מזכרת בתיה

1. מזכרתבתיה בראי ההיסטוריה

2. מתי בכלל הכל קרה?

3. - ציר זמן - המשך הציר

4. המשך הציר

5. סיום

6. הצאר הרוסי • הסופות בנֶגֶב (או הפרעות בנגב) הוא כינוי לפוגרומים שנערכו החל באפריל 1881ועד מאי 1882 ביהודי דרום-מערב רוסיה.הפרעות פרצו לאחר רצח הצאר אלכסנדר השני, ולוו על ידי עיתונים אנטישמיים ונציגי השלטון. • בעקבות כך יהודים רבים חיפשו מפלט בארצות אחרות –ומיעוט (כ-3 אחוז) עלו לארץ ישראל, והיוו חלק ניכר מן העלייה הראשונה והעלייה השנייה. חזרה לציר זמן

7. העלייה הראשונה (1903-1881): 25אלף עולים הגיעו מרוסיה, רומניה ותימן, מתוכם רק 5,000 נשארו, רובם היו מסורתיים-דתיים, בני 40-30, בעלי משפחות מעיירות קטנות.חלקם מאורגנים ב"חובבי ציון" וחלקם פליטים. הם לא התפרנסו מחקלאות אלא ממסחר זעיר וממלאכה. אצל רובם שררה שאיפה לחיים טובים ומסורתיים ורעיונות לאומיים. חזרה לציר זמן

8. מזכרת בתיה ראשיתה של המושבה מזכרת בתיה ב"שיגעון לדבר" של איש אחד, הרב שמואל מוהליבר. הרב מוהליבר יצא לפריס, והתקבל אצל הברון רוטשילד; הפגישה ביניהם התקיימה ב- א' סוכות תרמ"ג (1882). תחילה עלו הגברים על חשבונם, עברו הכשרה במקוה ישראל,(בית הספר החקלאי הראשון), והוכיחו את עצמם כחקלאים, ואז הקים למענם הברון את המושבה. הרב מוהליבר יצא לחפש קבוצת יהודים מתאימה. אנשי אגודה "חובבי ציון" תלו תקוות בהתיישבות בארץ ישראל והאמינו שאם יבואו אליה יהודים, אשר יעבדו את האדמה, הם יוכיחו לעולם שהארץ מתאימה לחקלאות והיהודים מתאימים להיות חקלאים נבחרו עשר משפחות בכפר איכרים יהודים בשם פבלובקה, שנמצא בפולין. המושבה נקראת - מזכרת בתיה, על שם אמו של הברון. בפגישה התייחס הברון בספקנות לנושא ההתיישבות, אך הסכים לתמוך בקבוצת יהודים, אם תמצא אחת כזו, אשר הם עובדי אדמה מנעוריהם ויהיו מוכנים לעלות לא"י מרצונם ועל חשבונם. אחר כך הביאו את משפחותיהם, ואליהן הצטרפו שבע משפחות נוספות והחלו לחיות במושבה. תמונות חזרה לציר זמן

9. טרומפלדור וחברים במגדל ובכנרת סרטון

10. תמונות- מזכרת בתיה חזרה

11. מגדל המים חזרה

12. בית הכנסת חזרה

13. באר המים (האנטיליה) חזרה

14. בית משק הברון חזרה

15. באר "עדן" חזרה

16. הבריכה חזרה

17. חובבי ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בעלייה והתיישבות בארץ ישראל. • ועידת קטוביץ הייתה ועידה שהתכנסה בשנת 1884 בעיר קטוביץ • בוועידה השתתפו 36 נציגים של חובבי ציון ברוסיה, רומניה, שלזיה, גרמניה וצרפת, ובהם ראשי חיבת ציון: הרב שמואל מוהליבר, קלונימוס זאב ויסוצקי, ליליינבלום, שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר), אלכסנדר צדרבוים, אחד העם ודוד גורדון. • מטרתה של הוועידה הייתה לנסות ולפתור את בעיות הארגון של תנועת "חיבת ציון" ולמצוא דרך לסייע להתיישבות בארץ ישראל. כמו כן הכינוס הניח את היסוד לתחילתה של פעילות לאומית מאורגנת. חזרה לציר זמן

