10 וייבנו בו מייצגים, תערוכות ותוכניות לילדים לעידוד הדמיון, הסקרנות והתלהבות ללמידה דרך משחק אינטראקטיבי.