18. הקונגרס הציוני הראשון • הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי. • הקונגרס הציוני העולמי הראשון התכנס בשנת 1897 בבאזל (גרמניה) ביוזמתו ובהנהגתו של בנימין זאב הרצל, ומאז הוא התכנס מדי שנה-שנתיים באחת ממדינות אירופה ועסק בבעיות שונות שקבעו את דרכה של התנועה הציונית. לאחר הקמת מדינת ישראל פחתה מאוד השפעתו, והוא מתכנס בירושלים מדי ארבע שנים. תחומים בהם דנו חזרה לציר זמן

19. תחומים בהם דנו בקונגרסים: • הקמת מוסדות חינוך שונים בארץ ובראשם – האוניברסיטה העברית בירושלים • ייסוד ארגונים כלכליים והתיישבותיים (כגון בנק "אוצר ההתיישבות היהודית", קרן קיימת לישראל וקרן היסוד) • רכישת קרקעות בארץ ישראל ופעולות התיישבות בה • קבלת תוכניות מדיניות • נקיטת פעולות מעשיות או מדיניות. • רדיפת קהילות יהודיות בעולם • הגדרת הציונות • חלוקת ארץ ישראל • דרכי המאבק בשלטון הבריטי בארץ חזרה חיים ויצמן נואם בפני הקונגרס הציוני ה-21 בז'נבה

20. עלייה שניה • העלייה השנייה (1914-1904): גל הגירה זה היה במידה רבה המשכו של גל העלייה הקודם. והוא נמשך עד מלחמת העולם הראשונה. רוב העולים היו משפחות מסורתיות-דתיות. מיעוט העולים, בין 1000 ל-1500 איש, היו צעירים בעלי רעיונות סוציאליסטים-לאומיים, נחושים בדעתם ליישב את הארץ ולעבד את אדמתה. בגל זה היגרו לארץ כ35,000 איש, כאשר יותר ממחציתם עזבו את הארץ. חזרה לציר זמן

21. הצהרת בלפור • הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 ועיקרו הכרזה לפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.והיא הייתה ההישג המדיני המשמעותי הראשון של התנועה הציונית. • ההצהרה, אשר נמסרה לידיו של הלורד וולטר רוטשילד, כללה את הדרישה להכיר בזכות העם היהודי על ארץ־ישראל ובזכותם של יהודים לעלות אליה, וכן להעניק מעמד מוכר למוסדות התנועה הציונית בארץ־ישראל. נוסח ההצהרה חזרה לציר זמן

22. נוסח ההצהרה חזרה

23. עלייה שלישית • העלייה השלישית (1923-1919): גל הגירה זה נמשך מסיום מלחמת העולם הראשונה ועד תחילת המשבר הכלכלי בארץ. בתקופה זו עלו לארץ כ-37 אלף איש שהגיעו בעיקר מארצות מזרח אירופה • בעלייה זו - צעירים חלוצים שהגיעו לארץ בשנים 1919 עד 1921, ואחר שנים אלו התמעט מספרם בתוך זרם העולים. • האידאולוגיה של החלוצים תרמה רבות לבניין הארץ, וכך הטביעו חותמם על הציונות ועל פיתוח היישוב העברי בארץ ישראל. חזרה לציר זמן

24. עלייה רביעית • העלייה הרביעית (1929-1924): העולים הגיעו ממזרח אירופה ומאסיה. זרם עלייה חזק שהחל ב-1924 ונמשך כשנתיים, הביא להתפתחות עירונית מהירה בעיקר בתל אביב שקלטה חלק ניכר מהעולים. • בעלייה הרביעית עלו כ-80,000 עולים בעיקר מארצות מזרח אירופה, מחצית העולים מפולין השאר מברית המועצות, רומניה וליטא. כמו כן עלו מאסיה, בעיקר מתימן ומעיראק 12% מכלל העלייה. משאר חלקי אירופה ומאמריקה עלו מעטים בלבד. • בשל ירידה מהארץ בשנים אלו של כ-10,000 איש, תרומת העולים ליישוב הייתה חשובה ומכרעת. חזרה לציר זמן

25. עלייה חמישית • העלייה החמישית (1939-1929): העולים הגיעו מארצות מזרח אירופה ומרכזה. גורמים עיקריים לעלייתם היו התגברות האנטישמיות ועליית היטלר לשלטון בגרמניה. רוב העולים התיישבו בערים, ותרמו לפריחה כלכלית ולשגשוג התרבות. חזרה לציר זמן

26. מלחמת העולם השניה בימי מלחמת העולם השניה לא הושמדו כל היהודים בידי הנאצים.מאות אלפי היהודים הפכו לפרטיזנים ,חלק היו במחנות ,או, בארצות אשר נתנו מקלט ליהודים. כולם רצו להגיע לארץ ישראל.הגיעו אליהם שליחים מארץ ישראל "המוסד לעליה'", שהתחילו לארגן אותם לקראת עליה לארץ. עלייה זו הייתה בלתי ליגאלית (לא חוקית), ונקראה-"ההעפלה". חזרה לציר זמן

27. העפלה • הָאַנְגְלִים שֶׁשָּׁלְטוּ בָּאָרֶץ לִפְנֵי קוֹם הַמְּדִינָה הִגְבִּילוּ אֶת עֲלִיַּת הַיְּהוּדִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.הָיוּ יְהוּדִים שֶׁרָצוּ לַעֲלוֹת לָאָרֶץ אַחֲרֵי שֶׁשָּׂרְדוּ אֶת הַשּׁוֹאָה,,וְלֹא יָכְלוּ לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ.יְהוּדִים רַבִּים , נִצּוּלֵי שׁוֹאָה, עָלוּ עַל אֳנִיּוֹת בְּאֵירוֹפָּה, בַּמַּטָּרָה לְהַגִּיעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל .אַחֲרֵי שַׁיִט שֶׁל כַּמָּה יָמִים בַּיָּם הַתִּיכוֹן, בְּאֳנִיּוֹת צְפוּפוֹת מְאֹד,לְלֹא מָזוֹן מַסְפִּיק וּמַיִם, הִגִּיעוּ לְנִמְלֵי הָאָרֶץ וְהַבְּרִיטִים לֹא נָתְנוּ לָהֶם לָרֶדֶת מֵהָאֳנִיּוֹת.הַבְּרִיטִים שָׁלְחוּ אוֹתָם לַמַּחֲנוֹת בקַפְרִיסִין שָׂם הֵם שָׁהוּ בַּמֶּשֶׁךְ שָׁנָה עַד שְׁנָתַיִם. המשך

28. הַיְּהוּדִים שֶׁחַיוּ בָּאָרֶץ לֹא הִשְׁלִימוּ עִם הַמַּצָּב.הֵם חִפְּשׂוּ דְּרָכִים ,שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת, לְהָבִיא אֶת הַיְּהוּדִים שֶׁרָצוּ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.הָעֲלִיָּה לָאָרֶץ אֻרְגְּנָה בַּסֵּתֶר ,הָעוֹלִים שֶׁהִגִּיעוּ לָאָרֶץ בְּדֶרֶךְ לֹא חֻקִּית נִקְרְאוּ מַעְפִּילִים. מְאַרְגְּנֵי הָעֲלִיָּה שָׂכְרוּ אֳנִיּוֹת ,הֶעֱמִיסוּ בָּהֶם יְהוּדִים בְּאֵירוֹפָּה וְהִפְלִיגוּ לָאָרֶץ.הֵם הִגִּיעוּ בִּשְׁעוֹת לַיְלָה מְאֻחָרוֹת וּבַחוֹף חִכּוּ לָהֶם מִתְנַדְּבִים אֲשֶׁר לָקְחוּ אֶת הַמַּעְפִּילִים וְהֶחְבִּיאוּ אוֹתָם בַּיִּשּׁוּבִים הַשּׁוֹנִים בְּתוֹךְ הַבָּתִּים. כָּךְ לֹא יָכְלוּ הָאַנְגְלִים לְגַלּוֹת אֶת הַמַּעְפִּילִים.לְעִתִּים תָּפְסוּ הָאַנְגְלִים אֶת הַמַּעְפִּילִים וְשָׁלְחוּ גַּם אוֹתָם לְמַחֲנוֹת הַמַּעֲצָר בְּקַפְרִיסִין אוֹ בַּחֲזָרָה לְאֵירוֹפָּה. חזרה מעפילים

29. הצבעה באו"ם- כ"ט בנובמבר • בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל , אַחֲרֵי הַשּׁוֹאָה הָיוּ מְעַט מְאֹד יְהוּדִים, כ- 600,000 , אַך,הֵם הֶחְלִיטוּ לְהִלָּחֵם בָּאַנְגְלִים וּלְסַלְּקָם מהארץ .הוּקְמוּ מַחְתָּרוֹת (הַהֲגָנָה,הַפֵּל"מֹחַ, האצ"ל והלח"י) שנִלְחֲמוּ בְּכָל דֶּרֶךְ אֶפְשָׁרִית נֶגֶד הַצָּבָא הָאַנְגְלִי שֶׁשָּׁלַט פֹּה בָּאָרֶץ.הַהִתְנַגְּדוּת הָעַזָּה שֶׁל הַיִּשּׁוּב הַיְּהוּדִי לַשִּׁלְטוֹן הָאַנְגְלִי הֵבִיאָה אֶת מֶמְשֶׁלֶת אַנְגְלִיָּה לְמַסְקָנָה שֶׁהִיא אֵינָהּ שׁוֹלֶטֶת בַּמַּצָּב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהִיא פָּנְתָה לָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת (או"ם).וַעֲדָה שֶׁל האו"ם בָּדְקָה וְהִצִּיעָה לְחַלֵּק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁתֵּי מְדִינוֹת: עַרְבִית וִיהוּדִית.*בַּיּוֹם כ"ט בְּנוֹבֶמְבֶּר 1947 הִתְאַסְּפוּ נְצִיגֵי מְדִינוֹת הָעוֹלָם באו"ם כְּדֵי לְהַצְבִּיעַ בְּעַד אוֹ נֶגֶד הֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית. הָרֹב הִצְבִּיעַ בְּעַד. סרט השמחה בתל אביב בעקבות ההצבעה באו"ם על הקמת מדינת ישראל. חזרה לציר זמן

30. ההצבעה באו"ם חזרה

31. הקמת מדינת ישראל • בְּיוֹם שִׁשִּׁי ה' בְּאִיָּר תש"ח , 14 בַּמַּאי 1948 הֻכְרְזָה הֲקָמָתָהּ שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל.בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר הִתְאַסְּפוּ בְּמוּזֵאוֹן תֵּל אָבִיב 47 נְצִיגַי הַיִּשּׁוּב הַיְּהוּדִי וְשָׁם שָׁמְעוּ אֶת דוד בֵּן -גוּרְיוֹן מַכְרִיז עַל הֲקָמַת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל.יַחַד עִם הַכְרָזַת הַמְּדִינָה הֻקְרְאָה מְגִלַּת הָעַצְמָאוּת וְהַנּוֹכָחִים חָתְמוּ עָלֶיהָ.בֵּן גוריון הָיָה רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹן .חַיִּים וַיִצְמָן הָיָה הנָשִׂיא הָרִאשׁוֹן בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל. חזרה לציר זמן מגילת העצמאות של מדינת ישראל

32. תם ולא נשלם השבח לבורא עולם!